בדיון מיום 16/10/12 בקשה המבקשת כי דו"ח חקירה מטעמה, לא ייחשף בשלב זה לצדדים במסגרת הליך גילוי המסמכים, וכי הוא יועבר לצד ג' בלבד /המשיב מספר 4 רק לאחר הבאת הראיות מטעמה לרבות יתר המשיבים.

לשם כך העבירה המבקשת לבית המשפט את דו"ח החקירה לשם עיון בו טרם מתן החלטה בבקשתה.

כאן אציין כי דו"ח החקירה הועבר ע"י משרדו של ב"כ המבקשת לבית המשפט מרחוק, ולכן הדו"ח במלואו נסרק לתיק בית המשפט, ואני מורה למזכירות להוציאו מתיק בית המשפט, ככל שטכנית דבר זה אפשרי.

בתיקים דוגמת התיק בעניינינו הכלל הוא כי על הצדדים לגלות את כל המסמכים שבידיהם כך שלא יהיה לאף צד הפתעות מיריבו. אך לכלל זה ישנו חריג והוא, כאשר בית המשפט סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת, כפי שנקבע ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת היישוב, חברה לביטוח בע"מ.

לאחר עיון בכתבי הטענות, לרבות טעוני הצדדים כפי שהועלו עד כה בדיונים שהתקיימו, עולה כי המחלוקת העיקרית הינה לגבי האחריות, ואף קיימת מחלוקת לעניין הנזק.

לאחר שנתתי את דעתי למחלוקת בין הצדדים, ולטיעוניהם, ולאחר עיון בדו"ח החקירה, הנני סבורה כי יש להיעתר לבקשת המבקשת .

דו"ח החקירה של המבקשת הינו חלק מראיותיה שמקורו בתובעים עצמם ואף בצד ג'. במקרה כזה ייתכן והתובעים או צד ג' מסרו לחוקרי המבקשת גירסאות שאינן תואמות את גירסתם שבכתב-התביעה לרבות זו שנמסרה במשטרה. לפיכך יש לכאורה למבקשת יסוד לגיטימי לטעון שמן הראוי להעמיד עניין זה במבחן החקירה שכנגד.

אשר על כן, אני קובעת כי בשלב זה דו"ח החקירה של המבקשת יהיה חסוי עד לשלב שבו היא מביאה את ראיותיה. כמובן תצטרך המבקשת לגלות את דו"ח החקירה לצד ג', לפני שהוא יביא את ראיותיו.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותפעל כפי שנתבקשה לעיל בהקשר לדו"ח החקירה.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.