בפניי בקשה לתיקון טעות בפסק הדין מיום 4.2.2013.

להלן אתייחס לנקודות שהועלו בבקשה:

מחצית שניה של האגרה:

ניתן פטור מתשלום מחצית שניה של האגרה וזאת לאור ההסדר הדיוני שגרם לחיסכון בניהול המשפט.

שכר טרחת המומחה:

אכן נפלה טעות סופר בפסק הדין ואני מורה לנתבעת לשלם לתובעת את החלק ששילמה התובעת למומחה ביהמ"ש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ששולם ועד למועד התשלום בפועל.

מועד חישוב הריבית:

הבקשה בנקודה זו נדחית. אין המדובר בטעות סופר. ביהמ"ש דן לגופו של עניין והתייחס לשאלת הריבית והכריע בה ואין מקום לשינוי פסק הדין. היו מספר נימוקים בבסיס ההכרעה ולא נימוק אחד.

אני מפנה ליתר הנימוקים שצוינו בפסה"ד, ביחס למועד הריבית.

מע"מ:

גם בנקודה זו הבקשה נדחית.

ביהמ"ש דן והכריע בתביעה וקיבל את עמדת המומחה לפיה יש לשלם את יתרת הסכום כוללת מע"מ (בשיעור הקודם) ועל כן רק מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

יתרה מכך, השיטה לפיה כל הסכום ישוערך לערכי יום התשלום במקרנו מביאה לתוצאה דומה מהשיטה לפיה מורידים מהסכום את שיעור המע"מ הישן, משערכים אותו לערכים של היום ומוסיפים לו מע"מ בשיעור 17%. לפיכך, בנקודה זו אין מקום לשינוי פסק הדין והבקשה נדחית.

יתרת הוראות פסק הדין נותרות בעינן.

לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.