זוהי תביעה לפירוק שיתוף מקרקעין.

בתיק דנן מונו שני מומחים מטעם בית המשפט.

כן הוגשו תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת ראיות ביום 09.11.15.

בין לבין, הנתבע מס' 4 , מר עבד אלרחמאן זועבי, הלך לבית עולמו.

ביום 02.07.15 הוריתי לבאי-כוח התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן, אליו יצורף עזבונו של המנוח באמצעו יורשיו, וזאת בתוך 60 יום ממועד מתן ההחלטה.

חרף החלטה זו, לא הגישו באי-כוח התובעים כתב תביעה מתוקן כאמור.

ביום 09.11.15 ניתנה החלטה נוספת המורה לבאי-כוח התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 30 יום. עוד הובהר לצדדים, כי לא ניתן להתקדם בהליך דנן מבלי שיצורפו יורשיו של המנוח, עבד אלרחמאן זועבי ז"ל.

ראוי לציין, כי במועד זה הייתה אמורה להתקיים ישיבת הוכחות שנקבעה זה מכבר ואשר נדחתה בשל אי תיקון כתב התביעה כאמור.

בניגוד להחלטתי האמורה, לא הוגש כתב תביעה מתוקן במועד שנקצב לכך.

ביום 12.01.16 ניתנה החלטה נוספת, שלישית במספר, המורה לצדדים להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 7 ימים ממועד ההחלטה. עוד צוין בגדר החלטה זו, כי לא ניתן להכריע בתובענה כדבעי בהעדרם של כל בעלי הדין הרלוונטיים. בנוסף, הובהר לצדדים כי באם לא יוגש כתב תביעה מתוקן תוך המועד שנקבע לכך, לא יהא מנוס ממחיקת התובענה.

עד למועד כתיבת שורות אלו לא מילאו התובעים אחר החלטות בית המשפט מהתאריכים 02.07.15, 09.11.15 ו- 12.01.16 ולא הגישו כתב תביעה מתוקן על דרך של צירוף יורשיו של המנוח, הנתבע 4 ז"ל.

בנסיבות אלה, משלא תוקן כתב התביעה ולא צורפו כל בעלי העניין בתיק זה לתובענה, חרף החלטות חוזרות ונשנות לעניין זה שלא קוימו מצדם של התובעים כמפורט לעיל, הרי שהתיק מצוי היום במצב שבו לא ניתן לקדמו מבלי שכל מי שהינו בעל עניין במקרקעין (יורש או בעלים מקורי) יהיה צד להליך.

בעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט ש' אטרש שנאמרו ב-ת"א 1526/01 נדווה פלאח ואח' מוסא חסן ואח' (החלטה מיום 08.04.04):

"הדין מבקש לעודד ככל האפשר את פירוק השיתוף, ובכך להוביל לחיסולו של מצב השיתוף, אשר נתפס כמצב בלתי רצוי לאור הכבדה שהוא יוצר על ניצול ראוי של הנכס. הואיל וכך, הרציונל העומד בבסיס דוקטרינת פירוק השיתוף מחייב את צירופם של כל בעלי העניין במקרקעין נשוא התביעה (ראה: ע"א 1849/91 פרידמן נ' חברת אחים ר.י. פנחס בע"מ, פ"ד מז (5) 585). היינו, משנועד פירוק השיתוף לחסל באופן סופי את כל המריבות והסכסוכים בין כל השותפים למקרקעין ישנו הכרח שכל בעלי הזכויות במקרקעין יהיו צדדים להליך הפירוק, אחרת מטרת הפירוק עלולה לרדת לטמיון באם ההליך לא ייגע בכל המחלוקות הנוגעות לחלוקת המקרקעין, שכן עלול להופיע מי שיטען לזכויות במקרקעין לאחר גמר הפירוק ובכך לחשוף מחלוקות חדשות שלא נפתרו בתביעה לפירוק השיתוף (ראה: מיגל דויטש קניין, כרך א' , עמ' 595)..." (הדגשות הוספו – ש.נ.).

דברים אלה נכונים קל וחומר לענייננו כאשר עסקינן ביורשיו של בעלים של המקרקעין שאינם מצורפים להליך דנן.

לאור כל המקובץ לעיל, ובהמשך להחלטה מיום 12.01.16, אני מורה על מחיקת התביעה.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ו, 26 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.