בפני בקשת התובעים, אשר הועלתה לאחר ישיבת ההוכחות וחקירת המומחית, לצרף כנתבעים נוספים את ה"ה חיון, אשר רכשו את דירת הנתבעים בחודש 6/14.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, אני סבורה כי דין הבקשה כפי שהוגשה להידחות מן הטעם שבאם אכן התובעים רציניים בדרישתם לסעד של הריסת המרפסת, הרי שכל הגורמים הרלבנטיים, שעלולים להיות מושפעים ממתן סעד זה, צריכים להיות מצורפים להליך זה.

כל עוד אין התובעים מבקשים לצרף את משפחת שרביט, "השותפה" לאותה המרפסת (שכן המרפסת הוקמה בחזית שתי הדירות, זו של הנתבעים (שנמכרה לחיון) וזו של משפחת שרביט), אין כל הגיון לצרף את רוכשי דירת הנתבעים אשר עפ"י הסכם המכר מודעים לקיום ההליך ובהסכם עימם נטלו הנתבעים על עצמם כל חיוב שיקבע כלפי התובעים.

אמנם נכון כי עפ"י האמור בהסכם המכר לא ניתן לקבוע עד כמה מודעים הרוכשים, ה"ה חיון, לפרטי התביעה ולסעדים שנדרשו בה, ונכון גם שחיוב להריסת המרפסת לא יכולים עוד הנתבעים ליטול על עצמם (להבדיל מחיוב כספי שיושת עליהם), אולם באותה המידה לא יכול היה בית המשפט לתת סעד זה, עוד קודם למכירת הדירה לה"ה חיון, מבלי להידרש לעמדת השותפים לאותה המרפסת ומתן אפשרות להם להביע עמדתם. הבקשה לצירוף הקונים ללא בקשה לצירוף משפחת שרביט, תוך העלאת טענה כי ניתן לתת פתרון להריסת מחצית מהמרפסת (ללא שטענה זו עוגנה עד עתה בחוות דעת מקצועית כלשהי מבין כל אלו שהוגשו בתיק!) יש בה בהחלט להותיר את התחושה שמדובר במהלך טקטי בלבד שכוונתו "לסבך" את הנתבעים עם קוני הדירה, ואין בה כדי לקדם דיון ענייני באמת ביחס לשאלות השנויות במחלוקת.

אין בכוונתי בשלב זה להתיחס כהוא זה לטענות הנוספות שהעלו הנתבעים ביחס לחוקיות היתר הבניה שניתן לבניית המרפסת (שאלות שאף הן מתבררות בהליך זה), אולם בשלב זה של ההליך, כל עוד הוצג היתר כזה, ונוכח קביעות מומחית בית המשפט, מתן סעד של הריסה נראה רחוק במידה שאינה מצדיקה את צירוף הנתבעים וסיבוך ההליך. ממילא, כמובן שיש במתן סעד של הריסה כדי לעמוד בסתירה לסעד הכספי העיקרי הנוגע לירידת ערך דירת התובעים בשל קיומה של אותה המרפסת!!

ככל שבהמשך ההליך אשתכנע כי אכן יש מקום למתן סעד דרמטי של הריסה, או ככל שתוגש בקשה לצירוף כל הגורמים שעלולים להיות מושפעים ממתן סעד כזה, ינתנו הוראות מתאימות באשר לצירוף הצדדים הרלבנטיים למתן סעד כזה.

לאור האמור לעיל הבקשה, כפי שהוגשה, נדחית.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.