1. הצדדים בתיק זה הגיעו להסכמה ופעלו בהתאם להצעת בית המשפט ולפיכך ביום 20.8.2014 הודיעו לבית המשפט כי בכפוף למתן החלטה לעניין פסיקת הוצאות יש מקום להורות על מחיקת ההליך וכך אני מורה.

2. אשר לשאלת ההוצאות לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי בהתחשב בעובדה כי אכן רק הגשת ההליך לבית משפט קמא ואחר כך לבית המשפט זה הניבו תוצאה מבוקשת והניעו הצדדים לפעול כנדרש בהחלטות קודמות לעניין ביצוע עבודות בנייה נדרשות יש מקום להעתר לבקשת המבקש לפסיקת הוצאות.

3. מאידך יש לזכור כי הטלת חיוב כספי גבוה לצורך תשלום הוצאות על רשות ציבורית מהווה גם הטלת נטל כלכלי והענשת ציבור האזרחים כולו ולפיכך ה"מסר" שמבוקש לשלוח באמצעות פסיקת הוצאות מוגברות טומן בחובו גם הענשת הציבור כולו ולא רק הענשת הגורם הרלוונטי ברשות הציבורית בגינו היה צורך בניהול ההליך שגרם להוצאות.

עוד יש לזכור כי במסגרת ההתנהלות בהליך שבפני ובכפוף למגבלות המוטלות על פעילות רשות ציבורית בכלל והמגבלות בגין הנסיבות המיוחדות בעת הזו בישראל, שיתפה המשיבה פעולה ובפועל בוצע הנדרש לבצע.

4. לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי יש לפסוק הוצאות למבקש אשר נאלץ להגיש ההליך כדי להביא למציאת פיתרון הולם לסוגיה שבה דנו מספר ערכאות, אם כי יש לפסוק סכום הוצאות מדוד בלבד.

בהתאמה אני מורה על מחיקת ההליך ואולם מורה כי המשיבה תשלם למבקש סך של 3,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד החלטה ועד התשלום בפועל.

אין בפסיקה זו אשר מטרתה למנוע היווצרות חיסרון כיס אצל המבקש כדי לקבוע דבר בטענות המבקש לעניין התנהלות המשיבה.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ד, 24 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.