החלטה

בפניי בקשה להשבת כל הבטוחות שהפקידה המבקשת א. לוי השקעות ובניין בע"מ (להלן: "המבקשת") להבטחת נזקי המשיבים במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ובכלל זה ערבות בנקאית צמודה בסך 400,000 ₪ שהופקדה ביום 2.8.2011, התחייבות עצמית וכן ערבות בנקאית צמודה נוספת בסך של 400,000 ₪ שהופקדו ביום 12.9.2011 וזאת לידי בא כוחה משרד מטרי מאירי ושות'.

המשיבים הגישו התנגדות לבקשה והמבקשת הוסיפה תשובה.

הרקע:

ביום 20.6.2010 הגיש עו"ד ערן קאופמן הנאמן על נכסי החייב (מר רמי אביבי), בקשה לביטול הסכם מכר מיום 28.12.06 שנערך בין המבקשת לבין המשיבים 4-5 (להלן: "הסכם המכר").

ביום 24.7.11 ניתן פסק דין ע"י כב' השופט מ' רניאל לפיו התקבלה הבקשה לביטול הסכם המכר, הסכם המכר בוטל, ניתנה הוראה של השבת הכספים ששילמה המבקשת וניתנה הוראה לחיוב בהוצאות.

עם קבלת פסק הדין עתרה המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהוגש לבית המשפט העליון.

ביום 31.7.11 הורה כב' השופט מ' רניאל על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין כפוף להפקדת ערבות בנקאית צמודה בסך 400,000 ₪ וכלשונו "להבטחת נזקי המשיבים אם לא יינתן צו זמני לעיכוב ביצוע או אם הערעור יידחה".

הערבות הופקדה.

ביום 4.9.11 נעתר כב' השופט מ' רניאל לבקשה למתן צו זמני לעיכוב ביצוע פסק הדין והוסיף תנאי של הפקדת התחייבות עצמית בלתי מוגבלת ומתן ערבות צמודה נוספת בסך 400,000 ₪.

ההתחייבות והערבות הופקדו.

בין לבין, ביום 18.3.13 (בע"א 7899/11) התקבל הערעור שהגישה המבקשת בבית המשפט העליון על פסק הדין מיום 24.7.11, בקובעו כי פסק הדין מבוטל.

באלה הנסיבות עותרת המבקשת להשבת ההתחייבות ושתי הערבויות, המפורטות לעיל.

המשיבות 2-3 הגיבו לבקשה ומבקשות לדחותה, בציינן כי נגרמו להן נזקים אדירים, כלשונן.

לשיטתן, ערעור המבקשת לבית המשפט העליון לא התקבל, במובן זה שניתן צו אכיפה להסכם המכר. כל שנקבע בבית המשפט העליון הוא כי ההליך בו ניתנה ההחלטה בבית משפט זה, אינו ההליך הנכון, ובית המשפט על כן הפנה את הצדדים לבירור המחלוקות ביניהם בהליך אזרחי.

מכאן גוזרות המשיבות את הנימוק לדחיית הבקשה.

הכרעה:

עיינתי בטענות הצדדים, המפורטות שהוגשו לעיוני, ומצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

מאחר והערעור לבית המשפט העליון התקבל ופסק הדין של בית משפט זה בוטל, ומאחר והערבויות וההתחייבות ניתנו להבטחת הוצאות המשיבים, רק וככל שהערעור יידחה, דין הערבויות וההתחייבות העצמית להשבה למבקשת, וזה פשיטא.

המחלוקות בין הצדדים אמנם לא יושבו, והצדדים הופנו לבירורן בהליך אזרחי, שם יוכלו להעלות בקשות לסעדים זמניים, ככל שיבקשו לעשות זאת.

דא עקא, שמבחינת ההליך בבית משפט זה, שעניינו בביטול הסכם המכר והשלכותיו, ההליך הסתיים בקבלת הערעור בבית המשפט העליון, משמע יש להורות על החזרת הערבויות וההתחייבות שניתנו ייעודית אך ורק בקשר עם עיכוב ביצוע פסק הדין, היה והערעור יידחה.

שונים פני הדברים, כאמור, כשהערעור התקבל, או אז מתברר כי היה מקום למתן עיכוב ביצוע פסק הדין, כפי שניתן.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה.

אני מורה למזכירות להחזיר את הערבויות וההתחייבות למבקשת וזאת באמצעות בא כוחה.

בהוצאות המבקשת בסך 2,500 ₪ יישאו המשיבות 2 ו-3 ביחד ולחוד.

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, בהעדר הצדדים.