פסק דין

תביעה כספית שהגישה התובעת ביום 15.6.09 נגד הנתבע, על סך 5,856,547 ₪ (קרן).

רקע והשתלשלות ההליכים בתיק

1. התובעת הנה חברה קבלנית שעיסוקה קבלנות בנין, ולקוחותיה הינם גופים ציבוריים ומוסדות ממשלתיים.

הנתבע הינו מוסד ללא כוונת רווח אשר הוקם במטרה לסייע לבית החולים אסף הרופא בפיתוח, בניה וציוד של מבנים ומחלקות. במסגרת זו הנתבע מגייס תרומות מאנשים ברחבי העולם, מתקשר עם קבלנים ומנהל את הפיקוח על העבודה והתשלום לקבלנים.

1. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת השתתפה וזכתה בשלושה מכרזים שפורסמו על ידי הנתבע לביצוע עבודות ושיפוצים בבית החולים אסף הרופא.

בעקבות זכייתה נחתמו בין הצדדים שלושה הסכמים:

הסכם מס' 14/02 מחודש מרץ 2003 לביצוע שיפוצים במחלקת יולדות ב' בבנין כהנוף (להלן: "הסכם יולדות");

הסכם מס' 15/02 מחודש מרץ 2003 לביצוע שיפוץ במחלקת טיפול מוגבר (נמרץ) בבניין עליזה בגין (להלן: "הסכם טיפול נמרץ");

הסכם מס' 4/03 מחודש מרץ 2004 לביצוע עבודות במכון לרפואה גרעינית ומעבדה פתלוגית (להלן: "הסכם פתלוגית וגרעינית").

בהתאם להסכמים, התובעת ביצעה את עבודות הבניה והגישה חשבונות לנתבע.

לאחר בדיקת הנתבע, חלק מהחשבונות אושרו ושולמו לתובעת. אולם חלק מהחשבונות הסופיים, אף אושרו לתשלום לתובעת על ידי מהנדס הנתבע, מר פטר הנדל (להלן: "הנדל"), לא שולמו לה והם בבסיס התביעה, כדלקמן (הסכומים כוללים מע"מ):

אישור מיום 9.11.08 לתשלום בגין הסכם פתולוגית וגרעינית ע"ס 2,727,459 ₪.

אישור מיום 23.12.08 בגין הסכם פתולוגית גרעינית עבור התייקרויות בסך 950,200 ₪ .

אישור מיום 23.12.08 לתשלום בגין הסכם טיפול נמרץ בסך 1,756,544 ₪.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

1. ביום 3.9.09 הגיש הנתבע בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן לתביעה. לבקשה צורף תצהיר החתום על ידי ד"ר מרדכי ורון, גזבר הנתבע (להלן: "תצהיר ורון").
2. בפסק דין מיום 9.5.10 נדחתה בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן והתביעה התקבלה במלואה.
3. הנתבע הגישה ערעור לבית המשפט העליון, וביום 19.1.12 ניתן פסק דין, בהסכמת הצדדים, לפיו פסק הדין מיום 9.5.10 מבוטל, תינתן לנתבע רשות להתגונן כפוף להפקדת ערבון בסך 3 מיליון ₪, והתצהיר אשר תומך בבקשת הרשות להתגונן (להלן: "תצהיר ורון") ישמש כתב הגנה (ע"א 5055/10).
4. ביום 8.8.12 הוחלט כי טענות הנתבע בתצהיר ורון התומך בבקשות הרשות להתגונן, הנן מסוג של "הודאה והדחה", ועל כן נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות מוטלים על כתפי הנתבע. בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע על החלטה זו, נדחתה בהחלטת בימ"ש עליון מיום 27.9.12 (רע"א 6643/12).
5. על כן הנתבע הוא שהחל בשלב הבאת הראיות.

גדר המחלוקת בתיק

1. כאמור, על פי החלטת בית המשפט העליון מיום 19.1.12, טענות ההגנה של הנתבע הן כפי שמופיעות בתצהיר ורון.

עיקר טענות הנתבע בתצהיר ורון הנן כדלקמן:

1. אופן ביצוע ההסכמים בין הצדדים היה כך שבסיום העבודה היה הקבלן (התובעת) מגיש חשבון הכולל פירוט של התשלומים המגיעים לו, בניכוי סכומים שקיבל על חשבון. החשבון הסופי נבדק על ידי הפיקוח מטעם הנתבע, מאושר על ידו לתשלום, והתשלום הסופי מבוצע כנגד חתימה על טופס העדר תביעות. לאחר החתימה על טופס העדר תביעות, התובעת אינה זכאית לתשלום נוסף אלא במקרים חריגים לאחר שנתגלתה טעות.
2. אישורי החשבונות שהגישה התובעת נושא התביעה, עליהם חתום מנהל הפרויקט, ניתנו שנים לאחר סיום עבודת התובעת ולאחר שהתובעת חתמה על טופסי העדר תביעות. האישורים ניתנו שלא בסמכות ובסטייה מהמנדט המקורי.
3. האישורים ניתנו למרות שבעבר נדחו דרישות התובעת באותם עניינים.
4. באשר לפרויקט שיפוץ מחלקת יולדות – ערכו המשוער של הפרויקט על פי ההסכם עמד על 4,029,780 ₪ + מע"מ, ללא הצמדה למדד. בגין ביצוע העבודות ותוספת עבודות שילם הנתבע לתובעת סך 4,993,919 ₪ + מע"מ. ביום 20.12.04 חתמה התובעת על טופס העדר תביעות בגין הסכם יולדות למעט הסתייגות בדבר זכאותה לתוספת בשיעור 7% והתייקרויות.
5. באשר לפרויקט טיפול נמרץ – ערכו המשוער של הפרויקט על פי ההסכם עמד על 3,993,778 ₪ + מע"מ, ללא הצמדה. לאחר תחילתו התברר שיש צורך בעריכת שינויים בתכנית, והתובעת בחרה להמשיך בביצוע הפרויקט על פי ובמחירי ההסכם, למרות שניתנה לה אפשרות לבחור ביציאת הנתבע למכרז נוסף. בגין ביצוע העבודות בפרויקט ועבודות נוספות שאושרו על ידי הפיקוח, שילם הנתבע לתובעת בגין הסכם טיפול נמרץ סך 6,899,525 ₪ + מע"מ. חשבונות סופיים שהגישה התובעת בשנת 2006 נבדקו, אושרו ושולמו לה, והיא היתה מנועה מלהגיש את החשבון הסופי נספח ד' לכתב התביעה בשנת 2008. הגורמים שאישרו את החשבון נספח ד' חרגו מסמכותם, אישרו לתובעת סכומים נוספים מעבר למה שהתבקש על ידה בחשבונות הסופיים משנת 2006, ואישרו התייקרויות בניגוד להסכם. בכל מקרה יש להפחית מהחשבון הסופי נספח ד' סך 1,110,465 ₪ אשר שולם לתובעת כסכום עודף וכולל תשלום עבור התייקרויות, החזר תשלום שניתן לתובעת לפנים משורת הדין ועוד (סע' 58-59 בתצהיר).
6. באשר לפרויקט פתולוגיה– ערכו המשוער של הפרויקט, ביחד עם פרויקט רפואה גרעינית, עמד ע"ס 6,674,100 ₪ + מע"מ, ללא הצמדה למדד וללא התייקרויות. סה"כ שולמו לתובעת בגין פרויקט זה 4,899,829 ₪ + מע"מ, ולמעשה שולמו כל החשבונות על פי אישורים שהציגה התובעת. החשבון הסופי אושר ביום 13.8.08. הסך 844,522 ₪ בנספח ה' בכתב התביעה אושר לתובעת בגין התייקרויות, תקורה ועניינים כלליים והתובעת אינה זכאית לסכום זה.
7. באשר לפרויקט רפואה גרעינית – הפרויקט הסתיים בשנת 2005, חשבון סופי אושר ביום 21.3.05 ושולם במלואו לתובעת כנגד חתימתה על טופס העדר תביעות. הנתבע שילם לתובעת ביתר 152,883 ₪ (סע' 81 בתצהיר), ואילו על פי נספח ו בכתב התביעה, הנתבע חייב לתובעת 344,223 ₪. מנספח ה' בכתב התביעה עולה לכאורה, כי 4.5 שנים לאחר תום הפרויקט יתרת החוב של הנתבע לתובעת עבור מערכת מיזוג אויר בפרויקט פתולוגיה ורפואה גרעינית הינו 110,253 ₪. לא ברור מדוע.
8. באשר לתוספות בניה בפרויקט רפואה גרעינית – התובעת הגישה חשבון סופי ביום 1.1.06 בגובה 455,859 ₪ + מע"מ, אשר אושר ושולם לה (נספח כט לתצהיר ורון) וחתמה על טופס העדר תביעות (נספח ל' לתצהיר ורון). לכן לא ברור מדוע אושר לתובעת סכום של 703,001 ₪ כעבור 4 שנים – תוספת של 50%.
9. נספח ו' לכתב התביעה הינו עבור תוספת של התייקרויות שאושרו לתובעת בגין פרויקט פתולוגיה ורפואה גרעינית. אין כל אסמכתה מדוע התובעת זכאית לתוספת התייקרויות למרות שבהסכמים כתוב ההפך מכך.
10. הנתבע כופר בחוב כלשהו לתובעת וטוען כי זכאי לקבל החזרים מהתובעת בגין עודף תשלום.
11. בכתב הסיכומים של הנתבע, הוגדרו בסעיף 45 השאלות השנויות במחלוקת לטענתו. השאלה הראשונה שהגדיר הנתבע הנה "האם אכן בוצעו העבודות, אשר התובעת טענה בכתב תביעתה כי בוצעו, ובגין ביצוען היא דורשת תשלום?". גם בשאלה השניה התייחס הנתבע ל"עובדות ביצוע" וטען שיש לבחון האם העבודות שביצעה התובעת בפועל תואמות את ההסכמים שבין הצדדים. לטענת הנתבע יש למנות מומחה אשר יבחן האם בוצעו העבודות על ידי התובעת על פי ההסכם.

בסיכומי התשובה הגדיר הנתבע את השאלה "האם התובעת אכן ביצעה את עבודות הבניה על פי ההסכמים" כטענה העיקרית שלו (סע' 1.3 בסיכומי התשובה).

כבר יאמר, כי טענה זו, בדבר כפירת הנתבע בביצוע העבודות בפועל בהתאם להסכמים על ידי התובעת, והצורך לבחון זאת עובדתית במסגרת בירור התביעה, לא הועלתה בתצהיר ורון כטענת הגנה ומהווה הרחבת חזית אסורה. טענה זו אינה בגדר הפלוגתאות בתיק ואין מקום לדון בה במסגרת פסק הדין.

1. בהחלטת כב' השופט נ' סולברג מיום 27.9.12 (רע"א 6643/12)בעניין הקביעה בדבר היפוך נטל ההוכחה נאמר בין היתר: "עיון בכתבי הטענות מלמד כי אין מחלוקת בין הצדדים כי החשבונות שהגישה המשיבה אושרו בהתאם לחוזה על ידי נציג המבקשת, ונציג המבקשת אף הבהיר לאחר הגשת התביעה כי הוא עומד מאחורי החלטתו לאשר את החשבונות הללו. טענת ההגנה של המבקשת היא כי נציגה פעל בהעדר סמכות, שלא כדין. לפיכך, סבורני כי המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם אישורי המבקשת לחשבונות המשיבה ניתנו כדין, בסמכות, או שמא ניתנו בחוסר סמכות, שלא כדין, כטענת המבקשת; ועל פי הכרעה במחלוקת זו תקום או תיפול תביעת המשיבה".

גם אם אין באמור כדי לגדור את המחלוקת שבין הצדדים (כלשונו של כב' השופט סולברג בהחלטה מיום 31.07.14 ברע"א 4624/14), או להוות קביעה פוזיטיבית באשר לגדר המחלוקת הדרושה הכרעה בפסק הדין, הרי שיש בה ללמד על רוח הדברים ועל עיקר טענות ההגנה של הנתבע כפי שעולה מכתב הגנתו (תצהיר ורון) – היינו, הטענה בדבר חוסר סמכותו של מר הנדל לאשר את החשבונות אשר צורפו כנספחים ד'-ו' בכתב התביעה. גם אם ניתן להרחיב טענות אלה במעט, על יסוד הנטען בתצהיר ורון, בכל מקרה אין לכלול בהן טענות בדבר אי ביצוע מלוא העבודות על יסוד ההסכמים מצד התובעת או על טיב העבודות שבוצעו על ידי התובעת.

ב"כ הנתבע עצמו, עו"ד לרר, אמר בדיון מיום 9.12.12: "בית המשפט הגדיר את הסוגיה שבמחלוקת. טרם שמיעת הראיות הכל לכאורי. והדיון הוא האם האישורים ניתנו ברשות ובסמכות. לא ביקשנו להרחיב יריעה וחזית" (עמ' 17 בפרוטוקול שורות 23-25).

1. למעשה, מעיון בתצהיר ורון וכן בסיכומי הנתבע (בהתעלם מהטענות הנוגעות לביצוע עבודות הבניה), ניתן לגדור את המחלוקת שבין הצדדים בשלושה:
2. סמכותו של מר הנדל לאשר את החשבונות לתשלום במועד בו ניתן האישור ביחס לסיום העבודות;
3. סמכותו של מר הנדל לאשר לתובעת תשלומים נוספים לאחר שחתמה על טופס העדר תביעות;
4. סמכותו של מר הנדל לאשר לתובעת תשלומים בגין התייקרויות, בכפוף להסכמים שבין הצדדים;

אלה הן השאלות שבמחלוקת ואותן אבחן במסגרת פסק הדין.

דיון והכרעה

1. כתב התביעה הוגש על יסוד שלושה חשבונות לתשלום (נספחים ד'-ו'), אותם הגישה התובעת לנתבע בסוף שנת 2008 כשלוש שנים לאחר תום ביצוע העבודות שביצעה על פי הסכם טיפול נמרץ והסכם פתולוגית גרעינית, ואושרו לה לתשלום על ידי מר הנדל. לטענת התובעת, מתום ביצוע העבודות בשנת 2005, היא ניהלה מו"מ מול אנשי צוותו של מר הנדל מטעם הנתבע, עד לאישור סופי של החשבונות. אף על פי כן, ולאחר אישור התשלומים, נמנע הנתבע מלשלם לה את הכספים המגיעים לה.

יוער, כי בכתב התביעה ביקשה התובעת היתר לפיצול סעדים (על כן גם צרפה את הסכם יולדות), אך בהמשך ההליכים חזרה בה מכוונתה להגיש תביעות נוספות (הודעת התובעת בפרוטוקול מיום 19.6.12). הסכם יולדות צורף לכתב התביעה מתוך מחשבה של התובעת כי תוגש תביעה נוספת בגינו לאחר שיותר לתובעת לפצל סעדיה. כאמור, תביעה שכזו לא הוגשה ועל כן אין מקום להתייחס להסכם יולדות או לכל טענה של מי מהצדדים הנוגעת להסכם זה, במסגרת פסק הדין.

1. סמכות מר הנדל לאשר את החשבונות לתשלום מכח הגדרתו כ"מנהל" על פי ההסכמים

סע' 1 בהסכמים קובע את הגדרת "המנהל": "מי שנקבע כמנהל מטעם המזמין, לרבות כל אדם המורשה בכתב על ידו לצורך החוזה או כל חלק ממנו".

סע' 60(2) בהסכמים קובע: "שכר החוזה ייקבע סופית על ידי המנהל על יסוד המכפלות של המחירים שבכתב הכמויות..."

מר הנדל נכנס לתפקידו כמהנדס הנתבע בחודש ינואר 2006. קודם לכן עבד כמהנדס ראשי של בית החולים אסף הרופא. בתור מהנדס בית החולים, היה מר הנדל מעורב בשלבי התכנון הראשונים של הפרויקטים. בשלב הביצוע לא היה מעורב, וכאמור נכנס לתפקיד מהנדס החוג לאחר סיום הפרויקטים (פרוטוקול 22.5.14, עמ' 170-171).

ממועד כניסתו לתפקיד אצל הנתבע, מר הנדל חתום על אישור חשבונות שהגישה התובעת, חשבונות ביניים וחשבונות שהוגדרו כ"סופיים", ועל פניות בכתב לנתבע על מנת לשלם לתובעת את החשבונות שאושרו. אין מחלוקת, כי על יסוד חתימתו של מר הנדל העביר הנתבע תשלומים לתובעת בגין החשבונות שאושרו (מוצגים ת/10, ת/8, ת/6, ת/4, ת/3, נ/26, נ/21, נ/20, נ/18, נ/17 ועוד), למעט שלושת החשבונות שבמחלוקת.

1. הנתבע בסיכומי התשובה טוען כי מר הנדל כלל לא היה מנהל ועל כן לא היה מוסמך לאשר את החשבונות הסופיים (סע' 12.2).

טענה זו עדיף היה אלמלא נטענה.

מר הנדל העיד לגבי כניסתו לתפקיד בשנת 2006: "... כשאני הגעתי לחוג הידידים ב-2006 ובדיוק אז כוכבי ושאולוב עזבו ואלי כהן עבר להיות מהנדס ראשי של בית חולים וקרא לי מנהל אדמיניסטרטיבי שקוראים לו אילן יפתח ואמר לי תשמע, אתה חייב לגמור את החשבונות של הקבלן אורלן לפרויקטים שהוא סיים שזה היה טיפול נמרץ אז ותעזור לנו עם זה אני למעשה אמרתי לו שאין לי את הנתונים כי אני לא טיפלתי בתחום הזה אז הוא ביקש ואני הסכמתי וגם משה הרץ הסכים שאנחנו ניקח על עצמנו את המטלה הכבדה הזאת" (פרוטוקול 22.5.14 עמ' 179 ובהמשך בעמ' 180, 182).

כאמור, ממועד כניסתו לתפקיד שילם הנתבע לתובעת חשבונות שאושרו בחתימתו של מר הנדל.

לאחר הגשת התביעה, הנתבע פנה למר הנדל בבקשה שישקול ויבחן בשנית האם אישר את החשבונות שהציגה התובעת בהתאם למוסכם ותשובת מר הנדל היתה "זו דעתנו המקצועית" (עמ' 7 פסקה 25.12 בתצהיר ורון). עצם הפניה מהווה הכרה במעמדו של מר הנדל כמנהל מכח ההסכמים שבין הצדדים.

מר הנדל אישר בחקירתו הנגדית כי התובעת זכאית לקבלת התשלום אשר אושר על ידו בנספחים ד'-ו' בכתב התביעה (פרוטוקול מיום 21.9.14, עמ' 294-295, עמ' 336-337)).

מר שאול שאולוב, אשר היה מהנדס הנתבע עד שנת 2005 העיד כי הוא שאישר את החשבונות שהגישה התובעת לתשלום בגין הפרויקטים עד למועד סיום עבודתו ביום 31.12.05, וממועד זה ואילך אישר את החשבונות מר הנדל שנכנס לתפקיד במקומו (פרוטוקול 2.9.13, עמ' 24-25).

ומעבר לכך, בבקשת רשות להגן לא טען הנתבע כי מר הנדל אינו "מנהל" כהגדרתו בהסכמים והדבר מהווה הרחבת חזית אסורה, כמו טענות נוספות של הנתבע כפי שהובא לעיל.

ועמד על כך גם כב' השופט נ' סולברג בהחלטתו מיום 27.9.12 הדוחה את בקשת רשות הערעור שהגיש הנתבע על ההחלטה להיפוך נטל הבאת הראיות ונטל ההוכחה, בקבעו: "עיון בכתבי הטענות מלמד כי אין מחלוקת בין הצדדים כי החשבונות שהגישה המשיבה אושרו בהתאם לחוזה על ידי נציג המבקשת, ונציג המבקשת אף הבהיר לאחר הגשת התביעה כי הוא עומד מאחורי החלטתו לאשר את החשבונות הללו...."

1. על יסוד האמור אני קובעת, כי הנתבע הסמיך את מר הנדל לאשר בחתימתו את החשבונות שהגישה התובעת. הנתבע מעולם לא הטיל ספק בתוקף הסמכתו של מר הנדל לתפקיד מהנדס הפרויקטים ומכח זה לאשר את החשבונות שהגישה התובעת, והנתבע שילם לתובעת את הכספים שאושרו, למעט אישור החשבונות שבמחלוקת.

לפיכך נדחית טענת הנתבע לפיה מר הנדל לא היה מוסמך מתוקף תפקידו לחתום על שלושת החשבונות שבמחלוקת.

1. מכאן אעבור לבחון האם נפל פגם באישור החשבונות שבמחלוקת על יד מר הנדל, לנוכח טענות הנתבע כי התובעת חתמה על טפסי העדר תביעות עובר לאישורי החשבונות, וכן לנוכח הסכמת הצדדים בהסכמים לפיה לא ישולמו לתובעת כספים בגין התייקרויות, בעוד שאישורי החשבונות שבמחלוקת כללו כספים בגין התייקרויות.
2. אופן אישור החשבונות שהגישה התובעת לנתבע בגין ביצוע הפרויקטים

העד מר סטרונגין (מטעם הנתבע)–

מר סטרונגין החל לעבוד אצל הנתבע בשנת 2001 עד שנת 2010 אז עבר לעבוד בבית חולים אסותא. בתחילה הועסק כמפקח הריסות של הפרויקטים (פרוטוקול 12.5.14, עמ' 95). לקח חלק בתחילת פרויקט טיפול נמרץ אך לא בסיומו (עמ' 101). ליווה את פרויקט רפואה גרעינית עד למסירה (עמ' 102). היה מפקח בשטח ומדד כמויות. תפקידו היה לבדוק האם נתונים שנמדדו ונבדקו בפועל תואמים את החשבון שהגיש הקבלן המבצע (עמ' 106-107).

הוצג לפניו דו"ח סופי טיפול נמרץ שהגישה התובעת מיום 12.2.06 (נספח א2 לחוות דעתו של מר פלג מטעם הנתבע). העד אישר כי הוא עבר על כל הכמויות ביחד עם מר הנדל, שורה שורה, והדו"ח אושר על ידם לאחר בדיקה יסודית (עמ' 109-112).

העד נשאל מדוע בשלב מאוחר יותר אישר נתונים וחשבונות שלא אושרו על ידו בחשבון משנת 2006 ותשובתו היתה שבשנת 2006 לא הוצגו אסמכתאות שמאפשרות אישור כמויות כפי שביקשו. לאחר מכן הוגשו אסמכתאות ואושרו החשבונות המאוחרים (עמ' 117).

העד חזר על כך במפורש בהמשך עדותו (עמ' 121), היינו כי לא היתה כל טעות באישורים וכי לאחר שהתובעת הציגה אסמכתאות והוא נכח לראות שהן תואמות לעבודה שבוצעה בפועל, ניתן האישור. כל האסמכתאות שהוצגו נמצאים בתיקי התובעת המוחזקים בידי הנתבע (עמ' 121, 124). ובהמשך עדותו ענה לשאלות בית המשפט –

"ת. ההסבר שהקבלן הביא אסמכתאות נוספות. אני ישבתי תקופה ארוכה, חודשים עם נציגי הקבלן על אותם חשבונות, השלמות החשבון ב-2008 וכך תוקן החשבון. מדובר בסכום יחסית לא גבוה, אבל היו שינויים, בהחלט. ויש לזה תיעוד. יש חישובי כמויות.

ביהמ"ש: יכול להיות שאדוני קובע איזשהו תיקון או איזשהו מספר בלי אסמכתאות?

ת. אין מצב כזה. מספר כזה זה לא סתם מספר בטופס לעומת מספר בטופס. כל שורה מגובה בתיק של חישובי כמויות ומראים,

ביהמ"ש: איפה נמצאים חישובי הכמויות?

ת. בתיקים. מה זאת אומרת.

ביהמ"ש: ואיפה נמצאים התיקים?

ת. אצל המזמין. בחוג זה היה בחדר ממול המשרדים. אני יודע איפה זה עכשיו? אחרת אי אפשר, אין מצב שכותבים איזשהו מספר, זה פשוט חורה לי הדבר הזה. 2,000 מטר, אני, עוד סכום לא עגול, בשביל הבידור.

...

ביהמ"ש: אחרי שכתבת את המספר, מה אתה עושה עם האסמכתא?

ת. היא מתויקת בתיק של חישובי כמויות. יש כזה תיק שהוא מלווה לחשבון.

ביהמ"ש: למי שייך התיק הזה?

ת. לחוג, לחוג הידידים.

ביהמ"ש: למזמין.

ת. בודאי"

(עמ' 125-127).

בהמשך עדותו נשאל העד כיצד הוא מסביר את העובדה שאושרו כמה חשבונות סופיים בשנת 2005, 2006, 2007 ומה נכון מבין החשבונות. העד השיב כי פרויקט רפואה גרעינית ופתולוגיה היה פרויקט אחד מבחינה חוזית, שהורכב משלושה חלקים: מכון לרפואה גרעינית, מכון לפתולוגיה ומערכות. לא היו בעיות עם הפרויקט לרפואה גרעינית, אם כי היו תוספות. לגבי פתולוגיה, ביצוע הפרויקט התארך והיו עיכובים בהגשת החשבון (עמ' 143-144). בכל מקרה ענה שיש לשאול זאת את המנהלים, התפקיד שלו היה תפקיד זוטר (עמ' 145).

עדותו של העד מהימנה עלי והיא לא נסתרה. התרשמתי מעדותו כי אישורי החשבונות נעשו לאחר עיון, מחשבה ובדיקה מעמיקה של כל דרישה בנפרד. רק לאחר בדיקה בשטח, הצלבת נתונים ואסמכתא כי החשבון תואם את שבצוע בפועל, רק אז אושר החשבון לתשלום. כל האסמכתאות לכך נמצאות בידי הנתבע. החשבונות שהציגה התובעת לנתבע לא אושרו באופן שרירותי, והנתבע לא הוכיח שהיתה סיבה או אינטרס לעד או למי מעובדיו האחרים של הנתבע לחתום על חשבונות שלא הוכחו, במזיד או מתוך כוונה להזיק לנתבע.

1. עדות מר הנדל, מהנדס הנתבע –

מר הנדל העיד על מורכבות הפרויקט וכפועל יוצא מכך, על מורכבות הליך התמחור ואישורי התשלומים (עמ' 172-176). הנתבע העסיק חמישה מהנדסים בכירים אשר תפקידם לאשר חשבונות שהגישה התובעת: מהנדס בנין (מר סימון סולומון), מהנדס מערכות (מר רמי פינצ'ובר), מהנדס מערכות נוסף (מר גבי שישי), מהנדס בנין נוסף (מר דוד סטרונגין), ומר הנדל עצמו שהינו מהנדס מכונות במקצועו (עמ' 178). מר הנדל חתם בתפקידו כממונה, מר משה הרץ חתם בתפקידו כמנהל הפרויקטים בנתבע ושניהם העבירו את החשבון לתשלום לנתבע, הנהלת החשבונות של הנתבע משכה המחאה לטובת התובעת. הספח תוייק (פרוטוקול 22.5.14, עמ' 177-176).

לדברי מר הנדל, בתום הפרויקט הגישה התובעת חשבון סופי. "עכשיו כבר צריך להיכנס באמת לפרטי פרטים ולוקחים כל סעיף והקבלן חייב להגיש דפי מדידה ותוכניות המסומנות ולפי התכניות גם יוצאים לשטח, מודדים ובודקים כל סעיף וסעיף ויש ויכוח. עכשיו אין ויכוח לדוגמא על מכפלות של כמות ומחיר יחידה לפי מכרז שלא היה שינוי. יש ויכוח, או בואו נגיד דיון עם הקבלן על נושאים של חריגים, סעיפים חריגים שלא הוגדרו מלכתחילה אבל הוא ביצע אותם. הוא ביצע אותם כי הוא היה צריך לבצע ואנחנו אמרנו להם לבצע, או אנחנו או מישהו אחר במערכת. ואז צריך לתמחר את הדבר הזה..." (עמ' 177).

1. על פי עדותו של מר הנדל, התובעת הגישה ארבעה חשבונות סופיים עבור פרויקט טיפול נמרץ. כולם אושרו "בתהליך מאוד מאוד סיזיפי ועם התקדמות ועם ויכוחים ועם הצגת פרטים ועם דיונים רבים" (פרוטוקול 21.9.14, עמ' 239).

מר הנדל העיד כי הנהלת הנתבע ביקשה ממנו ומשאר חברי הצוות שלא לסיים את החשבונות הסופיים של שלושת הפרויקטים עד שהתובעת לא תסיים את פרויקט יולדות- סיום בניית חדרי לידה קבועים (פרוטוקול 22.5.14 עמ' 175)

בהמשך הבהיר כי פרוייקט חדרי הלידה הסתיים בשנת 2008 כאשר הנתבע יצא למכרז של חדרי לידה (עמ' 319).

היינו, כעולה מעדותו של מר הנדל, הנהלת הנתבע השהה את סיום בדיקת החשבונות הסופיים של התובעת עד לשנת 2008, וזאת למרות שהעבודה הסתיימה בשנת 2005.

מר הנדל נשאל מדוע לאחר שהתובעת הגישה חשבון סופי שאושר בשנת 2006, לפתע פתאום אושרו לה לתשלום בשנת 2008 "כמה מיליונים סתם". תשובתו היתה חד משמעית שדבר לא נעשה "סתם" וכי לכל יש סיבה ויש תיעוד: "...היו אחר כך דיונים נוספים לסעיפים שאינם מכפלות של עלות וכמות אלא עבודות שהוגדרו על ידי הקבלן בזמנו או סעיפים שהם נקראים מנהליים ולא הנדסיים שעל זה התקבלו ההחלטות של הנהלת בית החולים מה לשלם וכמה לשלם ומתי לשלם ... וסוכם עוד דבר אחד על פי הדרישה של הנהלת בית החולים וזה נאמר לקבלן גם בפירוש שהטיפול נמרץ לא ישולם לו שום דבר עד שלא גומרים פרויקט שרץ אז שנקרא חדרי לידה. ואז כל הבדיקות האלה זה לא חשבונות סופיים וזה לא לסגור חשבון" (עמ' 286). בהמשך פרט מר הנדל באשר לסיום פרויקט חדרי לידה, כי מדובר בסיום פרויקט חדרי לידה סופיים אשר הסתיים בשנת 2008 (עמ' 287).

1. מר הנדל אישר בחקירתו כי השיטה לפיה חתם על החשבונות בסופו של תהליך היתה ידועה להנהלת בית החולים ולמנהלי הנתבע, לרבות עורכי דינם "... הכל בידיעתכם והכל מתועד והכל בהסכמה" (פרוטוקול 21.9.14 עמ' 245-246). וכן בהמשך העיד: "התנהלו מספר רב של דיונים, לא בינינו לבין עצמנו, אלא בינינו לבין הנהלת בית החולים, והסוגיה הזאת עלתה ונדונה, נדמה לי שגם אתם הייתם שותפים בחלק גדול מהישיבות האלה... עורכי הדין של החוג" (עמ' 316, עמ' 318).
2. עדותו של מר הנדל מהימנה עלי והיא לא נסתרה.

מר הנדל חזר ופרט את תהליך אישור החשבונות שהגישה התובעת, ועדותו תאמה את ההליך כפי שתואר על ידי העדים האחרים. מר הנדל שכנע בעדותו מדוע האישור ניתן רק בשנת 2008, אף שהעבודות הסתיימו שלוש שנים קודם לכן – שיהוי שנגרם בעטיו של הנתבע ועל פי בקשתו, ועדותו זו תאמה את עדותו של מנהל התובעת, מר בוטנרו (ר' להלן).

1. וכאמור לעיל, הנתבע לא הצביע על סיבה כלשהי אשר גרמה למר הנדל, המהנדס המנהל מטעמו, וכן למר סטרונגין, אף הוא עובד של הנתבע, לאשר את הסכומים באופן שרירותי ושלא כדין. לא במזיד, ולא מתוך כוונה לגרום לנתבע נזק. וכבר עמדתי על כך שהנתבע הוא שמינה את ה"ה הנדל וסטרונגין לאשר את החשבונות (עמ' 123, 124 בפרוטוקול, בדיון מיום 22.5.14 עמ' 186 בפרוטוקול, דיון מיום 21.9.14 עמ' 232, 278,279).
2. הטענה בדבר חתימת התובעת על טופס העדר תביעות

בפסק הדין מיום 10.5.10 התייחסתי לארבעה טפסי העדר תביעות עליהם חתומה התובעת, אשר צרף הנתבע לתצהיר ורון (נספחים י', כה', ל', לב'), ונמצא שאין באף אחד מהם כדי להוות מכשול לתובעת בהגשת שלושת החשבונות אשר אושרו בשנת 2008. נמצא לגבי אותם טפסי העדר תביעות, כי הם אינם רלוונטיים לחשבונות שהוגשו.

מסקנתי כמפורט בפסק הדין מיום 10.5.10 לא השתנתה אף לאחר חקירות נציגי הצדדים ועדיהם.

1. נספח י' (מוצג נ/14) עניינו פרויקט יולדות, אשר כאמור אינו רלוונטי לתביעה.

נספחים כה, ל, ו-לב' רלוונטיים לפרויקט רפואה גרעינית.

הנתבע לא טען כי התובעת חתומה על טופס העדר תביעות כלפי פרויקט טיפול נמרץ בגינו אושר לתשלום החשבון נספח ד' בכתב התביעה.

1. נספח כה הנו טופס העדר תביעות עליו חתומה התובעת בקשר לקבלת סכום של 373,281 ₪ בעבור פרויקט רפואה גרעינית, וע"ג הערה: "מגיע עוד תשלום לקבלן ... (מבנה 3) עם קבלת החשבון והתשלום יחתום הקבלן על העדר תביעות לשני הסכומים".

על ההערה חתם מר שאולוב ביום 14.7.05.

התשלום בסך 373,281 ₪ אושר לתובעת ביום 21.3.05 בחתימת מר שאולוב על גבי מסמך חשבון סופי שהגישה התובעת לנתבע ביום 21.3.05 וע"ג הערה, כי הסכום לתשלום אינו כולל את מבנה 3 (מוצג נ/15).

מכאן, כי הנתבע אישר לתובעת את הסכום לתשלום, כשהוא אינו כולל סכום נוסף שמגיע לתובעת בגין מבנה שהוגדר כ"מבנה 3", וברי כי אין לראות בחתימת התובעת על הטופס נספח כה' העדר תביעות, אלא ככל שהוא נוגע לתביעות תשלום של התובעת לגבי הפרויקט לגבי סכום המגיע לה, למעט בגין אותו מבנה 3.

1. מעדותו של מר הנדל עולה כי לאחר חתימת התובעת על טפסי העדר תביעות (נספחים ל' ו-לב') המשיכה התובעת לבצע עבודות בניה במכון לרפואה גרעינית, תוספות ושינויים אשר כולם היו באישור ובהנחיה של הנהלת הנתבע (פרוטוקול מיום 22.2.15, עמ' 311-313). לעדותו, טפסי העדר תביעות עליהם חתמה התובעת היו לנגד עיניו כאשר אישר את החשבונות לאחר מכן, והעבודות בגינן נחתמו טפסי העדר תביעות אינן אותן עבודות בגינן אושרו הסכומים (עמ' 334-335 בפרוטוקול).

גם מעדות מר בוטנרו, מנהל התובעת ובעל המניות בה, עולה כי חתימתו על טפסי העדר תביעות נספחים ל' ו-לב' (מוצגים נ/30 ו-נ/31, בהתאמה) מתייחסות לתוספות שלד בלבד (פרוטוקול 15.3.15 עמ' 408-411). העד אישר כי כל העבודות הסתיימו בשנת 2005 (עמ' 411) אך הסכום שאושר בשנת 2008 "... כנראה שהוא היה תוספת למכשור והגדלת המכון, ומכיוון שהוא במסגרת הפרויקט הכללי, הוא נרשם בשמו איך שקוראים לו והיה בתפר, מה שנקרא – היה בתפר בין הקומות. זה חלון משותף שחלקו שייך לגרעינית וחלק שייך לפתולוגיה. יתר הסכום הוא לעבודות הגמר. אבל בנושא שאתה שואל אותי על התמחור, אני נותן לזה דגש שוב פעם, העניין הוא שבחשבונות האלו למה שגלגלו אותי בהוראות מנהל בכתובים על אותם שנתיים וחצי, פלוס המשא ומתן, הייתי זכאי לקבל ריבית על פיגורים..." (עמ' 412). בהמשך העיד, כי במשך שנתיים וחצי הפנה הנתבע את התובעת לנהל מו"מ ונתן הנחייה שלא לסיים את החשבון, ועל כן התובעת היתה זכאית לתשלום עבור התייקרויות (עמ' 413-414).

מר בוטנרו העיד כי לא חתם על טופס העדר תביעות בנוגע לפרויקט טיפול נמרץ (פרוטוקול 15.3.15 עמ' 388).

מר סטרונגין העיד לעניין נספח ל' לתצהיר ורון, כי הוא נחתם בקשר לתוספת בניה של מבנה קטן המהווה חלק מפרויקט רפואה גרעינית ופתולוגיה (עמ' 130 בפרוטוקול 12.5.14).

1. הטענה בדבר אישור כספים לתשלום בגין התייקרויות בניגוד למוסכם

לעניין זה העיד מר חיים בוטנרו –

ביחס לפרויקט פתולוגית הסביר, כי הפרויקט היה אמור להתבצע בשלב אחד, והנתבע קיבל מהתובעת הנחה. בהמשך פוצל הפרויקט לשניים וזו הסיבה להתייקרות והתמחור. הכל היה מתועד והתיעוד נמצא אצל הנתבע (פרוטוקול 15.3.15, עמ' 391).

לטענת התובעת, בשל הימשכות הפרויקט ומשיכת מועדי אישור החשבונות הסופיים, היא היתה זכאית לקבל ריבית פיגורים ע"פ ריבית החשב הכללי. הנתבע המיר את ריבית הפיגורים בהתייקרויות, ובכך הפסידה התובעת 2-2.5 מיליון ₪ (15.3.15, עמ' 407).

בהמשך העיד כי הצדדים ניהלו מו"מ בעניין ולבסוף הנתבע שילם לתובעת התייקרויות במקום ריבית פיגורים (עמ' 459).

מר סטרונגין העיד כי קיבל הוראה בעל פה לא לאשר ריביות, ואולם כן לאשר תשלום עבור התייקרויות. העד חזר על כך שהוא עומד מאחורי חתימתו (עמ' 136-137).

בהמשך העיד כי הוא קיבל הוראה ממנהליו – מר הנדל ומר משה הרץ – לחשב התייקרויות (פרוטוקול 22.5.14, עמ' 151, 159). ההתייקרויות חושבו על פי מחירי החוזה, הוא ערך את החישובים.

בהמשך אישר העד כי מדיניות הנתבע היתה, מאז ומתמיד, שלא לשלם התייקרויות, אך במקרה הספציפי הזה ניתנה הוראה להיכנס לגופו של עניין ולשלם התייקרויות (עמ' 162).

העד הכחיש בכל תוקף את הטענה שרצה לרצות את התובעת ולכן אישר התייקרויות (עמ' 165).

עדות מר הנדל – מר הנדל העיד כי הוא ומר משה הרץ, מנהל הפרויקטים, הציעו להנהלת הנתבע לשכור שירותי כלכלן על מנת שיחשב את ההתייקרויות, והנתבע סרב (פרוטוקול 21.9.14 עמ' 262). נושא ההתייקרויות נדון מול הנהלת החוג ועורכי הדין היו שותפים לדיון זה. לבסוף אושר תשלום התייקרויות למרות האמור בחוזה, לפיו עד תקופה מסוימת לא מגיע התייקרויות (פרוטוקול 22.2.15 עמ' 316).

1. העדויות הללו לא נסתרו, ומהן עולה כי הנתבע אישר לתשלום התייקרויות לתובעת, מעבר למוסכם, וזאת לנוכח חלוף הזמן והעיכוב מצד הנתבע בתשלום החשבונות הסופיים.
2. התנהלות הנתבע –

יצויין, כי הנתבע נמנע מלהביא לעדות את מנהל בית החולים בתקופה הרלוונטית, מר דוידזון, וכן נמנע מלזמן את מי מחברי הנהלת הנתבע בתקופה הרלוונטית, בה שימש מר הנדל כמהנדס הנתבע. כולם או מי מהם יכלו להעיד ולהאיר נושא סמכותו של מר הנדל לאשר את החשבונות שבמחלוקת או העדרה.

מר הנדל עצמו העיד, עדות שלא נסתרה, כי כל פעולותיו נעשו בידיעת מנהלי הנתבע ובהוראותיהם, בעיקר בכל הנוגע לאישור התייקרויות מעבר לאמור בהסכם.

גם מנכ"ל הנתבע דהיום, מר אריאל פוקס, לא הובא למתן עדות, הוא אף לא היה נוכח בדיונים, וזאת חרף בקשת בימ"ש כי יגיע לדיון וחרף הבטחת נציג הנתבע כי כך

ייעשה (!) (פרוטוקול מיום 22.2.15, עמ' 325 שורה 20).

הימנעות זו של הנתבע מלהעיד גורמים רלוונטיים מקימה חזקה שלו היו הללו מובאים לעדות, היתה עדותם תומכת בגרסת התובעת דווקא (השווה ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (27.7.08)).

1. העדר צורך במינוי מומחה

בסיכומי הנתבע נטען כי קיים צורך למנות מומחה בתיק, מטעם בית משפט "שיבחן את העובדות לאשורן" ולטענת הנתבע אף בימ"ש הביע עמדתו, כי יש לשקול מינוי מומחה לאחר הגשת הסיכומים.

לנוכח התרשמותי מעדויות הצדדים ומסקנותיי דלעיל, לא מצאתי כי יש צורך במינוי מומחה. השאלה שבמחלוקת הנה, כאמור, האם אישורי החשבונות נחתמו על ידי מר הנדל בסמכות, ונמצא כי התשובה לכך חיובית.

נדחתה טענת הנתבע כי יש להכריע עובדתית בשאלת עצם ביצוע עבודות הפרוייקט על ידי התובעת על פי ההסכם וחישובי השכר המגיע לתובעת בהתאם לעבודות שביצעה. שאלה זו, לו היתה עומדת לדיון, ייתכן והיתה מצדיקה מינוי מומחה, אך לא כך הוא, ונקבע כי שאלות אלו מהוות הרחבת חזית שלא כדין.

משהציגה התובעת חשבונות סופיים שהגישה לנתבע לתשלום, חשבונות אשר אושרו בחתימת נציג הנתבע המוסמך לכך על פי ההסכמים שבין הצדדים, ומשהנתבע אינו מכחיש את חתימת נציגו (מר הנדל) ולא טען בכתב הגנתו טענות הנוגעות לסכומים והתאמתם לעבודה שבוצעה בפועל, אלא הגנתו הוגבלה לשאלות: האם החתימה נעשתה תוך חריגה מסמכות; האם היה מר הנדל מוסמך לאשר התייקרויות והאם האישור ניתן לאחר חתימת טופס העדר תביעות - הרי שמדובר בשאלה שאינה מצריכה מינוי מומחה.

1. טענת הנתבע בדבר אי הפחתת תשלומים ששולמו לתובעת

לטענת הנתבע לתובעת שולמו 300,000 ₪ ביתר אותם יש להפחית מכל סכום שיאושר בפסק הדין.

דין הטענה להידחות. מעבר לכך שהנתבע לא הוכיח את הסכום ששולם לכאורה ביתר, ולא הציג כל מסמך לפיו נעשתה פניה מטעמו לתובעת במהלך כל השנים לאחר סיום העבודות, הנתבע לא הגיש כתב תביעה בנדון.

1. סוף דבר
2. התביעה מתקבלת במלואה.
3. הנתבע ישלם לתובעת סך 5,856,547 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
4. הפיקדון שהופקד על ידי הנתבע בקופת בימ"ש, בסך 3 מיליון ₪, יועבר לידי התובעת באמצעות ב"כ על חשבון הסכום הפסוק, וזאת בחלוף 15 יום ממועד מסירת פסק דין זה לנתבע.
5. הנתבע ישא בהוצאות התובעת בגין תשלום אגרת בימ"ש בסך 73,207 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלום האגרה ועד התשלום בפועל, וכן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 300,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ו, 24 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.