לפני בקשת הנתבעים למתן אורכה להגשת הודעה צד ג' כנגד מנהל מקרקעי ישראל (להלן – המנהל).

רקע ותמצית המחלוקת:

1.  ענייננו בתביעה לסילוק יד ותביעה כספית, שהגישו התובעים נגד הנתבעים. הצדדים הם שכנים, והמחלוקת נוגעת לשטח של כ- 39 מ"ר עליו בנו הנתבעים, הרשום במרשם המקרקעין על שם התובעים.

2.  במהלך ההתדיינות בתיק, ונוכח המחלוקת שהתעוררה באשר לזכויות בשטח האמור, הוגשה על-ידי הנתבעים תובענה לבית המשפט המחוזי, להצהיר, כי בתוכנית לצורכי רישום (להלן – התצ"ר) החלה על השטח שבמחלוקת, נפלה טעות, באופן ששטח המחלוקת סומן בטעות כחלק ממגרש הנתבעת. ההליך דנן עוכב עד להכרעה במחלוקת האמורה (החלטת כב' השופט בולוס מיום 23.8.2010). המנהל צורף כצד לתובענה האמורה.

3.  בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, לאחר שקבע, כי הנתבעים לא הוכיחו כי נפלה טעות בתצ"ר. בפסק הדין התייחס בית המשפט לכך שהמנהל צידד בעמדת הנתבעים, אולם קבע כי טענת הטעות לא הוכחה בראיות שהוצגו.

4.  לאחר מתן פסק-הדין של בית המשפט המחוזי, התחדש ההליך דנן.

5.  הבקשה שבפני היא בקשת הנתבעים להאריך את המועד להגשת הודעת צד ג' כנגד המנהל, לשיפוי בגין כל סכום בו יחוייבו במסגרת התביעה. במוקד טענות הנתבעים בהודעה שהעתקה צורף לבקשה, עומדת הטענה, כי המנהל התרשל בעריכת התצ"ר. בבקשה טוענים הנתבעים, כי במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי הודה המנהל כי חלה טעות בתצ"ר, וכי מדובר בנתונים שלא היו בידיהם לפני כן, ולפיכך יש לאפשר להם להגיש כעת הודעת צד ג'. לטענתם, מדובר באותה מסכת עובדתית ואותם עדים, ואישור הבקשה יהיה בו כדי לחסוך הליכים משפטיים.

6. התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, נושא הגשת הודעת צד ג' עלה בישיבות קדם משפט שנערכו בפני כב' השופט בולוס "בגלגול" הראשון של התיק, טרם הגשת התובענה לבית המחוזי, ובית המשפט לא אפשר את הדבר. עוד נטען כי מדובר בשיהוי מהותי בהגשת הבקשה, וקבלתה תביא לעיכוב נוסף בהליכים, המתארכים מזה זמן רב, וכי ממלא נושא הטעות בתצ"ר הוכרע במסגרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

הכרעה:

6.  לאחר עיון בטענות הצדדים, אינני רואה לקבל את הבקשה ולאפשר בשלב זה של ההליך הגשת הודעת צד ג' נגד המנהל.

7.  הודעת צד ג' יש להגיש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו של הנתבע (תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – התקסד"א). משלא הוגשה ההודעה במועד, מוסמך בית המשפט להאריך את המועד להגשתה, בהתקיים טעמים מיוחדים לכך (תקנה 528 לתקסד"א).

8. תכלית ההליך של הודעה לצד ג' היא לרכז במסגרת דיונית אחרת את מכלול ההליכים המשפטיים הנוגעים לסכסוך, באופן שיאפשר הכרעה מרוכזת במערכות היחסים של כל הצדדים הרלוונטיים. בכך יש כדי לקדם את האינטרס של יעילות דיונית, תוך חסכון בהליכים משפטיים ומניעת הצורך מהנתבע להתדיין מחדש בנושא הסכסוך עם צד ג'. אינטרסים אלה גוברים על האינטרס של התובע, אשר עשוי שלא להיות מעוניין בהגשת הודעת צד ג' בשל הוספת צדדים ומחלוקות, ועקב כך הארכת הדיון בעניינו. עוצמתם של האינטרסים העומדים ביסוד הליך הודעת צד ג', ניכרת כאשר ההודעה נגד צד ג' מוגשת במועד הקבוע בתקנות, קרי – מיד עם הגשת כתב ההגנה, או במועד אחר הסמוך לכך. ככל שגדל פער הזמנים בין מועד הגשת כתב ההגנה למועד בו מתבקשת הגשת צד ג', המשקל של אינטרסים אלה עשוי לפחות, ומנגד מתעצם המשקל של מניעת סרבול והארכת ההליך ופגיעה בתובע בשל צירוף גורם נוסף (רע"א 8716/04 סלבין בנין והשקעות (ישראל בע"מ נ' רסולי, פורסם במאגרים; בר"ע 3253/98 Catalina Investment Inc., פורסם במאגרים). שיקול הזמן איננו שיקול בלעדי, ועל בית המשפט לשקול בכל מקרה פרטני את מכלול נסיבות העניין, תוך בחינת היתרונות שבצירוף צד ג', לחסרונות שבכך (רע"א 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר, פורסם במאגרים).

9.  בענייננו, לא ברור מהבקשה דנן, שאף לא צורף לה תצהיר, מתי הגיעו לראשונה, לידיעת הנתבעים, העובדות הרלוונטיות לטענותיהם נגד המנהל, ביחס למועד הגשת כתב ההגנה בתיק. מחוות הדעת של המודד חיים שבח מטעם הנתבעים, אשר הוגשה במסגרת ההליך דנן עוד בנובמבר 2009, עולה, כי הנתונים הנוגעים לטענה בדבר הטעות מצד המנהל, היו בידי הנתבעים, לכל המאוחר, כבר באותו מועד. בכל הנוגע לתביעה דנן, ולטענה כי על המנהל לשפות את הנתבעת בגין כל סכום בו יחויבו כלפי התובעים, ככל שיחוייבו, ניתן היה איפוא לבקש להגיש הודעת צד ג' במועד מוקדם של ההליך דנן ובטרם הגשת התובענה לבית המשפט המחוזי ועיכוב ההליך דנן באוגוסט 2010. טענת הנתבעים, לפיה הצורך בהגשת הודעת צד ג' עלה עקב הודעת המנהל בהליך בבית המשפט המחוזי בדבר טעות מצידו, אינה משכנעת לטעמי, שכן כאמור לעיל המערכת הנסיבתית הנוגעת לטענת הטעות, הייתה בידי הנתבעת עוד קודם לכן. יצוין כי מפרוטוקול ישיבות קדם המשפט בפני כב' השופט בולוס מימים, 20.12.10 ו- 5.3.10, עולה לכאורה כי נושא צירוף המנהל או משלוח הודעת צד ג', הועלה על-ידי הנתבעים בעל-פה באותו מועד, כאשר מדברי בא-כוחם בדיון ניתן להבין כי בית המשפט לא נטה לאשר זאת. הנתבעים טוענים, כי הדברים נאמרו רק בהקשר של צירוף המנהל לצורך קביעה כי גבול החלקות הרשום הוא מוטעה, וכי לצורך אותו עניין הפנה בית המשפט את הצדדים לבית המשפט המחוזי ולא אפשר את צירוף המנהל להליך דנן, ברם מכל מקום, לעניין טענת השיפוי המועלית כעת, ניתן היה לבקש את צירוף המנהל כבר באותו שלב ועוד לפני-כן.

10.  המסקנה היא, איפוא, כי חל איחור ממשי בהגשת הבקשה. לא ניתן אף להתעלם מכך שמדובר בתביעה שהוגשה עוד בשנת 2008. הן מבחינת התובע והן מנקודת המבט הכוללת, יש אינטרס בקידום הדיון בתביעה, וצירוף צד נוסף באופן שיצריך הגשת כתבי בית דין נוספים ואפשר שאף חוות דעת נוספת, עלול להאריך ולסרבל את ההליך. מבחינת היעילות שבקיום דיון מאוחד בטענות הנתבעים נגד המנהל עם התביעה דנן, לא ברורה החפיפה ביניהם והאם יהיה צורך בשמיעת אותם עדים ובירור מחלוקות חופפות, שהרי סוגיית הטעות בתצ"ר, העומדת ביסוד ההודעה לצד ג', נדונה והוכרעה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובכל הנוגע לתביעת התובעים נגד הנתבעים לא ניתן לפתוח אותה מחדש. בנסיבות אלה, אינני סבורה כי יש להתיר האורכה המבוקשת להגשת הודעה לצד ג'.

11.  אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשע"ג, 07 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.