#2#>

נוכחים:

מטעם התובע : עו"ד שלבי

מטעם הנתבעת 1 וצד ג' 2: אין הופעה

מטעם הנתבעת 2 והמודיעה 1: עו"ד שהאב עאדל

מטעם הנתבעת 3, צד ג' 1 והמודיעה 2 וצד ד' : עו"ד אלמאדי

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

מר עותמאן קיים - מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/1.

העד: אני לא קבלן ראשי אלא כוח אדם שמספק רק עובדים. לא אחראי לגבי כל עובד מה הוא עושה.

ש: אלו כלי עבודה סיפקת לאתר

ת: אני לא מספק כלי עבודה אלא רק עובדים.

חקירה נגדית לעו"ד שהאב:

ש: אתה אחיו של התובע

ת: כן

ש: אתה יכול לאשר שקבלת את התביעה של אחיך, הגיש תביעה נגדך?

ת: כן ושלחתי התנגדות כי אני לא אחראי

ש: הגשת כתב הגנה לתיק בית המשפט

ת: חושב שכן

ש: ואם אומר לך שלא הגשת כתב הגנה

ת: לא זוכר

ש: אני שמייצג חברת בניה שהגשתי כתב הגנה הגשתי נגדך הודעה צד ג'

ת: קבלתי

ש: ולא הגשת כתב הגנה להודעה צד ג'

ת: נכון. לא הגשתי.

ש: מדוע נקטת בשיטה הזו?

ת: אם אני מספק כח אדם כולל כל תאונה בשטח אני לא אחראי עליה. אני רק מוסר עובדים בשטח ולא אחראי לא לעובדים ולא לביטוח ולא שום דבר

ש: אתה מגיש תצהיר היום ומודה שהיתה תאונה

ת: הזמינו אותי לתאונה והיה בעיה עם מי שעבר את התאונה שלא רצה ללכת לבי"ח כי הוא חשב שזה קל ואני באתי וראיתי שזה חמור ואז אחרי 40 דקות הלכנו לבי"ח, צעקתי על מנהל העבודה שלא הזמין אמבולנס

ש: אתה בתצהיר מודה שמנהל העבודה או ראש הקבוצה מטעם הנתבעת 2 כשנודע לו שהיתה נפילה שאף אחד לא ראה, הגיע לאלתר למקום, דיבר עם אחיך, ראה באיזה מצב מצוי ובקש לזמן אמבולנס ולהוביל אותו לבי"ח מבלי שאתה תגיע אבל אחיך וגם הוא אומר וגם העד הנוסף אומר, שסירב ללכת לבי"ח כי סבר שלא מדובר במשהו יוצא דופן והוא יתאושש ויחזור לעבודה

ת: בכל תאונה שקורית צריך ישר להזמין אמבולנס לנפגע ולא לשאול אותו.

ש: מדוע אתה רק היום הגשת תצהיר ולמה לא הגשת הגנה בתיק העיקרי

ת: לא הגשתי

ש: באיזה שעה העובדים שלך יוצאים מהכפר?

ת: 05.30 – 05.45. צריכים להיות בעבודה בשעה 07.00 בדיוק

ש: ובאותו יום הגיעו בשעה 07.00

ת: לא זוכר בדיוק. יש להם יומן עבודה וצריך לבדוק שם

ש: לא צירפת לתצהיר את יומני העבודה כדי להראות כמה עובדים הגיעו באותו יום לאתר העבודה

ת: מה זה שייך כמה עובדים ?

ש: כי אתה אומר שבאותו יום אחיך ביחד עם קבוצת עובדים הגיעו לאתר העבודה ולא מציין שמותיהם וכמה ובאיזה כלי רכב הגיעו בכלל? מדוע ?

ת: אני יודע באיזה כלי רכב, פולקסווגן, תמיד הם בקבוצה של 10 אנשים. אני יכול להוכיח שמות. באותו יום לא ספרתי. גם היתה תאונה.

ש: מקריא לך מסעיף 7 לתצהירך שאתה אומר שהקבוצות שלך הן בין 5-7 עובדים ולא 10 ולא 11. אתה מאשר מה שכתוב בתצהיר שלך ?

ת: כן. הקבוצות שלי עד 11.

ש: הרי הצהרת.

ת: לפעמים מבקשים עוד עובדים, זה כח אדם. אני עובד בתוך כח אדם, יום 5 ויום 10. מה זה קשור לתאונה ? בין 7 לבין 9.

ש: האם מה שכתוב בתצהיר נכון או מה שהצהרת כעת לפר'. נכנסים 13 אנשים לרכב

ת: לא 13, נכנס עד 10, 11.

ש: באיזה שעה הגעת לאתר העבודה שהתקשרו אליך

ת: ב 08.00. קאזם התקשר אלי. ישר קמתי והגעתי אחרי 40 דקות של הדרך

ש: מה קרבת המשפחה של קאסם לאחיך

ת: זה מהכפר והכפר מחולק ל – 3 משפחות ואין לי איתו קרבת משפחה

ש: באותו יום, מה בכלל עשה התובע.

ת: לא הייתי שם ולא יודע מה עשה. רק הגעתי, הוא פגוע

ש: מה המקצוע שלו

ת: תפסן

ש: וקאזם ?

ת: אותו דבר, תפסן, עובד בבנין

ש: באותו יום הם עבדו ביחד

ת: לא יודע. הגעתי לאתר לאחר שאמרו לי שיש תאונה

ש: שהגעת, הזמנת אמבולנס

ת: לא ישר. הזמן שלי לבי"ח הוא 7 דקות. ישר לקחתי אותו לבית חולים. לא הזמנתי אמבולנס. אני הסעתי אותו.

ש: מי היה נוכח בעת שהסעת אותו

ת: בעיקר אני שלקחתי אותו לרכב ולקחתי אותו לבי"ח.

ש: דיברת עם אבו סלימאן מנהל העבודה.

ת: לא זוכר. עכשיו אני נזכר שזה מנהל העבודה שלהם. עברו הרבה שנים.

ש: אתה יודע שאחיך לא זכר מי היה מנהל העבודה

ת: לא יודע

ש: לא ראית את התצהיר של אחיך

ת: רק את שלי ראיתי

ש: אתה בתור חברה שמספקת כוח אדם, היית מבוטח בתקופה הרלוונטית

ת: אני לא מבטח את העובדים. אין לי ביטוח

ש: אבל אתה כן מודה היום שאחיך נפל ויש תאונת עבודה, ואתה לא טרחת להגיש הגנה

ת: עורך הדין לא מרוכז, אתה אומר תאונת דרכים. אני מודה. זה תאונת עבודה

חקירה נגדית לעו"ד אלמאדי:

ש: ממתי קיימת החברה שלך

ת: ב 2007. 30 ליולי.

ש: אחיך מתי החל לעבוד בחברה?

ת: לא יודע. אין לי תאריכים. יש אצל רואה חשבון תלושי שכר שלו

ש: שאתה מוציא חשבונית, מה אתה רושם

ת: עבור חברת בניה, כח אדם, לא חשוב מה אני כותב, מה שהוא מבצע ומה שהוא יודע, שאני עובד לפי שעה. בדרך כלל רשמנו שעות כפול כך וכך שקל ויצא הסכום

ש: מה כתוב בחשבוניות שלך לגבי החברה שמספקת כח אדם

ת: לא. בהתחלה בניתי את החברה לעבודות בניה ולא הצלחתי לקבל חוזים שאקח אותם לעבוד בעבודות בניה, עם חוזה, כקבלן ראשי. אחרי זה לא הצלחתי ועבדתי עם כל העובדים שהיו לי באספקת עובדים עם כל העובדים שהיו לי לכל מיני חברות בניה

ש: מתי עברת לזה ?

ת: לא הצלחתי בכלל לקחת חוזים. זה היה אחרי שבועיים שלוש

ש: ישר הפכת לחברת כח אדם

ת: כן. היום להחזיק עובד זה קשה מאד ואני חייב להעסיק אותם בכל עבודה

ש: מה התעריף שהיית לוקח

ת: 42, 43 ₪ אני חושב לשעה.

ש: כמה היית מגיע בממוצע לחודש, תשלום שהיית מקבל

ת: אני מכין לך את זה עם הרואה חשבון שלי ומביא לך. בשביל להגיד לך כמה אני מרויח כל חודש

ש: יכול להיות שבחודש הרווחת 65,000 ש"ח

ת: לא זוכר. הכל לפי החשבוניות והכל אמת

ש: החשבוניות מראות שאתה עושה עבודות בנין פיתוח ושיפוצים

ת: הכתובת שלי.

ש: אתה אומר שהקמת את החברה ביולי 2007 ושבועיים אחרי זה עברת להיות ספק כח אדם. באמצע אוגוסט שהחלטת להיות ספק כח אדם, הוצאת ספר חשבוניות

ת: כן

ש: למה שהוצאת ספר חשבוניות לא כתבת ספק כוח אדם

ת: לא. השארתי את זה כדי לחזק את החברה. במקום להפסיד את העובדים, עבדתי בתור ספק כח אדם לכל מיני חברות ועכשיו אני עובד כקבלן ראשי

ש: מציג לך חשבוניות ומפנה לחשבונית 16, 18. עבור מה התשלום ?

ת: עבור עבודות בניה

ש: למה אין חשבונית אחת שסיפקת כח אדם. אני אגיד לך שעבדתם עבודות בניה ממש.

ת: לא נכון. עבדתי ככח אדם. אבל אני יכול להביא לך הרבה חשבוניות שעבדתי, לא חשוב מה רשום העיקר מה שביצעת, שאתה מסודר.

עו"ד אלמאדי : מבקש להגיש את החשבוניות.

החשבוניות מוגשות ומסומנות נ/1.

ש: כשקבלת טלפון על התאונה, איפה היית

ת: בבית

ש: ואתה אומר שבשעה 08.00 היית באתר

ת: משהו כזה. התקשרו אלי בשעה 07.15

ש: הגעת לשם ישר לקחת את אחיך לבי"ח

ת: כן. הגעתי אמרו לי שהמצב לא חמור, הגעתי ודיברתי איתו ושאלתי אותו מה המצב ואמר שאתן לו כמה רגעים, רציתי להזיז אותו לפינה שישב טוב ולא הרגיש את הגב שלו ואמרתי לו שישר הוא צריך ללכת לבי"ח

ש: תוך כמה זמן הגעת לבי"ח

ת: לא זוכר. צריך לבדוק

ש: פחות או יותר. כמה זמן התעכבת באתר

ת: לא זוכר. לא מדדתי את הזמן עם שעון. כל הזמן דיברתי איתו למה לא הזמין אמבולנס.

ש: יכול להיות שאחרי שהגעת, לקח לך שעה וחצי עד שהגעת לבי"ח

ת: לא יודע. לא זוכר. זה היה לפני 4 שנים. אני צריך לזכור מתי הגעתי לבי"ח?

ש: אני שואל כמה זמן לקח להגיע לבי"ח

ת: זה לקח את הזמן של הדרך וזהו. ישר לקחתי אותו משם לדרך. לא יודע כמה זמן לקח. הזמן של הדרך זה מה שלקח. כנראה רבע שעה הזמן של הדרך, 10 דקות עד רבע שעה

ש: אם הגעת לשם ב 08.00 בטוח לפני 09.00 הגעת לבי"ח

ת: תבדוק לפי הנייר של בי"ח מתי הגענו. זה לוקח זמן בבי"ח עד שהכניסו אותנו

ש: נסעת לבד לבי"ח

ת: כן

ש: מי היה בשטח חוץ מהעובד הנוסף שהגיש תצהיר

ת: לא זוכר. צריך לבדוק. יש לי כל מיני עובדים ויש כאלה שאיני מכיר טוב

ש: כמה עובדים היה לך שהתחלת להתעסק עם אספקת כוח אדם

ת: 20, 25.

ש: אמרת שעבדת באיזה שהוא מקום. איפה ?

ת: אצל חברת אלהר, ובסט.

ש: מתי עבדת בחברות האלו

ת: לא יודע באיזה חודש.

ש: בדצמבר עבדת שם

ת: לא יודע

ש: ינואר 2008

ת: לא יודע תאריכים. תגיד מה אתה צריך. יש חשבוניות, יש יומיות של עובדים. לא זוכר מה היה לפני 5 שנים.

ש: מי היה ראש צוות שלך

ת: לא היה ראשי צוות

ש: אם לעובד יש בעיה, עם מי הוא מדבר

ת: היו מדברים עם מחמוד אח שלי.

ש: למה לדבר עם אחיך שהוא לא ראש צוות

ת: בשביל לדבר איתי, הם צרכים לעבור דרך מחמוד, לא היו מדברים איתי ישירות. לכל שטח יש מנהל עבודה ואין שטח עבודה בלי מנהל קיים.

ש: מי המנהלים של החברה שלך

ת: אני המנהל של החברה שלי

ש: מי חותם על המסמכים

ת: רק אני

ש: מי זו קיים סועד

ת: אשתי

ש: גם היא חותמת

ת: כן

ש: אמרת שרק אתה חותם, איך זה שהיא חותמת

ת: חשבתי שאתה מדבר על מנכ"ל או מנהל. היא לא מנהלת אלא בעלת מניות

ש: מראה לך טופס 250. זה שלך ?

ת: כן. אשתי חתמה כנהל המפעל

ש: אז מי המנהל, אתה או אשתך

ת: בעל מניות זה מנהל, הוא אחראי על כל חתימה ורשאי לחתום על כל חתימה בחברה

ש: יש סיבה למה אשתך חתמה על הטופס 250 ולא אתה

ת: היא צריכה, היינו ביחד במשרד

ש: יש סיבה למה לא מופיע התאריך שבו נחתם המסמך הזה

ת: לא. טעות. כנראה טעות שלא חתמו.

חקירה חוזרת: אין.

התובע, מר מחמוד קיים- מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/2.

ש: בתצהיר שקבלנו מטעם הנתבעת 2, טוען מנהל העבודה ראש הצוות ענין של אסיפה כל בוקר חצי שעה, של איסור להיכנס לאתר העבודה להתחיל לעבוד לפני האסיפה. מה אתה אומר על זה?

ת: לא היה שום יום אסיפה.

חקירה נגדית לעו"ד שהאב:

ש: ספר איך מתחיל יום העבודה שלך מהרגע שאתה יוצא מהבית

ת: מגיע לאתר העבודה. מתחיל את העבודה שלי, מה שאומר לי מנהל העבודה

ש: איך אתה מגיע מהבית לאתר העבודה

ת: באוטו של כח אדם

ש: כמה אנשים אתם באוטו

ת: זה משתנה כל יום. לא זוכר בדיוק כמה. בדרך כלל 7, 10.

ש: אתה יכול להגיד מי העובדים שנסעו אתך

ת: צריך להסתכל. אני לא זוכר. יכול לציין כעת 3-4 שמות אבל השאר צריך לבדוק

ש: באיזה שעה אתם יוצאים מהכפר

ת: 05.45- 06.00. משתנה לפי ההכנה של העובדים

ש: כמה זמן לוקח להגיע

ת: תלוי בנסיעה, בכביש

ש: באיזה שעה הגעת באותו יום

ת: לפני 07.00 או 07.00. זה לא מדוייק. לא יכול להגיד לפני 5 שנים

ש: שטח העבודה מגודר, יש גידור לאתר העבודה?

ת: נכון

ש: אתה בדרך כלל אתה ואחרים מקבלים הנחיות מראש הקבוצה או ממנהל העבודה או ממפקח נייר חדרה

ת: אני מתחיל לעבודה שהוא מגיע, לא הגיע בזמן מדויק

ש: אתה פועל על דעת עצמך.

ת: לא

ש: באותו יום ראית את מנהל העבודה של הנתבעת 2, קבלת הוראות ממנו

ת: אני הגעתי לפניו ב 5 או 7 דקות, חתכתי חוטים של עמודים בשביל לפרק אותם

ש: ז"א שבאותו יום התחלת לעבוד בלי לקבל הנחיות על דעת עצמך. נכנסת לאתר עבודה בלי לקבל הנחיות, על דעת עצמך

ת: כן

ש: אתה אומר שנפלת מפיגום. נכון ?

ת: כן

ש: איך עלית על הפיגום ?

ת: עם סולם.

ש: אתה יכול לתאר את הפיגום ?

ת: זה פיגום שמרכיבים עם מיטות.

ש: תשרטט.

ת: אני לא איש של פיגומים. אני יכול לשרטט בערך. עמוד ועמוד ומיטה ועל זה עצים. זה מה הפיגום שהיה שם.

ש: מה הגובה בין מיטה למיטה

ת: שבן אדם יכול להיכנס בין שתי המיטות

ש: 1.80 עד 2 מטר

ת: לא מדדתי

ש: אבל אתה בן אדם מנוסה, מתעסק בתפסנות וכל יום כמעט עולה על פיגומים. תסביר

ת: זה עבודה של איש מורשה. הוא מוסמך לעשות את זה.

ש: רק תתאר

ת: זה מה שהיה שם.

ש: מה הגובה בין מיטה למיטה

ת: לא מדדתי

ש: אבל גובה בן אדם

ת: יכול להיות

ש: ז"א שזה נע בין 1.80 עד 2 מטר בין כל מיטה ומיטה

ת: יכול להיות

ש: ז"א שאם אומר לך שאין בין מיטה למיטה 3.5 מטר או 4 מטר. אתה כן יכול לאשר

ת: לא יודע. לא מתעסק עם זה

ש: אבל הסבירות היא כך שאין כזה מרווח בין מיטה למיטה

ת: לא ראיתי ולא יודע

ש: אבל אישרת לפני כן שבין מיטה למיטה יש גובה בן אדם ועוד קצת שיוכל לנוע בחופשיות

ת: זה עבודה של איש פיגומים מורשה.

ש: ז"א שאם אתה עומד בין מיטה למיטה, אם הגובה שלך 1.70 סמ' יש עוד 30 סמ' מרווח

ת: יש גם אדם בגובה 2.50 ויש פיגום מיוחד בשבילו

ש: באותו יום אתה עבדת לבד? נכון ?

ת: מצוין שהיה אתי בן אדם

ש: שעלית לחתוך עלית לבד

ת: לא עבדתי לבד.

ש: עם מי עלית?

ת: עם קאזם.

ש: אני אומר לך שאתה לא דובר אמת מהסיבה כי כששלחתי לך שאלון בינואר 2011, אין ספק שזכרת את נסיבות המקרה יותר טוב מהיום. באחת השאלות, בשאלה 12, נשאלת מי עבד אתך ? והשבת שאף אחד. מציג לך. היום אתה אומר על קאזם שהיה אתך.

ת: היה מישהו אבל לא על הפיגום אלא מתחת לפיגום, אני היית מעל והוא היה מתחת.

ש: מה קרבת המשפחה בינך לבין קאזם

ת: לא משהו משמעותי

ש: בן דוד או בן דודה?

ת: לא. קרוב משפחה, זה משפחה גדולה

ש: ומה היה תפקידו של קאזם, אם אתה חותך את השזור הזה, חוטי ברזל.

ת: תפקידו היה להוציא את העצים, לפרק את העצים

ש: תתאר בדיוק מה עשית בזמן התאונה?

ת: התעסקתי בחיתוך חוטי הברזל

ש: זה היה קירות

ת: עמוד.

ש: בודד ?

ת: עמוד בגובה של כמעט 7 – 7.5 מטר

ש: היה צמוד לקיר

ת: בין עמוד לעמוד זה 4.5 מטר

ש: איך הפיגום סביב לעמוד. תשרטט

ת: הפיגום לא היה מסביב לעמוד

ש: אם אתה אומר שהעמוד 7 מטר, כמה מיטות ברזל היו בצד האחד של העמוד עליו אתה היית

ת: לא יודע מה גובה המיטות וכמה היו, לא זוכר

ש: אבל אתה זוכר שגובה העמוד 7.5 מטר והמיטות אתה לא זוכר

ת: כי אני לא איש פיגומים

ש: כל גובה העמוד עד הסוף הוא 7 מטר ואם ניקח את המיטות לא תגיע ל 7 מטר גובה, אתה צריך להיות עד גובה 4 מטר.

ת: לא יודע.

ש: מאז התאונה, במה אתה עובד

ת: דברים קלים מאד, לא פיזיים בכלל

ש: כמו מה ? פקיד ?

ת: מוסר כלים לעובדים, רושם דברים קטנים, פה ושם. זה ככה. בשביל להתפרנס

ש: חזרת לעבוד אצל אחיך

ת: כן

ש: כיום אתה עובד איתו ?

ת: לא

ש: מה אתה עושה היום

ת: ניקיון בניינים

ש: שכיר או עצמאי

ת: עצמאי. אם הייתי עובד שכיר, לא הייתי צריך עובדים אלא עובד בעצמי

ש: כמה עובדים אתה מעסיק

ת: כיום 10

ש: כמה אתה מתפרנס בחודש

ת: בין 10 ל – 15, תלוי לפי הכמות שמזמינים

ש: כמה זמן אתה כעצמאי

ת: כמעט שנתיים. משהו כזה. לא מדויק

ש: ז"א ש 2010

ת: לא. שנת 2011, חודש 9 או 10.

ש: לפני כן, איך התקיימת?

ת: עובד תקופה ויושב תקופה וכך שוב.

ש: הכל אצל אחיך

ת: מישהו אחר לא היה מעסיק אותי

ש: ברוב המקרים חזרת לאחיך, עבדת איתו ואחרי תקופה מסוימת פיטר אותך ואז היית חוזר

ת: אין לי ברירה אחרת

ש: ביום התאונה, ממי קבלת את כלי העבודה לחיתוך השיזור

ת: זה ברור, ממנהל העבודה

ש: אבל אתה לפני כן סיפרת לנו שבאותו יום הגעת מוקדם ולא ראית את מנהל העבודה ולא קבלת ממנו הנחיות וכלים

ת: קבלתי ממנו הוראות. כל הזמן ממנהל העבודה

ש: לפני כמה דקות נשאלת, שהגעת לפני מנהל העבודה, נכון ?

ת: נכון

ש: ונכנסת לאתר העבודה על דעת עצמך

ת: נכון

ש: התחלת לבצע עבודות על דעת עצמך

ת: נכון

ש: ולא קבלת שום הוראה משום מנהל

ת: באותו יום אם מישהו נכנס לאתר העבודה, זה פרנסה של פועל פשוט. ברגע שאתה לא מתחיל לעבוד כי לא מגיע מנהל העבודה והוא יכול להגיע גם ב 10.00 ועד אז אני לא אעבוד? הוא יכול לסלק אותך באותו רגע

ש: בעצם, באותו יום אתה מיוזמתך עשית כל מה שצריך לעשות, נכון ?

ת: זה בשביל פרנסה

ש: מיוזמתך

ת: בשביל פרנסה

ש: אתה מכיר מי מנהל העבודה של הנתבעת 2

ת: מכיר אותו היטב

ש: מה שמו ?

ת: עבדל כרים אבו סלימאן עם זקן עד עכשיו, מלפני 5 שנים. כך התיאור שלו.

ש: נשאלת בשאלון, בשאלה 12 ד'. מי היה אחראי עליכם

ת: מנהל העבודה של הנתבעת 2

ש: אז הזכרון שלך היה יותר טרי והשבת שאחראי מטעם הנתבעת 2 ולא זכרת את שמו

ת: את השם האישי לא יודע. אני מכיר אבו סלימאן ולא הכרתי את שמו הפרטי.

ש: מאיפה אתה היום זוכר את שמו הפרטי

ת: מכבוד אנשים קוראים על שם הבן.

ש: לא אמרת אבו סלימאן ולא עבדל כרים

ת: תמיד אצל אנשים קוראים על שם הבן הגדול

עו"ד שאהב: מבקש להגיש שאלון ותשובות לשאלון. אמציא עותק נקי בתוך 7 ימים.

שאלון ותשובות לשאלון בכפוף להמצאתם ללא סימונים, מוגשים ומסומנים נ/2, ו - נ/3 בהתאמה.

ש: מרגע שנכנסת והיית על הפיגום, כמה זמן היית שם

ת: בין 7, 8,9 דקות

ש: אתה יכול להגיד בדיוק באיזה שעה עלית על הפיגום, בשעה 07.00

ת: לא זוכר. עברו 5-6 שנים

ש: אבל אתה שנפגעת. אתה היחיד בין כולנו פה שיכול להגיד את האמת. הגעת לעבודה ב 07.00

ת: הגעתי לפני 07.00

ש: 5 דקות לפני 07.00

ת: לא זוכר כמה דקות לפני. הגעתי לפני הזמן.

ש: אתה מציין בכל המקומות שנפלת ב 07.00. זה נכון ?

ת: התחלתי את העבודה לפני 07.00.

ש: נכון שברגע שמנהל העבודה מטעם הנתבעת 2 שמע שהיתה נפילה, הגיע אליך

ת: הגיע אלי ואמר לי שיזמין אמבולנס, בגלל שלא היה לי דם אמרתי שזה יעבור ואני אקום לעבודה

ש: באיזה שעה הגעת לבי"ח

ת: לא זוכר. זה רשום בנייר של ביה"ח. זה היה לפני 5-7 שנים

ש: היו לך תאונות אחרות לפני התאונה הזו ?

ת: הייתי בריא מאד. לא היו שום תאונות

ש: כמה ילדים יש לך?

ת: 5

ש: אתה המפרנס היחיד?

ת: אשתי גם עובדת בשכר מינימום.

ש: אתה יכול לומר מאז התאונה, איך התפרנסת וכמה קבלת ממנו ?

ת: התפרנסתי מהעבודה של אשתי בקושי, ומה שקבלתי ממנו היה מאד סמלי וזה רשום, בשביל טובה.

ש: כשהוא פיטר אותך פנית למל"ל ?

ת: אני לא זוכר אם פניתי, חושב שסירבו לי פעם בגלל ניירת, לא יכולתי להציג שום דבר

ש: אתה יכול לפרט את הוצאותיך שנגרמו לך כתוצאה מהתאונה.

ת: היו הוצאות מאד, יש 5 נפשות והיה מאד קשה. אני לא יכול לציין סכום. אני חי על טובות של אשתי.

ש: האם היו לך הוצאות ממשיות כתוצאה מהתאונה, נסיעות, עזרה צד ג', שילמת למישהו

ת: לא שילמתי למישהו.

ש: אתה אף פעם שחזרת לנתבעת 1 שהוא אחיך, עבדת במשרה מלאה?

ת: כל הזמן עבדתי כמה שעות, רק בשביל משהו סמלי, אין לי כח לעמוד, ואין לי כח לעבודה פיזית

ש: במשך כל התקופה עד שהפכת להיות עצמאי רק עבדת בעבודה סמלית

ת: כן.

ש: למה לא צרפת תלושים, מסמכים שהועסקת רק בעבודה חלקית ולא ציינת שאשתך עובדת

ת: לא שאלת לגבי אשתי.

ש: אתה בעצם לא עשית שום דבר על מנת להקטין את הנזק שלך פרט לכך שעבדת בעבודה חלקית.

ת: אני ניסיתי

ש: רק אצל אחיך ?

ת: אף אחד לא מדבר אתך עם גב שבור. אני בן 47, עם גב שבור.

ש: מאז התאונה ונכון להיום, אתה מקבל טיפולים רפואיים או הכל בסדר

ת: אני מקבל כדורים נגד כאבים ועשיתי טיפולי פיזיותרפיה וזה לא עזר. אין פתרון חוץ מכדורים

ש: אתה בסדר

ת: אני לא בסדר. הרופא אומר שאין שיטה אחרת רק כדורים

חקירה נגדית לעו"ד אלמאדי:

ש: מתי התחלתם לעבוד באתר שנפגעת בו

ת: אין לי זמן מדויק

ש: איפה עבדת לפני האתר הזה

ת: עבדתי, לא זוכר. צריך להוציא ניירת

ש: אותם עובדים שעבדו אתך בעבודה לפני כן המשיכו לעבוד אתך בנהריה

ת: אני נשארתי 3 חודשים בבית ולא יצאתי לשום מקום, לא זוכר מי עבד או לא

ש: ביום התאונה כמה עובדים הייתם

ת: היינו בדרך כלל בין 7 ל – 10. לא זוכר כמה היו באותו יום

ש: כל העובדים מהכפר

ת: לא זוכר. אולי מכפר אחר.

ש: אתה זוכר עוד עובד חוץ מזה שהגיש תצהיר

ת: צריך לבדוק רישומים

ש: איזה רישומים צריך לבדוק. אתה לא בעל החברה

ת: אצל אחי

ש: אצל מי הרישומים

ת: אצל אבו סלימאן

ש: איפה עבדת לפני שעבדת בחברה הזו

ת: הייתי נהג משאית עצמאי לפני שעבדתי אצל אחי

ש: כמה זמן היית עצמאי

ת: אולי שנתיים, תקופה קצרה וזה לא הסתדר לי

ש: אם התאונה היתה ב 2007, עד אז היית עצמאי

ת: אז התיק שלי היה מוקפא

ש: אז איפה עבדת

ת: בתור שכיר.

ש: איפה ?

ת: אצל הנתבעת 1

ש: לפני שעבדת אצל הנתבעת 1

ת: לא זוכר. הייתי אצל הרבה קבלנים

ש: עבדת אצל אחיך לפני הנתבעת 1

ת: לא. הייתי עצמאי

ש: התחלת לעבוד אצל הנתבעת 1 ב 1.8.07. עד אז איפה עבדת ? ביולי למשל ?

ת: לא זוכר. צריך לבדוק

ש: איך לא זוכר.

ת: לא זוכר. עבדתי עם כמה קבלנים אבל לא זוכר שמות

ש: א.א. אלקיים לעבודות, מי זה ?

ת: לא יודע

ש: אבל עבדת אצלו

ת: לא יודע. צריך להביא תלושים להוכיח, לא יכול סתם לומר

ש: למה יש לך בעיה לזכור איפה עבדת לפני אח שלך

ת: עבר הרבה זמן

ש: זה חברה מהכפר

ת: אז מה, איפה אני יודע ?

ש: מה עבדת לפני כן?

ת: רק בניה

ש: חוץ מבנין, מה עוד ?

ת: שום דבר

ש: וכשהיית עצמאי, איזה עבודות עשית ? קבלן בנין ?

ת: הייתי עצמאי כנהג משאית

ש: כמה זמן בשנים

ת: לא יודע תאריכים וגם שנים לא יודע. צריך לראות במסמכים. לא יכול לענות שם. אני אדם מסודר ויכול לענות רק ממסמכים

ש: ואם אומר לך שעבדת אצל א.א. אלקיים ? ועבדת אצלם עד 12/06

ת: יכול להיות שעבדתי

ש: מי זו החברה הזו

ת: לא מכיר. באמת לא מכיר. אני יכול להביא מסמכים. כל אחד יכול להקים חברה

ש: זה לא חברה של אחיך

ת: לא מכיר

ש: זה כמעט אותו שם

ת: אולי אח שלי עובד באפריקה ויש לו חברה. אתה יודע מה אח שלך עושה?

ש: מי זה כאיד ?

ת: זה ממשהד

ש: עבדת אצלו

ת: כן

ש: מתי

ת: לא זוכר בדיוק. יש מנהל חשבונות ויש לו מסמכים

ש: עבדת אצלו לפני שהתחלת לעבוד אצל אחיך

ת: לא אמרתי לא. אני יכול להביא מסמכים אמיתים.

עו"ד אלמאדי: מבקש להגיש דוח רציפות בעבודה.

דוח רציפות בעבודה מוגש ומסומן נ/4.

ש: ממתי אתה עצמאי בניקיון

ת: ב 2011, או חודש תשיעי או עשירי

ש: למה זה לא כתוב בתצהיר

ת: לא שאלו

ש: העורך דין שהכין תצהיר, לא שאל אותך מה אתה עושה היום

ת: לא שאל

ש: הוא שאל אותך מה עשית אחרי התאונה

ת: הוא שאל אותי ואמרתי שעבדתי אצל בן אדם

ש: העו"ד שאל אותך מה עשית אחרי התאונה

ת: שאל ואמרתי כמו שהשבתי לעורך דין השני

ש: מה השבת לו

ת: שאני מתפרנס מהמשכורת של אשתי

ש: גם כך אמרת לעורך דין שלך?

ת: אמרתי לעורך דין שעכשיו שאל אותי וזה אותה תשובה

ש: מה אמרת לעורך דין שלך ?

ת: מה שאמרתי לעורך דין הקודם שחקר אותי זה אותו דבר מה שאמרתי לעורך דין שלי

ש: איפה זה מופיע בתצהיר.

ת: לא יודע

ש: תסתכל על התצהיר.

ת: לא יודע לענות לך למה זה לא כתוב

ש: אולי כי לא רצית שבית המשפט ידע שיש לך הכנסה היום של 10,000 – 15,000 ₪ ואתה מעסיק פועלים

ת: העורך דין שלי לא שאל אותי מה אני עושה היום

ש: כמה זמן אחרי קרות התאונה הגעת לבי"ח?

ת: באותו יום ?

ש: כן

ת: אני יכול לבדוק במסמכים של ביה"ח

ש: תגיד אתה

ת: אין לי מושג

ש: למה צריך לבדוק במסמכים בשביל להגיד תשובה

ת: כי במסמכים זה אמת

ש: בן אדם נפגע בתאונה קשה בשעה 07.00 ומגיע לבי"ח לאחר שעתיים.

ב"כ התובע: מתנגד לשאלה. שיציג תעודת חדר מיון.

ת: רציתי להתפרנס, חשבתי שזו תאונה קלה

ש: הגעת כמעט שעתיים וחצי לאחר התאונה לבי"ח

ת: יכול להיות מדויק ויכול להיות שלא מדויק.

טופס חדר מיון הוגש וסומן נ/5.

ש: מה עשית בשעתיים האלה

ת: נשענתי על הקיר והגב שלי כלפי פנים בגלל הכאבים. חשבתי שזה משהו קל ואני אקום

ש: כמה זמן ישבת

ת: לא זוכר

ש: מי ישב אתך חוץ מאחיך.

ת: קאסם היה איתי כמה דקות ואמרתי לו שילך לעבוד ואני עוד מעט אבוא לעבוד והלכתי מזיע וסובל והוא הזמין את אח שלי בלי שאני יודע

ש: חוץ מקאסם אף אחד לא ניגש לשאול מה אתך

ת: לא זוכר. הי יתי בכאבים. לא זוכר אם זה הפועלים שלי שהיו או לא שלי

ש: למה אתה זוכר את קאסם

ת: כי הוא היה אתי והזמין את אח שלי

ש: אבל לא ידעת שהוא הזמין את אחיך

ת: נכון.

ש: אז למה לזכור אותו ולא מישהו אחר

ת: לא מישהו אחר

ש: אתה שם לב שאתה לא זוכר שום דבר

ת: הכל רשום בניירת

ש: אתה אפילו לא זוכר עוד עובד שעבד אתך חוץ מקאסם

ת: אני יכול לבדוק ברשימה ולומר לך

ש: אולי נפגעת במקום אחר ולא באתר

ת: אם הייתי נפגע במקום אחר הייתי אומר להזמין אמבולנס ולא אומר לא להזמין שאני אקום לעבודה

ש: אולי נפגעת אצל אחיך ואין לו ביטוח

ת: על הבוקר אין תירוץ כזה, נפגעתי בעבודה. הכוונה שלי היתה טובה, לקום לעבוד.

ש: עבדת בבנין אחרי התאונה

ת: לא יכול לעבוד בבנין. עבדתי בדברים קלים. מחסן. כמו להגיש כלים לפועל. בשביל לא לקחת טובות מאנשים

ש: עבדת בחברת סולל הנדסה בע"מ

ת: כן. אותו דבר. מחסן.

ש: שאתה אומר מחסן למה אתה מתכוון

ת: כבל, קצת מסמרים, זה הכל. אני לא יוצא לשטח לעבודה אלא אולי קצת לשאוף אויר

ש: חברת הסולל המשרדים שלה במשהד

ת: לא יודע

ש: איפה עבדת אצלם ?

ת: עבדתי באתר עבודה איפה שהיו נמצאים. זה לא מחסן, זה קונטינר איפה ששמים כלים

ש: עבדת באתר עבודה

ת: כן

ש: מה ההתנהלות שלך היתה באתר העבודה שאתה הולך מהקונטיינר להביא כלים לעובדים

ת: לא. אני יושב שם.

ש: אתה יושב בתוך הקונטיינר

ת: לא משנה אם 5 דקות בתוך או 10 דקות בחוץ, אני שם

ש: מה אתה עושה בחוץ

ת: התפקיד שלי לשמור על הדברים ואם מישהו צריך משהו אני חייב לתת

ש: שהיית שם נפגעת גם בתאונת עבודה

ת: כן. היתה לי תאונת עבודה מאד קלה

ש: איך נפגעת

ת: לא זוכר מה היתה הפגיעה

ש: איך אתה יודע שזו היתה פגיעה קלה

ת: היה לי גבס כמה ימים והיה לי תקופת חופש, לא זוכר כמה, פגיעה מאד קלה.

ש: גבס זה פגיעה קלה

ת: זה לא שבר

ש: אתה לא זוכר איך נפגעת

ת: גובה של 70 היה. הרגל שלי הסתובבה קצת, משהו כזה.

ש: היית בשטח העבודה, הסתובבת והתעקמה לך הרגל

ת: נכון. היתה לי התעקמות ואני יכול להסתובב

ש: הגשת תביעה לבטוח לאומי?

ת: כן

ש: היית חודשיים וחצי בחופש מחלה

ת: ישבתי תקופה, לא זוכר את הזמן

ש: ביום התאונה, שעבדת על הפיגום, לידך לא היה אף אחד

ת: היה מתחתי קאסם

ש: לידך לא היה אף אחד

ת: הייתי עסוק בעבודה שלי, לא זוכר

ש: הפיגום זה שורות

ת: כן

ש: קאסם היה באותה שורה

ת: לא. היה מתחתי

ש: קאסם היה על הפיגום עצמו

ת: לא יודע אם על הפיגום עצמו או על הרצפה

ש: אתה היית על הקומה הראשונה או שניה או שלישית של הפיגום

ת: הייתי בגובה 3.5 או 4 מטר

ש: מתחתך היה עוד שורה של פיגום

ת: 4 מטר, חייב להיות עוד שורה של פיגום

ש: כשהגעת לכאן היום, עם מי באת ?

ת: עם קאסם

ש: ואחיך ?

ת: באוטו הפרטי שלו

ש: קאסם ואתה דיברתם על המשפט הזה באוטו ?

ת: הכל נמצא בניירת.

ש: כן דיברתם או לא דיברתם ?

ת: לא דיברנו על המשפט.

עו"ד אלמאדי: מבקש להגיש מסמכים ביחס לתאונה.

המסמכים ביחס לתאונה מיום 15.7.09 מוגשים ומסומנים נ/6.

ש: למי אתה מספק עובדי ניקיון היום

ת: לחברת ב.ס.ט

ש: וחוץ מהם, למי ?

ת: בסך הכל יש לי רק 8 עד 10 פועלים מקסימום

ש: אתה מסתובב באתרים בין הפועלים לפקח על עבודתם

ת: לא מסתובב

ש: נשאר בבית כל היום

ת: אם אין מה לעשות, אני בבית

ש: אתה בטוח

ת: כן

ש: ששאלו עליך אמרו שאתה חוזר ב 19.00 בערב

ת: אני לא אומר שאני לא הולך לעבודה

ש: שאתה הולך, מתי אתהחוזר

ת: ב 19.00

ש: מתי אתה יוצא

ת: ב 05.30 בבוקר

ש: ועד 19.00 בערב?

ת: כן

ש: כמה פעמים אתה עושה את זה בשבוע

ת: בין 3 ל 4 לפי דרישה

ש: בשבוע ?

ת: זה תלוי, לפי דרישה

ש: העובדים שלך עובדים 6 ימים בשבוע

ת: יש הרבה אנשים שעובדים 6 ימים בשבוע. כן. יש פועלים שעובדים 6 ימים

ש: בשבת ?

ת: לא עובדים בשבת

חקירה חוזרת:

ש: שאלו אותך על כך שהגעת לאתר באותו יום של התאונה ועלית על דעת עצמך על הפיגום והתחלת לעבוד. מה עשיתם יום לפני ומדוע עשית דווקא את הפעולה שהתחלת לעשות ?

ת: זו עבודה סטנדרטית. אני לא יושב עד שמנהל העבודה יגיע ויגיד לי מה לעשות, הוא יכול להגיע ב 11.00.

מר קאזם אחמד קיים - מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/3.

ש: עלה בתצהיר מטעם סלאם שכל בוקר באותו אתר בנהריה מנהל העבודה נהג לאסוף את העובדים ולעשות אסיפה של הנחיות והוראות עבודה.

ת: לא. בכל יום הגענו חצי שעה לפני המנהל והתחלנו לעבוד בלי קבלת הוראות.

חקירה נגדית לעו"ד עאדל:

ש: בבוקר אתם באים לאתר העבודה ונכנסים על דעת עצמכם מבלי לקבל הנחיות כאילו אתם נכנסים לעולם פרוע

ת: אני יודע מה צריך לעשות כל יום למחרת

ש: ממי אתם יודעים מה אתם אמורים לעשות כל בוקר

ת: ממנהל עבודה בשטח. לא יודע מה שמו. אני נזכר ששמו אבו סלימאן

ש: תסביר את יום העבודה שלכם, איך אתם נוסעים ואיך מתאספים, עם קבוצה

ת: נוסע עם קבוצה

ש: איך הגעת לאתר העבודה באותו יום

ת: עם הקבוצה שלי, מחמוד וכמה פועלים, היו 6-7 פועלים

ש: ובאיזה שעה הגעתם לאתר העבודה

ת: ב 06.30

ש: ומרגע שנכנסתם לשטח התחלתם לעבוד על דעת עצמכם

ת: כן. יודעים מה צריך לעשות. אחד עושה תפסנות ואחד מפרק ויש עוזר ויש מנקה ואחר אוסף קרשים

ש: מה היה התפקיד שלך באותו היום

ת: תפסן

ש: מתקין לוחות כדי לשפוך בטונים וכל מיני

ת: כן

ש: מה היה התפקיד של התובע באותו יום

ת: היה חותך את הכבל קשירה, היינו מפרקים עמודים, מה שיצקנו לפני יום

ש: לא רשמתם בתצהיר שלך שאתם מפרקים עמוד שיצקתם יום לפני כן

ת: אני מספר מה שקרה

ש: אתה היית ביחד עם מחמוד על הפיגום

ת: אני על הרצפה והוא על הפיגום

ש: כמה שנים אתה עוסק בעבודות בנין

ת: 20 שנה

ש: אתה מכיר איך עולים על הפיגומים ואיך מתקינים אותם

ת: כן

ש: תשרטט את הפיגום שהתובע עלה עליו באותו יום

ת: משרטט.

ש: כמה מיטות היו

ת: 3, 4. לא יודע בדיוק. עמוד פה ועמוד פה וממשיך הלאה.

ש: הכל היה מותקן על ידי חברה שהתקינה פיגומים והכל היה תקין

ת: לא יודע אם היה תקין. הכל היה מתנדנד, בצורה היה קשור עם חוטים, באמצע העבודה פחדתי ליפול משם. כעבור שבוע סיימתי לעבוד שם בגלל שפחדתי

השרטוט הוגש וסומן נ/7.

ש: באותו יום, מתי ראית את אבו סלימאן

ת: בבוקר בכמעט ב 06.45 או 07.00

ש: ז"א שנפגשתם

ת: כן

ש: והיות והוא האחראי הוא שמתדרך אתכם מה לעשות.

ת: כל יום היה מתדרך אבל היינו מגיעים חצי שעה לפניו ותמיד כל הפועלים מתחילים לעבוד לפני שהוא מגיע המנהל.

ש: אבו סלימאן היה מגיע. אתם נפגשים אתו ?

ת: כן

ש: ושאתם נפגשים זה כדי לקבל סידור עבודה

ת: היה גם נכנס לשטח ולראות איך אנו עובדים ולפעמים לא היה מתקרב

ש: הרי העיד מנהל הנתבעת 1 שהוא לא מספק לכם כלי עבודה, אתם מקבלים כלי עבודה מהנתבעת 2

ת: היה לנו פלס, פטיש, כלים קטנים, לא קונגו. אני מביא את הכלים שלי מהבית.

ש: באיזה שעה עלה התובע על הפיגום ואיפה עלה ?

ת: שהגענו לעבודה, אולי 06.30 ואחרי 5 דקות. לא זוכר בדיוק. היה לנו 6-7 פועלים. התובע התחיל לפרק את החוטים על הפיגום, אני מתחתיו, היתה מיטה מלמעלה, ואני מלמטה, הייתי מוריד קרשים אחרי שהוא היה חותך את החוטים, הוא הוריד לי את הקרשים, אחרי כמה דקות, עמדתי ושמעתי דפיקה בום והסתכלתי וראיתי את התובע על הרצפה

ש: הוא נחת על הרגלים

ת: ראיתי אותו ככה, על הצד, לא יודע אם נפל על הרגלים. הסתכלתי והיה אחורה. לא יודע איך נפל.

ש: באיזה קומה של הפיגום הוא היה

ת: בראשונה תמיד לא שמים כי זה נמוך אולי 3 מטר.

ש: לא שמים מיטה למטה.

ת: המיטה הראשונה שמים במטר וחצי, מטר ו – 20. את המיטה השניה היא בגובה שני מטר מהמיטה הראשונה.

ש: איפה עמד התובע

ת: על השניה.

ש: אתה בתצהיר שלך אומר שפרקתם עמוד בגובה 7 מטר. תתאר את הפיגום סביב לעמוד. תשרטט.

ת: הפיגום היה 7.60 מטר והקיף את העמוד מצד אחד. הקיר 1.50מטר ועל הקיר היו עמודים.

ש: היה פיגום סביב לעמוד

ת: לא סביב העמוד. הפיגום היה בצד אחד של העמוד.

ש: אין יום שאתם לא נפגשתם עם אבו סלימאן

ת: נכון

ש: ובפרט בבוקר שעת כושר עבודה

ת: כשאנו מגיעים ישר נכנסים גם אם הוא איננו. אנו מגיעים חצי שעה לפניו

ש: כל יום אתם נכנסים ישר ?

ת: שותים קפה ואז מתחילים.

ש: גם אבו סלימאן שתה קפה אתכם

ת: לא. לפעמים היינו מזמינים אותו

ש: שאתה אומר שעבדת ביחד עם התובע, אני אומר לך שהתובע ששאלתי אותו אם עבד עם אחרים, ו/או עובדים אחרים היו לידו או ביחד אתו הוא השיב שאף אחד לא עבד אתו.

ת: כן. רק אני.

ב"כ התובע: אני מתנגד. הנתונים בשאלה לא נכונים והשאלה מטעה. השאלה בשאלון התיחסה לעובדים נוספים על הפיגום ושמענו מהתובע ומקאזם שהוא היה לבד על הפיגום והעד שכאן היה על הרצפה.

עו"ד שהאב: אני חוזר על השאלה ומפנה לסעיף 12 לשאלון, סעיף קטן ט. השאלה היתה – האם היו אתך עובדים אחרים על אותו פיגום, או במרחקים סמוכים אליך ואם כן נא לתת שמות. התשובה היתה – לא.

ש: מה שאמר התובע שבכלל לא היית שם.

ב"כ התובע: מתנגד לשאלה. חברי מנסה לערפל את התמונה.

ת: אף אחד לא היה על הפיגום. אני הייתי על הרצפה והוא היה למעלה לבד.

ש: מה עשית ברגע ששמעת חבטה?

ת: הוא היה לידי צמוד, מאחורי, אם הייתי מתרחק הוא היה נופל עלי. אני פרקתי קרשים והוא נפל מאחורי

ש: אתה גרמת לנפילתו ?

ת: לא. מה פתאום ?עוד לא התחלנו לעבוד, רק 2 דקות

ש: מחמוד קם לבד ?

ת: ניסינו לעזור לו ואמר שלא נתקרב אליו, שלא רוצה

ש: מה עשית לאחר מכן לאחר שהוא התיישב

ת: שאלנו אם להזמין לו אמבולנס ואמר שהוא בסדר ואחרי 5 דקות שאלתי איך הוא מרגיש ואמר שלא צריך ואחרי שהגיע אבו סלימאן המנהל שאל מה קרה, והוא גם אמר לו שיזמין לו אמבולנס ויקחו אותו אז הרמתי את הטלפון ושאתקשר לאח שלו ואמר שהוא בסדר. התרחקתי ממנו, התקשרתי לאחיו והסברתי לו שהוא נפל ושהוא לא רוצה ללכת לבית חולים או שנזמין אמבולנס, ראיתי שהוא מזיע והפנים שלו שחורות, ואמרתי לו שיבוא לראות אותו. אחיו הגיע אחרי כ-40 דקות אחרי השיחה.

ש: באיזה שעה התקשרת אליו?

ת: לא זוכר בדיוק, אולי חצי שעה אחרי הנפילה.

ש: מתי היתה הנפילה?

ת: התחלנו ב-6.30 והנפילה אחרי חמש דקות בערך.

ש: שהובילו אותו לבית החולים, אתה הלכת איתו?

ת: לא. הלכנו בערב אחרי סיום העבודה.

ש: אם אומר לך שהוא הגיע לבית החולים בשעה 9.30, מה אתה יכול לומר על כך?

ת: אני לא יודע.

ש: אתה הגעת היום ביחד עם התובע?

ת: כן.

ש: אתם שוחחתם על התאונה ונזכרת במה שקרה?

ת: לא.

ש: בכלל?

ת: לא.

חקירה נגדית לעו"ד אלמאדי:

ש: מתי התחלת לעבוד אצל הנתבעת 1?

ת: אני כל פעם עובד ומפסיק.

ש: חוזר על השאלה?

ת: לא זוכר. לא יודע תאריך. אולי ארבעה חמישה חודשים.

ש: לפני שעבדת אצלו אצל מי עבדת?

ת: אצל אחיו פייסל.

ש: מה שם החברה?

ת: לא יודע.

ש: גם אל קיים?

ת: לא יודע.

ש: אחים שלו לא היו קבלנים?

ת: לא הם היו פועלים, לא זוכר.

ש: אצל מי עבדת?

ת: אח שלו לפני. הייתי גם בלשכת התעסוקה והייתי חותם לפני שעבדתי אצל אח שלו.

ש: אצל פייסל, איזה חברה יש לו?

ת: לא יודע.

ש: מה עבדת אצלו?

ת: בנייה.

ש: באתר שהתובע נפגע, כמה זמן עבדתם עד שקרתה תאונה?

ת: אולי חודש, חודש וחצי.

ש: בזמן הזה הפיגום היה מושלם?

ת: לא.

ש: מתי התקינו את הפיגום?

ת: התקינו את הפיגום, עשינו קורות ואחר כך שמו פיגום.

ש: כמה פעמים עבדתם עם הפיגום עד שקרתה התאונה? זה לא היה ביום הראשון שהתקנתם את הפיגום?

ת: לא היה יום הראשון. עבדנו כמה ימים.

ש: אתה זוכר עוד שמות בקבוצה חוץ ממחמוד?

ת: כן, זוכר.

ש: מי למשל?

ת: שמות של פועלים?

ש: כן.

ת: חוסין, סאיל.

ש: הם היו ביום התאונה?

ת: כן.

ש: וכשהוא נפל, אתה כותב בתצהיר שפועלים אחרים שהיו לידנו התאספו, מי התאסף?

ת: אולי מוחמד ואחמד, היינו 7.

ש: חלקם מהכפר שלך?

ת: אולי חלקם מכפר אחר.

ש: אפשר להשיג את הפועלים האלה?

ת: אני מכיר אותם בפנים. אם אני אראה אותם ואזכור אותם אז כן, לא יודע אם התובע מכיר.

ש: כמה זמן אתם כקבוצה עבדתם ביחד?

ת: התחלתי... לא זוכר.

ש. כמה זמן והתובע עבדתם ביחד?

ת. אולי חודשיים.

ש. לפני שעבדתם בנהריה, איפה עבדתם?

ת. לא זוכר.

ש. יש קרבה משפחתית בינך לבין התובע?

ת. רחוקה מאוד, אותה משפחה.

חקירה חוזרת: אין.

עו"ד שלבי: אלו עדיי.

מר כרים סעיד עבד אלקאדר, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/8.

חקירה נגדית לעו"ד שלבי:

ש: אני מבין שאתה לא מנהל עבודה מוסמך

ת: נכון

ש: ואתה גם לא בונה פיגומים מוסמך

ת: לא. יש קבלן שבונה פיגומים מוסמך

ש: כמה זמן לפני התאונה התחלתם לעבוד באתר בנהריה

ת: לא זוכר. אולי חודש חודש וחצי לפני התאונה

ש: וכמה זמן אחרי התאונה המשכתם לעבוד שם

ת: לא זוכר. אולי חודשיים

ש: כמה זמן אתה עובד בחברת בני סאלם

ת: בערך 20 שנה

ש: אתה עובד עוד לפני מאהר שנמצא כאן

ת: עבדתי קודם אצל אבא שלו

ש: מה התפקיד שלך בחברה

ת: ראש צוות. אחראי על הפועלים מטעם הקבלן בני סלאם.

ש: להיות ראש צוות מחייב שיהיה צוות. על איזה צוות מדובר באתר ב 12/07?

ת: צוות של פועלים

ש: כל הפועלים שעבדו באתר ב 12/07 היית הראש שלהם, האחראי שלהם

ת: ראש שלהם, לא אחראי

ש: מה מהות התפקיד

ת: מדריך את הפועלים, אומר להם מה לעשות כי התוכניות כולם ביד שלי, מטעם הקבלן. הקבלן הוא אחראי ואם הוא לא שם, אני ממלא את מקומו

ש: כמה פועלים עבדו באתר שם

ת: לפעמים 5, לפעמים 10, לפעמים 15, לפעמים 20

ש: חוץ ממך, הנתבעת 2 העסיקה עוד פועלים באתר

ת: כן

ש: מי, פועלים עם תלוש שכר ממנה

ת: כן. היו פועלים שלה, לא יודע כמה, לפעמים 5, לפעמים 3, 4. היינו מביאים גם קבלן שיעזור לנו

ש: מדברים על אתר. מה בניתם שם ? מחסנים?

ת: נכון

ש: שטח של מחסנים, כמה הגודל

ת: בערך 2000 מטר

ש: את העבודה קבלתם מנייר חדרה שהוא המזמין

ת: כן

ש: המהנדסים שהכינו את התוכניות הם מטעם נייר חדרה

ת: כן

ש: ממונה הבטיחות באתר היה מטעם נייר חדרה

ת: כן

ש: בעצם מה שעשיתם אתם, הנתבעת 2, היו לכם מספר פועלים משלכם ובנוסף גייסתם מספר פועלים חיצונים לחברה שלכם וכל הפועלים האלה ביחד היית הראש שלהם

ת: כן

ש: ביחד ביצעתם את העבודה על פי תכניות שספקו לכם נייר חדרה

ת: כן

ש: אם נמקד עוד יותר, באותו אתר בנהריה, עבדו אך ורק פועלים של חברת הנתבעת 2, ופועלים ששלח לכם הנתבעת 1 והיית ראש של כולם ואלו היו הפועלים היחידים שעבדו באתר

ת: נכון

ש: זה נכון שעל פי מה שאתה יודע, חוזה הקבלנות היחיד שנחתם בין הגורמים השונים היה בין נייר חדרה לעלי סלאם בלבד

ת: כן

ש: מה שנתבעת 1 זה שהוא שלח לכם פועלים שהם אנשים מקצועיים בתחום הבנין, בתור חברת כוח אדם, על פי דרישה שלכם בקשתם מספר פועלים מסוים והוא היה מספק לכם לפי דרישה שלכם.

ת: נכון

ש: בתצהיר שלך בסעיף 4, אתה מפרט את הפעולות שאתה מבצע או שביצעת בזמנו באתר. אתה אומר שכל יום אתה נהגת לעבור על הפיגומים. נכון ?

ת: לא רק על הפיגומים. אני מאשר.

ש: ואתה גם היית מקבל את צוותי העבודה. נכון ?

ת: כן

ש: כמה צוותים היו ?

ת: כמה צוותים או כמה אנשים ? אנו מחלקים כל זוג זה צוות.

ש: היית מתדרך את העובדים

ת: ברור

ש: היית נותן להם הנחיות

ת: כן

ש: לכל אחד ולכל קבוצה

ת: כן. לא רק אני. לפעמים גם הקבלן, שזה מנהל העבודה, מאהר מעלי סאלם

ש: והייתם גם מזהירים אותם על כללי בטיחות בעבודה

ת: כן. כל יום

ש: אמרת שלפעמים גם באים מאהר וגם נציג המפעל. באיזה תדירות הם באים ?

ת: זה של המפעל כל יום היה בא, עושה את הסיבוב שאנו עשינו. לא זוכר את שמו

ש: אתה זוכר מי היה הממונה בטיחות במפעל

ת: לא

ש: אתה אומר שמהמפעל היה יום יום, אבל מאהר אמרת לפעמים. באיזה תדירות היה בא?

ת: יום יום היה מגיע לשם

ש: מאחר ואתה נמצא כראש צוות, את הפעולות שמנינו עכשיו, אתה עשית ?

ת: כן

ש: אתה זוכר מתי בנו את הפיגום שאנו מדברים עליו, כמה זמן לפני התאונה ?

ת: אולי חודש

ש: אתה זוכר מי בנה את הפיגום ?

ת: חברה מכפר מגאר, אך לא זוכר את שמה

ש: היית נוכח כשהם בנו ?

ת: כן.

ש: אתה פיקחת על הבניה?

ת: אחד מטעם המפעל. ממונה בטיחות

ש: היתה סיבה מדוע לא אתה פיקחת

ת: אסור לי לפקח. אני ראש צוות

ש: אבל אתה מבין בפיגומים

ת: כן

ש: אתה אומר לנו שעל אף שאתה ראש צוות ומבין בפיגומים ונמצא באתר, שהגיע חברת הפיגומים לא התערבת ונשארת בצד

ת: אני מתערב אבל לא יכול לבדוק לו את הפיגומים

ש: אסור לך לבדוק את הפיגום

ת: אני רואה את הפיגום, גם הקבלן רואה וגם הממונה על הבטיחות רואה. שהקבלן מסיים את הפיגום, הוא נותן תעודה שהוא הרכיב פיגום ושהפיגום תקין.

שאלת בית המשפט: הפיגום לא היה תקין?

ת: היה תקין.

ש: בזמן התאונה, קרה משהו לפיגום, הוא נשבר או היתה בעיה ?

ת: לא קרה לו שום דבר. כמו שהיה כך נשאר.

ש: אחרי שהרכיבו את הפיגום, החברה להרכבת פיגומים לא מגיעים יותר אלא לפי קריאה. מי היה אחראי באתר להודיע לחברה של הפיגומים על ליקוי בפיגום אם היה מתגלה כזה

ת: הייתי מתקשר ואם היתה תקלה, היינו מודיעים והם היו מגיעים

ש: מה למשל איזה תקלה?

ת: הפיגום מתנדנד אז צריך חיזוק וקוראים להם

ש: אם המיטה לא יציבה

ת: לפעמים המיטות לא תקינות וקוראים להם והם מחליפים, אסור לעלות על פיגום לא תקין

ש: בפיגום הספציפי, הזמנת ?

ת: אולי פעם אחת הזמנתי אותם

ש: מה היה שהזמנת אותם

ת: מזמין אותם שיבדקו את הפיגום שלהם

ש: למה? היתה בעיה

ת: לא היתה בעיה ספציפית

ש: האם הזמנת אותם לגבי הפיגום הזה ? חוזר על השאלה בערבית.

ת: לא היתה בעיה רצינית בפיגום. אפילו אם אין צורך אני מזמין אותם לבדיקה שגרתית, אחת לשבוע או שבועיים גם אם אין בעיה.

ש: לפני כמה רגעים שאלתי אותך ואמרת שלפעמים הפיגום מתנדנד

ת: זה אחת הסיבות שאני מתקשר אליהם

ש: הפיגום הזה התנדנד

ת: לפעמים הוא התנדנד, אז הזמנתי. הפיגום עצמו לא זז. שאנו עולים למעלה, יש 2 או 3 משטחים, שאנו עולים למעלה זה מתנדנד ואנו קוראים להם. המיטות זזות ואנו מתקשרים אליהם.

ש: האם היה בעיה בפיגום המסוים הזה?

ת: לא היתה בעיה.

ש: שמענו שבחלקים מסוימים של הפיגום, לא היו מעקות. מה אתה אומר על זה?

ת: אם לא היו מעקות, היו מגרשים אותנו מהאתר

ש: אתה אומר שאתה לא בונה פיגומים ולא מוסמך לבדוק אותם ובסוף אני קורא בתצהיר שלך שאתה יחיד שבדקת פיגום. מפנה למשל לסעיף 7 בנוסף לסעיף 4. מקריא. אבל אתה לא מוסמך לבדוק פיגומים. איך אתה יודע אם הוא ראוי או לא או בטיחותי

ת: אחרי שמסיימים אני בודק את הפיגום וקורא לממונה בטיחות מטעם נייר חדרה

ש: אתה אומר שמידי יום אתה מסתובב באתר ובודק את הפיגום, מכח מה ? אין לך סמכות, אתה לא מורשה לבדוק פיגום ולמה שאתה תבדוק ?

ת: לא בדקתי את הפיגום בשביל לתת אישור.

ש: לאחר שהתחלנו לעבוד ואנשים מגיעים ועולים על הפיגום. אתה אומר שאתה באופן אישי מידי יום בדקת את הפיגומים

ת: ברור כי אני עובד עם הקבלן שמגיע לשטח וחייב לעשות את הסיבוב הזה ובודקים ביחד ואיפה שיש תקלה מתקשרים אליהם והם באים ומתקנים

ש: הבעיה שלי שהתוספת שאתה אומר עם הקבלן, זה אתה אומר עכשיו כי בתצהיר שלך אתה אומר שהסתובבת באתר עבודה כהרגלך לערוך בדיקות לפיגומים. כאילו אתה בעל הבית באתר ולא מזכיר קבלן

ת: אני מסתובב עם הקבלן, אני מטעם הקבלן, אני בודק את כל הדברים של האתר. כל דבר באתר אני בודק אותו ולא רק את הפיגום ואם יש בעיה, אני קורא לקבלן

ש: באותה תקופה של קרות התאונה, עלי סלאם היה להם עוד אתר עבודה שעבדו בו

ת: כן בחדרה. כל הזמן יש אתרים

ש: יש לך מושג מי שהרכיב את הפיגומים לא הוזמן להעיד היום

ת: לא הזמנתם אותו

ש: אם אסתכל על המצב כפי שאתה מתאר אותו, מדובר באתר עבודה לא גדול יחסית, הגיעו 10 פועלים בממוצע, אתה עובד ותיק ומנוסה ויותר ותיק מבעל הבית שלך, ומה שקרה בפועל שהוא סמך עליך שאתה שם באתר יכול לנהל את העניינים כאילו הוא היה נמצא כל הזמן. נכון ?

ת: לפעמים כן.

ש: כך היה בדרך כלל באתר

ת: בדרך כלל לא. הוא חייב להיות בשטח כי הוא מנהל העבודה

ש: הוא היה כל הזמן באתר

ת: כן

ש: בזמן התאונה הוא היה באתר

ת: כן. הוא היה מגיע בשעה 08.00 לשטח

ש: ואם מישהו אחר אומר שהוא לא היה בזמן התאונה. ראית אותו באותו היום באתר

ת: כן

ש: ומתי הוא ידע על התאונה

ת: אחרי התאונה ברבע שעה 10 דקות לאחריה

ש: מי אמר לו

ת: אני

ש: מה אמרת לו שקרה?

ת: שיש אדם שנפל בבנין מהפיגום

ש: ואתה אומר את אותם דברים לגבי הנפילה מהפיגום בתצהיר שלך, סעיף 7,8. מקריא. פגשת את התובע ואמר לך שנפל מהפיגום והוא ישב בצד ולא עבד?

ת: בן אדם נופל, בטח שהוא יושב בצד

ש: הצעת לו להזמין אמבולנס והוא סירב כי לא רצה ?

ת: נכון. למה לא רצה – לא יודע. אמרתי לו פעמיים והצעתי לו. בן אדם שעובד אתך ונפל, אתה מזמין לו אמבולנס

ש: מי הודיע לך שהוא נפל

ת: קאזם שיושב כאן

ש: אתם חברה מסודרת, עשיתם תחקיר על התאונה.

ת: זה לא תפקיד שלי

ש: אתה יודע אם החברה שלך ערכה תחקיר

ת: לא שאלתי

ש: יש סיבה מדוע הפועלים רואים בך מנהל עבודה ולא במאהר

ת: כי אני נותן את ההוראות של הפועלים ומפזר אותם לעבודה

ש: ואתה זה שדאגת ליישם את התוכניות בניה, הכוונה שהעבודות יבוצעו בהתאם לתוכניות של נייר חדרה

ת: כן

ש: מה היה תפקיד של מאהר באתר אם עשית אתה את כל הפעולות האלו לבצע את התוכניות ולתת הנחיות לעובדים. מה עשה מאהר

ת: עשה הכל. מה שאני עושה אני עושה אחריו, הוא עושה לפני, אני מספר 2.

ש: אתה היית בחזית מול הפועלים, המהנדסים, ממונה בטיחות

ת: רק פועלים

ש: מול המהנדסים אתה לא היית

ת: היה מפקח

ש: אבל לפני 2 שאלות שאלתי אם תפקידך היה לבצע את העבודות בהתאם לתכניות ואמרת כן

ת: אבל לא מול מהנדסים

ש: את יומני העבודה, מי היה רושם בהם ?

ת: המפקח

ש: מי העסיק את המפקח

ת: מפעלי נייר חדרה

ש: לא ניהלתם יומני עבודה שלכם

ת: יש לנו את יומן העבודה של המפקח ואנו מצלמים אותו

ש: אני מציע לך שביום מסוים הגעת לעבודה והגיעו כך וכך פועלים,אתה לא אמור לרשום מי הגיע

ת: הכל היה רשום. הייתי יושב עם המפקח ואומר לו מי הפועלים שהגיעו לשטח והוא היה רושם הכל ביומני העבודה

ש: אמרת שיומני העבודה היו ב 3 עותקים. עותק אחד נשאר אצל המפקח והשני לנייר חדרה ואחד אצלכם

ת: זה מה שאני יודע אבל לא מתערב בזה

ש: בכל יום היית מקבל דף מיומן העבודה שמגיע אליכם

ת: לא הייתי מקבל אף דף. הקבלן היה מקבל. אין לי זכות לקבל

ש: שמענו היום מהפועלים שהם היו מגיעים לעבודה בבוקר ולפעמים היו מגיעים אפילו לפניך, והם פועלים ותיקים ומנוסים ויודעים מה עליהם לעשות והיו נכנסים לאתר ומתחילים לעבוד. האם מבחינתך זה אפשרי ?

ת: אסור להם לעבוד עד שאני לא מגיע לשטח. מה שקרה, שהבן אדם נפל ולא היינו בשטח.

ש: כשהוא נפל הייתם בשטח

ת: לא

ש: אז מאיפה הזמינו אותך

ת: הגעתי אחרי 5 דקות, 10 דקות

שאלת בית המשפט: אם היית מגיע לשטח ואומר לו מה לעשות, הוא היה צריך לעשות את אותה עבודה שעשה?

ת: כן.

ש: כלי עבודה, אתם סיפקתם להם ? העובדים לא באו עם כלים שלהם

ת: רוב הכלים אנו מספקים להם, הם באים עם הפטיש שלהם ודברים קלים. תמיד מביאים דברים קלים. כלים אישיים.

חקירה נגדית לעו"ד אלמאדי: אין

חקירה חוזרת: אין.

מר סלאם מאהר - מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/8.

התנאים שבפוליסה מוגשים ומסומנים נ/9.

עו"ד שלבי: חברי ב"כ הנתבעת 2 לקח את התחשיב נזק שהגיש מטעם מרשתו, הפך לגוף ראשון והגיש אותו כתצהיר. לא עושים כזה דבר. יש לי פה טענות משפטיות למכביר. תצהיר אמור לכלול תיאור עובדתי בלבד, טיעון עליו העד יכול להעיד בעצמו ולאשר ולא להכניס לתיק בית המשפט מסמך הכולל טענות שמן הסתם העד לא יודע עליהם כלום. על כן ומטעמי יעילות אמנע מלחקור שברור שהעד אינו מכיר מידיעתו ואסתפק בחקירה על עובדות בלבד.

חקירה נגדית לעו"ד שלבי:

ש: אתה זוכר איפה חתמת על התצהיר הזה

ת: במשרד של עורך הדין

ש: זה מלפני 5 ימים. חתמת במשרד שלו

ת: כן

ש: ישבתם אחד מול השני, דיברתם והוא רשם או שחתמת על המסמך והלכת.

ת: כל מה שאני דיברתי, חתמתי על מה שדיברתי

ש: מה שכתוב בתצהיר זה דברים שלך

ת: כן

ש: קראת מה שכתוב

ת: כן

ש: מפנה לעמ' 15 סעיף 28, מקריא. "התביעה נבלעת באשם תורם בשיעור 100 אחוז". מה אתה רוצה להגיד לנו בזה?

ת: רציתי להגיד שהוא אשם בכל מה שהוא עשה. שהוא עבד ללא אישור. בלי שאנו היינו בשטח, בלי שנציג שלי יהיה בשטח

ש: מה הכוונה נבלעת

ת: שמאה אחוז עליו.

ש: מפנה לסעיף 26, לגבי כאב וסבל, עמ' 15 למעלה "מדובר בחישוב מוגזם ומופרז" איזה חישוב?

ת: התשובה בעמ' 14

ש: על איזה חישוב אתה מדבר ?

ת: החישוב של 150,000 ש"ח

ש: מפנה לסעיף 23 עמ' 14. "החישובים הנטענים נעשו על יסוד מרכיבי שכר" איזה חישוב ?

ת: חישוב של הנזק. הוא רוצה 150,000 ₪ ודעתי, לא ראיתי אותו נופל ואף אחד לא ראה אותו עובד והוא עבד לפני שבאנו ואסור לו לקבל שקל. אסור שקאזם, אמר לי עכשיו שאלוהים גדול. איך אני עושה דבר כזה? כאילו שאני אשם. בגלל שאני עצבני כבר רבע שעה רק בגלל שאתה דיברת איתי. מה, אני משלם לו ?

ש: לא ראיתי בתצהיר שלך צלום של אישור שהגשת למשרד העבודה על מינוי מנהל עבודה לאתר

ת: יש. אביא לך. אתה יכול לבדוק. עכשיו אני צריך לחפש. אני צריך לחפש בנהריה ולמצוא את זה

ש: שמעת את החקירה שחקרתי את אבו סלימאן. לא אחזור רק אשלים. יש לך חוזה שחתמת עם קיים הנתבעת 1

ת: אני חושב שחתמנו על משהו, תברר איתו. אני לא מוצא את זה עברתי משרד לפני 4 שנים. אני לא מוצא את היומני עבודה. התיק הזה ועוד כמה דברים ל א מצאתי כי עברנו משרד.

ש: למה לא רשום בתצהיר מה שאתה אומר כעת ?

ת: כי אתה שואל אותי עכשיו ואני עונה. אם כל הדברים האלה נחוצים, אני אוציא מהמפעל בנהריה כולל צילומים של הפיגומים וגם את החשבונית של מי שהתקין לי את הפיגום ואישור שלו שהפיגום תקין

ש: אנו יודעים מי התקין את הפיגום

ת: הוא ממשפחת, אחד ממגאר

ש: אפשר להגיע אליו

ת: כן. אפשר. לאח שלו יש מפעל לבנה

ש: כל מה שאבו סלימאן אמר זה נכון

ת: לא יודע. אתה תברר. לא אני. יש דברים שהוא לא הבין

ש: מה למשל לא הבין

ת: שאמרת לו ספציפית מעקה, כאילו זה מעקה לבד, זה בנין מחסן, זה לא בנינים אלא מחסן של 2400 מ"ר וזה מעקה אחד בסך הכל מסביב לבנין וזה לא ספציפי, הוא לא הבין. הוא התכוון שהוא בודק את כל הפיגום

ש: זה נכון שהוא בודק את הפיגום מידי יום

ת: זה מחובתו לבדוק יום יום. אני בא בשעה 08.00 וגם בודק את זה. אני אחראי על שלבי העבודה ועם המהנדסים, אני מנהל מוסמך עבודה באתר ומדריך פועלים בגובה, והנדסאי מכונות

ש: זה נכון שבעצם מה שאני מבין ממך עכשיו, שהוא יותר בחזית מול הפועלים מול הקבוצות, מארגן ומחלק אותם ואתה בקטע של הדברים הגדולים יותר מול המהנדסים

ת: כל סוף יום אנו נפגשים ומדברים על שלבי העבודה ליום הבא והוא בא בבוקר למחרת בשעה 07.00 בבוקר

ש: בשוטף הוא יותר בעבודה מול הפועלים ואתה בניהול

ת: אני המבצע את העבודה.

ש: ברמת היום יום

ת: בסוף היום אני ועבד נפגשים ומדברים על שלבי העבודה. איך מתקדמים ומה לעשות ביום הבא. הוא בא בבוקר ומחלק את העבודה בשעה 07.00 כרים מדבר עם האנשים.

ש: אתה מאשר מה שאני אומר, אנו מדברים אותו הדבר. הוא בעצם במהלך היום בשוטף נמצא עם הפועלים ואתה מנהל את הדברים בגדול ואתה בא בסוף היום

ת: אני לא בא בסוף היום אלא מהשעה 08.00 אני בשטח. כל יום אני בשטח. אני מבין לאן אתה רוצה להגיע בתשובה

ש: לאן אני רוצה להגיע בתשובה ?

ת: אני בשעה 08.00 בשטח כל יום ואם אני לא שם מפסיקים את העבודה

ש: הוא אמר שלפעמים אתה מגיע

ת: הוא לא אמר את זה. הוא לא ישקר.

ש: מי היה ממונה בטיחות

ת: יש מפקח שהיה יום יום אתם בשם ראיד ג'ריאסי שהוא המפקח הראשי מטעם המזמין נייר חדרה. הוא יום יום שם בשטח

ש: מי הממונה בטיחות

ת: לא זוכר מי זה היה. או שלמה או אלי וגם שניהם מטעם נייר חדרה

ש: האנשים האלו נמצאים ואפשר להשיג אותם

ת: כן. למה לא ? תבקשו מה שאתם רוצים ממני ואביא לכם עכשיו הכל

ש: ספר לנו אבו סלימאן שלפי מה שהבנו ממנו, הנתבעת 1 ספקה לך עובדי בנין. נכון?

ת: נכון

ש: הכלים חוץ מהאישים, ההנחיות וההדרכה, הכל נעשה על ידכם ?

ת: כן

ש: מפנה לסעיף 13 לתצהיר שלך, אתה אומר שהתובע עבד בהשאלה מהנתבעת 1. מה זה השאלה של עובד ?

ת: שהוא מביא לי פועלים שלו והם לא שלי. הוא בא אלי כקבלן בנין שיש לו תפסנים ונתן לי 5, 7 פועלים. כך אני חושב, לא 11 ולא 13. יש לו כרטיסים ואתה יכול לבדוק

ש: אתה יכול לבדוק יומני עבודה

ת: יש ואביא לך

ש: הוא היה נותן לך את הפועלים

ת: הביא חלק פועלים מקצועיים וחלק עוזרים.

ש: והייתם עושים התחשבנות אתה והוא כמה פועלים באים כל יום כפול שעות ושילמת לפי מספר שעות עבודה

ת: כן. לפי 42 ₪ לשעה. זה מה שאני זוכר

ש: אמרת שאת החשבונית שקבלת מבונה הפיגומים אפשר להשיג

ת: כן. אני צריך להיזכר בשמו המלא

ש: אחרי שהם סיימו לבנות את הפיגום. מי אישר שהפיגום תקין וראוי ?

ת: קבלן הפיגומים בנה ואני אישרתי ואביא לך מסמך על זה

ש: אתה זוכר שעלית על הפיגום ובדקת

ת: כן

ש: שהודיעו לך על התאונה, היכן היית

ת: בדרך

ש: וכמה זמן אחרי התאונה הגעת

ת: לא זוכר

ש: בוקר או צהרים

ת: בוקר. מה זה בוקר? 08.00, או 08.15.

ש: שהגעת למקום, התובע היה עדיין באתר

ת: לא כי כבר לקחו אותו

ש: דיברת ושאלת, האם עשית תחקיר כלשהו

ת: דיברתי עם ג'ריאסי ועם אלי. עבד התקשר אלי שיש ככה וככה וכשהגעתי נכנסתי למפעל ודיברתי עם המפקח, על מה קרה ואמר שיש מישהו שנפל, שאף אחד לא ראה אותו כשנפל ושהגיעו לשטח כבר נפל. אז דעתם היתה בזמנו, שהוא לא נפל באתר. זו היתה דעתם. אולי זאת לא דעתי

ש: תחקיר זה לשאול לפחות אנשים שהיו קרובים אליו שפגשו אותו מייד לאחר שנפל או מישהו ראה אותו. עשיתם ?

ת: אומרים שאף אחד לא ראה אותו נופל. את מי אשאל ?

ש: קאזם העיד שהיה בסמוך אליו שנפל וראש הצוות מטעמך עבד, אומר לנו שאותו קאזם היה זה שהזעיק אותו כשהוא נפל

ת: זה מה שהם אומרים.

ש: כלומר שלעבד היה ידוע באותו רגע שיש עד שזה אדם שאומר שהתובע נפל. לא דיברת עם קאזם לאחר התאונה

ת: לא. לא זוכר

ש: אפשר להשיג מנייר חדרה טופס שנערך - תחקיר

ת: אני אבדוק לך

ש: ידוע לך אם הוגשה הודעה למשרד העבודה על התאונה

ת: גם לא. לא זוכר

ש: אני שואל אותך כי אתה מנהל העבודה הרשום ודברים חריגים הם באחריות מנהל העבודה שצריך לערוך תחקיר ולהגיש נייר למשרד העבודה

ת: לא תמיד. הוא הלך לבי"ח ויש לו אל הטפסים על התאונה הוא שייך לחברה אחרת, למעביד אחר ולכן לא טיפלתי

ש: יש פה בעיה עם הביטוח שלך, הפניקס, אתה יודע מה הם טוענים?

ת: לא. בדיוק לא

ש: כתבת בתצהיר שלך שמה שהם עושים זה מעשה פסול.

ת: אני חושב שהביטוח אם יש תאונה צריך לכסות אותי כי אני משלם עשרות אלפי שקלים רק חבות מעבידים. יש משהו אחר גם, אבל חבות מעבידים זה משלם

ש: באה חברת ביטוח ואומרת שאת התאונה הזו לא מסכימים לכסות מאחר והיית אמור להגיש להם הודעה שאתה מתחיל לעבוד באותו אתר ואילו היית מגיש את ההודעה הם היו מכסים אותך. אך אתה לא הגשת הודעה כזו.

ת: יש להם הודעה כזו ויש להם הרחבת ביטוח. לא יכול להיות שמפעלי נייר יתנו לי הזמנה בלי ביטוח. יש הרחבת ביטוח על מבנה מחסן דרומי. כך צריך להיות.

ש: למי הגשת את ההודעה

ת: איזה הודעה

ש: את ההודעה שאתה מתחיל לעבוד בנייר חדרה

ת: פטינה אצל סוכן הביטוח

ש: זו ההודעה שהגשת

ת: אני לא רואה מה רשום. זה הקמת מחסנים. אני לא איש שיפוצים. זו עבודה.

עו"ד שלבי: מבקש להגיש.

הודעת הביטוח מוגשת ומסומנת ת/4.

ש: מציג לך חליפת הודעות, מי חתום על זה ?

ת: אני חתום על ההצעה לביטוח

ש: מפנה לעמ' 5 לתצהיר בסעיף 15, אתה כותב שהתובע פנה לקבל טפול רפואי לאחר מספר שעות. מאיפה אתה יודע את זה ?

ת: זה שאני ידעתי שהוא נגיד הגיע לבי"ח ב 09.00. בי"ח זה 7 דקות מהאתר. לא התכוונתי ל 5 שעות.

ש: עמ' 13 לתצהיר, סעיף 22, אתה אומר שידוע לך שלתובע יש תאונות בתדירות גבוהה. מאיפה אתה יודע ?

ת: זה העורך דין שלי אמר לי

חקירה נגדית לעו"ד אלמאדי: אין שאלות.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ הנתבעת 2: אלו עדיי.

ב"כ הנתבעת 3: מבקש להגיש פירוט תקבולי מל"ל.

מוגש ומסומן נ/10.

<#5#>

החלטה

נקבע לגמר הוכחות ליום 6/11/13 בשעה 13.30.

6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד הנוכחים.

אורית-מאיה