15 יוני 2020

1. התובע אשר עבד בנתבעות 1-2 בתקופה שבין שנת 1979 ועד 2005, שאז פרש לפנסיה מוקדמת בהתאם להסכם פרישה, הגיש תביעתו לבית הדין ביום 23.11.2008 לזכויות פנסיוניות שונות ולתשלומים שונים אשר לגרסתו היו צריכים להשתלם לו בתקופת עבודתו. התביעה הוגשה תחילה כנגד נתבעות 1-2 בלבד כאשר בהמשך בהמלצת בית הדין הוסף משרד הפנים כנתבע נוסף בתיק.
2. ביום 13.3.2014 ניתן בתיק פסק דין חלקי ("פסק הדין החלקי") אשר קיבל חלקית את התביעה ונקבע כי על הצדדים להגיש תחשיב מוסכם לגבי התשלומים המגיעים לתובע בהתאם לפסק הדין החלקי שאם לא כן ימונה חשב שכר. בין היתר נקבע בפסק הדין החלקי כי התובע אינו זכאי להכללת רכיב "שעות נוספות גלובליות" כחלק משכרו הקובע לצורכי פנסיה.
3. יצוין כי בהמשך ההליך הגיעו הצדדים להסכמה לעניין הסכומים המגיעים לתובע וניתן ביום 19.11.2014 פסק דין משלים. כמו כן, ביום 11.4.2016 ניתן פסק דין אשר קבע כי על הנתבעת 1 לשאת במלוא הסכומים בהתאם לפסקי הדין שניתנו בתיק.
4. התובע ערער על פסק הדין החלקי בנושא אחד - דחיית תביעתו להכללת "שעות נוספות גלובליות" כחלק משכרו הקובע לפנסיה. בפסק דינו מיום 17.1.2018 ("פסק הדין בערעור") קיבל בית הדין הארצי את הערעור וקבע כי רכיב "שעות נוספות גלובליות" הוא חלק משכרו הקובע לפנסיה של התובע ועל כן הוא זכאי להכללת רכיב זה בגמלתו השוטפת ולתשלום הפרשי גמלה בגין רכיב זה ממועד פרישתו ואילך.
5. בהמשך מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמות לעניין שיעור הסכום המגיע לתובע, הורה בית הדין הארצי (פסק דין מיום 8.5.2019) על השבת התיק לבית דין זה לצורך דיון במחלוקות שנותרו לעניין גובה הסכומים המגיעים לתובע.
6. ביום 20.6.2019 התקיים דיון לפני אב"ד זה במהלכו הגיש ב"כ התובע תחשיב מטעמו שהוגש בהליך הערעור (ת/1) וביום 23.2.2020 הגישה הנתבעת 1 תחשיב מטעמה.
7. בדיון שהתקיים ביום 24.2.2020 הסכימו ב"כ הצדדים כלהלן:

"בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי מיום 17.1.2018 הרי שהשעות הנוספות הגלובליות בשיעור 60 שעות אשר שולמו לתובע טרם פרישתו הוא חלק משכרו הקובע לפנסיה ועל כן – התובע זכאי כי רכיב זה ייכלל בגמלתו השוטפת וכן זכאי לתשלום הפרשי גמלה בגין רכיב זה ממועד פרישתו ואילך.

התובע פרש לפנסיה ב-28.2.2005.

על פי תלוש 12/2004, התשלום שהתובע קיבל בגין שעות נוספות גלובליות עם גמל (לפי תעריף של 39.64 ש"ח X 60 עמד על 2,378.4 ש"ח. סכום זה שולם גם ב-10 וגם בחודש 12 שנת 2004, כאשר בתלוש 01/2015 - נראה כי הסכום עמד על 2,398 ש"ח לפי תעריף של 39.9 X 60.".

...

החישובים של שנינו מתייחסים לתקופה שממרץ 2005 ועד אפריל 2008.

אין מחלוקת שמדובר ב-38 חודשים.

38 X 2,398 = 91,124 ש"ח".

1. בהמשך הדיון טען ב"כ התובע כי על ערך השעה הנוספת לקחת בחשבון את דרגת הפרישה, התוספת האחוזית, גמול שלטון מקומי וגמול השתלמות ב' המגיעים לתובע. מאידך, ב"כ הנתבעות טענו כי מהסכום המגיע לתובע יש לקזז תשלומים ששולמו לו בתלושי השכר לחודשים 12.2005, 1.2006 ו-4.2007 בגין שעות נוספות וכן את התוספת האחוזית.
2. לנוכח המחלוקות התבקשו הצדדים לערוך חישובים כלהלן:

1. כל צד יעשה חישוב לעניין מהו ערך השעה הנוספת לגישתו.

2. מה הסכום שהתובע זכאי לקבל בגין 60 שעות נוספות בגמלה בגין התקופה ממרץ 2005 ועד אפריל 2008.

3. כל צד יעשה חישוב לעניין הסכום שהתובע קיבל בגין תוספת שיקלית בתלושי הפנסיה באותה תקופה.

1. להשלמת התמונה יצוין, כי הנתבעת 3 הודיעה כי היא מסתמכת על חישובי הנתבעת 1 והוסכם כי בית הדין ייתן פסק דין בעניין החישובים כדן יחיד.
2. ביום 3.5.2020 הגיש התובע חישוביו מהם עולה כי לגרסתו הסכום המגיע עומד על סך של 141,849.33 ₪, מהסיבות הבאות:
   1. אין לקזז את התשלום בסך של 20,787 בגין שעות נוספות המופיע בתלוש השכר של התובע לחודש 4.2007 שכן היתרה הסופית בתלוש זה הייתה שלילית ומכאן שסכום זה לא שולם לתובע בפועל.
   2. כך גם באשר לתוספת האחוזית המופיעה בתלושי השכר של התובע לתקופה 12.2006- 4.2008 שכן גם תוספת זו לא שולמה בפועל לתובע מאחר ובתלושי השכר בגין תקופה זו הופיעה יתרה שלילית לתובע.
   3. התובע מסכים לקיזוז הסכומים ששולמו בחודשים 12.2005- 11.2006, כמפורט בטבלה שהגישה הנתבעת 2.
   4. יש לכלול בערך השעה הנוספת את רכיב התוספת האחוזית המהווה חלק בלתי נפרד משכרו הקובע כאשר בהתאם לחישובי התובע ערך השעה הנוספת לחודשים 3.2005- 4.2008 נע בין 40.86 ₪ ל -42.17 ₪, הכל כמפורט בנספחים 2-3 להודעת התובע.
   5. הסכום המגיע לתובע עבור שעות נוספות עומד על סך של 97,458.61 ₪ כאשר מסכום זה יש להפחית סכומים ששולמו לתובע בחודשים 12.2005-1.2006 (3,251.40 ₪), סה"כ- 94,234.21 ₪ ובצירוף הצמדה וריבית ועד למועד הגשת הבקשה, סך של 141,849.33 ₪.
   6. להשלמת התמונה נציין כי התובע הציג גם חישוב של הסכום המגיע לו לגרסתו כאשר שכרו הקובע אינו כולל את התוספת האחוזית. בהתאם לחישוביו סכום זה עומד על סך כולל של 118,528.34 ₪ (כולל ריבית והצמדה), כאשר מוצע שבית הדין יפסוק על דרך הפשרה בין הסכומים הנ"ל כסכומי תקרה ורצפה , בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.
3. ביום 10.5.2010 הגישה הנתבעת 1 חישוביה מהם עולה כי לגרסתה התובע זכאי לסך של 8,056 ש"ח בלבד, זאת מהטעמים הבאים:
   1. ערך השעה הנוספת בתחשיב הנתבעת עומד על 39.98 ₪ כאשר נתון זה נקבע לפי הוראות משרד האוצר אשר נסמך על ערך השעה בשלושת החודשים שקדמו לפרישת התובע לגמלאות בחודש 3.2005.
   2. מחודש 3.2005 ועד 11.2005 שולם לתובע שכר מלא (חודשי הסתגלות) הכולל שעות נוספות גלובליות ולכן הוא אינו זכאי לתשלום נוסף בגין תקופה זו.
   3. התובע זכאי לתשלום 60 שעות נוספות בערך של 39.98 ₪, סה"כ 2,398.8 ₪ כאשר את הסכום הנ"ל יש להכפיל באחוזי הגמלה של התובע (63%) - סה"כ 1,511.2 ₪ (2,398.8 ₪ X 63%).
   4. הסכום לו זכאי התובע בגין שעות נוספות (ללא ההפחתות) עומד על סך 44,037.77 ₪, כאשר מסכום זה יש להפחית שעות נוספות גלובליות ששולמו במסגרת תלוש 4.2007 (20,787 ₪) וכן תשלום שעות נוספות חודש 12.005 ו- 1.2006 (3,251.4 ₪) - סה"כ 19,996.37 ₪.
   5. ס' 2.2 לסכם הקיבוצי מיום 4.8.2003^[1] ("הסכם 2003") בעניין תוספת ייחודיים (אחוזית שקלית), קובע כלהלן:

"סעיף 2.2

"עבור התקופה החל מיום 1.6.2003 יהי כל עובד המועסק אצל המעסיק זכאי עבור כל חודש להפרש (אם קיים) שבין 22% משכרו המשולב או סכום של 714 ש"ח לפי הגובה מביניהם (להלן: "התוספת"), לבין התשלום שקיבל עבור אותו חודש, בגין התוספות הקבועות כהגדרתן בסעיף 2.3 להלן, לפי התוספות הקבועות הרלוונטיות לגביו, באופן אישי, באותו חודש".

סעיף 2.2

"התוספת הקבועה" לעניין סעיף 2.2 לעיל – כל תוספת שכר הקיימת במועד חתימת הסכם זה והמשולמת לעובד במועד התשלום ומתקיימים בה כל אלה: התוספת במהותה הינה חודשית, בלתי מותנית בתנאי, ומהווה חלק מהשכר הקובע לצורך פנסיה תקציבית או פיצויי פיטורים (למען הסר ספק, שעות נוספות גלובליות, תוספת איזון, תוספת כפיים/תוספת ספיגה (לפועלים ולמזכירות ביה"ס), מהוות תוספת קבועה לעניין סעיף זה, זאת מבלי לגרוע, למען הסר ספק, באשר לתוספות כפיים/תוספת ספיגה, בהמות התוספות ובמעמדן, לרבות לעניין חוק שכר מינימום [...]".

אי לכך מאחר והשעות הנוספות הגלובליות נחשבות כתוספת קבועה יש לקזזה משכרו המשולב של התובע במסגרת התחשיב לתשלום תוספת אחוזית שקלית. לפיכך, יש להפחית סך של 15,683.6 ₪ אשר שולמו לתובע במסגרת תוספת אחוזית שקלית, מהסכום אותו הנתבעת 1 חייבת לתובע לכאורה בגין הפרש תשלום שעות נוספות גלובליות.

• 1. על כן, היתרה לתשלום עומדת על סך של 4,410 ₪ (19,966.37 ₪-15.586.2 ₪) והנתבעת 1 חייבת לתובע סך של 8,056 ₪.
  2. להשלמת התמונה נציין כי לתגובת הנתבעת 2 צורף תחשיב הפרש שעות נוספות ערוך על ידי מר בולוס פיטר – חשב שכר, כאשר הוסבר כי אין לקבל את טענת התובע לפיה לא שולמו לו שעות נוספות ותוספת אחוזית בחודשים בהם בתלושי השכר מופיעה יתרה שלילית.

"התחשיב נעשה בהתאם להוראת האוצר (ערך שעה נמוך) שזה 39.98 ש"ח לשעה, הטענה של העובד כי הוא לא קיבל שכר בכלל בתקופה זו היא טענה מוכחשת, מאחר והעובד בחודש 12/2006 קיבל מפרעה ע"ס 50,000 ש"ח וכמו כן העביר תיאום מס, התיאום שהעביר העובד למועצה חייב אותו בניכוי למס הכנסה כ-21,000 ש"ח ולכן העובד היה ביתרה שלילית של כ-71,000 ש"ח, בחודש אפריל 2007 שולם לעובד הפרשים עבור שעות נוספות שלא שולמו לעובד החל מחודש פברואר 2006 ע"ס 20,787 ש"ח, תשלום זה הקטין את היתרה השלילית אותה חייב התובע לרשות, גם לאחר ניכוי סכום זה מהחוב של העובד. העובד נשאר חייב כ-43,106 ש"ח.

• 1. בהתייחס לרכיב שעות נוספות גלובליות הסביר חשב השכר כלהלן:

"מאחר ומדובר בשעות נוספות גלובליות, תוספת זה תחשב כתוספת ייחודית, תוספת ייחודית זו אמורה להקטין/לבטל את התוספת שקלית אחוזית (סמל 67) מצורף מסומן 1.

לכן ההשפעה של השעות הנוספות הגלובליות על השכר לא תהיה עליה בסכום שיופיע במרכיב השעות הנוספות הגלובליות".

1. במסגרת תגובת התובע מיום 4.6.2020 נטען כלהלן:
   1. חישובי הנתבעת 1 בעניין רכיב השעות הנוספות מוטעים שכן הם מתבססים על שכר שאינו כולל רכיבי שכר שנקבע בפסק הדין החלקי שיש לכלול אותם בשכרו הקובע של התובע לפנסיה, וכן מחושבים לפי 63% פנסיה במקום 64% כפי שנקבע בפסק הדין החלקי.
   2. באשר לטענה להפחתת סכומים שהופיעו בתלושי השכר כתשלום על חשבון, הנתבעת 1 לא הוכיחה כי סכומים אלה שולמו לתובע מה גם שטענותיה נסתרות בתלושי השכר שכללו יתרה שלילית לחובת התובע.
   3. הנתבעת לא התייחסה לטענת התובע לפיה כל הסכומים (סכומי ההפרש) נושאים הפרשים בהתאם לחוק מהמועד בו היו אמורים להשתלם לתובע עפ"י דין ועד התשלום המלא בפועל.

דיון והכרעה:

1. אציין כבר עתה כי טענות הצדדים לעניין ערך השעה הנוספת לא היו ברורות. על כן, במסגרת החלטה זו אכריע בטענות אותן הבנתי כאשר ביחס לשאלת ערך השעה הנוספת יזומנו הצדדים לדיון במסגרתו יתאפשר להם לפרט ולהסביר טענותיהם.

תקופת החישוב:

1. הנתבעת 1 טוענת כי התובע קיבל תשלום בגין שעות נוספות גלובליות לתקופה מחודש 3.2005 ועד 11.2005, אך לא פירטה.
2. נציין, כי במסגרת פסק הדין החלקי נקבע כי לתקופה שממרץ ועד נובמבר 2005 זכאי התובע לקבל גם קצבת פנסיה וגם חודשי הסתגלות, וכך נקבע:

"123. מאחר ועבודתו של התובע הסתיימה בפברואר 2005, הרי שהוא זכאי לפנסיה החל ממרץ 2005. התובע קיבל כהטבה שני חודשי הודעה מוקדמת וששה חודשי הסתגלות. במידה ונקבע כי התובע אינו זכאי לקבל בגין חודשים אלו גם קצבת פנסיה – הרי שאין בתשלום זה כל הטבה, אלא מדובר בתחליף לפנסיה בלבד.

הרעיון העומד מאחורי ה"הטבה" היא שהתובע יקבל תשלום זה בנוסף לתשלומים האחרים, להם הוא זכאי.

124. מכל המפורט לעיל – התובע זכאי לקצבת פנסיה ממרץ 2005 ולא מנובמבר 2005, ועל הנתבעות לשלם לו בגין קצבאות הפנסיה עבור החודשים מרץ עד אוקטובר 2005, בתוספת ריבית והצמדה".

1. למיטב הבנתי, טענת הנתבעת כי התובע קיבל תשלום בגין שעות נוספות גלובליות בהתייחס לאותה תקופה מתייחסת לרכיב "חודשי ההסתגלות" ששולמו לו ולא לקצבת הפנסיה, כאשר התובע זכאי שרכיב השעות הנוספות הגלובליות יכלל גם בקצבת הפנסיה.
2. לאור האמור, יש להכליל את התקופה שממרץ ועד נובמבר 2005 בתקופה שבגינה יש להכליל את רכיב שעות נוספות גלובליות בקצבה הפנסיונית של התובע.

אחוזי פנסיה:

1. מחישובי הנתבעת 1 עולה כי לגרסתה יש לחשב את הסכום המגיע לתובע לפי 63% פנסיה (ס' 5 לחישובי הנתבעת 1). בס' 168 לפסק הדין החלקי נקבע כי התובע זכאי ל 64% פנסיה כאשר קביעה זו לא השתנתה בפסק הדין בערעור. מכאן שיש לחשב את הסכום המגיע לתובע לפי 64% פנסיה ולא 63% כפי שעשתה הנתבעת 1.

תשלום שעות נוספות (20,787 ₪) כמופיע בתלוש השכר לחודש 4.2007:

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים השתכנעתי כי יש להפחית תשלום זה מהסכום המגיע לתובע, שכן מהסברי הנתבעת 1 ומהראיות עולה כי הסך של 20,787 ₪ שולם בפועל לתובע (על ידי הפחתתו מהיתרה שלילית שנוצרה לחובת התובע בחודש 12.2006).
2. עיון בתלושי השכר של התובע לחודשים 12.2006 עד 4.2007 מלמד כלהלן:
   1. בחודש 12.2006 שולמה לתובע מפרעה בסך 50,000 ₪ על חשבון המשכורת ונוכה מס הכנסה בסך 20,989 ₪ בשל תיאום מס שהעביר התובע לנתבעת 1, ולכן לתובע נוצרה יתרה שלילית אצל הנתבעת בסך של 70,347.57- ₪.
   2. בחודשים 1-3.2007 עקב תשלומים להם היה זכאי התובע בחודשים אלה, הופחתה היתרה השלילית כלהלן: בחודש 1.2007 עמדה היתרה השלילית על 65,924.67 ₪, בחודש 2.2007 עמדה היתרה השלילית על 62,542.70 ₪ ובחודש 3.2007 עמדה היתרה השלילית על 59,161.75 ₪.
   3. בחודש 4.2007 שולמו לתובע שעות נוספות בסך 20,787 ₪ (בערכי ברוטו) והיתרה השלילית הופחתה לסך של 43,105 ₪ (בערכי נטו).
3. צא ולמד, כי הסך של 20,787 ₪ בגין שעות נוספות כמופיע בתלוש 4.2007 שולם לתובע בפועל על דרך של הפחתתו מהיתרה השלילית שנוצרה לתובע בחודש 12.2006.
4. ניתן לדמות זאת למצב בו אדם המצוי ביתרת זכות של 50,000 ₪ בחשבון העו"ש נוטל הלוואה בסך 100,000 ₪ וכתוצאה מכך נכנס ליתרה חובה של 50,000 ₪. בהמשך הוא מפקיד 30,000 ₪ לחשבון ואז יתרת החובה קטנה ועומדת על 20,000 ₪. כך אצל התובע. לתובע היתה יתרת חוב בסך 59,161.75 ₪ ולאחר ששולמו לו השעות הנוספות, היתרה קטנה ועמדה על 43,105 ₪.
5. מכל האמור – אנו מקבלים את טענת הנתבעת כי הסך של 20,787 ₪ כמופיע בתלוש 4.2007 שולם לתובע בפועל על ידי הפחתה מהיתרה השלילית. על כן, לא ניתן לקבל טענת התובע כי סכום זה לא שולם לו בפועל וכן לא ניתן לקבל את טענות התובע באותו מישור לענין תוספת אחוזית ששולמה לו על ידי הפחתת היתרה השלילית.

תשלום שעות נוספות בחודשים 12.2005 ו- 1.2006:

1. בהתאם לחישובי הנתבעת 1 הסכום ששולם לתובע עבור שעות נוספות בחודשים אלה עומד על סך של 3,251.4 ₪, כאשר יש להפחיתו מהסכום המגיע לתובע.

התובע לא חלק על חישובי הנתבעת 1 בעניין זה ואף הבהיר בהודעתו מיום 3.5.2020 כי הוא מסכים לקיזוז הסכומים ששולמו לו בפועל בחודשים 12.2005-11.2006.

על כן מהסכום המגיע לתובע יש להפחית את הסך של 3,251.4 ₪.

התוספת האחוזית:

1. כפי שפורט לעיל, במסגרת טענות הנתבעת 1, ס' 2.2 להסכם 2003 קובע כי לא ניתן לשלם גם עבור שעות נוספות גלובליות וגם תוספת אחוזית. לכן כאשר נקבע על ידי בית הדין הארצי כי התובע זכאי שיכלילו בשכרו הקובע לפנסיה את רכיב השעות הנוספות הגלובליות, הרי שיש להפחית את התוספת האחוזית אשר שולמה לו.
2. נציין כי נראה שאף ב"כ התובע הבין זאת כאשר במסגרת הדיון שהתקיים בבית הדין הארצי ביום 4.4.2016, הוא הצהיר לפרוטוקול כלהלן:

"לאחר ששמעתי את דברי בית הדין אני מסכים להצעת המדינה כפי שהוגשה בהודעתה מיום 26.11.15, להכיר ברכיב השעות הנוספות הגלובליות של המערער (שישים שעות) כרכיב פנסיוני, כאשר המערער יהא זכאי לקבלת הפרשי הגמלה הנובעים מכך החל ממועד פרישתו ואילך. אני מבין שמשמעות הדברים, נוכח הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 04.08.03, היא כי רכיב השנ"ג ישולם למערער חלף תוספת 'בלתי ייחודיים', ותבוצע התחשבנות בהתאם".

1. על כן, מהסכום המגיע לתובע יש לנכות את התוספת האחוזית אשר שולמה לו ואשר בהתאם לחישובי הנתבעת 1 אשר לא נסתרו, עומדת על סך כולל של 15,586.2 ₪.

ערך השעה הנוספת:

1. כפי שצוין לעיל חישובי הצדדים לעניין ערך השעה הנוספת לא היו ברורים.
2. מכל מקום, עיון בתחשיבי הצדדים מלמד כי לגרסת התובע ערך השעה הנוספת בחודש 3.2005 עמד על 40.86 ₪ (ס' יא' לתגובת התובע) בעוד שלגרסת הנתבעת 1 ערך השעה הנוספת עמד על 39.98 ₪, כך שבכל מקרה מדובר בהפרש של פחות מ-1 ₪ לשעה ופחות מ- 2,000 ₪ בגין התקופה הכוללת, ולכן בית הדין מציע לצדדים לנסות להגיע להסכמות בעניין זה.
3. ככל ולא יגיעו הצדדים להסכמות לעניין ערך השעה הנוספת ויודיעו על כך לבית הדין עד ליום 30.6.2020, אקיים דיון ביום 5.8.2020 בשעה 11:00, במסגרתו תינתן לצדדים אפשרות להסביר כיצד הגיעו לערך השעה הנוספת בחישובים של כל אחד מהם.

סוף דבר:

1. מכל המפורט אני קובעת כלהלן:
   1. חישובי הצדדים לפנסיה יתיחסו לכל התקופה שבמחלוקת, לרבות התקופה מחודש 3.2005 ועד 11.2005.
   2. יש לחשב את ערך השעה הנוספת לפי 64% פנסיה בהתאם לס' 168 לפסק הדין החלקי.
   3. התובע קיבל בעבר תשלום שעות נוספות בחודשים 12.2005 ו- 1.2006 (3,251.4 ₪) ובחודש 4.2004 (20,787 ₪), ולכן יש להתחשב בסכומים אלה לעניין ההפרש לו זכאי התובע בגין שעות נוספות גלובליות.
   4. מהסכום המגיע לתובע יש לנכות תוספת אחוזית בסך 15.586.2 ₪.
2. הסכום הסופי ישא בריבית והצמדה כדין.
3. עניין ההוצאות יילקח בחשבון בפסק הדין הסופי.
4. לתזכורת פנימית ליום 1.7.2020 (הודעת הצדדים).

ניתנה היום, כ"ג סיוון תש"פ, (15 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. הסכם קיבוצי ארצי בין מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. ↑