1. פסק דין זה הינו חוליה נוספת בסכסוך בין הצדדים, אשר נמשך מאז שנות ה-90 כפי שיפורט להלן.

2. העובדות הצריכות לענייננו, בקצירת האומר, הינן כדלקמן:

בשנת 1997 רכשה הנתבעת "רכש סוכנות שירותי ביטוח בע"מ" (להלן "רכש") את הקומות העליונות (השנייה והשלישית) בבניין השוכן בקיבוץ גלויות 42 בחיפה (להלן "הבניין"). גג הרעפים של הבניין נשרף שנים קודם לכן, והקומות הנ"ל היו במצב של התפוררות.

3. בקומה הראשונה של הבניין שכנו ארבע חנויות, שאחת מהן הינה בבעלות התובעת, ניאון ליין בע"מ (להלן "ניאון ליין").

4. בשנת 1998 הגישה רכש בקשה לתוספת בניה ולשינוי יעוד שתי הקומות העליונות ממגורים למשרדים.

5. הואיל והבניין היה מיועד לשימור, חויבה רכש, כתנאי לאישור בקשתה, לשפץ את הבניין בהתאם לתכנית השימור החלה עליו. חובה זו היתה כרוכה, בין היתר, בהקמת תשתיות חדשות של מים, חשמל, ביוב וכו'.

6. לאחר ביצוע עבודות השיפוץ/השימור של הבניין, הגישה רכש תביעות כספיות כנגד יתר הבעלים המשותפים של הבניין, לשם חיובם בהשתתפות בעלויות השיפוץ/השימור.

7. את התביעה כנגד ניאון ליין הגישה רכש בשנת 2003, ובה עתרה לחייבה בתשלום חלקה היחסי בעלויות העבודות הנ"ל, בסך של 76,885 ₪ (ת.א 10695/03).

8. מערכת היחסים העכורה בין הצדדים סיכלה כל אפשרות להביאם לידי הסדר, והדיון בתביעה הנ"ל מוצה עד תום.

9. אחת הסוגיות שנידונה בתביעה הנ"ל, התייחסה לשאלת עלות ההוצאות ושיעור השתתפותה של ניאון ליין בהוצאות הנ"ל.

10. לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם בסוגיה זו, מונה המהנדס מר דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך אומדן העלויות הנ"ל וחלוקתן בין הצדדים.

11. בחוות דעתו, מנה מר ברלינר את העבודות שעלותן אמורה היתה להתחלק בין הצדדים וביניהן "מערכת פעמון לספרינקלרים" (להלן "מערכת הפעמון"), והעריך את חלקה הכולל של התובעת בהוצאות השיפוץ/השימור של הבניין, בסך של 21,128 ₪ נכון לחודש 9/02.

יודגש כי מערכת הפעמון הוערכה על ידי מר ברלינר בסך של 23,974 ₪ (ראה סעיף 13 בפרק "עבודות חיבורים ראשיים למבנה"), והיא נלקחה בחשבון עת נגזר חלקה היחסי של ניאון ליין בכלל העבודות שבוצעו.

12. רכש לא חלקה על קביעתו של המומחה בנוגע למערכת הפעמון, להבדיל מניאון ליין אשר הביעה התנגדות לחיוב זה. עמדתה של ניאון ליין לא נתקבלה, ובפסק הדין שניתן על ידי ביום 6.8.07, היא חויבה לשלם לרכש סכום כולל בסך של 40,268 ₪ (נומינלי), אשר כלל בתוכו את חלקה היחסי של ניאון ליין בהתקנת מערכת הפעמון הנ"ל.

13. על פסק הדין הנ"ל לא הוגש ערעור, והוא הפך לחלוט.

14. בשנת 2009 הגישה ניאון ליין יחד עם שני בעלים משותפים בבניין, תביעה כנגד רכש, בה נטען כי האחרונה גזלה מהם זכויות בנייה (ת.א 12977-05-09). בתביעה הנ"ל הועלו טענות נוספות לגבי מתקנים שונים, ובין היתר נטען, כי רכש מסרבת לאפשר לתובעים להתחבר למערכת ההכנה לספרינקלרים, קרי מערכת הפעמון.

15. התביעה נידונה בפני כב' השופט שר, ובפסק דינו שניתן ביום 23.1.13, כתב כב' השופט שר את הדברים הבאים:

"קראתי את טענות הצדדים ואת הנימוקים אשר הובאו בפניי, ושעה ששוכנעתי כי המערכת הינה מערכת מתזים אשר נבנתה על ידי הנתבעת במאות אלפי שקלים, כאשר הנתבעת כלל לא התחייבה לבנות במסגרת שימור המבנה מערכת אחרת, מדובר במערכת פרטית, ולפיכך, הגישה למערכת זו, אינה מתקבלת"

16. ניאון ליין לא השלימה עם הקביעה הנ"ל והגישה עליה ערעור לבית המשפט המחוזי, ורכש הגישה ערעור על גובה ההוצאות שנפסקו לזכותה (ע"א 46324-03-13).

17. בפסק הדין שניתן על ידי ערכאת הערעור נפסק כי התיק יוחזר לבית משפט זה לצורך מינוי מומחה, אשר יקבע, אם ההתחברות שניאון ליין מעוניינת לבצע למערכת הפעמון הינה בתחום הרכוש המשותף או בשטח הפרטי של רכש, ויקבע, האם ההתחברות המבוקשת אפשרית מבחינה טכנית/מקצועית, ומהן השלכותיה, ומהי העלות הצפויה לביצועה.

הערעור שהגישה רכש נדחה.

18. עקב פרישתו של כב' השופט שר, הוחזר התיק להמשך דיון בפניי.

19. מטעם בית המשפט מונתה המהנדסת גב' יוליה מנקובסקי (להלן "המומחית").

בחוות דעתה מיום 13.2.15, ולאחר שהתייחסה לטענות הצדדים, קבעה המומחית כי אין מניעה חוקית ו/או טכנית מביצוע ההתחברות המבוקשת, וסיכמה את חוות דעתה במילים הנ"ל:

"לסיכומו של דבר, לא הייתה בעבר ואין גם עכשיו שום מניעה לחבר את מערכת המתזים בקומת הקרקע (בשטח של התובעת) למערכת המתזים בשלושת הקומות של המבנה (בשטח הנתבעת)"

לעניין מיקום המערכת, הודיעה המומחית כי "אין בסמכותי לקבוע מהו "רכוש משותף" במקרה זה" (ראה תשובותיה מיום 26.6.15).

לעניין עלות החיבור, העריכה המומחית את עלות החיבור, במידה וקיים לוח התרעות עם איזור פנוי, בסך של 8,500 ₪, והוסיפה כי "במידה ויידרשו תכנון ופיקוח על עבודות הקבלן המבצע, יהיה צורך בתוספת סך של 3,500 ₪ למחיר של החיבור" (ראה תשובותיה לשאלות הבהרה מיום 26.6.15). בנוסף קבעה המומחית כי עלות תחנת ההפעלה למערכת מתזים (פעמון) מגיע לסך של 13,720 ₪, והוסיפה ואמרה כי "בפועל מחיר הממוצע במכרזים שקבלנים ממלאים לא עולה על 5,500 ₪".

20. גם קביעותיה הנ"ל של המומחית לא הצליחו להביא את הצדדים להסכמות, והם ביקשו להגיש סיכומים בכתב.

21. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובחומר הראיות , הגעתי למסקנה כי יש לאפשר את חיבורה של ניאון ליין למערכת הפעמון מהנימוקים שלהלן:

רכש ניסתה לצייר תמונה כי המדובר בהתחברות למערכת הספרינקלרים הפרטית/הפנימית שלה, שעלתה על פי דברי כב' השופט שר מאות אלפי שקלים (ראה הציטוט בסעיף 15 לעיל), אולם התברר שלא כך הם פני הדברים, שכן המדובר במערכת חיצונית המכונה "פעמון", הנמצאת מחוץ לבניין וצמודה לגמל המים הראשי, ושטחה הוא פחות מחצי מ"ר (ראה התיאור המופיע בסעיף 14א לסיכומי ניאון ליין שעליו לא חלקה רכש בסיכומיה).

בנוסף התברר כי ניאון ליין שילמה את חלקה היחסי בהקמת מערכת זו מכח פסק הדין שניתן ביום 6.8.07, למרות ההתנגדות שהובעה על ידה בעניין (ראה סעיף 11 לעיל), ואילו רכש לא הביעה כל הסתייגות מעצם החיוב/ההשתתפות הנ"ל.

22. כיום, ומתוך ניסיון למנוע את התחברותה של ניאון ליין למערכת, טוענת רכש כי החיוב הנ"ל בטעות יסודו, שכן עלות מערכת הפעמון כלל לא נתבעה על ידה במסגרת התביעה בשנת 2003, וכי הכללתה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, מר ברלינר, נעשתה בשוגג, ומשכך, הקביעה בפסק הדין שהתייחסה למערכת זו, ניתנה בחוסר סמכות.

23. אינני מקבלת טיעון זה. ראשית, רכש לא הסתייגה במהלך ניהול התביעה הראשונה מעצם הכללת עלות המערכת הנ"ל בחוות דעתו של מומחה בית המשפט. לא זו אף זו, התברר כי עלות זו נמסרה למומחה בית המשפט על ידי מפקח הבניה מטעמה, מר מוסא אברהמי. שנית, רכש לא הגישה ערעור על הקביעה הנ"ל, ומשכך, קביעה זו הפכה לחלוטה. שלישית, התברר כי מומחה בית המשפט העריך את עלות הקמת המערכת הנ"ל בסך של 23,974 ₪ (לא כולל מע"מ) נכון לחודש 9/02, ומסכום זה נגזר חלקי היחסי של ניאון ליין שבו השתתפה, בעוד שלפי חוות דעתה של המומחית גב' מנקובסקי עלות הקמת מערכת זו, נכון ליום 28.6.15, היינו 13 שנה אחרי, מסתכמת בסך של 10,976 ₪, ובמכרזים שקבלנים ממלאים, עלות זו לא עולה על 5,500 ₪ כדבריה (ראה סעיף 19 לעיל).

מכל אחד מהטעמים הנ"ל, רכש אינה יכולה להיבנות "מהטעות" אשר נכללה כדבריה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, והיא לא תישמע בטענה של חוסר סמכות, משלא הוגש על ידה ערעור על הקביעה הנ"ל.

24. לעניין מיקום המערכת – מסיכומי הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהמערכת ממוקמת בשטחה הפרטי של רכש, אולם בסעיף 77א לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 הוגדר "רכוש משותף" כדלקמן:

""רכוש משותף" - כל חלקי הבית חוץ מהדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת"

מיקומה של המערכת בשטח הפרטי של רכש, אינו מונע את הכללתה בגדר "רכוש משותף", קל וחומר, כאשר ניאון ליין נשאה בחלקה היחסי בעלות הקמת המערכת הנ"ל, ומשכך אין למנוע ממנה להתחבר למערכת זו.

25. מהטעמים שפורטו לעיל, ולאור קביעת מומחית בית המשפט המהנדסת גב' מניקובסקי כי ההתחברות למערכת זו הינה אפשרית, הנני מורה לרכש לאפשר את התחברותה של ניאון ליין למערכת זו.

26. ניאון ליין תגיש את תכנית החיבור לעיונן של רכש ומומחית בית המשפט גב' מניקובסקי בטרם ביצוע העבודה, ותתחיל בביצוע העבודה לאחר קבלת אישור מומחית בית המשפט על כך.

העבודה תבוצע על ידי ניאון ליין ועל חשבונה, בפיקוחה של מומחית בית המשפט, כאשר ניאון ליין תישא בעלויות הפיקוח.

המומחית תחל בעבודתה לאחר הבטחת שכרה על ידי ניאון ליין.

27. הנתבעת, רכש סוכנות שירותי ביטוח בע"מ, תשלם לתובעת ניאון ליין בע"מ, את חלקה של ניאון ליין בשכר המומחית בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ו, 16 מאי 2016, בהעדר הצדדים.