1. ביום 22.2.2017 ניתן פסק דין בתביעות ההדדיות שהגישו בעלי הדין, לפיו נדחתה תביעת התובעת והתקבלה במלואה תביעת הנתבעת. בהתאם לפסק הדין חויבה התובעת לשלם לנתבעת סך 34,727,031 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 600,000 ₪.

2. בעקבות פסק הדין, הגישה הנתבעת בקשה למתן פסיקתא וכן בקשה להורות על חילוט הערבויות הבנקאיות אותן הפקידה התובעת בידי הנתבעת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 19.3.2009.

3. בתגובה שהגישה, הודיעה התובעת כי היא שילמה לנתבעת את מלוא סכום פסק הדין, לרבות ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו. לפיכך, אין כל מקום למתן פסיקתא. אשר לערבויות, נאמר כי החילוט אינו חלק מפסק הדין ולכן מקומו אינו בפסיקתא שאמורה לשקף את תמצית חלקו האופרטיבי של פסק הדין. בנוסף, נטען כי חילוט הערבויות לא היה חלק מהמחלוקת בין הצדדים שנדונה בפסק הדין וזה לא התייחס לחילוט הערבויות.

4. בתשובה שהגישה הנתבעת נאמר כי התובעת אכן שלמה את סכום פסק הדין, אך זאת לאחר שהבקשה למתן פסיקתא הוגשה לבית המשפט. באשר לערבויות נאמר כי אלו נועדו להבטחת תשלום דמי התשתית בתקופת הביניים החל מיום 15.3.2009 ועד למתן פסק הדין בתובענה אותה הגישה הנתבעת. משנקבע מפורשות כי על התובעת לשלם דמי התשתית שלהבטחת סילוקם נועדו הערבויות, קמה לנתבעת הזכות לחלט אותן ערבויות, ללא צורך בהליך אחר כלשהו.

5. אכן, לאחר שהתובעת נשאה בסכום פסק הדין דומה כי אין עוד צורך בפסיקתא שהתבקשה.

באשר לערבויות, נראה כי יש טעם בטענה אותה מעלה הנתבעת ולפיה אלה נועדו להבטיח סילוק דמי התשתית בתקופת הביניים, עד להכרעת בית המשפט בטענות ההדדיות שהעלו הצדדים בנוגע לזכותה של הנתבעת לגבות את דמי התשתית. משנקבע כי על התובעת לשאת בתשלום דמי התשתית, אין מקום - על פניו- להתנגדות אותה מעלה התובעת ביחס לחילוט הערבויות. עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כב' השופט ג' גינת ביום 19.3.2009 מלמד כי זו היתה רוח הדברים של ההסכמות שהושגו בין הצדדים.

6. יחד עם זאת, על מנת לאפשר לתובעת לשטוח את מלוא טענותיה לעניין זה בפניי אני מורה כי הבקשה לחילוט הערבויות תידון בפניי ביום 25.4.2017 שעה 11:30. מובהר בזאת כי דיון כאמור יגרור חיוב בהוצאות בהתאם לתוצאת ההכרעה.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים בפקס.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.