עסקינן בתביעה לפינוי וסילוק יד.

בתמצית, מדובר בשתי חלקות קרקע צמודות אשר ביניהן נסללה דרך אספלט תוך פלישה בשטח 55 מ"ר לחלקה של התובעים.

ביום 6.2.13 ניתנה פסיקתא לפינוי הנכס על יסוד חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

העניין שנותר להכרעה הינו הנושא הכספי, דהיינו דמי השימוש בנכס עד להגשת התביעה ועלות השבת המצב לקדמותו.

בעניין זה הסכימו הצדדים בדבר שווי זכויות אלו כפי שנקבע בחוות דעתו של שמאי המקרקעין אמון כמאל חסן אשר צורפה לכתב התביעה.

הצדדים חלוקים בעיקר בדבר משך התקופה לגביה יש לשאת בעלות דמי שימוש והגישו סיכומי טענות בנושא הכספי.

נוכח הסכמת הצדדים במסגרת הדיון מיום 7.5.13 כי פסק הדין בהליך זה יתייחס גם לסוגיות הכספיות, ומשעה שהנתבעים 1-2 אינם חולקים על העובדה שהינם מחזיקים בנכס נשוא המחלוקת מאז 1994 ומשתמשים בדרך האספלט הסלולה שפולשת לחלקת התובעים, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 , ביחד ולחוד, לשלם לתובעים 1-2, ביחד ולחוד, סך של 16,956 ₪ בגין דמי שימוש בנכס מיום 1.6.02 ועד 1.6.09. בנוסף, ישלמו הנתבעים 1-2 לתובעים 1-2 סך של 20,000 ₪ בגין עלות השבת מצב הנכס לקדמותו טרם הפלישה.

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.09 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלמו הנתבעים 1-2 לתובעים 1-2 את האגרה ששולמה על ידם בהליך זה, מחצית שכר השמאי מטעמם בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

כמו כן, על יסוד בקשת התובעים להתיר להם פיצול סעדים ומשעה שבדיון מיום 7.5.13 התברר כי עד למועד זה טרם בוצע הפינוי, אני נעתרת לבקשה ומתירה לתובעים פיצול סעדים.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ג, 07 מאי 2013, בהעדר הצדדים.