לפניי בקשת הנתבעים לעיון מחדש בהחלטה בדבר הגשת תצהירים מיום 23.4.2012, וכן בקשה להעברת התביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, מן הטעם כי מדובר בתביעה אשר בירור טענותיה הינו סבוך, ואינו מתאים להתברר בסדר דין מהיר.

התביעה הוגשה על פי סעיף 81 א' 1 לחוק ההוצל"פ בגין אי תשלום עבור אירוע בר מצווה אשר הוזמן אצל התובעת באולמי "הרקיע והתקיים ביום 1.1.09.

הנתבעים טענו כי מי מבעלי התובעת בזמן האירוע חב להם כספים בגין עבודות אשר בוצעו עבורה בשנת 2006, ועומדת להם טענת קיזוז.

לטענת הנתבעים הבעלות באולמי "הרקיע" במשך השנים הוחלפה או משותפת למספר חברות, והעבודה הוזמנה ע"י מר רפי מיכאלי אשר הציע את עריכת האירוע בתשלום עבור החוב לנתבע מס' 1.

להלן תפורטנה הבקשות, התגובות וההחלטות מבחינה כרונולוגית אשר נידונו במסגרת התביעה לאחר החלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום 27.4.11 ומיום 26.7.11, בדבר קבלת בקשת הרשות להתגונן והעברת התביעה לסדר דין מהיר.

ביום 31.7.11 נתנה החלטת בית המשפט על קיום מועד ישיבה מקדמית בתיק וכן, החלטה המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית תוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.

ביום 4.10.11 הוגשו לתיק בית המשפט תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת.

ביום 23.10.11, הוגשה בקשת ב"כ הנתבעים למתן אורכה של 30 יום לצורך הגשת התצהירים מטעמה, מן הטעם שב"כ הנתבעים זקוק לשהות נוספת לצורך השלמת התצהירים.

ביום 24.11.11 נתקבלה תגובת התובעת לבקשת הנתבעים להארכת מועד הגשת תצהירים. ב"כ התובעת טען כי נודע לו לראשונה על הבקשה באקראי באמצעות מערכת "נט המשפט". הבקשה לא הועברה לידיעתו ו/או תגובתו. ב"כ התובעת ביקש כי בית המשפט יורה כי התצהירים אשר הוגשו מטעמם של הנתבעים בהליך בקשת הרשות להגן, יהוו את התצהירים היחידים אשר יוגשו מטעם הנתבעים וכי לא תותר הגשת תצהירים נוספים מטעמם.

תצהירי התובעת הוגשו לצד שכנגד 8 ימים טרם המועד הקבוע להגשת התצהירים, ביום 26.10.11 מאחר והמדובר בהליך התנהל בסדר דין מהיר היה על הצדדים להגיש תצהירים יחד, זאת על מנת שלא ייווצר יתרון דיוני למי מבין הצדדים.

ביום 27.11.10, נתקבלה תשובת הנתבעים לתגובת התובעת. בתשובה טענו כי תצהירי התובעת הומצאו לה באמצעות הפקס, באופן לא ברור וללא נספחים, ואין לראות בכך כי התמלאו דרישות המצאה כדין. תצהירו של מר מיכאלי לא הומצא לידיהם בדואר, וגרסתו אף לא הובאה בבקשת הרשות להגן. על כן, על מנת שהנתבעים יוכלו להתייחס לטענות המובאות בתצהירו של מיכאלי נדרש כי התצהיר יומצא לידיהם בדואר. בבקשה זו התבקשה ארכה נוספת בת 30 יום לצורך הגשת התצהירים מטעם הנתבעים.

ביום 2.1.12 הוגשה מטעם ב"כ התובעת בקשה למתן החלטה בדבר אי הארכת המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטען הנתבעים. בית המשפט התבקש להורות כי הנתבעים ויתרו על זכותם להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם, זאת מן הטעם שמאז תגובתם האחרונה של הנתבעים, ביום 27.11.11, לא הוגשו התצהירים מטעמם. אף בבקשתם הראשונה למתן ארכה, לא נשמעה טענה כי התצהיר אשר הומצא לידיהם אינו קריא. מכל מקום, באין החלטת בית משפט המאשרת את מתן הארכה כמבוקש, היה על הנתבעים להגיש תצהיריהם במועד, ואין בטענה זו לבדה להצדיק את אי הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים.

ביום 23.4.12 נתנה החלטה המורה כי באין החלטה המאשרת לנתבעים להגיש תצהיריהם במועד אחר מזה שנקבע , היה עליהם למלא אחר ההחלטה מיום 31.7.11. על כן, בית המשפט אינו מתיר את הגשת תצהיריהם של הנתבעים.

כאמור, ביום 29.4.12 הוגשה בקשת הנתבעים לעיון מחדש בהחלטה לעניין הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. הנתבעים חוזרים וטוענים כי יש חשיבות להתייחסותם בתצהיר לגרסתו של מיכאלי. תצהירי הנתבעים לא הוגשו מאחר ולא נתקבלה כל החלטה בבקשות הארכה אשר הוגשו מטעמם, ולא רצו להגיש תצהיר שלא על דעת בית המשפט. עוד נטען כי בשל מורכבות הטענות, יש לעביר את בירור התביעה להליך של סדר דין רגיל. לחילופין, מבוקש מטעמי צדק לראות בתצהיר אשר צורף לבקשת הרשות להגן ולבקשה עצמה כתצהיר עדות ראשית מטעמה.

ביום 13.5.12 נתנה החלטה לתגובת התובעת לעניין העברת התיק לסדר דין רגיל.

ביום 15.5.12 הוגשה תגובת לעניין העברת בירור התביעה לסדר דין רגיל. הטענות מפורטות להלן.

התובעת מתנגדת להעברת התביעה לסדר דין מהיר, זאת מן הטעמים שלהלן:

א. שווי התובענה אינו עולה על הסכום של 75,000 ₪ כפי הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, לצורך הגשת התביעה בסדר דין רגיל, ואף לא על הסכום של 50,000 ₪ אשר היה קבוע טרם תיקון הסכום בתקנות סדר הדין האזרחי.

ב. מדבר בסכסוך פשוט על רקע חוזי וטענת קיזוז מטעם הנתבעים. תיקים מסוג זה מתבררים כדבר שבשגרה בסדר דין מהיר. השאלה המרכזית בתביעה זו היא האם הנתבעים רשאים לטעון טענת קיזוז כלפיי התובעת, כאשר בעל הזכות בחוב הנטען בטענת הקיזוז הינו בעל אישיות משפטית נפרדת מזו של הנתבעים והוא, חברת "גל כיפוף בע"מ", אשר בבעלות הנתבע 1. הנתבעים מודים כי החוב נוצר על ידי אישיות משפטית נפרדת מזו של התובעת, "אתרוג נכסים כסופים בע"מ", דהיינו על ידי חברת "הרקיע אולמות ואירועים בע"מ" החתומים על שוק התשלום או "אולמי הרקיע" כפי המופיע בהזמנת העבודה. "חברת אולמות ואירועים בע"מ" כאמור בסיכומי הנתבעת בבקשת הרשות להגן.

לטענת התובעת, אין לראות בטענות העולות בטענת הקיזוז כשאלות משפטיות או עובדתיות סבוכות ומורכבות. הנתבעות אף לא פירטו מדוע המדובר בטענות אשר הינן מורכבות וסבוכות, כטענתן.

ג. התביעה אינה מרובת צדדים, העדים מטעם הנתבעים נחקרו ולתובעת אך שני עדים מטעמה.

ד. אין המדובר בתביעה אשר לתוצאותיה תהיה השפעה על הציבור.

ה. התביעה הוגשה בשנת 2009, לפני למעלה מ 3 שנים וזו טרם הוכרעה. הנתבעים עושים כל שלאל ידם על מנת להשהות את בירור התביעה ואינם מקיימים החלטות בית המשפט בדבר הגשת תצהירים מטעם. על כן, נוטה הכף לטובת התובעת להמשך בירור התביעה במסגרת הליך זה.

ו. לנתבעים נתנה רשות להתגונן לפני למעלה משנה, תצהירי התובעת הוגשו לפני כ 7.5 חודשים, ואילו הנתבעים לא ציינו מהו המועד בו נתחוור להם כי מדובר בתביעה העוסקת בסוגיה סבוכה.

בדיון שהתקיים ביום 21.5.12, הופיעו ב"כ התובעת, נציג החברה התובעת, וכן, ב"כ הנתבעים.

לטענת ב"כ הנתבעים, הנתבע 1 חולה, והנתבעת 2 לא יכלה להופיע לדיון. לא הוצגו בפני בית המשפט אישורים רפואיים בעניין סיבת אי הופעתו של הנתבע 1.

טענות הנתבעים

ב"כ הנתבעים חזר על טענתו כי בירור התביעה אינו מתאים לסדר דין מהיר וכי יש להעבירה לסדר דין רגיל. חיזוק לכך היא העובדה כי לבית המשפט נדרשו שנה ו- 3 חודשים על מנת להכריע בבקשה למתן רשות להתגונן.

התובעת יוצרת סיטואציה סבוכה בה התובעת פותחת חברות בעלות תפקיד שונה. למעשה ישנן ארבע חברות שונות המשמשות כבעלים, אחת נושאת בהוצאות ואילו השנייה- בהכנסות. השקים של התובעת תמיד חוזרים.

העבודה נשוא החוב בגינו נטענת טענת קיזוז בוצעה ביום 14.5.06 באולם "הרקיע" בעוד שהתובעת פועלת באולמי "הרקיע" מיום 1.1.06 במקום חברה קודמת אשר קרסה. העבודות באולם בוצעו על ידי הנתבע 1 באופן אישי, והתובעת היא זו אשר נהנית מהעבודה שבוצעה.

לעניין הנתבעת 2 נטען כי זו לא חתומה על כל מסמך, על כן יש למחקה מכתב התביעה.

הנתבעים בחרו באולם התובעת לאירוע בנם מסיבה אחת בלבד והיא לצורך התחשבנות קודמת עם מר רפי מיכאלי, אשר במועד ביצוע ההזמנה היה המנכ"ל של התובעת. הוא זה אשר הציע את הקיזוז בדרך זו מאחר ולא היה באפשרותו לפרוע החוב שנוצר לזכות לנתבע 1.

נוסף על האמור לעיל, על בית המשפט היה להעביר את בירור התובענה לסדר דין רגיל מיוזמתו, משלא עשה כן, נאלץ ב"כ הנתבעים להגיש הבקשה בעצמו.

טענות התובעת:

לטענת התובעת, לב"כ הנתבעים הייתה האפשרות להשלים ההליכים המקדמיים, בהם, בין היתר, הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו, ראיות לטענותיו, להגיש הודעת צד ג' ותביעה שכנגד. חרף זאת, ב"כ הנתבעים לא עשה זאת עד ליום זה.

טענותיו של ב"כ הנתבעים נשמעות לראשונה בפני בית המשפט. בעליה של התובעת בתביעה זו בעלי זהות שונה מן הבעלים קודמים או בעלי תפקידים שונים באולם "הרקיע",
ואין בכך להצביע על חבות כלשהי של התובעת לנתבע 1.

טענותיו של הנתבע 1 הן בעניין החוב לטובת חברת "גל כיפוף" ולמר רפי מיכאלי אין כל קשר לתובעת והוא אישיות משפטית נפרדת.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, יש מקום לקבל את הבקשה והנני מורה על העברת בירור התביעה בסדר דין רגיל.

תקנה 214יב לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בזו הלשון:

" (א) בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

(ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת משנה (א) יובאו בחשבון, בין השאר, ענינים אלה:

(1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;

(2) מספר בעלי הדין;

(3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך;

(4) היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש;

(5) היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש;

(6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור;

(7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין."

יוצא אפוא, כי בית המשפט רשאי להעביר דיון שהחל בסדר דין מהיר, אף בהיותו נמצא בשלבים מתקדמים של בירור ההליך המשפטי, לפסים של סדר דין רגיל אם נמצא כי אינו מתאים לבירור בדרך בה הוגש וכן, אם נמצא כעונה על אחת מדרישות הסעיף, המפורטות לעיל.

אומנם, התביעה דנא הוגשה בגין הפרת חוזה מצד הנתבעים כלפיי התובעת, על סכום של כ 35,444 ₪, נכון ליום התביעה ביום 1.7.09, אך אין בגובה התביעה לבדה להעיד כי מדובר בתביעה אשר עובדותיה פשוטות לבירור.

בבוא בית המשפט להעביר תובענה אשר הוגשה בסדר דין מהיר לתביעה בסדר דין רגיל, עליו לבחון את יסודות התביעה, היינו, העובדות, האסמכתאות אשר צורפו לתביעה והשאלות הדרושות הכרעה [ראה ת"א (ת.א.) 212384/02, עיריית הוד השרון נ' שטיין רוברט, (פורסם בנבו) 2005].

כב' הרשמת ש' פומרנץ בהחלטה מיום 27.4.11 בעניין מתן הרשות להתגונן, ציינה כי "..טענת הנתבעים כי העבודות לשיפוץ האולם הוזמנו על ידי רפי מיכאלי שהציג עצמו כ"רוח החיה" "באולמי הרקיע" ...הוא זה שיזם את עריכת האירוע כחלק מתשלום חובותיו... טענה זו לא הופרכה והיא טעונה בירור יסודי".

מעיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, עולה לכאורה כי קיימות מספר חברות בעלות אישיות משפטית נפרדת, ואשר קשורות, לכאורה, לפעילותה העסקית השוטפת של אולמות "הרקיע".

אין הדבר ברור מי הוא בעל החוב או הנהנה המסגרת בטענת הקיזוז, אילו תשלומים שולמו לנתבע 1, ומה יחסו של החוב לחוזה עריכת אירוע הנתבעים אשר נערך בין הצדדים.

המסקנה היא כי אכן בירור התביעה מצריך בירור מעמיק של כלל הטענות המשפטיות והעובדתיות העולות במקרה דנא, ואין הבירור מתאים לסדר דין מהיר. לפיכך, הנני מורה על העברת התביעה לסדר דין רגיל, יתכן אמנם כי היה מקום להורות על כך כבר בשלבים מוקדמים.

עם העברת ההליך לסדר דין רגיל, אין צורך ליתן החלטה בבקשת הנתבעים לעיון מחדש בהחלטה למתן תצהירים שכן מועד להגשתם ייקבע במסגרת הליך זה.

יחד עם זאת, לא נעלמה מעיני התנהלותו של ב"כ הנתבעים לעניין אי קיום החלטות בית משפט באי הגשת תצהירים מטעמו, זמן כה רב בטענה כי לא ניתנה החלטה בבקה למתן ארכה.

יובהר כי החלטה שיפוטית אינה בטלה משום שלא נתנה החלטה בבקשה למתן ארכה, אלא בהחלטה מפורשת לעניין הבקשה. משכך, אין לקבל טענת ב"כ הנתבעים כי התצהירים לא הוגשו משום שלא ניתנה החלטה לעניין הבקשה למתן ארכה, ועל ב"כ הנתבעים היה להגיש התצהירים מטעמו במועד שנקבע לכך, כמפורט לעיל.

התנהלות זו מחייבת לכאורה פסיקת הוצאות והשאלה תידון בסיום ההליך.

קדם משפט יתקיים ביום 14.1.2013 בשעה 08.30 , בנוכחות הצדדים.

הנתבעים שניהם יופיעו לישיבה הקבועה לעיל.

הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים ביניהם, עד 14 יום לפני מועד הישיבה הקרובה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.