עיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה לתגובה והגעתי לכלל דעה כי יש טעם בבקשה.

המדובר בערעור על החלטת מפרק בתביעת חוב, ועל דרך העיקרון אין מניעה בהליך כגון דא בחיוב בהפקדת ערובה, ובנסיבות העניין נראה כי יש אף הצדקה עניינית בכך.

בענייננו, הערעור מוגש למעלה משנתיים לאחר שניתנה ההחלטה בתביעת החוב, וזאת על ידי מי שאיננו נושה של החברה ,או בעל מניות בה, וזכותו להגיש הערעור איננה מובנת מאליה.

המבקש הצהיר בהליכים אחרים שנתקיימו כי הוא בעל רכוש ניכר, אך סרב בכל תוקף לפרט את רכושו, ולדברי המפרק, המבקש לא שילם את ההוצאות שנפסקו כנגדו בבקשות אחרות שהגיש.

במצב דברים זה, אני סבור כי יש מקום להבטיח כי ככל שיידחה ערעורו ויחוייב בהוצאות, יהא למפרק מהיכן להיפרע.

אני מורה, אם כן, כי תנאי לקיום דיון בערעור יהא כי המבקש יפקיד, בתוך 15 יום, סך 10,000 ₪ בקופת בית המשפט ,כערובה להבטחת הוצאות המפרק. בכך נראה לי כי תאוזן כראוי זכות הגישה לערכאות, עם זכותו של המפרק להיפרע בגין הוצאות שנפסקות לטובתו על ידי בית המשפט.

ככל שלא תופקד הערובה במועד כאמור- יידחה הערעור.

ככל שתופקד ערובה, יגיב המפרק לגופו של ערעור בתוך 15 יום מיום הפקדת הערובה.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ג, 02 מאי 2013, בהעדר הצדדים.