1. הנתבע הגיש בקשה לפסילת השופט . הנתבע הוא עורך דין, כבן 84 ,המיוצג בתיק זה על ידי בתו ,שאף היא עורכת דין. התביעה הוגשה כנגדו ביום 18.12.08 כתביעה חוזית ונזיקית - בגין אי רישום הזכויות הקנייניות של התובע בדירתו, בפנקס רשם המקרקעין.

2. לאחר בקשות דחייה מרובות שהגישו הצדדים, אשר גרמו להתארכות הדיון, הסתיימה שמיעת הראיות. ביום 24.9.12 ניתנה הוראה להגשת סיכומים, התובע בתוך 45 יום, ולאחריו הנתבע בתוך 45 יום. עורכת הדין של התובע הגישה בקשת אורכה להגשת הסיכומים בשל אשפוז אביה בגין גידול ממאיר וניתנה לה אורכה של 30 יום, עד 23.12.12. הסיכומים של התובע הועברו לצד השני ביום 24.12.12 בפקסובמקביל נשלחו בדואר רשום ,ולבית המשפט הוגשו ביום 28.12.12, וזאת לאחר שב"כ הנתבע התעכבה בהעברת מסמכים שהיתה אמורה להעביר לב"כ התובע, ואשר היו דרושים לצורך הסיכומים.

3. הנתבע היה אמור להגיש סיכומיו עד ליום 8.2.13. ביום 30.12.12 הגישה ב"כ הנתבע בקשה להארכת המועד להגשת הסיכומים מטעמה, בשל כך שלנתבע עצמו נקבע ניתוח קטרקט לעין, ובקשה הגשת הסיכומים ביום 17.3.13. בהחלטתי, הארכתי את המועד עד ליום 15.2.13, תוך שציינתי כי הנתבע מיוצג, ואת הסיכומים ניתן להקריא לו.

4. בשל כך הוגשה בקשת הפסילה. הנתבע טוען כי לב"כ התובע שאביה אושפז בשל מחלה ממארת ניתנה אורכה של 30 יום, ואילו לבאת כוחו, ניתנה אורכה קצרה ביותר. הנתבע מציין כי בתו, שמייצגת אותו בתיק זה מטפלת גם בעניינים אחרים, מנהלת לו את המשרד ומטפלת גם בשלושת ילדיה. הנתבע סוקר 4 בקשות שונות שהגישה באת כוחו במהלך ניהול התיק, ונדחו : בקשה לדחיית מועד ההוכחות, בקשה לזמן עדה באמצעות בית משפט 3 ימים לפני דיון ההוכחות, בקשה לזמן עד באמצעות בית משפט 10 ימים לפני הדיון על אף שעל עדותו הוחלט 9 חודשים קודם לכן, ובקשה להבאת ראיות הזמה שנדחתה ונומקה לגופה. אציין כי ב"כ הנתבע הגישה במהלך הדיון בתיק הרבה בקשות אחרות, שנתקבלו.

5. אני דוחה את בקשת הפסילה, בשל כל אחד מהנימוקים הבאים :

א. אקדים ואציין כי בקשה לפסילה צריך שיהיו בה טענות העולות לכדי חשש ממשי למשוא פנים, כפי שכבר נקבע בפסקי דין רבים -וראו בגץ 2148/94 גלברט נ. כב' נשיא בית המשפט העליון 19.5.94 - "כדי לגבש עילת פסלות יש לשאול האם התקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה" כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור". לענין זה ראו מספרו של יגאל מרזל "דיני פסלות שופט" עמ' 84,85 (2006) – "יובהר כי בקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה. הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבת להיות משמעותית, וברי, כי חשדות תחושות והשערות הנעדרים בסיס עובדתית מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש לטענת פסלות".

הטענה שנטענת שלא אושרו עוד 38 ימים נוספים לסיכומים איננה יכולה להעיד מאום על תוכנו של התיק, או על דעתו של היושב בדין לגופו של ענין. אין בנסיבות המתוארות כדי ליצור, ולו לכאורה ,חשש למשוא פנים.

ב. החלטות הנוגעות לניהול השוטף של התיק אינן מהוות עילה לפסלות שופט. ההחלטה אם ליתן 52 יום לסיכומי הנתבע או 90 יום לאותם סיכומים, היא החלטה דיונית ואיננה עילה לפסלות שופט. ראו לענין זה דברי כב' הנשיא ברק בעפ 10796/05 שליסל נ. מד"י 19.12.05 וכן עא 10197/06 אגודת עטרה ליושנה בירושלים נ. עו"ד דניאל רובינס 3.6.07 -

" הלכה היא כי אופן ניהול הדיון והחלטות דיוניות שצד אינו שבע רצון מהן אינם יוצרים, כשלעצמם, עילת פסלות. הדרך לתקיפתם היא באמצעות הליכי ערעור רגילים, ולא בהליכי פסלות (לעניין אופן ניהול הדיון, ראו: ע"פ 8309/02 רודקו נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 5647/05 גוד-מאן מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם). לעניין החלטות דיוניות, ראו: ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר (לא פורסם); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 178-174)."

ג. כל טענה של הנתבע לגבי החלטות שיפוטיות קודמות בבקשות שונות שהוגשו על ידי באת כוחו - צריכה להדחות על הסף משני טעמים – ראשית, מדובר בהחלטה שיפוטית לכל דבר וענין והערעור עליהן הוא במסגרת הליכי ערעור . שנית ,קיים שיהוי שכן טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר הוודעה ולא להשאירה "נצורה לעת מצוא" (ת' 471ב' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, עא 5156/08 שמעון סדגסי נ. כרמלי יהודה 17.6.08 ).

ד. התיק נפתח בסוף שנת 2008 והתנהל תחילה בפני כב' השופטת וילנר. הנתבע בקש לפסול אותה מלישב לדיון ,בשל כך שפסקה בתיק אחר בעניינו , הדומה למקרה זה. לפיכך הועבר התיק לטיפולי בחודש יולי 2009. בתיק הוגשו בקשות דחייה מרובות, רובן בהסכמה. התיק, שהמחלוקת בו איננה רחבה, עומד בפני הכרעה. לנתבע נתנה שהות של 52 יום לסיכומים, וזאת לאחר שיש לו אפשרות להערך היערכות ראשונית גם במהלך התקופה שנקצבה לתובע להגשת הסיכומים. בקשת הפסילה הסתמית שהוגשה מרמזת על נסיון של הנתבע לדחות הכרעה במחלוקת יותר משהיא מלמדת על בעיה אמיתית כלשהיא.

6. כאמור – בקשת הפסילה נדחית.

7. סיכומי הנתבע יוגשו במועד שקבעתי בהחלטתי מיום 31.12.12.

8. המזכירות תעביר לצדדים החלטה זו.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......