1. בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

2. בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת עדי חן-ברק) מיום 22/10/12 בתיק 16457-07-09, לפיה דחתה את בקשת המבקש למחוק תצהירים שהוגשו מטעם המשיבה שהיא התובעת בתיק, וזאת בהסתמך על טיעוני בעלי הדין בנושא זה.

3. אופן ניהולו של התיק נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לרבות הסמכות המלאה הנתונה לערכאה זו לקבוע מועדים, להאריך מועדים, לרבות הסמכות להורות על שינוי מועדים להגשת תצהירים, גם אם לא הוגשה בקשת הארכה - וכל זאת מבלי להפחית מחובתו של בעל הדין להקפיד על המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט לצורך הגשתם של אותם מסמכים.

יתר על כן, במקום שהוגשו תצהירים, ויש בתוכנם כדי ללמד על מחלוקת מהותית ו/או עובדתית שיש לבררה, עדיף לעשות כן מלקבל טענה פורמאלית העלולה לפגוע בזכותו של בעל הדין האחר.

יחד עם זאת, ככל שקיימת טענה בדבר הארכת דיון – רשאי בעל הדין לטעון להוצאות, וראוי כי יבחר לעשות שימוש בטענה זו בסוף ההליך – אם אכן עומדת לו זכות כזו, ובכך ימנע הוא מלהאריך את המועד, שלא לצורך.

4. לגופו של עניין, אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור במקרה דנן, ואין אלא לחזור ולהפנות לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, המדגיש מצד אחד, את הסמכות של הערכאה הדיונית להחליט על אופן ניהולו של התיק, ולאפשר התערבות ערעורית רק במקרים חריגים, כך שמצד שני, תימנע הארכת דיון שלא לצורך.

ככלל, ראוי כי בעלי הדין יקפידו על סדרי הדין, יגיעו לידי הסכמות דיוניות שיש בהן לקצר את הזמן השיפוטי, ויימנעו מהארכות דיון שלא לצורך.

5. אשר על כן, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.

העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקידו.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא ולבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.