1. בפניי בקשת התובעים למינוי מומחים רפואיים בתחומים שלהלן: הפלסטיקה, כירורגיה פה ולסת והנפשי, זאת מכוח הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, על מנת שיקבעו את נכותו הצמיתה של התובע 1 (להלן: "התובע"), בתחומים אלה, כתוצאה מתאונת הדרכים שאונתה לו, ביום 31.08.2008 .
2. התובעים מפנים לחומר רפואי שיש בו, לטענתם, כדי להעיד על קיומה של נכות שנגרמה לתובע בתחומים הנ"ל זאת כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

1. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי אין בחומר הרפואי ממצאים היכולים להוות ראשית ראיה לנכותו של התובע בתחומים הרפואיים המבוקשים, שכן לדידה התובע טופל והחלים מהפגיעה, מה גם שאין בחומר הרפואי שצורף כדי להעיד על רצף טיפולי, ועל כן אין הצדקה למנות מומחים רפואיים. לחלופין נטען, כי במידה וימונה מומחה כלשהו מטעם בית המשפט, יש להשית את שכר טרחתו על התובע.
2. לאחר שעיינתי בחומר הרפואי המונח לפניי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת בפניי ראשית ראיה למינוי מומחים בתחומים המבוקשים, כפי שיפורט להלן.
3. כידוע, גישת הפסיקה בנושא מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, היא גישה ליבראלית. ברע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח', פ"ד מד (2) 216 נקבע כי:

"אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט".

1. עוד נקבע, כי כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה (ראו: רע"א 4911/09 סהר ציון נ' אליעזר כשרי , פורסם במאגרים משפטיים, מיום 29.07.09).
2. בחזרה לענייננו – באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום כירורגיה פה ולסת, התרשמתי כי קיימים בחומר הרפואי ממצאים אובייקטיביים המהווים ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה. עיון בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה למינוי מומחים רפואיים מעלה, כי על פי תעודת חדר המיון של בי"ח מיום התאונה, התובע הופנה לבדיקת רופא פה ולסת אחר שאובחן כסובל מחתך עמוק בשפה עליונה ופגיעה בחניכיים והשיניים, בבדיקה לא נמצאו שברים בעצמות, אך נמצא שבר בשן 21 וכן שפשוף בחניכיים ובשיניים 21 -22, התובע טופל ושוחרר לביתו עוד באותו יום.

בנוסף, צורפה ע"י התובעים לבקשת המינוי קבלה מרופא שיניים המלמד על טיפול שהוענק לתובע לצורך קיבוע השיניים. לא נעלם מעיניי, כי אין בחומר הרפואי שצורף לבקשת המינוי תיעוד אודות מעקב או טיפול רפואי כלשהו בעניין הפגיעות האמורות, אף שניתנה לתובע הזדמנות להביא חומר רפואי עדכני באשר למצבו הרפואי דהיום,. ואולם, משעסקינן במי שהיה קטין במועד התאונה, כאשר הדרך היחידה הפתוחה בפניו להוכיח עניין שברפואה היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ראיתי להיעתר לבקשה ולמנות מומחה בתחום הכירורגיה פה ולסת מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, לא ראיתי בנסיבות טעם לסטות מהוראות תקנות המומחים, כך שבשכר טרחת המומחה שימונה יישא התובע.

1. באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הפלסטי, לבקשה זו מצאתי להיעתר חרף התיעוד הרפואי הדל שצורף ע"י התובעים. לאחר עיון בחומר הרפואי בתיק שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום זה, שכן התובע נבדק בחדר מיון ונמצא כי קיים פצע עמוק במצח שמאל, וכן חתך עמוק בשפה עליונה. לאחר מכן, התובע נשאר במעקב אצל הרופא המטפל שהצביע בממצאיו על צלקות עמוקות במצח ובשפה עליונה, וניתן לראות כי התובע הופנה במספר הזדמנויות לבדיקות אצל מומחים פלסטיים (ראו מכתבי הפנייה מהתאריכים 19/10/2008 ו- 11/10/2008).

עוד הציג התובע תמונות שצולמו בסמוך לאחר התאונה אשר ממחישות פגיעות אלה.

כן יצוין כי התובע נכח בדיון שהתקיים בפניי ביום 7.7.2015 והבחנתי בצלקות מעל הגבה השמאלית וכן מעל לשפה העליונה בפניו של התובע.

די באמור לעיל, כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום הפלסטי מטעם בית המשפט. בשכר טרחתו של מומחה זה תישא הנתבעת.

1. אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי – אחר שקילה מצאתי כי החומר הרפואי שצורף לבקשה עומד בדרישה הלכאורית שנקבעה בפסיקה לעניין בחינת טענת מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתביעה לפי חוק הפיצויים, במיוחד לאור הגישה הליברלית הנהוגה בפסיקה בנושא זה.

עיון בחומר הרפואי שצורף לבקשה, מעלה כי בבדיקה מיום 19/9/2008 נמצא כי התובע "נראה סובל ובחרדה". בהמשך, ביום 11/10/3008, נבדק התובע ע"י הרופא המטפל ונרשם כי תלונות התובע התבטאו ב- "כאבי ראש, והמורה מדווחת על ירידה בלימודים". בפרק ממצאים הצביע הרופא על כך שהתובע "נראה מפוחד". בנוסף, ביום 19/10/2008 נבדק התובע שוב ע"י הרופא המטפל, והפעם סיבת הפניה הייתה בשל "כאבי ראש, המורה מדווחת על ירידה בלימודים, הרטבות לילה", ובפרק ממצאים רושם הרופא המטפל כי התובע "נראה מפוחד" ואף המליץ הרופא על תכנית טיפולית הכוללת "מעקב פסיכולוגי".

לאור האמור לעיל, בשים לב לעובדה כי מדובר במי שהיה קטין במועד התאונה, וכי עסקינן בטענות שברפואה שאם תיחסם האפשרות למינוי מומחה כאמור, לא יעלה בידי התובע להוכיח את האפשרות לקיומה של נכות בתחום הנפשי ומשום החשש שמא תקופחנה זכויותיו של התובע, החלטתי להיעתר לבקשת המינוי בתחום הנפשי, תוך איזון בין זכויות הצדדים ע"י הושתת שכ"ט המומחה הפסיכיאטרי על שכמו של התובע.

סוף דבר

1. הבקשה למינוי מומחים רפואיים מתקבלת.
2. הנתבעת תישא בשכ"ט המומחה בתחום הפלסטי בלבד.
3. בהתייחס לשכ"ט המומחים הפסיכיאטרי וכירורג פה ולסת - ראיתי בשלב זה להטיל את שכ"ט המומחה שימונה על התובע, זאת בשים לב לנימוקים שפורטו לעיל.
4. צווי מינוי פורמאליים יינתנו בהחלטה נפרדת ויישלחו לצדדים.
5. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ו, 02 מאי 2016, בהעדר הצדדים.