<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עוה"ד עידית פלד

הנאשם בעצמו וב"כ עוה"ד דובין

עוה"ד מחמוד חלאילה – כונס נכסים של המקרקעין נשוא כתב האישום

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הנאשם הודה, מבקש לבצע את צו ההריסה והדבר נמנע ממנו בשל התנגדותו של עוה"ד חלאילה אשר מונה לכונס נכסים על הנכס נשוא כתב האישום. משכך, בקשתי להזמין את כונס הנכסים למתן עדות במסגרת הטיעון לעונש.

עוה"ד מחמוד חלאילה:

למעשה הצו כונס נכנסים ניתן ביום 23.4.11 הוא אומר שראש לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב מינה אותי ככונס נכנסים על הנכס.

העתק צו המינוי מוגש ומסומן – נ/1.

מוניתי למימושה של משכנתא שניתנה לטובת ישראבטון ובנק מרכנתיל דיסקונט.

בנק מרכנתיל דיסקונט לטובתו היתה רשומה משכנתא מדרגה ראשונה ולישראבטון היתה רשומה משכנתא מדרגה שניה על אותו נכס. חברת עאסליה למסחר כללית ותובלה בע"מ פדתה את שתי המשכנתאות והפכה להיות הזוכה בשני תיקי ההוצל"פ.

תיק ההוצאה לפועל שהיה על שם בנק מרכנתיל נסגר ותיק שהיה על שם ישראבטון 0149870096. התיק הזה המשיך להיות פעיל וחב' עאסליה הפכה להיות הזוכה בתיק. פנינו ללשכת ההוצל"פ בשם ישראבטון להחלפת כונס נכסים מעו"ד מזאיוף לעו"ד חלאילה. מוניתי ב-23.4.11 ככונס נכסים לאחר שאותה בקשה נענתה.

עוד לפני היה גם את המפרק הזמני והמפרק הקבוע שמונה לחברה אשר ניהלה את עסקיה מהמקרקעין שבבעלות הנאשם. (יאיר אקסלרוד חב' לחומרי בניין בע"מ).

על הנכס הזה מונו כמה כונסי נכסים, שלושה כונסים. אני אחד מהם ועוד מפרק זמני. בסוף כולם יצאו מהתמונה ואני נשארתי בתוך התמונה של הנכס.

נכס המקרקעין נמכר על ידי ככונס לחברת עסאליה ולמכר ניתן צו על פי סעיף 34 לחוק המכר. שזה היה ב-31.7.11.

אני מציג לעיון בית המשפט מסמכים הנוגעים לעסקת המכר:

הסכם המכר, הדיווח למסר שבח והחלטת ראש ההוצל"פ לרבות הצו על פי סעיף 34 לחוק המכר.

קובץ מסמכי עסקת המכר הוגש וסומן – נ/2.

על הנכס כמובן שילמו ארנונה, לאחרונה שולם כ-200,000 ₪. חב' שובלית 2000 בע"מ, היא זו שמשתמשת בנכס כיום.

יש מחלוקת ביני לבין משרדי הגביה של עירית נתניה בעניין תקופות חיוב הארנונה.

עמדתי הברורה היא שהמקרקעין נלקחו מהנאשם אין בכוחו של הנאשם לעלות על המקרקעין, אינני מתיר לו לעשות כן.

לשאלה האם בדעתי לקיים את הצו, אני משיב כי עד היום טרם פנו אלי. החזקה במקרקעין עדיין בידי. מאז שנודע לי על הדיון הזה, עשיתי בדיקה לגבי נכסים באותו ציר, כולם בשימוש חורג, אפעל באופן מידי להגשתה של בקשה לשימוש חורג. ואם תהיה כל כך מניעה או מצב שבו לא אוכל לקבל היתר או שימוש חורג, אפעל להריסת המקום. או אנחה את הקונה להריסת המקום. אני לא ידעתי שלא ניתן לקבל היתר על שימוש חורג, בדקתי וכן ניתן. כולנו באותה בעיה. מאגד עד המקום האחרון, כולם באותו בעיה, למה להם יש ולי אין. אני הולך לכל הנוגעים בדבר לשבת איתם. אני כונס נכנסים מטעם בית המשפט.

הנאשם:

בעבר הובטח לי שאקבל שימוש חורג. הוועדה היתה אצלי במגרש, הבטיחו לי שיסדרו ושום דבר לא התבצע. סחבת מפה עד לא יודע מה.

ב"כ המאשימה:

היתה בקשה משנת 2004. בקשה 20040071 לאישור של מבנים ושימוש חורג מחקלאי למפעל ובישיבת וועדה מקומית מ-20.8.06, הבקשה אושרה להקלה לשימוש חורג ל-3 שנים בתנאים, בין היתר אישור הוועדה לשמירת קרקע חקלאית והסכמת הועדה המחוזית וביצוע הריסות כפי שהיה מסומן בבקשה/בתוכנית ומאז לא התקדם דבר.

מציגה את ההחלטה – הוגשה וסומנה ת/1.

עוה"ד מחמוד חלאילה:

מפנה להסכם המכר סעיף 2 (מצטט).

בנוסף על היותי כונס נכסים של הנכס, אני משמש כב"כ הקונים הן בכשרותי ככונס והן בהיותי ב"כ הקונים אני מצהיר ומאשר כי הקונים ואנוכי היינו מודעים בכל עת רלבנטי לקיומו של צו ההריסה כפי שבאה לידי ביטוי ברישום בטאבו ובחוות דעת השמאי.

דבר קיומו של צו ההריסה לא נזכר בגוף הבקשה שהוגשה ראש ההוצאה לפועל לצורך אישור המכר, אך הצו בא לידי ביטוי בנסח הטאבו וכן בחוות דעת השמאי, אשר צורפו לאותה בקשה.

ב"כ המאשימה:

בשום שלב הנאשם לא קם ואמרה, רגע תעצרו, יש צו הריסה.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

מדובר באי קיום צווי בית המשפט בתיקים ת"פ 1491/95, ועמ"ק 7733/04.

מבקשת להגיש כתבי האישום וגזרי הדין בתיקים הנ"ל – מוגש ומסומן ת/2, ת/3.

בדצמבר 96 הורשע הנאשם בתיק 491/95 – ת/2, על פי הודאתו בבניה ללא היתר ברחוב הרכבת. בגזר דין מיולי 98 בית המשפט גזר על הנאשם קנס כספי, צו הריסה דחוי למשך 12 חודשים והתחייבות כספית.

באוגוסט 2004, הוגש כתב אישום נוסף באשמת אי קיום צו בית המשפט וביצוע עבודות נוספות ללא היתר – ת/3. הנאשם הורשע על פיה הודאתו בספטמבר 2005 בעבירות נשוא כתב האישום ובגזר דין מפברואר 2006 בית המשפט גזר על הנאשם צו הריסה לגבי הבניה החדשה אשר נדחה למשך 10 חודשים. קנס כספי בסך 40,000 ₪ והתחייבות כספית.

בביקורות מפקח הבניה מדצבמר 2008, מאי 2009, נמצא כי צווי בית המשפט לא קויימו במלואן ולא נהרסה כל הבניה נשוא הצווים השיפוטיים והוגש כתב האישום בתיק דנן.

כאמור בת/1, ננקטו הליכי רישוי שנזנחו באוגוסט 2006.

לטענת הנאשם, השטח נשוא כתב האישום, הועבר לשליטה של כונס נכסים עקב קשיים כלכליים ובהחלטה מאפריל 2011 – נ/1 מונה כונס נכסים על זכויות הנאשם ואשתו במקרקעין ולנאשם אין יותר שליטה על שטח הבניה ולא יוכל לבצע את ההריסה כך לטענתו.

נטען גם כי הנאשם ירד מנכסיו.

מהמסמכים נ/1, נ/2 ומעדותו של כונס הנכסים עולה כי מדובר במינוי כונס נכסים לצורך מימוש משכנתא. מינוי הכונס נעשה באפריל 2011 בעוד שהעבירות נשוא כתב האישום בוצעו זמן רב לפני מינוי הכונס והמועדים בכתב האישום מתייחסים לתקופות שבין 2004 ל-2006 ועד לשנת 2009. כאשר כאמור מדובר בצו אחד שניתן בשנת 98.

על פי השקפתנו מינוי כונס הנכסים הינו נתון לחומרה ולא לקולא. הנאשם וודאי היה מודע להידרדרות מצבו הכלכלית, הדרדרות אשר הובילה למינוי כונס נכנסים לצורך מימוש משכנתא על המקרקעין, והנאשם ידע שקיימים צווי הריסה שמחייבים אותו להרוס, חריגות בניה נרחבות במקרקעין ואף הורשע בגין אי קיום צו בית המשפט , בפעם הקודמת.

ובמקום למלא את צווי בית המשפט טוען כי היום מנוע מלקיימה.

גם מכונס הנכסים הבנו שהנאשם לא העמיד בפני ראש ההוצל"פ החייב בתיק באופן מפורש וברחל ביתך הקטנה את עובדת קיומו של צו הריסה על הנכס ו/או את רצונו לבצע את הצו השיפוטי טרם המכר, על מנת שלא יימצא מצב בו הוא לא יוכל לבצע את הצו. ועל כן, גם אם נקבל את הטענה כי כיום ייקשה על הנאשם לבצע את הצו, הרי שמלין זאת על עצמו ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו, ובהתנהגותו זו יש משום זלזול בוטה וגס בצווי בית המשפט.

יתרה מכך, לנאשם הרשעות קודמות. בשנת 93 הוגש נגד הנאשם כתב אישום בת"פ 347/93 – ת/4. שם דובר היה בבניה במקום אחר ברחוב הרצל במכולות המשמשות למחסנים לחומרי בניין בחצר מגרש. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובנסיבות בהן סולקו המכולות מהמקום, הוטל עליו קנס כספי.

כתב אישום נוסף 73/95 – ת/5, באשמת שימוש חורג וסטיה מהיתר ברחוב הס. במקום שמיועד לבית חרושת לקרח שימש כמחסן לחומרי בניה. גם שם הורשע הנאשם.

סיכומו של דבר בנסיבות העניין, התביעה סבורה כי מתחם העונש ההולם עומד על רף גבוה. יש להטיל על הנאשם קנס מכביד. כמו כן מבקשים להפעיל את ההתחייבות הכספית עליה חתם הנאשם במסגרת תיק עמ"ק 7733/04 ואני מגישה את ההתחייבות – ת/6.

ולהטיל על הנאשם מאסר בפועל על פי הפסיקה עבירה על אי קיום צו בית המשפט מצדיקה מאסר בפועל שיהיה בו כדי לבטא את החומרה המיוחסת לעבירת אי קיום צו בית המשפט. וודאי בנסיבות המחמירות בענייננו שעה שמדובר בעבירת אי קיום צו בית המשפט בפעם השניה, הנאשם למעשה הוא זה שהביא על עצמו את המצב בו לטענתו אין הוא יכול לקיים את הצו השיפוטי, על אף שיכול היה לעשות כן במשך השנים הרבות מאז הוטלו הצווים השיפוטיים ועד למינוי הכונס בשנת 2011 ועל כן, נבקש להטיל עליו מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם:

היות והמאשימה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר בפועל. מבקש להפנותו טרם הטיעונים לממונה על עבודות השרות. כמו כן אבקש לשלוח אותו לשרות המבחן. יש נסיבות קשות.

<#2#>

החלטה

הממונה על השרות מתבקש לחוות דעתו ביחס לאפשרות שיבוצו של הנאשם בעבודות שרות אם וכאשר יימצא שמן הראוי לעשות כן.

דוחה לחוות דעת ממונה והמשך טיעונים לעונש ליום 21.2.13 שעה

ניתן ליצור קשר עם הנאשם בטלפון: 052-6644660 או באמצעות בא כוחו עוה"ד דובין מספר : 052-2446951.

המזכירות תסרוק את ת/1 עד ת/7 וכן את נ/1, נ/2.

עותק מהפרוטוקול יישלח לממונה על עבודות השרות. <#3#>

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"ג, 20/12/2012 במעמד הנוכחים.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ז' טבת תשע"ג, 20/12/2012 במעמד הנוכחים.