בתיק זה נפסקו לתובעת פיצויים בסכום כולל של 840,000 ₪ בגין תאונה שגרמה לה לעיוורון באחת מעיניה. סכום הפיצויים מגלם בעיקרו את נזקיה הלא ממוניים של התובעת, ואת הפסדיה לעתיד לבוא מחמת נכותה.

איני סבור כי נכותה של התובעת מטילה על הוריה נטל של ממש בכל הכרוך בטיפול בה ובהחזקתה במשך שנות קטינותה. הורים חייבים, בין כך ובין כך לטפל בילדיהם הקטינים, לדאוג לצרכיהם, לרבות צרכי מדורם, כלכלתם ולרכוש להם אמצעים לרווחתם.

בבקשה שלפני מבקשים ההורים כי אורה על העברת חלק ניכר מסכום הפיצויים המגיע לקטינה, לצורך החזקתה.

הבקשה שלפני אינה מתייחסת להוצאות מיוחדות, הנוגעות לטיפול בה בשל מגבלותיה הקשות, לא הוצאות שהוצאו באשר להחזקתה בעבר ולא הוצאות העתידיות, פרט להוצאות מקובלות.

בבקשה שלפני מדובר על חדר שינה ומחשב להם זקוקה הקטינה. מדובר בדברים להם נזקק כל קטין. העובדה כי אין בידי ההורים לממן את אלה, אינה אומרת כי סכום הפיצויים אשר נפסק עבור הקטינה נועד למימון אלה. כידוע נפסק בפרשת ע.א. 1326/07 , ליאור המר נ. פרופ' עמית [21.5.14 ], כי אין לחייב נתבע בפיצויים בגין כל הוצאות אשר שולמו בגין גידול הילד אלא רק הוצאות עודפות לילוד בגין מגבלותיו בהשוואה לילד שאינו סובל ממגבלות אלה (ראה פסקה 14 לפסה"ד).

כיוון שכך, איני רואה כל מקום להעתר לבקשה כמות שהיא ובהיקפה. אני מחליט כי המבקשים, הורי הקטינה, יקבלו, למימון נזקיהם בגין גידול הקטינה, סכום של 30,000 ₪.

ניתנה היום, ד' סיוון תשע"ד, 02 יוני 2014, בהעדר הצדדים.