1. המדובר בבקשה לביטול תוספת פיגורים שנצטברה על קנס וזאת לאחר שהפיגורים סולקו.

ע"פ האמור בבקשה, בתאריך 11.11.13 בוצעה הפקדה של 48,000 ₪ וכיום אין כל פיגור בתשלומים של הקנס המקורי.

בבקשה המקורית הועלו טענות ביחס לאי קבלת שוברי תשלום וכן הועלו טענות באשר למצבו הכלכלי הקשה של המבקש.

2. ב"כ המשיבה מתנגד לביטול תוספת פיגורים כאשר גם הועלתה טענה לגבי העדר סמכות לבימ"ש וכי הסמכות נתונה למרכז לגביית קנסות בלבד.

אציין מיד שלעניין סמכות בית המשפט לבטל תוספת פיגורים, הרי הסמכות להורות על ביטול תוספת פיגורים נתונה מכח סעיף 69 (א) לחוק העונשין בידי ביהמ"ש שהטיל את הקנס (ר' לעניין זה ת.פ. (נצרת) 3695-03 מ"י נ' עיסמת החלטה מיום 3.1.07).

הסמכות לביטול או הקטנת תוספת פיגורים הינה בסמכות מקבילה של בימ"ש ושל המרכז לגביית קנסות.

3. באשר לעניין ביטול תוספת פיגורים או חלק ממנה, הרי על ביהמ"ש להשתכנע שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד שנקבע.

בתיק תע"מ 20153-04 גרוס נ' מ"י קבע ביהמ"ש שעל בימ"ש לאזן בין רצון המבקש לשלם את הקנס ורצון המשיבה לגבות את הקנס לבין הצורך של בימ"ש לוודא שגזרי הדין מתקיימים.

4. במקרה זה המדובר בגזר דין מתאריך 23.10.12 על פיו חוייב המבקש בתשלום קנס בסכום של 100,000 ₪ ב – 25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 4000 ₪.

בתאריך 11.11.13 כ – 11 חודש לאחר שאמור היה להיות משולם התשלום הראשון, הופקד לידי המשיבה סכום של 48,000 ₪ ובכך למעשה סולק כל קרן החוב אותו היה אמור המבקש לשלם עד תאריך זה.

השאלה היא, האם בנסיבות אלה, יש מקום לביטול תוספת פיגורים. למעשה יתרת קרן החוב עומד כיום על 52,000 ₪ וע"פ תגובת המשיבה, עומד החוב כולל ריבית על כ- 100,000 ₪ ומכאן שנוסף בגין ריבית פיגורים סכום של כ – 48,000 ₪.

5. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות שפורטו בבקשת המבקש, סבור אני שיש מקום להפחית מתוספת הפיגורים כך שתועמד נכון להיום על 8,000 ₪ נוספים.

אשר על כן, יתרת החוב הכולל בסכום של 56,000 ₪ ישולם ב – 14 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.2.14 ובכל 1 לחודש בחודשים שלאחר מכן.

היה ולא יעמוד המבקש בתשלומים כאמור לעיל, לא תינתן לו הזדמנות נוספת וכל יתרת החוב תועמד לפרעון מיידי ותחול תוספת פיגורים ע"פ דין.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.