1. בהתאם להחלטת בית המשפט המוסמך מיום 24.12.13, הותר המשך ניהול ההליך נגד נתבעת מס' 6. לפיכך, ניתן להלן פסק הדין בעניינה של נתבעת זו.

2. כאמור בסעיף 7 סיפא לפסק הדין שניתן בעניינה של נתבעת מס' 2, נתבעת מס' 6 העלתה מפני התביעה טענות הגנה הדומות לטענותיה של נתבעת מס' 2. לפיכך, מן הסתם, משנתקבלה התביעה נגד נתבעת מס' 2, הרי יש לקבלה גם כן נגד נתבעת מס' 6.

3. מכל מקום, אוסיף ואומר כי בסעיף 8 לתצהיר עדותה הראשית, מוצג נ/2, הודתה נתבעת מס' 6 כי היא חתמה כערבה להלוואה נשוא התביעה, אולם לטענתה: "... הבנתי מבני (נתבע מס' 3 – ר.ח.) כי ההסכם בסופו של דבר לא יצא אל הפועל מטעמים שאינם ברורים לי עד תום אולם הבנתי כי התובע לא יכל בסופו של דבר להעביר כספים לחשבון הנתבעת 1 ומבחינתי תם העניין כלא היה ואף התובע מעולם לא פנה אלי בנושא זה".

בחקירתה הנגדית הודתה נתבעת מס' 6 כי טענתה לעיל כל כולה מפי השמועה והיא נסמכת על דברים אשר סיפר לה, כביכול, נתבע מס' 3 (ר' עמ' 91 שורה 26 ועמ' 92 שורה 27 לפרוטוקול הדיון). אי לכך, טיעון נתבעת מס' 6 אינו משנה כהוא זה מהתוצאה אליה הגעתי בפסק הדין שניתן בעניינה של נתבעת מס' 2.

4. לאור האמור לעיל, ובהתבסס על מכלול הנימוקים המפורטים בפסק הדין שניתן בעניינה של נתבעת מס' 2, אני מקבל את התביעה גם כן נגד נתבעת מס' 6.

5. לסיכום, נתבעת מס' 6 תשלם לתובע סך של 1,000,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 11.2.06, ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם נתבעת מס' 6 לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 120,000 ש"ח (כולל מע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

6. החיובים כמפורט לעיל הינם ביחד ולחוד עם החיובים אשר הוטלו על נתבעת מס' 2.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ד, 29 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.