מבוא

1. בפניי בקשת החייבים למתן צו הפטר מחובותיהם, בהתאם להוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

החייב יליד שנת 1950 והחייבת ילידת שנת 1958. החייבים טוענים, כי אין ברשותם זכויות ו/או נכסים כלשהם.

החייבים מנמקים את בקשתם, בין היתר, במצבם הרפואי הקשה. החייב טוען, כי עבר בשנת 2010 צנתור, עקב תעוקת חזה והיצרות של אחד העורקים, ועל כן הותקן תומך בעוקר הימני. החייבת טוענת, כי במהלך הליך פשיטת הרגל אובחנה כסובלת ממחלת קרון וממחלת סכרת וכן סובלת מיתר לחץ דם והיפרליפידמיה.

החייבים טוענים, כי טרם היקלעותם לחובות, הייתה ברשותם דירת מגורים, שנרכשה באמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא. בשל מצבם, לא עלה בידי החייבים לבצע את תשלומי ההלוואה כסדרם ולכן מומשה הדירה במסגרת הליכי הוצל"פ והם נאלצים להתגורר בשכירות בלתי מוגנת.

החייבים טוענים, כי לאור העובדה, כי חובותיהם נוצרו בתום לב, משעודם עובדים חרף גילם ומצבם הרפואי משעות הבוקר ועד הלילה למיצוי פוטנציאל השתכרותם, ובהיעדר תועלת לנושים, יש מקום להורות על הפטרם.

במסגרת הבקשה ציינו החייבים, כי בני משפחתם, הנוכחים בסבלם, יעמידו לרשותם סך של 100,000 ₪ תמורת הפטרם.

2. עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל ואח' מתנגדים להפטר החייבים. לטענתם, יש להקדים להכריע בבקשתם לביטול ההליך. בנוסף נטען, כי החייבים עובדים כעצמאיים, בלא שקיבלו אישור לכך על ידי בית המשפט של פשיטת רגל, הצהירו הצהרות לא נכונות במסגרת הליך פשיטת הרגל ולא דיווחו אודות הכנסותיהם ותביעה בגין שעות עבודה ותנאים סוציאליים נלווים, שהגישו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כנגד חברת בא לי עוגיות בע"מ.

3. הנושה, מיכל שטרית, אשר קיבלה את שכר עבודתה במסגרת ההליך, מתנגדת אף היא לבקשת החייבים למתן הפטר, שכן לטענתה, נוצר חוב שכר עבודתה בחוסר תום לב ואין מקום לרחם על החייבים בשל מצבם הרפואי, שאינו חריג ותואם את אורח החיים הכללי.

4. בתגובת הנאמן לבקשה נאמר כי חובות החייבים נוצרו בתום לב וכי החייבים סובלים מבעיות רפואיות וחרף גילם עובדים קשה במטרה להסדיר את חייהם. הנאמן ציין, שהחייבים אינם עומדים בתשלום החודשי באורח סדיר ואף צברו פיגורים. עם זאת, אישר הנאמן, כי לחייבים אין רכוש ואף דירת מגוריהם מומשה. במכלול הנסיבות סבור הנאמן, כי על החייבים לשפר את הצעתם לנושים אל מעבר לסך של 100,000 ₪, בשל הפיגורים שנצברו.

5. בתסקיר הכנ"ר צוין, כי החייב צבר חוב פיגורים בסך של 31,000 ₪, ואילו החייבת צברה חוב פיגורים בסך של 21,200 ₪, כך שהצעת החייבים אינה עולה בהרבה על השלמת פיגוריהם בהליך. על כן, סבור הכנ"ר, כי על החייבים לשפר את הצעתם, באופן שישולם דיבידנד אף לנושים הרגילים.

6. בהחלטת כב' השופטת קראי-גירון נקבע, כי בקשת הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל, תידון במסגרת בקשת ההפטר, ואכן נשמעו טענות הצדדים בהקשר לבקשה זו בדיון שהתקיים ביום 03/09/13.

7. ב"כ הנושה, בנק הפועלים בע"מ, אשר התייצב לדיון בהפטרם של החייבים על מנת לעמוד על התנגדות הבנק, ציין, כי מקום שהחייבים יציעו תשלום, אשר יאפשר תשלום דיבידנד בשיעור של 7%, יסיר הבנק התנגדותו לבקשת ההפטר של החייבים. לעמדה זו הצטרף אף ב"כ הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל.

8. לאחר דין ודברים שהתקיים מחוץ לכותלי בית המשפט, הסכימו החייבים לשפר את הצעתם, באופן שהתשלום הכספי שישולם על ידם תמורת הפטרם יעמוד על סך של 160,000 ₪.

9. יצוין, כי ב"כ הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל, הודיע, כי לא יסיר התנגדותו ויעמוד על בקשתו לביטול ההליך, שכן לא ניתן בשלב זה לדעת את שיעור הדיבידנד שישולם לנושים הרגילים.

10. ב"כ הנושה, אביבה אבוהאי, אשר הגיש את התנגדות הנושה לבקשת ההפטר של החייבים, הודיע, כי משקיבלה הנושה שכר עבודתה, הינו מותיר את בקשת החייבים למתן הפטר לשיקול דעת בית המשפט.

11. יצוין, כי הנאמן והכנ"ר נתנו הסכמתם להפטר החייב, לאחר שיפור הצעתו, ואף טענו, כי אין ממש בבקשת הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל, לביטול הליך פשיטת הרגל.

12. מעיון בתיק עולה, כי ביום 22/02/09 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת וביום 25/07/10 הוכרזה החייבת כפושטת רגל.

לחייבת נקבע צו תשלומים בסך של 500 ₪, אשר הוגדל לסך של 1,500 ₪ במועד ההכרזה, הופחת לסך של 800 ₪ ביום 03/05/11 והוגדל לסך של 1,000 ₪ ביום 09/05/12.

ביום 10/06/09 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, אשר הוכרז אף הוא כפושט רגל ביום 25/07/10.

לחייב נקבע צו תשלומים בסך של 700 ₪ אשר הוגדל לסך של 1,500 ₪ במועד הדיון בהכרזת החייבים והופחת החל מיום 09/05/12 לסך של 1,000 ₪. כן מונה עו"ד איהאב סעדי כנאמן לנכסי החייבים.

13. כנגד החייבת הוגשו 18 תביעות חוב בסך כולל של 1,450,000 ₪, מתוכן סך של 15,408 ₪ בדין קדימה.

כנגד החייב הוגשו 24 תביעות חוב בסך כולל של 1,500,000 ₪, מתוכן סך של 160,000 ₪ בדין קדימה.

החייבים לא שילמו את התשלומים החודשיים כסדרים וצברו חובות פיגורים. החייב צב חוב פיגורים בסך של 31,000 ₪ ואילו החייבת צברה חוב פיגורים בסך של 21,200 ₪.

עד כה הצטבר בקופת החייב סך של 24,668 ₪ ואילו בקופת החייבת סך של 25,897 ₪.

14. מעיון בתיק עולה, כי עיקר הסתבכותם הכלכלית של החייבים נבעה מכישלון עסקי ומקריסת עסק-קונדיטוריה, שניהלו החייבים במרכז הכרמל. הנאמן, הכנ"ר ובית המשפט לא סברו, כי הסתבכותם של החייבים נבעה מחוסר תום לב ובהתאם הוכרזו החייבים כפושטי רגל לבקשתם.

15. מדו"חות שהוגשו על ידי החייבים עולה, כי הכנסות התא המשפחתי עומדות על סך של כ-11,000 ₪. החייבים נדרשים לשכור דירת מגורים וממוצע הוצאות התא המשפחתי עומד על 10,785 ₪, כאשר 2,000 ₪ משולמים מדי חודש לקופות הכינוס של החייבים.

16. שבתי ושקלתי את בקשת הנושים, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל ואחרים, לביטול הליך פשיטת הרגל של החייבים וכן את האמור בתגובות החייבים, הנאמן והכנ"ר וסבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה.

טענות הנושים, לפיהן עובדים החייבים כעצמאיים בלא קבלת אישור מבית משפט של פשיטת רגל ותוך הסתרת הכנסותיהם, נתבררה כלא נכונה. מתגובת החייבים, אשר אושרה אף על ידי הנאמן, עולה, כי החייבים עושים את המרב למקסום הכנסותיהם. החייב עובד כשכיר בחברת שמירה כנגד תלוש שכר חודשי ובנוסף עובד יחד עם אשתו בתחום העוגיות, תוך שמחלק עוגיות שאשתו אופה בין 6-8 חנויות ומרכולים, כאשר ההכנסה הזעומה בגין עבודה זו משולמת לחייב בתלוש שכר על ידי חברת סבירם, אשר מנהלת את הנהלת חשבונות החייב בתמורה לעמלה של 5% בגין ניהול החשבונות ועושה כן לאנשים רבים נוספים, אשר אינם רוצים או יכולים לפתוח תיק עוסק מורשה ברשויות המס. מקובלת עליי עמדת הנאמן והכנ"ר, כי התנהלות זו של החייב אינה מחוסרת תום לב. החייב פעל בגילוי מלא של העובדות, הציג את מלוא הדו"חות הרלבנטיים והוא והחייבת הפנו את מירב מאמציהם לשם מקסום הכנסותיהם.

באשר לטענת הנושים, לפיה הגישו החייבים תביעה לבית הדין האזורי ללא קבלת אישור בית המשפט של פשיטת רגל, יצוין, כי אכן בטרם יוצגו החייבים לא פנו החייבים לקבל את אישור בית המשפט להגשת התביעה כנגד חברת בא לי עוגיות בע"מ, בשל אי תשלום שכר בגין שעות נוספות ותנאים סוציאליים, כעולה מצו הכינוס, ואולם, שעה שעולה כי בדעת החייבים היה ממילא להעביר כספים אלה במסגרת הצעת ההפטר לנושים והתנהלותם נבעה מחוסר ידיעה, סבורני, כי אין במחדל זה כדי להצדיק את ביטול הליך פשיטת הרגל המתנהל כנגד החייבים מזה 4 שנים.

לאור כל האמור סבורני, כי אין בטענות שהעלו הנושים כדי להצדיק את ביטול הליך פשיטת הרגל, מה גם שמפרוטוקול הדיון עולה, כי בקשה זו של הנושים הוגשה בעיקרה מהטעם, שלנוכח גובה תביעות החוב שבדין קדימה, לא עשוי להשתלם דיבידנד לנושים, לא כל שכן בשיעור משמעותי, ולא בשל כובד המחדלים המיוחסים לחייבים. לכאורה, צוין על ידי ב"כ הנושים בדיון, כי ככל שהחייבים ישלמו דיבידנד בשיעור של 7% לנושים בדין רגיל, יהיו הנושים מוכנים להסיר בקשתם לביטול הליך הפש"ר.

17. אשר לבקשת ההפטר שהוגשה על ידי החייבים, ראוי לציין, כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(44), 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי"); ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי, פ"ד כב(1), 23; וכן ראה א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272.

הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".

בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' 982/06, הנרי אסף נ' שמעון אורי עו"ד ואח', [פורסם בנבו] דינים - מחוזי, כו(7) 659.

אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון"), וכן לוין וגרוניס, עמ' 194.

הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב, שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע. ראה: פסק דין פיגון.

נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול, אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. באשר לכך ראה: ע"א 3004/07, עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (פרסום נבו), 05/11/08:

"דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב".

18. החייבים הינם בשנות ה-60 לחייהם, מתקיימים מעבודת כפיים קשה בשכר שאינו גבוה, תוך מקסום כישוריהם וכוחותיהם. לנוכח מצבם הרפואי של החייבים, גילם והכשרתם, קשה להניח, כי החייבים יוכלו בשלב כלשהו הנראה לעין לשפר את הכנסותיהם, לא כל שכן להגדילן באורח ניכר.

אין חולק, כי לחייבים אין נכסים או רכוש כלשהו, ולאחר שדירת מגוריהם של החייבים מומשה בהליכי הוצאה לפועל בגין חוב פיגורים בהלוואה המובטחת במשכנתא, מתגוררים הם בדירה שכורה בשכירות חודשית.

הגם שלא נעלמה מעיניי העובדה, כי החייבים לא שילמו את התשלומים החודשיים כסדרם, בעיקר בעת שצו התשלומים עמד על סך של 1,500 ₪ לכל אחד, סבורני, כי העובדה, שהחייבים מציעים כעת תמורת הפטרם תשלום סך כולל של 160,000 ₪ לטובת נושיהם, בגילם ובהיותם חסרי כל, אכן מכפרת על מחדליהם.

למרות העובדה, שתשלום הדיבידנד שישולם לנושים בדין רגיל יהיה כנראה, לאחר בדיקת תביעות החוב, בשיעור נמוך, איני סבורה, כי בסיבה זו כשלעצמה, שעה שלחייבים אין נכסים או פוטנציאל הכנסה משמעותי, כדי למנוע היעתרות לבקשת החייבים למתן הפטר. בית המשפט המחוזי בתל אביב, פש"ר 1306/04, אסתר סולטן נ' הכנ"ר (פרסום נבו), 15/06/09, כבר הביע דעתו, כי עצם העובדה, שהדיבידנד אשר עשוי להשתלם לנושים הרגילים הינו נמוך ו/או כי נושים אלה כלל לא יזכו לדיבידנד, אין בה כשלעצמה כדי למנוע את הפטרו של החייב, בנסיבות בהן אין מחלוקת כי לא נשקפת תועלת מהמשך הליך פשיטת הרגל.

משהחייבים מציעים לשלם סכום כולל נוסף של 160,000 ₪ בעזרת בני משפחתם, סכום אשר עולה על אפשרויותיהם הכספיות האישיות, ומשהם מצויים בהליך פשיטת הרגל מזה למעלה מ-4 שנים ולא מסתמנת תועלת מהמשך ניהול ההליך ולמעשה הסכום המוצע על ידי החייבים בניכוי חוב הפיגורים מגלם שהות של למעלה מ-30 חודשים נוספים בהליך פשיטת הרגל וממילא לא עלה בידי הנושים להצביע על רכוש, נכסים או הליכים, שיניבו שיעור דיבידנד משמעותי יותר, סבורני, כי יש להיעתר לבקשת החייבים למתן הפטר בנתונים אלה.

סוף דבר

לנוכח כל האמור ולאחר ששקלתי את מלוא הטענות שהונחו בפניי וכאשר לא צפויה תועלת, לא כל שכן תועלת משמעותית מהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל כנגד החייבים, ולנוכח הצעתם הכספית המשופרת, ניתן בזה לחייבים הפטר מותנה, בכפוף להוספת תשלום של 80,000 ₪ כל אחד, תוך 12 חודשים, לקופת פשיטת הרגל.

עד למתן ההפטר ישלמו כל אחד מהחייבים את התשלום החודשי המושת עליו, אשר יקוזז מתוספת התשלום בסך של 80,000 ₪.

ככל שהחייבים ו/או מי מהם יקדימו את ביצוע התשלום תמורת הפטרם, יינתן לחייבים צו הפטר חלוט.

הנאמן יודיע אם החייבים השלימו את התנאים האמורים, לצורך מתן הפטר חלוט לחייבים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.