זו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריות (סגן הנשיא השופט ערן נווה) מיום 9.11.14, לפיה נדחתה בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 9.3.10. המשיב מתנגד לבקשה.

המבקש טען בבקשתו לפני בית המשפט קמא, כי לא קיבל את כתב התביעה. לדבריו הוא מתגורר עם אשתו שחלתה בגידול מוחי וכתב התביעה ואזהרת ההוצאה לפועל נמסרו לו באמצעות אשתו, שאינה במצב שהיא מבינה משמעות מסירה משפטית, וכי נודע לו על ההליכים רק לאחרונה מקבלת מכתבים מההוצאה לפועל. כמו כן טען להגנה טובה מפני התביעה, שכן העבודות נשוא התביעה לא בוצעו ע ידו אלא על ידי חברה בע"מ ואין יריבות בינו לבין המשיב. כמו כן טען, שעבודת החברה היתה הוספת חיפוי ולא יכולה להיות נזילת מים לאחר הוספת חיפוי.

החלטת בית המשפט קמא מנומקת בקצרה. אין רע בקיצור, אלא שהקיצור יכול להגיע לכלל העדר נימוקים, ומנגד הוספת נימוקים שאין להם קשר להחלטה. אתייחס למשפטים המעטים שבהם נומקה ההחלטה:

א. "ראשית אציין, כי תמוהה בעיני העובדה כי הבקשה לביטול פסה"ד הוגשה רק ביום 14.9.14, כארבע שנים לאחר מתן פסק הדין". התמיהה לא מובנת, ואם היא מובנת, לא ברור על מי התמיהה. אם צודק המבקש בטענתו שלא קיבל מסמכי בי דין, ולא ידע על פסק הדין, אין תמיהה על כך שלא פנה קודם לכן בבקשה לביטול פסק דין שלא ידע עליו. אם היה כטענתו, התמיהה היא על המשיב, שרק לאחרונה נקט בהליכי הוצאה לפועל של פסק דין מלפני 4 שנים.

ב. "אינני נוטה לבטל פסקי דין ישנים שחלף זמן רב ממועד פסיקתם, אלא אם ישנן נסיבות המצדיקות ביטול פס"ד שכזה". מועד הפסיקה, כאמור, אינו המועד הרלבנטי, אלא מועד ידיעת המבקש עליהם. כמובן, שלפי הדין יש כללים לביטול פסק דין. אין מדובר בנטיה כזו או אחרת, אלא בנסיבות מצדיקות.

ג. "הלכה קובעת, כי ביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה או הופעה צריך להיות בהתקיימותם של שני פרמטרים מרכזיים: האחד, נושא המסירה והשני סיכויי ההגנה. מדובר בשני פרמטרים שצריכים לחול בכפיפה". עקרונית, זה סיכום נכון של ההלכה במקרה של ביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית המשפט, דהיינו כאשר בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. כאשר לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, ללא קשר לסיכויי ההגנה.

ד. "מעיוני באישורי המסירה עולה כי כתב התביעה נמסר לבן משפחה של הנתבע, ופסק הדין עצמו נמסר לידו ביום 14.3.10. אישור מסירה מטעם לשכת ההוצאה לפועל מלמד כי בן משפחה של הנתבע חתם עליו". באמירה זו אין הכרעה בטענות הצדדים. המבקש הודה שהמסירה בוצעה לבת משפחתו, היא אשתו החולה במחלה הפוגעת בקוגנציה שלה, ואשר אין זה סביר שנרפאה מאז. מסירה שכזו, היא נימוק המצדיק אי הגשת הגנה ואי ידיעה על מתן פסק דין. המשיב, מנגד, טען שהמסירה בוצעה באמצעות הדואר, ובכך לא הכחיש את טענת המבקש שהמסירה בוצעה לאשתו. בטיעוניו בפני טען המשיב שלפי אישור המסירה בוצעה מסירה של פסק הדין בדואר רשום ביום נתינתו, דהיינו 9.3.10, שלא בהתאם לדברי בית המשפט קמא. מאליו מובן, שהמצאת פסק הדין בדואר רשום ביום נתינתו היא רחוקה מהמציאות, ומדובר כנראה ברישום שאין מאחוריו מסירה ממש. אשר לאישור מסירה בלשכת ההוצאה לפועל, טען המשיב שמי שחתום על האישור אינו אשתו, אלא אדם אחר מבני ביתו, וזיהה את החתימה כ"סיגל בדוסה". לא היתה מחלוקת שהמסירה בוצעה באמצעות בני ביתו של המבקש. השאלה היא מי מהם. בית המשפט קמא לא הכריע בין טענות אלה. מכאן, שלא הכריע שמדובר בביטול לפי שיקול דעת בית המשפט, אלא אפשר שיש לבטל את פסק הדין עקב חובת הצדק בהעדר מסירה.

ה. "לגבי סיכויי ההגנה – לא מצאתי גם כן ממש בטענות הנתבע כפי שעלו בבקשתו". אני מקבל את טענת המבקש, שיש בידו טענות הגנה טובות - אם הטענה שאין יריבות בינו לבין המשיב, ואם הטענה שהעבודות שבוצעו לא יכלו לגרום לנזילות כטענת המשיב. טענות אלה יש לבחון תוך שמיעת שני הצדדים, אבל לא ניתן לומר שאין בהן ממש. אלו טענות הגנה טובות.

ו. "על פי עמדתו של התובע, לנתבע נושים רבים אשר אין הוא משלם את החובות אשר חוייב בהם". נבצר ממני להבין מה הקשר בין אמירה זו, שבאה בעקבות טיעון המשיב שאינו רלבנטי, לבין ההחלטה. אם למבקש נושים רבים שאין הוא משלם להם, אבל לא ידע על פסק הדין ויש לו טענות הגנה טובות, יש לבטל את פסק הדין. אם ידע על פסק הדין ואין לו טענות הגנה טובות, יש לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין, גם אם אין לו אף נושה. אם הכוונה היתה להצביע על אופיו הרע של המבקש, לא היה לכך מקום בהחלטה.

ז. "מכל המקובץ לעיל, ביחד ו/או לחוד, מצאתי כי דין הבקשה להידחות". על פי הדין, כאשר בידי מבקש הביטול טענות הגנה טובות, יורד במקביל חלקה של הסיבה לאי הגשת הגנה. בידי המבקש טענות הגנה טובות. גם אם יש פגם (שבית המשפט קמא לא קבע קביעה עובדתית בקשר אליו) באי הגשת הגנה, או בהגשת בבקשה לביטול פסק הדין באיחור, דין הבקשה לביטול פסק דין היה להתקבל בשל טענות ההגנה, ולא היה מקום לדחות את הבקשה.

על פי כל האמור לעיל, אני דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור ומורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 9.3.10. אני מחייב את המשיב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,360 ₪. המזכירות תשיב למבקש את העירבון שהפקיד.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ה, 22 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.