לפני בקשתה של הנתבעת לתקן את פסק דין בשל שתי טעויות סופר שנפלו בו, לטענתה. בהחלטתי מיום 2/2/14 ביקשתי את תגובת התובע לבקשה, ולאחר שעיינתי אף בה, להלן החלטתי:

אובדן כושר השתכרות לעתיד

הנושא הראשון אליו התייחסה הנתבעת בבקשתה, היה חישוב הפיצוי בגין ראש הנזק של אובדן כושר ההשתכרות לעתיד. הנתבעת טענה, כי נפלה טעות סופר בסכום שנפסק בגין ראש נזק זה, שבפסק הדין עמד על 786,346 ₪, וצריך היה להיות 780,200 ₪. לביסוס טענתה זו צירפה הנתבעת דף חישוב מתוכנת המשערכת. התובע טען כי לא נפלה טעות בחישוב שערך בית המשפט, על פי הנתונים עליהם התבסס, ולכן אין לתקן את פסק הדין. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי נפלה טעות סופר בחישוב ראש נזק זה, כאשר במקום לחשב את הנזק לפי מקדם היוון של 196 חודשים (התקופה של אובדן כושר ההשתכרות של התובע עד הגיעו לגיל 70), הנזק חושב לפי מקדם היוון של 198 חודשים. יש לראות בכך פליטת קולמוס ועל כן אני מתקנת את הסכום לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, כך שיעמוד על 780,200 ₪.

ניכוי דמי שיקום, שכר לימוד ונסיעות

הנושא השני שראוי לתיקון לדעתה של הנתבעת, הוא העובדה שלא נוכו מסכום הפיצויים דמי השיקום, הנסיעות ודמי הלימוד ששולמו לתובע על ידי ענף השיקום בסכום מצטבר של 67,433 ₪ (נומינלי). התובע טען לעניין זה, כי הגיש לבית המשפט, עוד טרם כתיבת פסק הדין, התייחסות ספציפית לניכוי דמי שיקום, נסיעות ודמי לימוד, ויש להניח כי תגובה זו היתה מונחת לפני בית המשפט והיוותה חלק מהראיות, הנתונים והטיעונים שהביאו לפסק הדין כפי שנכתב בסופו של יום. גם במקרה זה עלי להסכים עם הנתבעת. אי ניכוי דמי השיקום, הנסיעות ודמי הלימוד ששולמו לתובע על ידי מחלקת שיקום של המל"ל, היה השמטה מקרית שנבעה מהיסח הדעת, וצריך לנכותם מסך הפיצויים. לאחר תוספת הפרשי הצמדה וריבית מדובר בסך של 72,931 ₪.

לסיכום

על כן, סכום הפיצוי שיש לפצות את התובע, לפני ניכויי המל"ל והתשלום התכוף, עומד על סך של 1,354,412 ₪. לאחר ניכוי תגמולי המל"ל והתשלום התכוף בסך של 905,083 ₪ ודמי השיקום, הנסיעה ושכר הלימוד בסך של 72,931 ₪, הפיצוי שנותר לנתבעת לשלם לתובע הוא בסך של 376,398 ₪.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.