<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד אלינה פינצ'י

ב"כ הנאשם – עו"ד זילי ולדמן

הנאשם

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הנאשם הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירה מסוכנת של נהיגה במהירות של 228 קמ"ש (לאחר הפחתה) כמעט פי שנים וחצי מהמהירות המותרת וזאת כשהוא נוסע בשעה 08:00 בכביש 2 שהינו עורק מרכזי המחבר בין המרכז לצפון. הכביש הינו כביש עמוס כל שעות היממה. לא רק זאת מדובר באופנוע שהנאשם העיז לנהוג בו במהירות כה מופרזת ולסכן במודע את שלום המשתמשים בדרך , את השוטרים שדלקו אחריו לאחר מרדף של 8 ק"מ ורק בדרך נס לא גרם לתוצאות הרות אסון או לתאונה קטלנית. בעובדה כי האירוע לא הסתיים בתאונה הינו רק מזל. בית המשפט קבע בשורה של פסקי דין כי מהירות כזאת היא התנהגות בריונית בכבישים וכן מסכנת חיי אדם. התנהגות אשר יוצרת סכנה ברורה ומידית לנאשם ולנוסעים סביבו שיכולה בקלות להוביל לקיפוח חיי אדם. הפסיקה התייחסה בחומרה לעבירות מסוג אלה ואבקש להפנות את בית המשפט לב"ש ירושלים 408/05 שם קבע השופט טננבאום שכל שמהירות הרכב גבוהה יותר תוצאות התאונה יהיו חמורות יותר ומפנה למחקר שבוצע בטכניון בו נקבע כי המהירות הינה גורם מרכזי בתאונות.

מפנה ל- מפ 8776-06-11 , בית המשפט לתעבורה חיפה, שם נקבע כי נהיגה במהירות שכזו הופכת את הרכב למכונת מוות.

חריגות מהמהירות והפרזה כה גבוהה הוגדרו לא אחת על ידי בית המשפט כמהירות טיסה. (מפנה לע"פ 4357/07). שם צוין כי מקום בו נדרש נוהג הרכב לעצור רכבו במהירות שכזו נזקק הוא פי שנים זמן מן הרכב הרגיל והנהג במהירות כה גבוהה אפילו והוא נהג מיומן נעדר שליטה ברכב בהשוואה לכל נהג סביר הנוהג במהירות מותרת.

לא בכדי בחר המחוקק בהגבלת המהירות המותרת בהתאם לסוג הכביש ותנאיו ונאשם זה בחר בזלזול מופגן בחוק וברגל גסה הפר את החוק. נסע במהירות כה גבוהה שלא כל יום נתקל בית המשפט בחריגה שכזאת.

המחוקק ראה לנכון להגן את המהירות המותרת בסוגי הכבישים כדי להעלות את רמת הבטיחות ולהילחם בנגע של תאונות דרכים. המחוקק התאים את מגבלות המהירות למציאות היום יומית ולצרכי תנועה ומשתמשים בדרך דבר שבא לידי ביטוי בקביעת סוג העבירה ומדרג הענישה בהתאם לרמת ההפרזה.

ברור כי כל שההפרזה תהא גבוהה יותר הרי שהחומרה והסיכון למשתמשים בדרך יהיו גבוהים יותר וכך יוצא כי ככל שההפרזה מהמהירות המותרת גדלה יטה בית המשפט לייחס לנאשם מודעות לביצוע העבירה. מפנה תת"ע 41131/09.

במקרה שלנו המהירות המותרת הייתה 90 קמ"ש הנאשם נתפס והורשע בדין במהירות מעל 200 קמ"ש. מדובר ברף הפרזה חריג ביותר והדעת אינה סובלת שהנהג לא היה מודע לביצוע העבירה ולא לחריגה הגבוהה במיוחד שהנאשם לא הצביע על נסיבה מיוחדת אלא טען כי הוא נוסע לכנס אופנוענים וחוזר למועדון חברים לשתות קפה.

כאשר מדובר בהתנהגות כזאת ובהחלטה קרה של הנאשם לנהוג ברכב במהירות דמיונית קבע בית המשפט את רף הענישה והרף הזה הוא מורה דרך בפסיקה האחרונה כאשר הרף ההולם והנכון במקרה זה הוא מאסר ממש.

הפסיקה קבעה כי התנהגות כה מסוכנת מתוך החלטה של הנהג , קרי הנאשם, לנהוג כך מחייבת ענישה מתוך שיקולי גמול והרתעה. מפנה לפסק דין 6279-06-11 אשר אושר במחוזי שם הייתה המהירות של 195 קמ"ש. (בית המשפט קבע שהעונש הראוי הוא מאסר בפועל).

עבריינות כבישים ובית המשפט קרא לזה שם בריונות כבישים מחייבת במקרים מתאימים , כגון מקרה זה, במהירות כה גבוהה ענישה קשה ובלתי מתחשבת אשר תיצור הרתעה מתאימה לבל יעלה על הדעת לנהג אחר לשקול האצת רכבו למהירות גבוהה שאפילו דומה במקצת למהירות זו של הנאשם.

בפני בית המשפט צריך להיות האינטרס הציבורי והאינטרס החברתי של הגנה על שלום הציבור והגנה על חוק וכיבוד הוראות התעבורה. הדרך לעשות כן היא דרך ענישה מרתיעה במטרה לעלות את רמת המודעות של הציבור למה מותר ומה אסור והענישה חייבת להיות מידתית לרף החריגה והסיכון לציבור.

התביעה סבורה כי העונש ההולם מקרה זה , בשים לב לאינטרס הגמול וההרתעה, לעונש של מאסר שלא בעבודות שירות, פסילה ממושכת מעל 10 שנים. בנוסף לכך מבקשת מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

מפנה לרע"פ 4740/09 שם אושרה פסילה של 4 שנים על מהירות של 159 קמ"ש.

הנאשם נוהג משנת 75 לחובתו 41 ה.ק. כאשר בין השנים 2000 ועד היום יש לחובתו 5 הרשעות של מהירות. מהירות אחרונה הינה מהירות של חריגה מעל 41 קמ"ש בבית המשפט השלום בחדרה שנת 2011.

מגישה לבית המשפט אסופת פסיקה. כולל בעניין ויצמן שם אושר מאסר של 4 חודשים על מהירות של 213 קמ"ש.

ב"כ הנאשם:

חברתי לא ציינה שמדובר באירוע משנת 2008. אירוע מלפני 4 שנים כאשר הדחיות שהיו בתיק אף אחת מהן, למעט הבקשה לצלם את חומר הראיות, לא היו באשמו של הנאשם. דחיות היו כי תיק התביעה לא היה, עד תביעה לא הגיע, דחייה כי עד אחר לא הגיע. אני מציגה לבית המשפט פרוטוקולים של דחיות שנעשו בגלל מחדלי תביעה. לא הגענו עד הלום כי ניסינו למשוך זמן, או לשבש הליך, כדי שלא יבולע לנאשם.

אני מוסיפה כי התביעה כי האירוע היה ב- 08/08 הזמינה אותו לדיון ראשון שנה אחרי, ב- 8.9.09.

זה היה כל כך "אקוטי" שהזמינו אותו לאחר שנה.

אנו על פי הכרעת הדין של בית המשפט הצטיירנו כי שהעלינו טענה לפיה הנאשם המציא שהוא היה בדרך למפגש של מועדון חברים, רוצה לומר כי באותו בוקר היו עשרות אופנועים מכיוונים שונים ולא כך. מיד עם קבלת התביעה הגשנו בקשה לבית המשפט לביטול הפסילה מנהלית טענו את כל מה שנטען לאחר 4 שנים. הנאשם עצר בוינגייט. עומד בפני בית המשפט נאשם שלא אמר דברים כבושים כדי להימלט את עצמו מאימת הדין אלא דברים שנאמרו מיד לאחר האירוע. אני מגישה לבי ת המשפט את פרוטוקול הדיון בתיק הפסילה המנהלית.

הנאשם היה המום, כי הוא בעלים של חברה המעסיקה נהגים, והוא יודע בכל רגע נתון איפוא נהג המשאית ובאיזו מהירות הוא נוהג. מיד כאשר הוא הגיע לבית המשפט הוא אמר כי הוא רוצה לבדוק את האיתורן של הניידת המשטרה היכן היא הייתה, בכל רגע נתון, מהרגע שהוא קלט אותו ועד עצירתו.

הנאשם בן 55. נשוי ואב ל- 3 ילדים. מעסיק כ- 60 עובדים. פסילת רישיונו לתקופה ממושכת תפגע בתיפקוד של כל העסק שבבעלותו. כפי שבית המשפט רואה באותן שתי הרשעות של הנאשם בעבירות מהירות שהיו אחרי האירוע כאן, הנאשם לקח אחריות, הודה בשתי עבירות מהירות שיוחסו לו, והיו לאחר אותו אירוע. הנאשם סובל ממחלה שנקראת קוליטיס.

הנאשם איבד ממשקלו 50 ק"ג עקב אותה מחלה.

מציגה בפני בית המשפט תעודות מחלה.

מציגה בפני בית המשפט אישורים באופן עבודת הנאשם אישורים של רואה חשבון.

מדובר בנאשם שהוויה שלו היא תרומה יומיומית לגופים שונים שנזקקים אני מגישה אסופה של תעודות הוקרה על פעולות התנדבות, תרומה לנזקקים, כספים לילדים חסרי יכולת ועוד.

לנאשם נכד אשר מתגורר בקרבתו בגלל בעיה רפואית. כל הטיפול בנכד עד היום אם זה ריפוי בעיסוק בבית חולים שניידר או לנסוע איתו לכל הטיפולים הרפואיים הם היו כולן באחריות הסבא.

הנאשם גם עקב אותה מחלה ואיבוד משקל דרמטי נמצא בטיפול של פסיכולוג אשר מלווה ועוזר לו להתגבר על המחלה. אני סבורה שכיום, 4 שנים אחרי, אין מקום להטיל מאסר. אנו מדברים על בן אדם איכותי אני מפנה לתיקון 113 לחוק העונשין שבית המשפט רשאי להתחשב כמו הפגיעה בנאשם לרבות גילו ופועלו. הפגיעה של העונש על המשפחה של הנאשם. חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה אין להקל ראש בזאת, לא באשמתו של הנאשם. התנהגות רשויות האכיפה אילו היה מדובר בנאשם שחוזר שוב ושוב על ביצוע אותה העבירה היו מתנהלים שונה מאשר היו פועלים כאן. כאמור, הוא זומן כשנה לאחר ביצוע העבירה. ההרשעות רובן ככולן טכניות. אני מבקשת מבית המשפט לאור פסקי הדין, כמו שיש פסקי דין מחמירים יש גם פסקי דין מקלים, שתקופת הפסילה לא תהא ממושכת.

<#3#>

החלטה

קובעת למתן גזר דין ליום 7.11.12 בשעה 09:00.

חובת התייצבות על הנאשם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' חשון תשע"ג, 23/10/2012 במעמד הנוכחים.