התובעים 1. רחל ידן

2. צחי ידן

נ ג ד

הנתבעים 1. ישראמרין יצור מבנים 3000 בע"מ (נמחקה)

2. המהנדס קובלצדקי דימיטרי

3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

4. ליברטי בניה ופיתוח בע"מ

5. בוני ישראל

6. המהנדס יששכר וינבך

7. המהנדס חליל משהדאוי

8. המהנדסת ויסמן נטלי

נ ג ד

צדדי ג' 1. ליברטי בניה ופיתוח בע"מ

2. בוני ישראל

3. המהנדס יששכר וינבך

4. המהנדס חליל משהדאוי

5. המהנדסת ויסמן נטלי

#>

ראשית, ובפתח ההחלטה, חייבת אני התנצלות כנה בפני הצדדים, ובעיקר בפני התובעים, על העיכוב במתן החלטה זו, עיכוב שיש בו לגרום להתארכות הדיון בתיק זה, שגם כך הדיון בו התארך בשל נסיבות שונות שאין צורך לפרטן, אולם בחלקן נובעות מהשתלשלות העניינים בתיק עד לקבלת חוות דעת מומחה בית המשפט, שתפורט בהמשך, ואשר בהחלט היתה יוצאת דופן.

המדובר בתביעה על סך למעלה מ-900,000 ₪ שהינה בבסיסה תביעה לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מכך שבביתם הפרטי שנבנה במושב מולדת על ידי הנתבעת 1 (שהינה כיום חברה בהליכי פירוק) נתגלו ליקויי בניה שונים, אשר גם לאחר ביצוע תיקונים על ידי נתבעת 1 באמצעות קבלנים שונים (נתבעים 4-7), לרבות תיקוני שלד, נותרו ליקויים משמעותיים בבית.

עפ"י חוות הדעת מטעם התובעים, אשר אושרה בחוות דעתו השניה של מומחה ביהמ"ש, מר טומס קוויט, בשל ליקויי הקונסטרוקציה שקיימים בבית יש להרוס אותו ולבנות אותו מחדש.

חוות דעתו השניה של מומחה בית המשפט ניתנה לאחר שבחוות דעת ראשונה מטעמו קבע כי לא מצא ליקויים קונסטרוקטיביים בבית, ומשכך קבע כי די בתיקון ליקויים שונים שמצא בבית בעלות כוללת של כ-110,000 ₪. יצויין כי חוות הדעת השניה ניתנה לאחר שהמומחה קיבל לידיו, בעקבות דרישה חוזרת ונשנית לנתבעים 1-3, מסמכים שונים שלא עמדו בפניו בעת עריכת חוות דעתו הראשונה ואשר כללו: דו"ח ייעוץ לביסוס הבית שהוכן על ידי ד"ר חזן, תעודות בדיקות בטון, עותקי תוכניות קונסטרוקציה של הבית ועותקי תכניות אדריכליות. המומחה הדגיש בחוות דעתו השניה כי לא קיבל לידיו חישובים סטטיים וחישובי תכן של שלד המבנה ואף לא דוחות ביצוע הכלונסאות בפועל.

בחוות הדעת השניה, שינה המומחה את דעתו ב-180 מעלות, וקבע באופן חד משמעי שיסודות ורצפת הבית אינם עומדים בדרישות התקן ו/או כללי הנסדה מקובלים ו/או הוראות והמלצות יועץ הקרקע והביסוס ד"ר חזן וכי כלונסאות המבנה עלולים בעתיד, כתוצאה משינויי לחות בקרקע החרסיתית להסדק עד להרס אפשרי דבר שיגרום לדפורמציות ולסדקים בבית. בשל כך הציע המומחה שתי אפשרויות: האחת – להרוס את הבית ולהקימו מחדש (עלות של 655,00 ₪ נכון ל4/11), או ביצוע תיקון ליסודות המבנה, דבר שדורש חפירה וחקירה תחת פיקוח מהנדס קונסטרקציה מטעם בית המשפט, אשר בהתאם לממצאים שימצא יקבע באם אכן ניתן לבצוע תיקון כזה ומה היא הדרך המתאימה לעשות כן. הערכת המומחה לביצוע תיקון כזה, באם הדבר אפשרי, הינה באומדן ראשוני, כ-450,000 ₪ נכון ל4/11.

בעקבות קבלת חוות דעת השניה (ותיקון התביעה שנדרש לאחר שנודע כי נתבעת 1 נכנסה להליכי פירוק), נחקר מומחה בית המשפט. בעקבות חקירתו הועלתה בקשת הנתבעים 1-3 למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט, שיהא מומחה שהוא יועץ ביסוס, וזאת לאור תשובותיו של המומחה במהלך חקירתו כי לצורך עריכת חוות דעתו שוחח עם יועץ הביסוס ד"ר חזן 3 פעמים וקיבל ממנו תשובות דומות למסקנות אליו הגיע בעצמו אחרי שקיבל לידיו את המסמכים, קודם לעריכת חוות דעתו השניה. המומחה, במהלך חקירתו אישר כי יכולה להיות ליועץ קרקע תרומה לשאלות שנבחנו על ידו בחוות הדעת (עמ' 16 שורות 16-17*.

מעבר לטרוניה של ב"כ הנתבעים על כך שהמומחה פנה לד"ר חזן מבלי שיש לכך זכר בחוות הדעת ומבלי שהצדדים יודעו על כך, הועלתה בקשתו זו בשל העובדה כי מומחה בית המשפט אינו מומחה בתחום הביסוס, ולאור העובדה שראה חשיבות לשמוע את דעתו של ד"ר חזן יש בכך להצביע על חשיבות מינוי כזה שיכול ויחסוך את הצורך בביצוע הבדיקה עליה המליץ המומחה בחלופה השניה שבחוות דעתו.

ב"כ התובעים התנגד נחרצות לבקשה הן בשל העובדה כי יהא בה לסרבל את ההליך ולעכב את הדיון בו, והן לאור העובדה כי הנתבעים עצמם הודו בכתב הגנתם כי דו"ח יועץ הקרקע ד"ר חזן הוא ששימש את הנתבעים בעת תכנון וביצוע בנית הבית (סעיף 5 לכתב ההגנה) וכי הנתבעים לא הצביעו על צורך בקבלת חוות דעת בתחום הביסוס, גם לא בעת הגשת חוות הדעת מטעמם. לטעמו של ב"כ התובעים אין באמור בפרוטוקול כדי להצביע על כך שמומחה בית המשפט מאשר שיש חשיבות או תרומה למינוי כזה, אלא רק אישור, בדיעבד, לכך שהיתה הצדקה מצידו לפנות לד"ר חזן ולקבל עמדתו/הבהרותיו קודם למתן חוות הדעת.

לאחר עיון ראשוני בבקשה, ולאור טענת ב"כ הנתבעים בבקשתו כי חוות הדעת מטעם הנתבעים נערכה על ידי שני מומחים שאחד מהם הוא מומחה בתחום הביסוס, בקשתי הבהרה לטענה זו, שכן עיון שלי בתיק ובחוות דעת הנתבעים לא העלה כל בסיס לטענה זו של ב"כ הנתבעים וסברתי כי יתכן וחסרים לי בתיק מסמכים כלשהם או חלק מחוות דעת של מומחה ביסוס מטעם הנתבעים. על אף בקשתי לקבל הבהרה, זו לא ניתנה עד היום, וגם עיון חוזר ומקיף שלי בתיק לא העלה, אפילו לא ברמז, כי חוות הדעת מטעם הנתבעים שנערכה על ד"ר גולדקלנג (שאינו מומחה בביסוס) כוללת התיחסות כלשהי לשאלת הביסוס, למעט ציון סוג הביסוס שנדרש (כלונסאות מיקרופילים החודרים 1 מטר לפחות לתוך שכבת בזלת – כך נרשם על ידו על בסיס דו"ח ד"ר חזן), וקביעתו כי עלות תיקון הסדקים שמצא בבית הינו 10,000 ₪, וכי אין כל צורך להרוס המבנה בסיכום חוות דעתו.

שקלתי ובחנתי היטב, לאחר עיון חוזר הן בחוות דעת הצדדים וזו של המומחה, וכן בחקירתו הארוכה בפני, ולאחר שקלא וטריא, הגעתי למסקנה כי אין מקום למינוי מומחה בתחום ייעוץ הקרקע והביסוס כמבוקש וזאת ממספר טעמים:

הראשון והעיקרי הוא כי מינוי כזה יכול לסבך את התיק במידה בלתי סבירה (מעבר לעיכובים שכבר חלו בו), שכן במידה ומינוי כזה, שיעשה באופן עצמאי ומנותק לכאורה ממינוי מר קוויט, יביא לכך שבפני בית המשפט יהיו חוות דעת סותרות של מומחי בית המשפט, יתכן והדבר יחייב מינוי מומחה שלישי, ואנה אנו באים?....

שנית, הנתבעים הסתמכו על חוות דעת של ד"ר חזן לענין דרישות הביסוס לבית, כך שסוגיית טיב הביסוס שנדרש (להבדיל מזה שבוצע) איננה במחלוקת בין הצדדים. למעשה המחלוקת, כפי שעולה בבירור מחוות דעתו של מר קוויט, הינה באשר לשאלת תכנון הקונסטרוקציה על בסיס אותן המלצות ביסוס, כאשר המומחה הצביע בבירור על ליקויים בביצוע הבניה בהתאם לתוכנית הקונסטרוקציה תוך סטיה מהמלצות הביסוס של ד"ר חזן (באשר להיקף הכלונסאות ומידת הזיון בהן והעדר שרוול הפרדה בחלקן העליון) וכן תכנון עובי רצפה שאינו מספק בהתאם לדרישות התקן הישראלי. בנוסף ציין המומחה סטיה מהוראות ד"ר חזן באי הפרדת המבנה מהקרקע, אולם בסוגיה זו חזר בו המומחה במידה מסוימת במהלך חקירתו לאחר שהוצג לו העתק מלא של תוכניות הקונסטרוקציה שכללו פרט הפרדה כזה, אם כי עדיין ציין המומחה שעל מנת לקבוע באם ההפרדה בוצעה, יש לבצע בדיקה פיזית הכוללת הריסה חלקית של רצפת הבית.

שלישית, בהעדר מחלוקת באשר לטיב הביסוס שנדרש על ידי יועץ הקרקע קודם לבניה, הרי שמינוי כזה יכול להיות אך ורק לצורך ביצוע בדיקה של הקיים והערכת התאמתו לביסוס הנדרש והאם קיים קשר בינו לבין הסדקים הקיימים בבית. אלא שלצורך זה לא שוכנעתי כי יש צורך במינוי מומחה נוסף למר קוויט, שכן הלה ציין במהלך חקירתו שעיקר הקושי להגיע למסקנות חד-משמעיות נובע מכך שלא ניתן לבצע בדיקה של הכלונסאות והיסודות מבלי לבצע פעולת חקירה וחישוף לפחות של ראש הכלונסאות, ולכן כלל לא ברור כיצד יועץ ביסוס יוכל, ללא ביצוע פעולות אלו, להגיע למסקנות קונקלוסיביות יותר.

לאור כל זאת אני סבורה כי אין מקום להעתר לבקשה זו ואני דוחה אותה, ללא צו להוצאות בגינה.

ככל שהנתבעים 1-3 מבקשים לבצע בדיקה וחקירה כפי שפרט המומחה בחוות דעתו (תוך נשיאה שלהם בכל ההוצאות הכרוכות בכך, כמובן, הוצאות שככל הנראה לא יפלו מ-100,000 ש"ח) יודיעו על כך בתוך 30 יום ולאחר מתן זכות תגובה לצדדים האחרים, ינתנו הוראות באשר להמשך ניהול ההליך.

ניתנה היום, ח' אדר תשע"ד, 08 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.