רקע

לפני בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") להתיר לו להגיש הודעה לצד ג' היא חברת הביטוח מנורה, זאת בטענה כי לנתבע כיסוי ביטוחי באירוע התאונתי במהלכו נגרמו לתובע נזקי גוף.

כתב התביעה בתיק זה הוגש בעילות חלופיות – על פי חוק הפלת"ד ועל פי פקודת הנזיקין.

ביום 15.1.13 ניתן פסק דין חלקי בשאלת החבות לפיו נסיבות המקרה אינן מהוות תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד והתביעה נגד מבטחת הרכב נדחתה.

עם מתן פסק הדין, ניתנה לתובע (להלן: "המשיב") האפשרות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו לצורך הוכחת טענות שברפואה והוא אכן הגיש חוות דעת מטעמו. מאז חודש אוקטובר 2013, ניתנו לנתבע אורכות רבות, בין לבקשתו, בין ביזמת בית המשפט ואף חלקן ניתנו בהסכמת התובע, אולם חוות דעת לא הוגשה וביום 1.3.14 ניתנה החלטה לפיה הנתבע לא יוכל להגיש במסגרת ההליך חוות דעת רפואית מטעמו.

הבקשה

ביום 11.2.14 הגיש המבקש בקשתו להתיר לו להגיש הודעה לצד ג' כאמור לעיל. בו ביום ניתנה החלטה הקוצבת זמן להגשת תשובת המשיב וכן תשובת המבקש, אם ימצא לנכון.

המבקש טוען כי המוסך בו ארעה פגיעתו של התובע מצוי בתוך מתחם משרד הרישוי וכי רק כעת עלה בידיו לאתר את המבטחת ואת פוליסת הביטוח הרלוונטית אשר מכסים ביטוחית ונזיקית את האירוע. הפוליסה צורפה לבקשה. המבקש טען כי חברת הביטוח מנורה הפיקה פוליסה עבור משרד הרישוי לפיכך המבקש זכאי לשיפוי או פיצוי ככל שיידרש לשלם לתובע בגין הנזקים אשר נגרמו לו. המבקש טען כי אין לחסום את דרכו למצות את זכויותיו בהליך זה וכי אין במשלוח ההודעה לצד ג' כדי לעכב את המשך בירור התיק, ההפך הוא הנכון, לטענתו, צירופו של צד ג' יאפשר לצמצם את המחלוקת ויחסוך בצורך לנהל הליך נפרד נגד צד ג'.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, התיק מצוי בשלב הוכחת הנזק אחר שניתן פסק דין בשאלת החבות, היעתרות לבקשה תגרום לעיכוב ניכר בניהול התיק ולמשיב ייגרם עינוי דין. המשיב הוסיף וטען כי מאז ניתן פסק הדין, יכול וצריך היה המבקש לפעול להשגת המידע אשר לטענתו, נתגלה לו כעת. לטענת המשיב, מאזן האינטרסים של המבקש אל מול המשיב, מוביל להעדפת האינטרס של המשיב שכן הנזק שייגרם לו מהוספת צד ג' להליך בשלב זה לעומת ניהול הליך נפרד אותו יצטרך לנהל המבקש מול צד ג', גדול בהרבה. אשר לפוליסה המצורפת, טען המשיב כי עיון בה מלמד כי אין כל כיסוי ביטוחי למוסך, ומשכך גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

תשובה מאת המבקש לא הוגשה והמועד לכך חלף.

דיון והכרעה

אחר שעיינת בבקשה ובתגובה לרבות בפוליסת הביטוח הרלוונטית, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

פסק הדין בשאלת החבות ניתן לפני למעלה משנה, בתום הליך בו נשמעו ראיות.

אין חולק כי המועד להגשת הודעה לצד ג' חלף לפני שנים.

המבקש לא סיפק הסבר סביר לטענתו כי רק לאחרונה עלה בידו להשיג את המידע בדבר קיומה של חברה מבטחת, אלא הסתפק בהעלאת הטענה האמורה בלבד. לא ברור מדוע לאורך כל ניהול ההליך עד מתן פסק הדין החלקי ואף לאחריו, לא איתר המבקש את המידע הנחוץ ולא ברור כיצד פתאום, בשלב מאוחר זה, התגלה המידע. יוצא כי לא ניתן כל הסבר מדוע לא הוגשה ההודעה לצד ג' במועד.

אכן, יש ערך לבירור כל המחלוקות הנובעות מן האירוע התאונתי במסגרת הליך אחד, אולם מנגד עומדות זכויותיו של התובע לסיים את ההליך ולהגיע להכרעה בעניינו בפרק זמן סביר. משלוח הודעה לצד ג', בשלב מאוחר זה, יסרבל ויקשה על ההליך וללא ספק יעכב את סיומו.

מעבר לכך, עיון בפוליסה מעלה כי אין כל כיסוי ביטוחי למוסך המבקש לא כל שכן למוסך בכלל.

בשלב זה ולאור הטעמים המפורטים מעלה, אני מורה על דחיית הבקשה.

לפנים משורת הדין אין חיוב בהוצאות.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים.