לפני בקשת הנתבע לעיין עיון חוזר בהחלטתי מיום 18.9.2013 על-פיה נדחתה בקשתו לזמן לעדות מטעמו, ללא תצהיר, את הגב' אלה מלמד. התובע מתנגד לבקשה.

במקביל ביקש התובע להתיר לו לצרף תצהיר משלים בחתימתו, במענה לתצהירים משלימים מטעם הנתבע שהוגשו זה מכבר אך לטענת התובע לא הומצאו לו אלא לאחרונה, בסמוך למועד בו הוגשה הבקשה לזימונה של גב' מלמד. הנתבע אינו מתנגד להגשת התצהיר המשלים מטעם התובע.

עיינתי בבקשות ובתגובות שהוגשו בעניין זה.

דין הבקשה לעיון חוזר להידחות. דין הבקשה לצירוף תצהיר משלים מטעם התובע להתקבל. להלן יובאו הטעמים לכך.

1. בהליך זה מתבררת תביעה שטרית. הנתבע, אשר מבקש להתגונן נגד שטר, הוא הנושא בנטל להוכיח את טענותיו והוא שמתחיל בהבאת הראיות.

2. תצהירי עדות ראשית של בעלי-הדין ועדיהם הוגשו זה מכבר. תחילה הגיש הנתבע תצהיר של גב' רות ליטבין ותצהיר שלו נושא תאריך 14.2.2010 (הוגשו ביום 15.2.2010) ואילו התובע הגיש תצהיר בחתימתו נושא תאריך 14.3.2010 ותצהיר נוסף מאת מיכאל פוזילוב (הוגשו בתאריך 16.3.2010). בהמשך, בעקבות קדם-משפט מיום 30.11.2010 ובעקבות החלטה שניתנה בו, הגיש התובע תצהיר עדות ראשית נוסף בחתימת אמנון אלישיוב (פוזילוב) (הוגש ביום 29.12.2010) ואילו הנתבע הגיש תצהיר משלים בחתימתו מיום 29.3.2011 וכן תצהיר של עד נוסף – מר אלירן יעקובי (הוגשו ביום 31.3.2011).

3. בקשתו של הנתבע לזמן לעדות את גב' מלמד, ללא תצהיר, הועלתה עוד טרם קדם-המשפט, בבקשה שהגיש הנתבע ביום 15.2.2010 ובה עתר לזמן את העדה (ועד נוסף שאינו רלוונטי לבקשה דנן) לדיון הקבוע ליום 24.5.2010. נוכח טיבו של דיון זה כקדם-משפט נדחתה הבקשה; בהחלטה מיום 15.2.2010 נקבע כך: "התיק קבוע לקדם-משפט ולא להוכחות. בנסיבות אלה אין מקום להורות לעת הזו על הזמנת עדים".

בשלב מאוחר יותר של הבירור, כשנקצבו מועדים להגשת בקשות לזימון עדים והוגשו בקשות כאלה, לא חזר הנתבע על הבקשה לזימונה של גב' מלמד, באופן שמעיד על כך שהוא זנח את הבקשה. במה דברים אמורים?

(א) ביום 31.3.2011 הגיש הנתבע בקשה לזימון עדים לקראת הדיון שנקבע ליום 19.6.2011. בין העדים שנמנו בבקשה היה מר אלי מלמד; העדה שזימונה מבוקש כעת, גב' אלה מלמד, כלל לא נזכרה בבקשה.

בהחלטה מיום 3.4.2011 נדחתה בקשת הנתבע לזמן את מר אלי מלמד ללא תצהיר. כך נאמר בהחלטה בעניין זה: "בהתייחס לעד מר מלמד צוין שזימונו ללא תצהיר מתבקש מאחר ש'לא יוצא לו להגיע לחתום על תצהיר'. אין בדברים אלה כדי להוות טעם שעל-יסודו יש לפטור העד ממתן עדותו הראשית בתצהיר. ככל שהמבקש מעוניין לזמן את מר מלמד כעד מטעמו יקדים ויגיש את עדותו הראשית בתצהיר, זאת עד יום 1.5.2011 כשימי פגרה באים במנין התקופה".

הנתבע לא פעל על-פי החלטה זו ולא הגיש את עדותו של מר אלי מלמד בתצהיר; בכך זנח גם את הבקשה לזמן עד זה מטעמו, כמו גם את בקשתו הקודמת לזמן לעדות את גב' אלה מלמד.

(ב) ביום 3.5.2011 ביקש הנתבע ליתן החלטה בבקשתו הנ"ל לזימון עדים. בהחלטה מיום 13.6.2011 הופנה הנתבע להחלטה שניתנה בעניין זה ביום 3.4.2011. שתי ההחלטות, זו מיום 3.4.2011 וזו מיום 13.6.2011, הומצאו לנתבע, בהוראת בית-המשפט, בפקס' ידני.

(ג) דיון הוכחות נקבע ליום 28.2.2013. הנתבע ועדיו לא התייצבו לדיון. בכל שלב קודם לדיון זה – ולאחר שקיבל את ההחלטות שנזכרו לעיל – לא הגיש הנתבע בקשה לזימונה של גב' מלמד כעדה מטעמו ללא תצהיר. אף בכך יש משום ראיה לכך שזנח את בקשתו בעניין זה.

משלא התייצבו הנתבע ועדיו לישיבת יום 28.2.2013 נבצר מבית-המשפט לשמוע במועד זה את העדים. הוצאות הדיון שירד לטמיון הושתו על הנתבע כשתשלומן מהווה תנאי לשמיעת הנתבע ועדיו.

(ד) ביום 9.4.2013 הגיש הנתבע הודעה על-אודות תשלום ההוצאות שבהן חוייב. בהחלטה מיום 10.4.2013 נקבע מועד חדש לדיון (ליום 23.10.2013) – בהתאם להחלטה מיום 28.2.2013 ואגב מתן הוראה לצדדים לזמן את עדיהם לדיון זמן מספיק מראש באמצעות בית-המשפט.

אני דוחה את טענתו של הנתבע כי החלטה זו פתחה פתח לזימון מחדש של עדים על-ידו; מוטב היה אלמלא נשמעה. שלב קדם-המשפט בהליך זה תם לכל המאוחר ביום 28.2.2013, במועד בו היה על הצדדים להתייצב, להעיד ולהשמיע את עדיהם. דיון זה ירד לטמיון בשל מחדליו של הנתבע; אין משמעו כי במחדלו של הנתבע שביטויו באי-התייצבותו ובאי-התייצבות עדיו היה כדי להשיב את הגלגל לאחור ולהחזיר את הדיון לשלב קדם-המשפט.

ההחלטה מיום 10.4.2013 נסבה אפוא אך ורק על זימון עדים שתצהיריהם הוגשו קודם לכן, בשלב הדיוני המתאים לכך ובאופן שעולה בקנה אחד עם החלטות קודמות. לא היה בה משום היתר לנתבע להעלות מן האוב בקשה להזמנת עדה שהוא זנח זמן רב קודם לכן.

4. לא הובא בבקשה לעיון חוזר כל טעם שיצדיק לעת הזו, ערב דיון הוכחות, את זימונה של עדה שהנתבע ויתר זה מכבר על השמעתה – ולא כל שכן לאחר שהנתבע לא הביא כל טעם שיבאר מדוע לא הקדים והגיש את עדותה הראשית בתצהיר במועד שנקבע לכך. זאת ועוד, במתן היתר לנתבע לפתוח לעת הזו את מסכת ראיותיו בהשמעת עדות של עדה נוספת שעדותה לא הוגשה בתצהיר – כל זאת לאחר שתצהירי התובע הוגשו – יהא כדי להפוך את סדר הבאת הראיות, בשים לב לכך שנטל ההוכחה בהליך זה מוטל על הנתבע. יהא בכך כדי לגרום לעיוות דינו של התובע, וגם מבחינה זו אין מקום להיענות לבקשה. הבקשה לעיון חוזר נדחית אפוא.

5. הבקשה להתיר הגשת תצהיר משלים מטעם התובע מתקבלת. אין בה משום היפוך של סדר הבאת הראיות והיא נדרשת בהתחשב בכך שהנתבע היה מי שתצהיריו הוגשו אחרונים. נוכח הסכמתו של הנתבע להגשת התצהיר המשלים איני משיתה עליו את הוצאות הבקשה.

6. ככל שהנתבע מבקש לזמן את גב' רות ליטבין באמצעות בית-המשפט יגיש על כך בקשה נפרדת בציון מלוא פרטיה לרבות מספר תעודת זהות וכתובת עדכנית. הבקשה תוגש על-אתר, בשים לב למועד הקבוע לדיון.

7. לא מצאתי מקום להידרש לטענות אחרות שהעלו הצדדים באשר הבקשות שלפני אינן המסגרת המתאימה לכך.

המצאה לצדדים בפקס' ידני.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.