1. בכתב התביעה בתיק זה התבקשו סעדים כדלקמן נגד הנתבע (התביעה נגד אשת הנתבע נמחקה ביום 5.6.2013 לאחר שזו הלכה לעולמה):

א. צו מניעה קבוע המורה לנתבע להימנע מלהטריד את התובעים בכל דרך ובכל מקום; לאיים על התובעים; לבלוש אחר התובעים, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת; להסיג את גבולם;

ב. צו עשה המורה לנתבעים להרוס את המבנים שבנו ללא רשות והיתר על גג בית התובעים ולהחזיר את המצב לקדמותו; להרוס את המבנה שבנו על גג מפרסת השירות ששייך לתובעים ללא אישור וללא היתר; להתיר לתובעים להיכנס למקרקעי הנתבעים על מנת לתקן את הנזקים והליקויים שנגלו בביתם;

ג. פיצוי כספי בסך 225,539 ₪.

2. בדיון ביום 11.5.2014 ניתן תוקף של פסק דין חלקי להסכמות הצדדים, לפיהן:

א. חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תאומץ ותיושם, למעט הרכיב בדבר הריסת המרפסות בבית הנתבע (כמפורט בעמודים 13 ו-24 לחוות הדעת) אשר יעוכב למשך 9 חודשים בהם הנתבע יפנה לרשויות המוסמכות לצורך קבלת היתר בניה לאותה בניה בלתי חוקית, וכאשר לאחר חלוף תשעת החודשים הנזכרים, תחול על הנתבע חובה להרוס את המרפסות אם הוא אינו מחזיק בהיתר בניה כדין עבור אותן מרפסות (לענין הסכמות נוספות בקשר לכך ראו את הפרוטוקול מאותו יום).

ב. הנתבע ישלם מתוך הסכומים הקבועים בחוות הדעת סך של 20,000 ₪ בלבד לתובעים תוך 45 יום.

ג. לגבי שאר רכיבי התביעה, הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ללא רצפה ותקרה, על סמך החומר המצוי בתיק בית המשפט, לאחר הגשת סיכומים.

3. בפסק דין חלקי מאותו יום קבעתי כי "במסגרת הסכמותיהם, הסכימו הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ללא רצפה ותקרה לגבי אותם עניינים אשר במחלוקת במסגרת תביעה זו למעט הטענות בעניין ליקויי בניה אשר מוסדרים באופן מפורט לעיל (להלן – 'הטענות הנוספות')", והוריתי על הגשת סיכומים (ואלו אכן הוגשו).

4. לאור האמור, ניתן בזה פסק דין משלים, כדלקמן:

א. מוצא בזה המורה לנתבע להימנע מלהטריד את התובעים בכל דרך ובכל מקום; לאיים עליהם; לבלוש אחריהם, לארוב להם, להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת או להסיג את גבולם. תוקף הצו עד יום 2.5.2015. יובהר כי מדובר בצו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 לכל דבר וענין ואין בעובדה שהוא ניתן במסגרת פסק דין זה כדי להוסיף על האפשרות להאריך את תוקפו ו/או להגיש בקשה לצו חדש בעתיד, או כדי לגרוע מאפשרות זו.

ב. הנתבע ישלם לתובעים (בנוסף לסך 20,000 ₪ שנפסק בפסק הדין החלקי) סך של 60,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: החוק), מיום הגשת התביעה (6.5.2009) ועד הפרעון בפועל.

ג. הנתבע ישלם לתובע שכר טרחת עורך דין על סך 21,000 ₪.

ד. הנתבע יישא בהוצאות התובע בגין אגרת בית המשפט, בגין חוות הדעת של מר אפרים בן ארי ובגין החלק בחוות דעתו של מר יואל בן עזרא שמימנו התובעים, הכל כנגד הצגת אסמכתאות על תשלום ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי החוק מיום התשלום בידי התובעים ועד הפרעון בידי הנתבע.

ניתן היום, י' חשוון תשע"ה, 03 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.