בפניי בקשה לביטול פסק דין.

פסק הדין ניתן ביום 09.03.10, וזאת לאחר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה ואף לא התייצב לדיון, חרף אישור מסירה תקף.

פסק הדין הינו על סכום כולל של 25,000 ₪.

ביום 14.09.14, דהיינו כארבע שנים לאחר מתן פסק הדין, הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין, היא הבקשה שלפנינו.

להלן יפורטו טענות הנתבע בבקשתו:

1. הנתבע טוען, כי מעולם לא קיבל לידיו את כתב התביעה, וזאת חרף אישורי מסירה המצביעים לכאורה על מסירת כתב התביעה לידיו.
2. הנתבע מסביר, כי הינו מתגורר בבית עם אשתו, אשר למרבה הצער חלתה בגידול מוחי, אשר הניתוח להסרתו הסתבך וגרם לה לפגיעה מוחית נרחבת ביותר. הנתבע צירף מסמכים לאימות טענתו זו. הנתבע מבהיר, כי אשתו מוגדרת ברמה האינטלקטואלית הנמוכה ביותר ומשכך, היא אינה במצב בו היא יכולה להבין משמעותה ודחיפותה של מסירה משפטית. לטענתו, פעמים רבות מגלה באקראי כי נמסרו לידיו מסמכים שונים וחשובים, אשר היה צריך להינתן לגביהם מענה מיידי, שלא ניתן בפועל, בדיוק כפי שקרה במקרה זה, בו לטענתו נמסר אליו כתב התביעה ואזהרת ההוצאה לפועל, באמצעות אשתו.
3. הנתבע מדגיש, כי לראשונה נודע לו על ההליכים המשפטיים עם קבלת המכתבים מההוצל"פ בימים אלו.
4. לגופו של עניין טוען הנתבע, כי סיכויי הגנתו מצביעים על הגנה טובה בפני התביעה. ראשית- הנתבע מבהיר, כי העבודות בוצעו על ידי חברה בשליטתו "צור מיגון ושיווק כלים בע"מ" (להלן: "החברה"), ולא על ידו באופן אישי, ולכן קיים מצב של העדר יריבות בינו לבין התובע. שנית- הנתבע טוען כי בתביעתו מלין התובע על נזילת מים לדירתו עקב העבודות שבוצעו על ידי החברה, שעה שהחברה הוסיפה חיפוי, דבר שמלמד, לטענתו, כי לא יכול להיות מצב של נזילות מים. לדידו, יש בטענותיו בכדי להפריך כליל את טענות התביעה, ולהביא לסטייה מפסק הדין, שניתן במעמד צד אחד.

המשיב/התובע הגיב לבקשה לביטול פסק הדין כדלקמן:

1. לטענת התובע, בבקשת הנתבע לא נטען לקיומו של פגם כלשהו בהליך, ועל כן ברור כי אין מדובר בביטול מתוך חובת הצדק.
2. לגבי ביטול מתוקף שיקול דעת בית המשפט, טוען התובע כי הנתבע הסתפק בהצהרה לגבי בריאות רעייתו, תוך שהוא מצרף אישור רפואי שניתן למעלה משבע שנים, במאי 2007. לטענתו מדובר ב"אישור עתיק", אשר לא ניתן להבין ממנו מה היה מצב רעייתו במועד מסירת כתב התביעה. בכל מקרה טוען התובע, כי לא ברור שאישור המסירה של בית המשפט נמסר לאשתו, וממילא, אם היא נמצאת עם מטפלת ומצבה קשה- כיצד היא בכלל קיבלה מסירה.
3. התובע מציין, כי כתב התביעה לא נמסר במסירה אישית, אלא באמצעות דואר רשום. לא זאת אף זאת, בוצעה מסירה בדואר רשום גם של פסק הדין, וזאת ביום נתינתו. גם האישור מלשכת ההוצל"פ נמסר בצורה מסודרת דרך רשות הדואר לביתו.
4. התובע מדגיש, כי מדובר בחייב שזלזל בחובותיו, לא הגיש כתב הגנה, לא התייצב לדיון ואף לא שעה לפסק הדין, אשר כאמור קיבל העתקו בדואר רשום.
5. עוד טוען התובע, כי לחייב נושים רבים, שאף בהם הוא מזלזל ואינו משלם גם להם את החובות המגיעים לו.

דיון והכרעה:

ראשית אציין, כי תמוהה בעיני העובדה כי הבקשה לביטול פסה"ד הוגשה רק ביום 14.09.14, כארבע שנים לאחר מתן פסק הדין.

אינני נוטה לבטל פסקי דין ישנים שחלף זמן רב ממועד פסיקתם, אלא אם כן ישנן נסיבות המצדיקות ביטול פס"ד שכזה .

הלכה קובעת, כי ביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה או הופעה צריך להיות בהתקיימותם של שני פרמטרים מרכזיים:

האחד, נושא המסירה והשני, סיכויי ההגנה.

מדובר בשני פרמטרים שצריכים לחול בכפיפה.

מעיוני באישורי המסירה עולה, כי כתב התביעה נמסר לבן משפחה של הנתבע, ופסק הדין עצמו נמסר לידו ביום 14.03.10. אישור מסירה מטעם לשכת ההוצאה לפועל מלמד כי בן משפחה של הנתבע חתם עליו.

לגבי סיכויי ההגנה – לא מצאתי גם כן ממש בטענות הנתבע כפי שעלו בבקשתו.

על פי עמדתו של התובע, לנתבע נושים רבים אשר אין הוא משלם את החובות אשר חויב בהם.

מכל המקובץ דלעיל, ביחד ו/או לחוד, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

פסה"ד ייעמוד על כנו, לרבות תיק ההוצל"פ.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ה, 09 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.