<#2#>

נוכחים: מטעם התובעים: עו"ד יוסף מוחמד

מטעם הנתבעים: עו"ד דן שפריר

פרוטוקול

ב"כ הנתבעים: רק ב2012 הייתה הצהרה שהם לא מתנגדים שהם יכנסו לשטח, אבל היום כן מתנגדים. הם מונעים ממנו להיכנס עד היום. נניח שמנעו מאתנו להיכנס עד 2012, אבל זה מ2008. עד היום מונעים והם טוענים שהייתה טעות במנהל.

ב"כ התובעים: המשפחה קנתה קרקע מהמנהל. עד היום הם לא בנו שם. אין להם היתר בניה. יש בעיה. אני מסכים למתן פס"ד על דרך הפשרה, לאחר שמיעת העדים.

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

מר עאטף עלי, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בחוות דעתי הינו אמת. אני מאשר את תוכנה ואת חתימתי על החוו"ד.

חוות הדעת הוגשה וסומנה ת/1.

חקירה נגדית:

ש: וויסאם מועלם עובד איתך ?

ת: לא.

ש: אתה מכיר אותו?

ת: לא זוכר.

ש: אתה שמאי מקרקעין?

ת: כן.

ש: אין לך ידע בעניין בניית מסלעות או פינוי מסלעות?

ת: העבודה של לבנות את זה לא אבל להעריך בטח.

ש: יש הבדל, לעניות דעתי בין הערכת קרקע לבין הערכת שווי פינוי מסלעה או בניית מסלעה. צודק?

ת: אתה צודק למרות שלא התבקשה פה עלות לבנות מסלעה אבל גם שמאי מקרקעין יכול לעשות גם להעריך מה עלות בניית מסלעה וגם מה עלות פינויה, זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלי. לא מעריכים רק קרקע אלא גם כל מה שנמצא בדרך של קבע.

ש: האם כשהערכת את עלות פינוי המסלעה התייעצת עם קבלנים העוסקים בעבודה הפיזית של פינוי מסלעות ?

ת: לא. גם אין צורך.

ש: לגביי המקרקעין. אתה יכול להגיד לי מה היא החלקה והגוש שאותם בדקת בחוות הדעת שלך?

ת: כתוב בעמוד השני של חווה"ד. הכל על בסיס תשריט שהוצג בפניי.

ש: אני אומר לך שהחלקה היא שטח פי 14 ממה שכתבת. היא חולקה לחלקות אחרות שקיבלו מספר אחר, לא 99.

ת: אני לא יודע את זה וזה לא חשוב.

ש: האם אתה הוצאת נסח של החלקה והגוש המדוברים?

ת: לא. זה לא רלוונטי.

ש: האם אתה בדקת מי הם הבעלים של חלקה 99?

ת: לפי הסכם הפיצוי, שזה זכויות לקרקע שהיו לפניי, כתוב בסעיף 9 לשומה.

ש: אני חוזר על השאלה.

ת: אני מתבסס על זכויות בקרקע כפי שהוצג בפניי לפי הסכם הפיצוי.

ש: מציג לך את הסכם הפיצוי. נספח ת1 לתצהיר מטעם התובע 2. בעמוד השלישי יש רשימת קרקעות. מצא לי את חלקה 99.

ב"כ התובעים: אני מתנגד. השומה היא החלקה, אינדוידואלית, בפני עצמה. היא יחידת רישום נפרדת. בחלקה 132 מגוש 17215.

ב"כ הנתבעים: המומחה אמר וכתב שהוא התייחס לחלקה 99 בגוש 17215. עכשיו ב"כ התובעים מנסה לתקן חוו"ד ולהגיד שהחלקה היא 132. אין מגרש כזה ומעולם לא היה כזה. ראוי כי השמאי המעיד יגיד איזו חלקה הוא בדק.

ש: מה הערכת? מה בדקת?

ת: יש פה תשריט. אני מתייחס למגרש שכתוב עליו 132. ההסבר הוא פשוט. כנראה שזה היה 99 במקור ואח"כ חילקו את זה למגרשים חדשים שנרשמו. היום זה 132. אני מתייחס למגרש שמצוין בתשריט כ132.

ש: אני אומר לך שכשמאי מקרקעין אתה צריך להוציא נסח טאבו. היום אתה רוצה לתקן את סעיף 5 לחווה"ד שלך? האם אתה עומד על כך כי חווה"ד היא על חלקה 99 ?

ת: חלקה 99 ומגרש 132, זה אותו דבר.

ש: אפנה אותך לת/2 לתצהירו של התובע 2. מציג לך את נסח הטאבו. איזה גוש ואיזו חלקה מדובר?

ת: חלקה 132, מספר חלקה ישן 99. גוש 17215.

ש: אתה אומר שזו אותה חלקה שהייתה פעם 99 ?

ת: חלק מהחלקה שהייתה 99.

ש: אתה יודע מה שטח החלקה שבדקת?

ת: המגרש?

ש: לא, החלקה. מה שטחה?

ת: כתוב – שטח מגרש 132 הוא 690 מטרים.

ש: על החלקה הזו חלה התב"ע 5835ג/ ?

ת: כן. כתוב בסעיף 8.

ש: האם עשית שומות נוספות לקרקע הזו, לגוש הזה?

ת: ככל שאני זוכר, לא.

ש: האם בדקת הסכמי מכר לצורך קביעת השווי של חלקות אחרות באותו גוש?

ת: כן, בכפר. בדקתי בכפר.

ש: יש לך העתקים לאותם הסכמי מכר?

ת: לא. זה נגיש בשע"ם

ש: אין לך את תיק המסמכים?

ת: היום אני עובד במשהו אחר לכן התיק לא אצלי.

ש: הוא במשרד שלך ?

ת: לא. לא מצאתי אותו.

ש: אפנה לסעיף 10ד לחווה"ד שלך. מצטט. מי מהתובעים אמר לך שהמסלעה נבנתה שלא בהסכמה?

ת: העו"ד אמר לי.

ש: האם בדקת מתי נבנתה המסלעה ביחס לרכישת הקרקע על ידי התובעים?

ת: לא.

ש: אני אומר לך שהמסלעה נבנתה שנים רבות לפני שהתובעים קנו את הקרקע מהמנהל.

ת: אני לא מתייחס לנזק לשנים רבות.

ש: אם הקרקע הייתה של המנהל, והוא בנה את המסלעה, אז האמור בסעיף 10ד לא נכון כי לא היה להם שום קשר לקרקע אז.

ת: לא כתבתי מי מנע.

ש: ביקרת בשטח? ראית בוודאי שהקרקע המדובר גובלת בכביש הכניסה לכפר שיבלי, ויש קיר תמיכה גדול שמחזיק את קרקע המגרש הזה שלא יפול לכביש.

ת: כן. כתוב זאת.

ש: האם אתה יודע שהתובעים ביקשו לבצע עבודות תשתית נרחבות במגרש לרבות סלילת כביש, סמוך לבית הנתבע 1?

ת: לא.

ש: בדקת זאת?

ת: לא.

ש: האם כשאתה אומר בסעיף 10ה', שהערכת את שווי הקרקע בניצול מלא, האם בדקת האם אפשר לבצע ניצול מלא של בניית 36% או בגלל הכביש או הקיר התומך אי אפשר לעשות זאת?

ת: הם לא היו, אני מניח, שההנחה שלי עליה התבססה השומה, שהיו מאפשרים להם לבנות. אפשר לבנות על המגרש את מלוא הניצול.

ש: האם נכון יהיה להגיד שאם אי אפשר לבנות שם שלוש קומות ב36% מהחלקה, מסיבות טכניות, הערכת השווי הייתה אחרת?

ת: כן.

ש: אתה יודע שמשפחת התובעים קנתה בחודש אוגוסט 2008 ועד היום לא בנו שום דבר על המגרש?

ת: לא.

ש: כשעשית את החוו"ד שלך, וביקרת בשטח, לא היה בנוי שום דבר.

ת: נכון.

ש: האם שאלת את עו"ד של התובעים למה הם לא בונים?

ת: כתוב בסעיף 10ד'.

שאלת ביהמ"ש: כשביקרת בשטח, באמת התרשמת שהמסלעה מונעת בניה במגרש?

ת: כן. חוסמת גישה לרכב, אלא אם תיכנס ממגרשים אחרים של אנשים אחרים או להרוס את המסלעה.

ש: המסלעה ממוקמת ברום החלקה, בצד הגבוה שלה, ובין המסלעה לכביש יש מרחק.

ת: נכון. בערך 5 מטרים. כתוב בסעיף 7 לחוות הדעת.

ש: אם התובעים רוצים להכנס לחלקה דרך המסלעה, הם צריכים מעלית שתרים אותם?

ת: אם מפרקים את המסלעה, יש 2 אפשרויות. או שעושים מפלס בתוך המגרש שעולה לאט לאט, למפלס של המגרש, שעושים פריצה לדרך שמתחילה מה-0 עד שמגיעה לגובה מפלס המגרש או שחופרים את המגרש ובונים במפלס הכביש.

ש: האם נכון שאם עושים את אחת משתי האפשרויות האלה, צריכים שטח כדי לעשות את העלייה.

ת: יש מספיק שטח. מפסידים שטח בגלל שחלק מהשטח של החצר נהפך לדרך.

ש: אפנה אותך לסעיף 11 בחוו"ד. למה הערכת תקופה של 7 חודשים?

ת: עד לתאריך הביקור מחודש אוגוסט 2008 עד חודש מרץ 2009, אז הייתי. קבעתי כי לתקופה הזו נמנע מהם להתחיל לבנות במגרש.

ש: אם צריכים להעריך את הנזק שאתה הערכת עד מרץ 2009, צריכים חוו"ד חדשה?

ת: לא, כתוב בסעיף 12 שבכל חודש נוסף זה דמי השימוש.

ש: ספר לנו איך עשית זאת. 994 מטרים מה זה?

ת: 994 זה סה"כ אפשר לבנות על המגרש. בממוצע 2600 ₪ למטר. זה קרקע + עלות בנייה כפול 5% דמי שימוש נהוגים למבנה מגורים וכפול מספר החודשים.

ש: אני שואל למה מעל 2,600 ₪ לא כתבת שזה עלות קרקע לבנייה?

ת: כתוב. "למבנה הניתן לבנות על המגרש".

ש: אתה יודע כי היתר בניה כזה מאפשר לבנות 994 מטר אין?

ת: אני לא יודע.

ש: אם אני אומר לך שאין היתר בניה כזה וגם לא יהיה כזה, כי אי אפשר לבנות במגרש מבחינה טכנית כזה גודל.

ת: למה פיזית אי אפשר לבנות ? התב"ע מאפשרת אחוזי בנייה כאלה ולכן בטח שאפשר לבנות. אם יש היתר או אין היתר זה לא רלוונטי.

ש: אני אומר לך שאי אפשר לבנות 994 מטרים. האם חווה"ד שלך הייתה משתנה?

ת: אם מה שאתה אומר נכון אז בטח זה היה משתנה. התשובה ברורה.

ש: אפנה אותך לסעיף 11ב. איך קבעת כי הריסת המסלעה, עלותה היא 14,000 ₪.

ת: יש מחירונים ידועים במקצוע והמחירון הכי מפורסם הוא מחירון "דקל", שם זה מצוין עלות הריסת מסלעה או בניית מסלעה, ובד"כ לוקחים את הפינוי חמישה ק"מ מרחק. זה משהו כמו 150-170 ₪ למ"ר.

ש: יש לך מחירון כאן לדוגמא?

ת: לא.

ש: התיק שאיתו אתה מבצע את העבודה ואתה מוציא חומר משם, בו אתה שם חוזים אחרים, עלויות. אין לך שום מסמך המעיד על כך?

ת: אין לי את זה פה. אני כבר כמה שנים שאני שמאי מכריע מטעם משרד המשפטים ולא עושה עבודות פרטיות.

ש: כשעשית את זה היה לך תיק?

ת: כן. אבל היום אין.

חקירה חוזרת:

ש: מתי ביצעת את השומה הזו?

ת: כתוב. תאריך למעלה. 23/03/09.

ש: מתי הפכת להיות שמאי מכריע מטעם משרד המשפטים ?

ת: שנה אחרי.

ש: היום אתה לא עושה שומות פרטיות?

ת: לא, אסור לי.

ש: נשאלת על ידי חברי לגביי חלקה ומגרש 132 שאתה ביצעת את השומה. אני מציג לך נסח רישום שזו היא החלקה שאתה מדבר עליה. זו החלקה?

ת: אני אומר ככה : כתוב פה שהחלקה הישנה היא מס' 99. ברור שהחלקה הזו היא חולקה למגרשים שאח"כ נרשמו מחדש וקיבלה, סביר להניח, מספר אחר. מגרש 132.

ש: אתה התייחסת למגרש עצמו בשטח לאיך שהוא נראה, האם היה משנה אם מספרו גם משתנה אבל אותו שטח נשאר אותו דבר? השומה עצמה, אם הייתה משתנה, הצורה נשמרה, גבולותיו נשמרו אבל קיבל מספר אחר אז זה היה משנה את השומה?

ת: לא. התשריט צורף לשומה.

ב"כ הנתבעים : אבקש לפסוק את שכרו.

<#9#>

החלטה

פוסקת את שכרו של השמאי בסך 700 ₪ אשר ישולמו בשלב זה על ידי התובעים.

<#10#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

מר מחמוד נאיף (התובע 2), מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/2.

חקירה נגדית:

ש: מה הקשר שלך לתובעים?

ת: אנחנו אחים.

ש: מה מקצועך?

ת: אני טבח במקצועי.

ש: אין לך איזשהו ניסיון במקרקעין?

ת: מאז שקיבלתי את השטח הזה אז יש לי, אין לי כ"כ....

ש: לא למדת את המקצוע?

ת: לא.

ש: אשר לי כי אתם קניתם את הקרקע הזו מהמנהל אחרי שכבר היה בנוי הבית של שיבלי, הקרקע השכנה, ואחרי המסלעה. ראיתם את המסלעה לפני שחתמתם על החוזה?

ת: הם פלשו לשטח, הוא בנה בלי היתר. השטח לא שלהם. אני קניתי מהמנהל, עשיתי עסקת חליפין, שילמנו הרבה כסף, עשינו את העסקה עם המנהל, נתנו לנו שטח חליפין. הם חתומים על המגרש הזה והם פלשו לשטח ובנו בלי היתר, שיוותרו. יש לי טאבו היום על השטח, זה שלי. אני לא מבין. אם כל אחד היה קונה קרקע ולא היה יכול להשתמש בה... ראיתי מסלעה, הם בנו אותה לפני שקניתי. אני שכן שלהם.

ש: כשאתה אומר הם למי אתה מתכוון?

ת: מוניף ואחיו. בזמנו אמרו לי ...

ש: הלכת למנהל לחתום על חוזה חליפין באוגוסט 2008. ידעת שיש מסלעה. האם שאלת את המנהל של מי המסלעה?

ת: הם בנו בלי אישור, קיבלו קנסות והיו להם משפטים עם המנהל והיה סיפור עד לא יודע מה.

ש: חוזר על השאלה.

ת: לא שאלתי את המנהל של מי המסלעה. בזמנו פניתי אליהם והם אמרו שזה לא שלהם. ראיתי את המסלעה. למה שאשאל של מי?

ש: אני שואל אותך את זה כי אתה רואה שטח שאתה צריך לקנות ואתה יודע שמישהו בנה מסלעה, ואתה לא שואל של מי המסלעה, אם היא שלך או של מישהו אחר?

ת: אני קניתי את השטח עם המסלעה.

ש: בסעיף 4 לתצהירך, שורה 3, אתה מדבר על גבולות כלל הקניין. מה כוונתך ?

ת: הגבולות של המגרש, שלנו, איפה שנתנן לנו, איפה שסימן המנהל.

ש: בסעיף 2 אתה אומר כי הנתבעים מנעו מכם לממש את זכויותיכם במגרש. איך מנעו?

ת: הבאתי מהנדס, יועץ קרקע, והם קיללו אותו ואמרו לו לצאת משם. הבאתי מודד, גם אותו הדבר עשו איתו. לא מזמן ירדנו לשטח אז כמעט רבנו והם אמרו שזה שטח שלהם ולא אתקרב ולא אכנס, ואני חי את זה כבר מ2012, ואנחנו כל הזמן רבים ורבים. לא רוצים לפנות את השטח, הם לא רוצים שנעבוד שם או שניגש לשם. אני בזמנו, הם טענו שהם לא בנו את המסלעה, שהמועצה בנתה אותה. פניתי למועצה ויש לי מכתב מהמועצה שזה לא תחום המועצה ולא שטחה.

ב"כ התובע : אבקש להגיש את המסמכים שמעידים על כך כי המועצה לא בנתה את המסלעה.

ב"כ הנתבעים: אני מתנגד להגשת המסמך.

ש: האם אתה שמעת את הקללות שקיללו את המומחים שהבאת?

ת: כן, וזרקו אותו.

ש: מי קילל?

ת: אח שלו ראפע, ומוניף בעצמו ומנעו ממנו למדוד את השטח.

ש: הוגשה תלונה למשטרה?

ת: כן.

ש: ואין אותה ?

ת: יש לי אותה בבית.

ש: מאיפה אתה יודע מה שכתוב בסעיף 5?

ת: (מעיין בתצהיר) – בזמנו היה לנו שהמנהל נתן לנו את השטח, אמרנו תשמע, זה שטח שמחזיקים אותו. אמרו לנו שאבא שלהם חתם על להרים ידיים מהמגרש, כלומר לפנות את המגרש והמנהל אמר שזה שלכם. המגרש של המנהל בעצם ולא שלהם.

ש: אתה שאלת את השאלה הזו במנהל? את מי ואם בע"פ או בכתב?

ת: בזמנו אחי טיפל בכך ושאל את פטריסיה. היה לנו מו"מ עם המנהל כמעט 15 שנים.

ש: האם אתה דיברת עם פטריסיה?

ת: לא. אחי הגדול.

ש: אתה לא היית עם אחיך אצל פטריסיה ושמעת אותה אומרת זאת?

ת: לא, לא הייתי. גם שטחים אחרים שהיו בבעלות של אחרים, המנהל נתן לנו ואף אחד לא עשה בעיות חוץ מהם.

ש: בסעיף 6ב' אתה כותב שהנתבעים ראו את הגבולות שהמודד סימן. איך אתה יודע?

ת: אני הייתי עם המודד.

ש: מי מהנתבעים היה איתך ועם המודד?

ת: אני באתי עם המודד. כל אחד מהנתבעים היה שם.

ש: מתי זה היה?

ת: הבאנו אותו כמה פעמים לשם. לא זכור לי מתי המודד, אני והנתבעים היינו.

ש: אפנה לסעיף 6ג'. מי מהנתבעים אמר שהוא לא מסכים ולמה לא הסכים למדידה?

ת: זה מה שנתן לנו המנהל וזה השטח. אף אחד מהנתבעים לא אמר.

ש: בסעיף 6ד' ו-ה' אתה אומר שהנתבעים אמרו. מי מהם אמר?

ת: כל האחים ביחד.

ש: היה מעמד שאתה וכל האחים ביחד נמצאים ביחד והם כולם אמרו שהם לא מסכימים ?

ת: כן.

ש: מתי זה היה ?

ת: זה היה מריבות כמה פעמים, אני לא יודע בדיוק מתי זה היה

ש: בסעיף 6ז' אתה אומר שמנעו מכם לעשות עבודות. אילו עבודות רציתם לעשות, מתי ומי מהנתבעים מנע אותם?

ת: לפני איזה חודשיים הלכנו לעשות גדר בנינו לבין השכן ומנעו מאיתנו. השכן זה מוניף וראפע שגר שם.

ש: היה לכם היתר לגדר?

ת: לא גדר בדיוק, גבול יעני לשים. לא בדיוק... זה שטח ש...

ש: גדר עם עמודים ורשת?

ת: לא, רצינו לשים חוט.

ש: ומה מוניף עשה?

ת: הוא מנע מאיתנו, הם מנעו מאיתנו.

ש: משהו פיזי הוא עשה?

ת: הוא לא הרביץ, התחיל ויכוח וקללות ואח"כ עזבנו את השטח והלכנו.

ש: קראת למשטרה שיעזרו לך לעשות את הגדר הזו?

ת: לא, שיראו מה הבעיה שם, אם זה שטח שלנו או לא.

ש: מה אמרו המשטרה?

ת: לא אמרו כלום. הוא עשה הרגעה בנינו והלך.

ש: השוטר אמר לך שאין לך היתר בניה?

ת: אני אמרתי לו שאין לי היתר.

ש: בסעיף 6ט' על איזו המלצה של המנהל אתה מדבר?

ת: אני לא יודע, זה ביניהם לבין המנהל.

ש: ממי שמעת שהמנהל נתן המלצה והם לא הסכימו ? ומה הייתה ההמלצה?

ת: מההתחלה לא הסכימו לכלום, לא להמלצה לא לחלוקה של המנהל ולא הסכימו מכל זה.

ש: מה המנהל המליץ?

ת: המנהל נתן לנו את השטח והמגרשים ייחתמו והרימו ידיים עליו אז הוא נתן לנו את השטח, זה רשום בטאבו שלי היום.

ש: אתה שמעת באוזנייך שמישהו מהמנהל ממליץ ?

ת: כן. פטריסיה. אני לא זוכר מתי היא המליצה, אבל אחי היה אצלה. הוא גם עובד במנהל, איך קוראים לו ....

ש: למה אחיך שעשה את כל המעשים מול המנהל ופטריסיה והמודדים, הוא לא בא להעיד?

ת: כי זה המגרש שלי.

ש: האם נכון שאת ההסכם הזה בין המנהל בין התובעים ?

ת: כן.

ש: זה אומר שגם למוחמד יש זכויות במגרש.

ת: הוא לקח חלק אחר.

ש: אז למה מוחמד הולך לפטריסיה ולמנהל?

ת: הוא אחי הגדול והוא מטפל בכל העניינים.

ש: האם העו"ד שלך יודע שמוחמד ניהל את כל המו"מ?

ת: כן.

ש: הוא אמר לך העו"ד, שצריך להביא את מוחמד שיביא תצהיר?

ת: זה השטח שלי. אח שלי לקח שטח וזהו.

ש: כשאתה דיברת עם העו"ד, עלתה השאלה האם מוחמד ייתן תצהיר ולא אתה ?

ת: מי שמינה את עוה"ד זה אני.

ש: בית המשפט צריך להתרשם ממי שיודע את הדברים בעצמו ולא ממי ששמע מאחרים. אם שמעת את הדברים ממוחמד אז זה לא רלוונטי. אתה מבין ?

ת: כן. אני מבין את כל מה שהתרחש. כל פעם שהייתה פגישה עם המנהל הוא עדכן אותנו. זה מגרש שאני קניתי בכסף שלי.

ש: אתם חילקתם ביניכם את האדמות?

ת: כן.

ש: בכתב?

ת: לא. בעל פה.

ש: איפה החלק של מוחמד?

ת: הוא בנה עליו כבר.

ש: באיזה מגרש?

ת: לא זוכר.

ש: בתשריט שצירפת לתצהירך, אתה יכול להראות איפה מומחד בנה?

ת: הוא לא בשטח הזה בנה, אלא בפנים, בכפר. השטח שלי הוא בכניסה לכפר.

ש: בסעיף 11 לפי המידע שניתן לך.... מצטט. מי נתן לך המידע?

ת: לאחי נתנו. אנחנו הלכנו למנהל וחתמנו כולנו עם המנהל.

ש: כל מה שכתוב בסעיף 11 שמעת מאחיך?

ת: כן.

ב"כ הנתבעים: מתנגד לעדות שמיעה.

ש: בסעיף 12 שורה 3, ההסברים ניתנו לאחיך ולא לך?

ת: נכון. אח"כ הוא הסביר לנו הכל.

ש: בסעיף 13 אתה מדבר על הנתבעים... מי מהנתבעים אמר את זה?

ת: כולם. שמעתי את זה בעצמי.

ש: הנתבעים לא היו בבית משפט, רק מוניף.

ת: לא בבית משפט.

ש: לגביי הנזקים בסעיף 14. אתה לא מבין בזה, אתה מפנה אותנו למומחה.

ת: נכון.

ש: אין לכם היתר בניה לשלוש קומות, 36% בכל קומה.

ת: עוד אין לנו. בדרך.

ש: אשר לי שפניתם ב2008 או 2009 לקבל היתר בניה וחרף העובדה שחלפו 5 שנים לא קיבלתם היתר.

ת: לא פנינו עד עכשיו. אנחנו פנינו להיתר לעשות קיר במגרשים שליד אחי.

ש: היתר לבית?

ת: לא הגשנו עד היום.

ש: אתה יודע שהשמאי מטעמך מדבר על נזק שלא נתנו לכם לבנות 3 קומות.

ת: כן, אי אפשר לבנות, אני רוצה לבנות אבל אי אפשר.

ש: השמאי אומר שרציתם לבנות 3 קומות והנתבעים מנעו מכם. אתה שומע זאת ולא אומר שבכלל לא ביקשת היתר?

ת: אני רוצה קודם לגמור איתם, לגשת לשטח. אין לי גישה לשטח.

ש: אתה תובע תביעה כספית. מפי המומחה שמענו שיש לך, לכאורה, היתר לבנות שם, אבל הנתבעים לא נותנים לך לבנות. עכשיו אנחנו שומעים שלא ביקשת היתר.

ב"כ התובעים: חברי מטעה את העד. השמאי לא אמר זאת.

ש: אתה תובע נזק על זה שמוניף לכאורה, יש לך היתר בניה אבל מרשי לא נותן לך לבנות. אבל בכלל לא ביקשת היתר.

ת: אבל תן לי להכשיר את השטח, כדי שהמהנדס יוכל להכין תכניות. אין לי גישה לשטח ומאז העלויות עלו.

ש: למרות שאתה אומר שהיית עם המודד בשטח, שהנתבעים קיללו את המודד... אז יש לך גישה לשטח.

ת: ברגע יש גישה אבל אני צריך להכניס ציוד לשם.

ש: זה נכון שאפשר לעשות תכניות עם בקשה להיתר לפני שעושים תשתיות?

ת: אי אפשר כי השטח לא מוכשר, המהנדס לא יוכל לעשות כלום, לפי איזה גובה יעשה?

ב"כ הנתבעים: אבקש למחוק את סעיף 17, זו עדות שמיעה.

חקירה חוזרת:

אין.

ב"כ התובעים: אלו עדיי.

מר חסן כאזם, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בחוות דעתי הינו אמת. אני מאשר את תוכנה ואת חתימתי על החוו"ד.

חוות הדעת הוגשה וסומנה נ/1.

חקירה נגדית:

ש: אתה ביקרת במקום?

ת: כן.

ש: מתי?

ת: זה היה באולי ב14/09/11.

ש: ראית שם שיש מסלעה. היא לאורך המגרש של התובעים והנתבעים.

ת: המסלעה היא בצמוד לכביש ראשי שנמשכת מכיוון מזרח כלפי מערב, חלקה במגרשם של התובעים וחלקה במגרשם של הנתבעים.

ש: יש פה תכנית שהגישו הנתבעים עצמם. אנחנו מדברים על המסלעה הזו, הנתבעים נמצאים ב131. נכון ?

ת: לפי התכנית שלי זה 99 על 2. זה המגרש (מצביע בתשריט).

ש: המסלעה חלקה נמצא במגרש הנתבעים?

ת: כן.

ש: באופן יחסי כמה נמצא בחלקם?

ת: כ-2-3 מטרים.

ש: במגרש התובעים כמה נמצא בערך?

ת: צריך למדוד.

ש: ובערך?

ת: בערך 15-17 מטרים. בהערכה.

ש: המסלעה לפי התכנית שצירפת לחוות דעתך, המסלעה היא מפרידה מבחינת גובה בין המגרש עצמו לבין הכביש.

ת: היא באה לתמוך את חזית המגרש מהכביש כי אחרת הקרקע תתחיל להתפורר לכיוון הכביש.

ש: זו לא שאלתי, אני מדבר על מיקום המסלעה שהיא בחזית מגרשם של התובעים.

ת: חלק גדול מן המסלעה נמצא במגרש התובעים.

ש: חלק קטן נמצא בחזית מגרשם של הנתבעים 2-3 מטר.

ת: כן.

ש: פה מסומן בתוכנית גבול המגרש, גבול הכביש, המפריד בין המגרש לבין הכביש. איפה המסלעה נופלת.

ת: ראשית, לא נראה שזה סימון של גבול, אלא תוכנית אחרת, מסומן קיר ומסלעה אך גבולות איני רואה על תוכנית זו.

ש: מראה לך גבולות שהגישו הנתבעים עצמם, איפה היא נמצאת.

ת: בתחום מגרש התובעים. בחזית מגרש התובעים.

ש: בחוות דעתך רשמת הפרשי גובה בין הכביש לבין מגרש כ- 5 מטר.

ת: 4-5 מטר.

ש: אם אני מפרק את המסלעה הזו בכיוון של מגרש התובעים, ולא של הנתבעים, זה משנה משהו?

ת: זה משנה, זה גורם לכל הקרקע של מגרשם של התובעים בעקבות גשם וזרימת מים, חלק גדול מהקרקע תתחיל לזרום לכיוון הכביש.

ש: אתה אמרת שיש פה 4-5 מטרים.אני יכול לעבור מהכביש לפה, בטרקטור, ברכב?

ת: אולי אפשר מכיוון אחר. אי אפשר להכנס מהכביש בחלק המערבי של מגרשו של התובע כי יש הפרש גובה.

ש: אתה פה הצעת בגבול הזה, פיתרון, בין מגרש התובעים ונתבעים.

ת: אני הצעתי בגבול המשותף, כן. ובמיוחד הקיר הצמוד למבנה, המרוחק מהמבנה של 1 מטר, באורך של כ-18 מטרים, כאילו אומר, הקיר הזה, יחזיק וישמור על יציבות המבנה.

ש: אני דיברתי על הקטע הצפוני שמפריד בין מגרש התובעים לנתבעים שהוא מסומן בחץ על ידך. מפה לפה. על זה דיברתי (מסמן). מה הצעת פה ?

ת: אני הצעתי קיר דיפון לאורך הגבול המשותף בין שני המגרשים כי כשרוצים לחפור בעומק של 4 מטרים בצמוד לגבול של המגרש, יש מושג שנקרא "מישור הרס", שהוא קו משופע שהוא הולך בזוית של 60-65 מעלות וכל דבר שנמצא בתחום הקו הזה, מסוגל להוות הרס. זאת אומרת, להתמוטט. היות ואנחנו במצב שקיים מסנה מגורים ואנחנו לא רוצים לסכן את המבנה, אנחנו תומכים קודם, שומרים על יציבות ולא לקחת כל סיכון ולאחר מכן, חופרים. זה במקרה של מצב שאנחנו חופרים בקרבת בניין קיים. זה מקרה דומיננטי לקיר דיפון בקרבת מבנה קיים.

ש: אני סימנתי לך פה, יש לך דבר אחר. נבין בשפה פשוטה יותר. בין הנקודות האלה, אתה רשמת פה גבהים אחרים, לא אותו דבר.

ת: מה הכוונה שני גבהים?

ש: של הקיר דיפון.

ת: קיר הדיפון בכל המקומות גובה של הכלונסאות של הקיר בעומק של 9 מטר. מזה מורידים 4 מטר חפירה ואז נשאר כלונסאות בתוך הקרקע, 5 מטר. היות ומתבצעת כאן חפירה, יש עומק של לפחות 4 מטר אם לא יותר, ואז הכלונסאות שהצעתי באות לענות על ייצוב הקרקע, והגינה של בעל הבית.

שאלת ביהמ"ש: המגרש של התובעים עדיין לא עבר פיתוח.

ת: נכון, עוד לא נחפש.

ש: אין אפשרות שאחרי שמורידים את המסלעה, נותנים מענה לסכנה שעלולה להיות של זליגת אדמה לכביש, באמצעות עבודות פיתוח שהתובעים יבצעו בתוך המגרש שלהם?

ת: המסלעה באה לפתור חלק מהבעיות. היא באה לפתור מצב קיים. זאת אומרת, ללא חפירה או חציבה. אם רוצים לבנות, אז בלאו הכי את המסלעה חייבים להוציא אבל במקום המסלעה או פיתרון חלופי לה, לייצוב המגרש של הנתבע, הוצע קיר דיפון. אני הצעתי. אחרת, ייגרמו נזקים לבית והנזק שייגרם לבית הוא הרבה הרבה מעלותו של הקיר. הקיר ייבנה בגבול בין שני המגרשים. זה לא קשור למסלעה. בכל מקרה צריך להוריד את המסלעה כי אחרת אי אפשר לבנות.

המשך חקירה נגדית:

ש: קיים הפרש גובה משמעותי בין מפלס מגרש הנתבעים לבין מפלס הכביש ושם הפתרון עשו אותו דרך בניית קיר תומך למגרש הנתבעים. נכון?

ת: כן. במקרה כזה בנו את הקיר התומך, אולי המועצה בנתה, אבל אם נבנה הקיר במרחק גדול מהבית, ביצעו קיר עם רגל רגילה, שהיא תוכל לשאת כל המילוי שבא מעליה ולכל הכוחות האופקיים שעלולים להתפתח מהכיוון הגבוה. זה אחד הפתרונות. זה פתרון טוב כשאין לך בית בנוי שאתה רוצה לעשות לידו קיר. כשאתה מרוחק מהבית...

ש: אז הקיר הזה תומך בינתיים ועונה על הדרישות?

ת: תומך, כן, במרחק של 4 מטר ממנו. הוא רחוק מהבית.

ש: הקיר הזה נמצא ורואים שהוא עצמו גם עובר ממגרש של הנתבעים למגרש של התובעים, כי הוא גם תומך את המסלעה.

ת: הקיר שאתה מדבר עליו הוא לא קיר תומך אלא מפריד. פה אין קיר תומך אלא קיר הפרדה בין שפת הכביש לבין קצה המסלעה.

ש: איך נכנסים הנתבעים למגרש שלהם?

ת: אני נכנסתי מפה (מסמן), לא מהכביש שאנו מדברים עליו, מצד מערבי דרומי של המבנים יש עוד כביש שהוא ממערב (מסמן על גבי התשריט).

ש: כמה מרחק הבית של הנתבעים מגבול של התובעים שבו אתה סימנת אותו בקטע של מגבול הבית ל...

ת: כמטר אחד.

ש: בדקת בתב"ע מה צריך להיות מרחק בית מהגבול?

ת: לא אבל מרחק מקובל הוא 3 מטרים.

ש: בדקת אם הבית הזה נבנה על פי היתר?

ת: לא קיבלתי תכניות.

ש: בדקת אם יש אחראי שלד לביצוע או קונסטרוקטור שביצע קונסטרוקציה לבית ?

ת: לא.

ש: אם הבית נבנה ללא אחריות מהנדס וללא היתר, יכול להיות שיהיו בו סדקים בגלל שאין בו אחראי שלד ולא בוצע בהתאם לחוק?

ת: על אף שבונים עם מהנדס ואחראי שלד, ואנחנו שנינו יודעים, שברוק המבנים יש סדקים. אני רוצה להוסיף כי יש תמונה לגביי הקיר התחתון ושם רואים בבירור, שזה לא קיר תומך אלא קיר שפה.

התכנית מוגשת ומסומנת ת/3.

חקירה חוזרת:

ש: במגרש של הנתבע, בנוי בית. במגרש של התובעים לא בנוי כלום ויש גובה של 5 מטרים בין רום המגרש לכביש?

ת: נכון.

ב"כ הנתבעים: אבקש לפסוק את שכרו של העד.

<#15#>

החלטה

פוסקת את שכרו של העד בסך 700 ₪ אשר ישולם על ידי הנתבעים.

<#16#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

הנתבע 1, מר מוניף שיבלי, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/2.

חקירה נגדית:

ש: מפנה לסעיף 3. טענת שנתנו את השטח הזה לתובעים.

ת: נכון

ש: למה אתה טוען עכשיו שיש לך זכויות בשטח זה ואתה התנגדת והצהרתם שאתם פונים לתביעה נגד המנהל?

ת: אנחנו כל הזמן היה לנו עניין עם המנהל ולא עם התובעים. זו אדמה שלנו, שהמנהל אומר שיש שם הפקעה של אדמה ששתי הדודות שלי שגרות בירדן, סעדה ו-שיחה. הטענה שלנו הייתה שהן הוכרזו כנפקדות שלא כדין ולכן הקרקע חוזרת אלינו ולא ניתן היה למכור אותה.

ש: אתה בסעיף 4 אמרת שהובטח לכם המגרש הזה מטעם המנהל. יש לך מסמך על כך?

ת: ניתן פסק דין. אנחנו מסכימים כי חלקה 132 שייכת לתובעים.

ש: אני אומר לך לפי מה שהצהרת, עד אוקטובר 2012, אמרת שתגיש תביעה במחוזי לגביי השטח הזה. היום אתה אומר שהרמתם ידיים והשטח לא שלכם.

ת: היה משפט וזה נגמר. היה פסק דין וזה נגמר מזמן. הוא קיבל את החלקה, הבעייה שהוא טוען שאני עכשיו, אחרי שהוא קנה, הבאתי מילוי. זה לא נכון. אתה יודע שקיימת מסלעה מלפני 20 שנים. היה משפט בנינו לבין המנהל, קיבל המנהל את האדמה ולקחו. אחרי כמה שנים מכרו לתובעים. אני צריך לפנות? מה לי ולמסלעה? יש שטח מגורים שם, יש כביש.

ש: מי בנה את המסלעה?

ת: עשו פיתוח של הכניסה לכפר, המועצה עשתה, היה קבלן, האדמה ירד גשם וכל האדמה ירדה והם תחמו את האדמה עם האבנים, הקבלן של המועצה. אתה הבאת מכתב מהמועצה שהם לא עשו. מתי הבאת את המכתב? לפני שנה? מאז שבנה, אתה יודע מי היה הראש מועצה? היה עבד. זה לפני 15 שנה. אתה יכול להביא מסמכים מהמועצה והיא עשתה את זה. זה היה לפני 15 שנה אולי יותר.

ש: אתה מבחינתך לא מתנגד שתיהרס המסלעה?

ת: שיהרוס את המסלעה, אבל בתנאי שיעשה קיר תומך לבית כי זה 40 סנטימטר קרוב לבית וזה עלול ליפול.

ש: מתי אמרת לו שהוא יכול להרוס את המסלעה?

ת: ממזמן אבל הוא רוצה כסף. מאז שהוא קיבל את הטאבו אמרתי לו שיקח.

ש: לפני שנה שנתיים חודש?

ת: הרבה זמן. לא זוכר. לפני הרבה שנים. אמרנו לו שייקח אבל הוא רוצה גבול 40 סנטימטר מהבית, אמרנו לו שיעשה קיר תומך.

ש: יש לך היתר בבית?

ת: יש לי הכל, היה לי משפט על הבית וקיבלתי היתר בתנאי שאעשה חנייה לבית שאני אקבל מאושר הכל.

ש: אז בנית בהתחלה ואז הגשת היתר בניה?

ת: היה לי בעיה עם המנהל שלא הסכים.

ש: כי בנית ללא היתר בשטח לא שלך?

ב"כ הנתבעים: אני מתנגד לשאלה. זה לא רלוונטי.

<#11#>

החלטה

מקבלת את ההתנגדות.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

ש: אתה מנעת מהמודדים להכנס לשטח ?

ת: לא.

ש: ולא מהמהנדס שבא לבדוק את השטח ?

ת: לא מנעתי מאף אחד ויום אחד חזרתי הביתה וראיתי סימנים על הבית שמדדו, ואני שאלתי אותו והוא אמר שכן, אמרתי לו שבסדר אבל שלא יסמן על הבית.

ש: ראפע היה שם?

ת: לא. אין לו זמן לזה.

ש: מי היה מטעמכם שם? כשעשו את המדידות

ת: אף אחד

ש: מי דיבר אח"כ עם התובעים, מטעמכם?

ת: אף אחד כשעשו מדידות, אף אחד לא דיבר.

ש: מתי דיברתם?

ת: אחרי שהם הביאו מחפרון ורצו לחפור ליד הבית ולסדר את השטח ולהוציא את המילוי ולהוריד את השטח לפני הכביש. אמרנו לו שהוא לא יכול לחפור כי הוא יכול להרוס את הבית והזמנו משטרה. המשטרה הגיעה האדון הביא להם את הטאבו ואמר להם שזו האדמה שלו והוא רוצה לבנות ולחפור. הם אמרו שאם יש לו היתר אז בסדר אבל שלא יבנה מגדל. אמר להם שאין לו היתר ושהוא רק רוצה לשים גבול.

ש: הבית שלך גבוה מהכביש?

ת: כן.

ש: אתם ביצעתם מילוי ובניתם על המילוי?

ת: לא. הבית של ההורים שלי קיים 40 שנה.

ש: הבית של ההורים הוא הבית שצמוד למגרש התובעים?

ת: לא, זו תוספת. זה בית תוספת. הבית שלי הוא תוספת לבית של ההורים, זה חלק אחד.

ש: זה בית מחובר לבית של ההורים?

ת: לא.

ש: זה בית נפרד מבית ההורים?

ת: שני מטרים.

ש: נפרד?

ת: כן.

ש: אתם נכנסים לבית הצמוד לגבול דרך הבית של ההורים שליד הבית שלך?

ת: לא. יש שתי כניסות.

ש: אתה נכנס לבית שלך מאותה כניסה שליד הבית של ההורים?

ת: יש שתי כניסות.

ש: אתה לא נכנס לביתך מהכביש הראשי בו יש את המסלעה?

ת: לא. אי אפשר להכנס משם.

ש: אתה נכנס לבית שלך, מגיע אליו באמצעות רכב?

ת: כן.

ש: הכניסה שלך, איפה ששירטט המומחה בתשריט?

ת: תראה לי את השרטוט.

ש: מציג לך את השרטוט. מצביע על המקום שסימן המומחה. חוזר על השאלה.

ת: יש כניסה מהבית שליד המגרש שלהם, יש שם כביש. מיקסר בטון יכול לעלות שם.

ש: עולה שם גם משאית.

ת: בנו שם בית, השכנים. התובעים רוצים להעביר את הכביש ולכן הם לא בנו. יש כביש וכניסה והכל.

ש: הכביש הזה עם אספלט ?

ת: בטח. אני יכול להביא לך תמונה.

ש: אני אומר לך שהכביש אספלט הוא איך שסימן המומחה ונכנסים מהכביש העוקף מאחורי ביתך והוא נכנס למגרש שלך.

ב"כ הנתבעים: אני מתנגד. השאלה לא רלוונטית. אין תביעה כספית נגד הנתבעים שאין כביש כניסה למגרש.

ב"כ התובעים: המסלעה היא זו שחוסמת לאורך כל חזית המגרש של התובעים שהוא 17 מטרים. הנתבעים נכנסים מדרך אחרת שהם פרצו לעצמם. כמו שגם נכנס המומחה וכל אדם סביר, משם נכנסים וגם אני נכנסתי משם כשהייתי שם.

<#13#>

החלטה

מקבלת את ההתנגדות, השאלה לא רלוונטית למחלוקת בין הצדדים.

<#14#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

ש: אורך החזית של המגרש שלך לכביש, כמה הוא?

ת: לא מדדתי.

ש: נכון שלאורך החזית של המגרש שלך הצמוד לכביש, יש מסלעה וקיר מפרידים בין הדרך לביתך ?

ת: שעשו המועצה, כן.

ש: המסלעה שעשיתם, 2 מטרים שבתוך המגרש שלך...

ת: אנחנו לא עשינו.

ש: בהמשך, המסלעה שנעשתה, לא על ידכם?

ת: לא. הם עשו תמיכה לכביש. המועצה עשתה. כדי לפתוח את הכביש ולשרת את האנשים.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ הנתבעים: אלו עדיי.

ב"כ הנתבעים: אבקש לסכם בכתב.

ב"כ התובעים: מסכים לבקשה.

<#8#>

החלטה

1. ב"כ התובעים יסכם טענותיו בכתב תוך 30 יום מהיום ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

2. ב"כ הנתבעים יסכם טענותיו בכתב תוך 30 יום מקבלת סיכומי ב"כ התובעים ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

3. מזכירות בית המשפט תביא התיק בפני לצורך כתיבת פסה"ד ביום 27/02/14.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.