לפניי בקשה למתן פקודת מאסר חלף קנס אשר הוטל על המשיב בגזר דין מיום 18.3.10.

במסגרת רע"פ 837/12 מדינת ישראל נגד גוסקוב (20.11.2012) (להלן: "פרשת גוסקוב"), נקבע כי עד להסדרת סוגיית המאסר חלף הקנס בחקיקת משנה, יש לכלול באגרת הנשלחת לחייב בטרם הוצאת פקודת מאסר, יידוע בדבר זכותו להעלות השגותיו בפני בית המשפט. נקבע כי הדרך המתאימה לכך היא במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע הקנס והמאסר חלף הקנס בגדרי סעיף 87 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין", ראה סעיף ל"ו לפסק הדין בפרשת גוסקוב).

סעיף 87 לחוק העונשין קובע:

"(א) נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות פרק זה או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.

(ב) נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 38 עד 40 ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.

(ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור"

משכך, סבור אני כי נוסח האגרת המצורפת לבקשה דנן: "אם שילמת חובך, אתה רשאי לפנות תוך 15 ימים למרכז לגביית קנסות או לבית המשפט שהשית עליך את הקנס והמאסר בטענה זו". (הדגשה שלי- י.ט) אינו עומד בהנחיות שהותוו בפרשת גוסקוב, בהיותו מגביל את ההשגה רק לשאלה האם הקנס שולם אם לאו. נוסח זה מתעלם מאפשרות החייב לפנות לשם דחיית העונש שהוטל עליו מכח סעיף 87 לחוק העונשין, זכות אודותיה יש ליידע את החייב (ראה והשווה גם ע"פ 29/13 בירנבוים נגד מדינת ישראל (13.1.2013)).

משכך, הנני מורה למבקשת לשלוח לחייב אגרת חדשה הכוללת גם יידוע אודות זכותו לפנות לשם דחיית העונש למרכז לגביית קנסות או לבית המשפט.

לאחר ביצוע הנ"ל ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה בחלוף המועד.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ המבקש.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ג, 05 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.