1. לכתב התביעה מיום 3.5.2009 צורפה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי ובתחום הפסיכיאטרי. ביום 16.8.2011 קבע השופט נדל כי קיימת תשתית לכאורית לצורך מינוי מומחה בתחום הכירורגיה האורטופדית, ומינה את פרופסור חיים שטיין כמומחה בתחום זה. בית המשפט הטיל על פרופסור שטיין לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה פסיכיאטרי, ואכן, בחוות הדעת מיום 18.12.2011 ציין פרופסור שטיין כי למען הסר ספק הוא ממליץ על פנייה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. בהחלטתי מיום 25.11.2012 דחיתי את בקשת התובע לאמץ את המלצת המומחה בתחום האורטופדי להפניית התובע לקבלת חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטרי. כן איפשרתי לתובע, אם רצונו בכך, לעתור למינוי מומחים רפואיים בתחומים נוספים.

2. ביום 4.12.2012 הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הנוירולוגי ובתחום אף, אוזן וגרון. לתמיכה בבקשה צורפו מסמכים רפואיים, וביניהם: סיכום ביקור מיום 12.80.2008, לפיו הבדיקה הנוירולוגית לא גילתה ממצאים פתולוגיים, תעודת חדר מיון מיום 14.3.2010, בה צויין כי מזה שלוש שנים התובע מתלונן על סחרחורת סיבובית תנוחתית מלווה בבחילות והקאות, אולם חלה החמרה בשלושת החודשים האחרונים, תוצאות בדיקה נוירולוגית מיום 6.1.2011, לפיהם התובע מתלונן על סחרחורות, תוצאות בדיקה נוירולוגית מיום 17.2.2011, לפיהם הוא סובל מ- DIZZINESS , תוצאות בדיקה נוירולוגית מיום 23.6.2011, מהם עולה "בדיקה נוירולוגית תקינה" ו"לא נראה שמדובר בבעיה נוירולוגית", אך צויינו תלונות על כאבי ראש ונדודי שינה, תוצאות בדיקה נוירולוגית מיום 4.1.2012, לפיהם הוא סובל מכאב ראש ו- SUSPECTED TEMPORROMANDDIBULAR JOINT DISORDER , תוצאות בדיקה מיום 29.3.2012 בה צויין כי סובל מ- DIZZINESS ומכאב ראש, תעודות הפנייה של קופת חולים מאוחדת לפיזיוטרפיה בהן צויין כי לתובע אין חסר נוירולוגי, ותוצאות בדיקה מיום 4.4.2012 ולפיה לתובע ליקוי שמיעה קל דו צדדי בתדרים הגבוהים בלבד והאטת הולכה במסילת השמע בגזע המוח משני הצדדים המוסברת בגלישת עקומת השמע.

3. הנתבעת התנגדה לבקשה החדשה. לטענתה, אין לתובע זכות מוקנית להגיש בקשה זו - ארבע וחצי שנים לאחר מועד התאונה נשוא תביעה זו, ושלוש וחצי שנים לאחר שהוגש כתב התביעה ועמו הבקשה למינוי מומחים בתחומים האורטופדי והפסיכיאטרי בלבד. עוד נטען כי אין במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה מאומה המצדיק מינוי מומחים בתחום הנוירולוגי ואף אוזן וגרון. הנתבעת הצביעה על הממצא החוזר במסמכים רבים לפיו הבדיקות הנוירולוגיות נמצאו תקינות, וטענה כי ממסמכי חדר מיון בסמוך למועד התרחשות התאונה נשוא כתב התביעה עולה כי התובע לא נחבל בראשו.

4. על הגישה הליברלית הננקטת על ידי בתי משפט במינויים של מומחים רפואיים עמד השופט נדל בהחלטתו מיום 16.8.2011. עמד על כך לאחרונה המשנה לנשיא ריבלין ברע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה (פורסם בנבו, 5.8.2012):

"בבחינת "עוצמתה" של ראשית הראיה הנדרשת, על בית המשפט להתחשב בעובדה שלא עומדת לרשות התובע אפשרות להוכיח עניין שברפואה בדרך אחרת, ועל-כן דחיית הבקשה עשויה לשלול ממנו את האפשרות להוכיח את נזקו. עמד על כך בית המשפט העליון:

על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על-כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה (ע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)).

על-מנת שלא לחסום בטרם עת את דרכו של הנפגע להוכחת נזקיו, נוקטים ככלל בתי המשפט גישה מקלה ביחס לרף הראייתי הנדרש לצורך מינוי מומחה רפואי. כך הוא הדבר ככלל, וכך הוא הדבר ביחס להוכחת יסוד הקשר הסיבתי בפרט:

כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים 648 (מהדורה רביעית, 2012); וראו: רע"א 350/11 צ'פני נ' אילון חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 1.5.2011))".

וראו גם: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 30.5.2012).

5. במקרה הנוכחי התרתי לתובע להגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים, ואין להלין על התובע על כי מימש זכות זו. המסמכים הרפואיים מצביעים על תלונות שונות של התובע אולם על בדיקות נוירולוגיות תקינות, ועל בעיית שמיעה. לכאורה, אין המסמכים הרפואיים מצביעים על קשר סיבתי בין בעיות השמיעה וכאבי הראש לבין התאונה נשוא תביעה זו. לאור הגישה המקלה בפסיקה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים, הנני מורה על מינוי מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי ובתחום אף אוזן וגרון, וקובע כי התובע ישא בשכר טרחת המומחים. קביעה אחרונה זו, באשר לנשיאת התובע בשכר טרחת המומחים מבוססת הן על הפסיקה ("...כשמחליט בית המשפט למנות מומחה רפואי, הוצאות הבדיקה הן על התובע והטרחה הכרוכה בביצוע הבדיקה גם היא עליו" (רע"א 3674/97 לביא נ' ישי (לא פורסם, 4.9.1997)) והן על התרשמותי כי ספק אם המסמכים הרפואיים מצביעים על קשר סיבתי ברור בין הממצאים בתחומים הללו לבין התאונה נשוא כתב התביעה.

6. מומחה נוירולוגי

אני ממנה בזה את ד"ר מחאג'נה עאיד מבית חולים בני ציון (שכתובתו – שד' מוריה 23, חיפה; טל' 04-8361623) כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום הנוירולוגי.

המומחה מתבקש לחוות דעתו ביחס למכלול הסוגיות הרפואיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובכלל זה האם לוקה התובע בנכות ובאיזה שיעור; שיעור נכות זמנית; האם יש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד; האם יש לתובע מגבלות תפקודיות, ומה הן; הקשר הסיבתי בין התאונה למצב התובע; האם התובע יהיה זקוק לטיפולים רפואיים כלשהם בעתיד וכיו"ב.

התובע ימציא למומחה תוך 15 יום מהיום כתב ויתור וסודיות רפואית. כל אחד מהצדדים ימציא למומחה ויעביר לצד השני תוך 15 ימים מהיום העתקי כל המסמכים הרפואיים, לרבות חוות דעת שיש בידיהם, הנוגעים לתיק. בא כוח התובע יעמוד עם המומחה בקשר לתיאום מועד לבדיקת התובע. התובע יעמוד לבדיקות רפואיות ובדיקות עזר נוספות כפי שיורה המומחה, ככל שאלו דרושות למתן חוות דעתו.

שכר המומחה יעמוד על 5,000 ₪ + מע"מ והוא ישולם על ידי התובע.

7. מומחה א.א.ג.

אני ממנה בזה את ד"ר אמיר גורי מבית חולים רמב"ם (שכתובתו – רח' משה שרת 9, קרית ים; טל' 04-8741124) כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום א.א.ג.

המומחה מתבקש לחוות דעתו ביחס למכלול הסוגיות הרפואיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובכלל זה האם לוקה התובע בנכות ובאיזה שיעור; שיעור נכות זמנית; האם יש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד; האם יש לתובע מגבלות תפקודיות, ומה הן; הקשר הסיבתי בין התאונה למצב התובע; האם התובע יהיה זקוק לטיפולים רפואיים כלשהם בעתיד וכיו"ב.

התובע ימציא למומחה תוך 15 יום מהיום כתב ויתור וסודיות רפואית. כל אחד מהצדדים ימציא למומחה ויעביר לצד השני תוך 15 ימים מהיום העתקי כל המסמכים הרפואיים, לרבות חוות דעת שיש בידיהם, הנוגעים לתיק. בא כוח התובע יעמוד עם המומחה בקשר לתיאום מועד לבדיקת התובע. התובע יעמוד לבדיקות רפואיות ובדיקות עזר נוספות כפי שיורה המומחה, ככל שאלו דרושות למתן חוות דעתו.

שכר המומחה יעמוד על 5,000 ₪ + מע"מ והוא ישולם על ידי התובע.

8. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 25.6.2013 בשעה 09:00.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ג, 31 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.