1. בזיקה להחלטתי מיום 11.3.13, לאחר שהתקיים דיון בפניי במעמד הצדדים ביום 20.6.13, ולאחר שהשלימו המשיבים את טיעוניהם (טיעוני ב"כ התובעים 1 ו-2 מהתאריכים 2.5.13 ו- 10.6.13; טיעוני ב"כ הנתבעים 1,2,5 ו- 6 מיום 29.4.13 וטיעוני התובע 3 מיום 4.7.13), בעניין בקשתו של המודד, מר סוהיל זידאן, למתן הנחיות, אני מחליטה כי יש לפעול בהתאם להחלטתי הקודמת מיום 11.3.2013 כפי שפורט שם בהרחבה, ולהלן נימוקיי.

הבקשה ועיקר טיעוני הצדדים

1. המודד אשר שקד על הכנת 'הצעת חלוקה' הגיש בקשה ביום 8.5.13 למתן הנחיות מביהמ"ש לצרכי המשך הכנת הצעת חלוקה וחוות הדעת, זאת בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין ב"כ הצדדים. במסגרת בקשה זו הביא המודד לידיעת בית המשפט, כי הכין זה מכבר טיוטת 'הצעת חלוקה' של הבעלים לבתי אב ומצא, כי לחלק מהבעלים יש זכויות בנסח רישום פחות משטח מגרש מינימאלי העומד על 400 מ"ר נטו. טיוטת הצעת החלוקה שהוכנה על ידי המודד מבוססת על בסיס נסח רישום עדכני מיום 11.4.13 ובהסתמך על פסקי הדין עליהם כבר עמדתי בהרחבה בהחלטתי מיום 11.3.13 ואין צורך לחזור גם כאן על הדברים.
2. את חילוקי הדעות בין הצדדים ביחס לסוגיית הבעלויות ניתן לסכם כדלקמן:

ראשית; ב"כ התובעים 1-2 הכין 'טבלת בעלויות' וחלוקה לבתי אב שאינה תואמת את נסח הרישום העדכני ביחס לזכויותיהם של עריפה זועבי (שאין לה זכויות בנסח הרישום בעוד שברשימת ב"כ התובעים ניתן עבורה שטח בן 27 מ"ר). לעבדאללה זועבי (תובע מס' 3) יש זכויות עפ"י נסח הרישום בשטח של 1473 מ"ר, לעומת זאת ברשימת ב"כ התובעים ניתן עבורו שטח בן 1092 מ"ר. עוד נמצאו הפרשים בבעלויות של נגדיה זועבי ועדנאן זועבי. מנגד, טוען ב"כ הנתבעים 1,2,5 ו-6 כי בבית אב 'א' החלקים שהם 1/2 של עבדאלרחמאן זועבי, עבד אלהאדי אמין ועדנאן ונג'דיה זועבי הם בבעלותו של עבדאללה זועבי בהתאם לפסקי הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כך שבעלותו של עבדאללה הינה בשטח של 1368 מ"ר נטו. עוד נטען כי בבית אב 'ב' החלקים שהם 1/2 של עבדאלרחמאן זועבי, עבדאלהאדי אמין, עדנאן ונג'דיה זועבי הם בבעלותו של בסאם זועבי, בהתאם לפסקי הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כך שבעלותו של בסאם זועבי הינה בשטח של 336 מ"ר נטו.

שנית; בשטח קיימת 'דרך פרטית' ברוחב 4 מטר ששטחה הוא 204 מ"ר ובה עוברות תשתיות המשמשות בעיקרן את בית אב 'א'. ב"כ התובעים מבקש לבטל את הדרך, להגדירה כשטח מגורים ולספחה לבתי אב 'ד' ו- 'ב'. מנגד, טען ב"כ הנתבעים 1,2,5 ו-6 כי השביל קיים מזה שנים רבות ובו קיימות תשתיות למיניהן, ומשכך יש להפריש את השטח של הדרך הנ"ל מכל הצדדים באופן יחסי.

שלישית; ב"כ התובעים מבקש להעביר את החלקים של בסאם זועבי מבית אב 'ג', בדומה להצעתו של המודד, אל בית אב 'ד'. מנגד, מתנגד ב"כ הנתבעים 1,2,5 ו-6 להעברה הנ"ל ומבקש כי בסאם זועבי יישאר בבית אב 'ג' כיוון שבשטח קיים בניין בן שתי קומות ובסאם זועבי גר בביתו הנ"ל בשותפות עם רוסתום זועבי.

1. ב"כ התובעים העלה מספר טיעונים ועיקרם הם כלהלן:

ראשית; במסגרת ההליך דנן, נעשה ניסיון של הנתבע 1, להעביר באופן פיקטיבי, חלק מזכויותיו של אחיו, הנתבע 2, בחלקה וזאת על מנת לתקוע יתד דווקא במגרשו של התובע רוסתום זועבי, ובכך להותיר את הסכסוך ביניהם על כנו.

שנית; ביחס גודל השטח של התובע מס' 3- עבדאללה מוחמד זועבי: לא קיימת מחלוקת כי חלקו של התובע מס' 3 בחלקה עומד על 1473 מ"ר ברוטו, כי התובע 3 מחזיק בשני מגרשים נפרדים וכי הוא מסכים לקבע את הגבול המשותף בינו לבין התובעים 1-2 במיקום הקיים בפועל - היינו: לפי הגבול הקיים שקבע המודד המוסמך כמאל גואטחה בתשריט מיום 25.8.1989 שהוגש מטעם הנתבעים.

התובע 3 מסכים כי דרך הגישה הפרטית תיוותר על כנה כמות שהיא ותופרש באופן יחסי על הבעלים השכנים לאותו מגרש תוך מתן פטור לתובע מכל השתתפות בהפרשות לדרך הגישה הנ"ל.

שלישית; לעניין זכויותיה של עריפה זועבי בחלקה: לפי שטר מס' 15389 מיום 22.12.1997, נרשמה גב' עריפה זועבי כבעלים של 1/80 חלקים מהשטח המהווים כ- 54 מ"ר מהחלקה הנ"ל. עפ"י פס"ד שניתן בת"א 1338/99 בבית המשפט המחוזי בחיפה, זכויותיה של גב' עריפה זועב בחלקה תועברנה ותירשמנה ע"ש יורשי עבדאלכרים סלים זועבי ומוחמד סלים זועבי. מאחר והתובעים מס' 1 ו-3 הינם היורשים ע"פ שתי צוואות לשני אבותיהם- המאושרות ותקפות עד ליום זה- הרי שחלק זה שייך לתובעים 1 ו-3. לשיטתם, באם נעשה רישום נוסף בהמשך, הרי שמכוח אותו פס"ד הרישום שנעשה לפי שטר 15128 מיום 24.5.2011 דינו להתבטל, והדבר אף נכון לגבי הרישום העוקב לפי שטר מס' 9231 משנת 2012 על שם הנתבע 1. על יסוד האמור, סבור ב"כ התובעים 1 ו-2 כי על המודד להעביר מחצית משטח זה (27 מ"ר) למגרש המיועד לתובע מס' 1 ומחציתו הנוספת לתובע מס' 3, תוך התעלמות מהרישום שעשה הנתבע 1 בניגוד לפסה"ד הנ"ל.

רביעית; שיוך ומיקום 170 מטרים בחלקה: לטענת התובעים 1 ו-2 הם אינם מתנגדים להעברה רצונית בזכויות בין הנתבעים 1 ו-2, בכפוף לכך שהשיתוף לא ייעשה במגרשו של התובע 1. לטענתם, מאחר והנתבע 2 מחזיק במגרש בחלקה זו, על פניו הקים בית מגוריו המשמש לו למגורים עד עצם יום זה, והוא מבקש הקצאתו של מגרש זה כחלק מהליך פירוק השיתוף ואין לו זכויות עודפות מעבר לאלו אשר בגבולות מגרשו, הרי שבמצב שבו רצה לשתף אחיו- הנתבע 1 בחלק מזכויותיו בשטח הנ"ל, יש לעשות זאת בתוך מגרשו שלו ולא במגרשו של התובע 1. הם מתנגדים להקצאה של 170 מ"ר וצירופם לבית אב 'ג' וטענים כי שטח זה יש לצרף לבית אב 'ד'.

חמישית, יש לחייב את המודד לפעול מידית ולהמציא לביהמ"ש הצעת חלוקה המשקפת את המצב העובדתי הקיים, לפיו החלקה מחולקת זה מכבר בפועל, תוך עריכת טבלה המציינת את השטחים של כל מגרש. כמו כן, יש לחייב את המודד להמציא כל הצעת חלוקה אחרת- אחת לפי הטענות המועלות ע"י התובעים והצעת חלוקה שנייה המשקפת את טענות ב"כ הנתבעים 1,2,5 ו-6.

1. התובע מס' 3, אשר היה מיוצג ביחד עם יתר התובעים ע"י עו"ד עאמר עזאיזה, החליף את הייצוג בטרם הישיבה האחרונה שהייתה קבועה ביום 20.6.13. לאחר החלפת הייצוג טוען התובע 3 כי לא קיימת זהות אינטרסים בינו לבין יתר התובעים, ומשכך היה צורך בקבלת תגובתו של התובע 3. תגובה כאמור הוגשה לתיק ביום 4.7.2013. בתגובתו, פירט ב"כ התובע 3 את מצב הבעלויות בחלקה וביקש להורות למודד לבצע את החלוקה על סמך הטבלה שהוא הציע, וכן להנחות את המודד כלהלן:

(א)- יש להתעלם מהרישום בלשכת רישום המקרקעין ע"ש אמין עבד אלהאדי, זועבי עבד אלרחמאן, זועבי עדנאן וזועבי נג'דיה; (ב)- להתייחס לבעלויות בחלקים שבפסה"ד; (ג)- לקבוע כי חלקי המנוחה זועבי עריפה שנרשמו בלשכת רישום המקרקעין ע"ש עבד אל רחמאן בכר זועבי 1/200 חלקים; נג'דיה בכר זועבי 1/400 חלקים; ועדנאן בכר זועבי 1/200 חלקים שהם החלקים אשר היו רשומים ע"ש המנוחה עריפה זועבי ז"ל וביחס אליהם נקבע בפסקי הדין הנ"ל כי יועברו ע"ש התובע 3 והנתבע 1 בחלקים שווים. (ד)- לקבוע כי השטחים הרשומים ע"ש זועבי עבד אל רחמאן יועברו לתובע 3 והנתבע 1 בחלקים שווים. (ה)- יש להנחות את המודד כי כל הדרכים שעוברות על פני החלקה תקוזזנה מהשטחים המגיעים לכל אחד מהבעלים הנ"ל בהתאם לחלקו בחלקה. (ו)- לקבוע כי השטחים שיוחדו לקבוצת יורשי חוסין סלימאן זועבי ז"ל והם זועבי יחיא, סמיר, סאמי, חוסים ואחמד, יהיו בשטח אחד. (ז)- לקבוע שהשטח של התובע 1 והנתבע 1 יהיה ביחד היות והם גרים במבנה אחד הנמצא על שטח זה. (ח)- לקבוע ששטחו של התובע מס' 3 יהא במקום המוחזק על ידו בפועל. (ט)- לקבוע כי השטח נטו שיוקצה לכל אחד מהבעלים הנ"ל יתבסס ככל שניתן על השטח המוחזק על ידו כיום בפועל, בין אם חזקה הכוללת בניה ובין אם חזקה אחרת, וכי כל השטחים הציבוריים יקוזזו מכל הבעלים לפי אחוז בעלותו של כל אחד מהבעלים ובהתאם לחלקיהם בחלקה.

דיון והכרעה

1. בהחלטה מפורטת שניתנה ביום 11.3.2013 עמדתי על טענותיהם של הצדדים, בהרחבת יתר, ולא בכדי. כבר באותה החלטה, התייחסתי למחלוקות השונות הנטושות בין בעלי הדין ואשר יש בהן כדי להשליך על אופן החלוקה בעין של המקרקעין מושא הליך זה, לאור הטענות הנגדיות של הצדדים בחלק מהסוגיות שעלו על הפרק.
2. משכך, הוריתי למודד להכין חוות דעת כפי המתווה שנקבע על ידי באותה החלטה. טענות הצדדים כיום והבקשה הנוכחית שהגיש המודד לקבלת הנחיות מביהמ"ש, כפי שנוסחו על ידי המומחה והצדדים, אינם אלא חזרה על סוגיות לגביהן נתתי זה כבר את דעתי וקבעתי את המתווה שעל פיו חייב המודד לפעול, כאשר ההכרעה בעדיפותה של גרסה אחת על פני רעותה ראויה לדיון במסגרת פסק הדין הסופי, לאחר שיוצגו כל החלופות הרלוונטיות על ידי מומחה בית המשפט, ויישמעו עדויותיהם של הצדדים. פירוט המתווה נקבע בסעיפים 36-44 להחלטה האמורה.
3. בבקשה הנוכחית, ליבת המחלוקת מתעוררת בעקבות עסקת מתנה שנרקמה בין הנתבעים 1 ו-2 והשפעתה על זכויות התובעים, זכויותיו של התובע 1 מכוח שתי הצוואות לגביהן נטען כי הן מעניקות לו זכויות בקרקע, וכן קביעותיו של בית המשפט המחוזי בשני תיקים קודמים. מחלוקת זו, זהה למחלוקת עליה עמדתי כבר בהחלטתי מיום 11.3.2013, ומשכך על המומחה לפעול בהתאם למתווה שנקבע זה מכבר באותה החלטה. עם זאת, מצאתי לנכון להבהיר כי טענתו של התובע בעניין הצוואות ראוי כי תימצא לה ביטוי בהצעות החלוקה שיכין המומחה. כפי שכבר ציינתי בהחלטתי הקודמת, התובע צירף לתביעתו צו קיום צוואה שניתן ביום 13.9.94 ע"י כבוד השופט אמינוף, בתיק עזבונות 923/93 (מבלי שמונה מנהל עיזבון). משכך, לכאורה, בהתאם לסעיף 71 לחוק הירושה, "צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו". סעיף זה קובע, שצווי ירושה וצווי קיום צוואה הם צווים חפציים המופנים לכל העולם ואינם עניינם האישי של הצדדים לדיון בלבד (ע"א 970/93 היועהמ"ש נ' אגם, פ"ד מט(1) 561). כמו כן, בהתאם לסעיף 73 לחוק הירושה, ניתן לבטל את הצווים או לתקנם, אולם כל עוד הם לא בוטלו או תוקנו, הם תקפים. יתרה מזו, לא אחת נקבע כי "צו הקיום הוא דקלרטיבי, ולכן עם הוצאת צו הקיום הוכרז היורש כיורש חוקי על פי צוואה שקוימה, למפרע, מרגע מות המוריש" (ראו: שמואל שילה, פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, כרך ג' 2002, עמ' 71-76, ובעמ' 355).
4. לאור האמור, מתבקש המודד להכין חוות דעת ובמסגרתה יציג בפניי את שלל אפשרויות החלוקה ואת החלופות השונות, שלדעתו, עומדות על הפרק על מנת להוציא אל הפועל חלוקה בעין של המקרקעין נשוא התובענה בין בעליהם המשותפים. המודד יתייחס לשאלות המחייבות בירור אשר כוללות, בין יתר הדברים- נפקות הערת האזהרה הרשומה בין הנתבע 1 ו-2 מכוח עסקת המתנה על הצעת החלוקה המוגשת על ידו. טענותיו של התובע מס' 1, כי לא קיימת התנגדות לזכותם של הנתבעים 1 ו-2 בקיום העסקה ביניהם, ברם חולק הוא על מידת השפעתה של עסקה זו על זכויותיו, ראויות לבירור במסגרת ההליך עצמו ולא בשלב מקדמי זה. המודד מתבקש ליתן בגדר הצעות החלוקה ביטוי לטענה זו במידה ויש לה רגליים מבחינת החלופות וההפסד שעלול להיגרם לצדדים לפירוק השיתוף.
5. כמו כן, על הצעת החלוקה לתת ביטוי למחלוקת הנוספת בעניין הצוואה על הצעת החלוקה המוגשת ועליו להציג בפני מותב זה את האפשרויות הראויות לחלוקת המקרקעין על יסוד כל ההיבטים הרלוונטיים הנ"ל. על האמור יש להוסיף, כי בהחלטה מיום 11.03.13 התייחסתי לטענות הצדדים לעניין 'דרך המעבר', כאמור בפסקה 42 להחלטתי הנ"ל.
6. על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה למודד להמשיך במלאכתו ולהכין חוות דעת שתכלול את הצעות החלוקה האפשריות, בשים לב למחלוקות הקיימות בתיק. המודד ימציא חוות דעתו תוך 30 יום מיום קבלת עותק החלטה זו.
7. התיק לעיון ולמעקב המשך התנהלות ביום 20.09.13.
8. המזכירות תמציא העתק ההחלטה למודד ולצדדים.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ג, 14 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.