1. לפני בקשה (מס' 60) שלא להתיר עדות של עדים, אשר זומנו על ידי הנתבעים והמודיעים לצדדי ג' (להלן- "המודיעים") ובקשה נוספת (מספר 61) להוציא קטעים מתצהירי המודיעים. שתי הבקשות הוגשו על ידי צדדי ג'.

2. בקצירת האומר, להלן עובדות הרקע, הבאות להבהיר את המחלוקות בין הצדדים בבקשות שלפני:

בתביעתו של התובע, בנק לאומי לישראל בע"מ, נטען כי בחשבון חח"ד של המודיעה 1 עמדה יתרת חוב בסכום של קרוב לשלושה מיליון ₪; המודיעים 2 ו-3 ערבו לחובותיה של המודיעה 1. כתב התביעה הוגש בסדר דין מקוצר.

3. עיקרי הגנתם של המודיעים היתה כדלקמן: לא היתה מחלוקת באשר לגובה החוב, אולם המודיעים טענו כי הבנק היה צריך לפעול על פי הסכם מיום 19/11/07, שנערך בין הבנק לבין המודיעה 1 (בשמה הקודם) ובין אלו המופיעים כצדדי ג' בבקשה כאן. לעמדת המודיעים היה על הבנק לפעול תחילה, לפני נקיטה בהליכים לגביית החוב מהמודיעים, למימוש מניות כפי שפורט בהסכם מיום 19/11/07. התובע הכחיש שהייתה התחייבות כזו.

ניתנה למודיעים זכות להתגונן.

4. המודיעים הגישו הודעת צד ג' לצדדי ג', ובה טענו כי צדדי ג' אוחזים בחלק ניכר מהונה המונפק והנפרע של חברת ליטו גרופ בע"מ (להלן- "ליטו") במניות שמכרו להם המודיעים. צדדי ג' לא פעלו על פי ההסכם ביניהם, לפיו המודיע ישוחרר מערבותו האישית לבנק בסכום של שלושה מיליון ₪. התוצאה היא שצדדי ג' מחזיקים במניות שמכרו להם המודיעים מבלי לקבל עבורן תמורה כלשהי. לפיכך דרשו המודיעים לחייב את הצדדים השלישיים בכל סכום בו יחויבו בתובענה.

5. בכתב הגנתם להודעת צד ג' הכחישו צדדי ג' שקיבלו את המניות לידיהם. נטען כי אמנם המודיעה חתמה על שטר העברת מניות על החלק אולם זה הופקד בידיו הנאמנות של עו"ד איתן שמואלי, ולפיכך אין צדדי ג' אוחזים במניות אלו.

זאת ועוד; ככל שהיתה התחייבות להעביר את המניות, היתה זו התחייבותה של צד ג' 1 ולא של צדדי ג' 2 ו-3.

ועוד: המודיעים לא מילאו תנאים שבהסכם על מנת שתקום חובתה של צד ג' 1 לשחרר את המודיע 2 מערבותו לבנק.

6. הבנק והמודיעים הגישו לתיק הסכם פשרה, לפיו שילמו המודיעים לבנק סכומים שונים כמפורט בהסכם. ביום 29/10/13 ניתן לו תוקף של פסק דין. נותרה המחלוקת בין המודיעים לצדדי ג'. ההליכים בעניין נמצאים בפתחו של שלב ההוכחות לפני.

הבקשה שלא להתיר עדותם של עו"ד שמואלי ועו"ד טימור

7. משהגישו המודיעים תצהירים במקום עדות בחקירה ראשית ובקשה להזמין עדים, שלא מסרו תצהירים, הוגשה בקשה מס' 60 על ידי צדדי ג'. נתבקש בה שלא לאפשר לעורכי הדין שמואלי וטימור להעיד.

8. בבקשתם להזמין את עו"ד שמואלי הסבירו המודיעים כי הוא היה מעורב בעריכת ההסכם הרלוונטי ביותר להודעה, וכי הוא אמור להעיד באשר להסכם ובאשר למו"מ שהתנהל בין הצדדים לאחר כריתתו.

9. צדדי ג' טענו, כי העובדה שההסכם נכרת איננה שנויה במחלוקת ואף לא על נוסחו ואין טענה לעניין פרשנותו. המחלוקת היא על אופן קיומו על ידי הצדדים. מכאן שאין צורך בעדות לעניין ההסכם. באשר למו"מ הרי בהתאם לדין הנוהג מדובר בהליך חסוי. הוסיפו צדדי ג' וטענו שאין הם מוותרים על חסיון עו"ד לקוח, אולם הם יעוררו התנגדות בנושא זה בהתאם לשאלות שיישאל עו"ד שמואלי, אם תותר עדותו.

10. המודיעים טענו, כי צדדי ג' עוררו בעיה של פרשנות ההסכם בטענם לתנאים שלא נכללו בו (הטענה שחובה לצרף את ההסכם בין הבנק לבין הצדדים השלישיים). זאת ועוד: עו"ד שמואלי היה מעורב בכל שלבי ההסכם ובביצועו. לפיכך יש להתיר לעו"ד שמואלי להעיד.

11. פסיקתי במחלוקת זו היא, שיש לאפשר את העדתו של עו"ד שמואלי. ככל שיהיה באיזו שאלה משום אי רלוונטיות או חסיון כלשהו, יוכלו צדדי ג' להעלות את השגותיהם לגביה בעת שתשאל, בישיבת ההוכחות. בעניין זה אוסיף כי לא ניתן לומר שכל ההליכים שהיו לאחר ההסכם הם בבחינת מו"מ. יתכן שיש בהליכים אלו הודאה של מי מהצדדים בעובדות רלוונטיות ושאינה חלק מהמשא ומתן. יתכן שיש בהתנהלות הצדדים משום הסכמה על אופן ביצוע ההסכם. על כל פנים, ניתן יהיה לטעון בעניין זה בעת שיועלו השאלות הקונקרטיות.

12. באשר לעו"ד טימור, שהיה עורך דינו של הבנק, טענו המודיעים כי הוא יעיד על הודעת דוא"ל מיום 14/9/10. צדדי ג' טענו שאין להתיר את העדתו כיוון שאין הם חולקים על כך שנשלח דוא"ל שצורף להודעה מיום 26/9/10 (נספח 8 לתצהירו של המודיע 2) מה גם שעדותו נועדה להפתיע את צדדי ג'. זאת ועוד, לתצהיר לא צורף ההסכם הנזכר בדוא"ל הנ"ל. הליך כזה יפגע בזכותם של צדדי ג' שלא להיות מופתעים.

13. אף בעניין זה אין דעתי כדעת צדדי ג': הדוא"ל נראה כרלוונטי לנושא המחלוקת. ככל שתהיה בעדותו של עו"ד טימור משום הפתעה לא הוגנת לצד שכנגד, אשקול אם לאפשר לצדדי ג', ככל שתיהיה בקשה מצידם בעניין זה, להשלים את ראיותיהם בנושא שתיהיה בו "הפתעה". יש לזכור כי סדר ההעדה הוא שהמודיעים מעידים תחילה את עדיהם, ואחריו צדדי ג', ויתכן שיהיו בדברי העד משום דברים שצדדי ג' לא ידעו עליהם, אולם מאחר שהם המעידים אחריו, ניתנת להם ההזדמנות להגיב. כמו כן עומדת לצדדי ג' האפשרות לבקש לעיין באותו הסכם הנזכר במייל. על כל פנים בשלב זה אין לקבוע כי כל עדותו של עו"ד טימור היא בלתי רלוונטית. ניתן יהיה להעלות התנגדויות בהתאם לשאלות שתשאלנה.

הבקשה למחיקת חלקים מהתצהיר של המודיע 2

14. צדדי ג' טענו בבקשתם זו שיש למחוק מתצהירי המודיע 2 את סעיפים 19,23 ולמחוק את המילים בסעיף 25 "ולאחר שהתברר לנו באופן סופי כי הצדדים השלישיים וליטו אינם עומדים בהסכמות אליהן הגענו". כן נדרש לפסול את נספח 5 לתצהיר ואת סעיף 22 ו-21 המתייחסים לנספח 5 הנ"ל.

15. נטען כי בשני תצהירים קודמים שהגישו המודיעים ומהודעת צד ג', הטענה היתה שלא נכרת הסכם נוסף בין הצדדים בעניין ההסכם מ-1/10. טענתם העיקרית של המודיעים נגד צדדי ג' היתה שהם הכשילו את האפשרות להגיע להסכם או הסדר שיסייע למודיעים לעמוד בתנאי סעיף 4.2 להסכם מיום 1/10. בתצהיר העדות הראשית חל מהפך, שהוא בבחינת שינוי חזית אסור, לפיו כן הושג הסכם, והמודיעים עמדו בתנאיו. עלתה אף טענה חדשה, לפיה גם ליטו היתה שותפה בהסכם, בעוד שלפני הגשת התצהיר במקום חקירה ראשית, נטען כי ליטו היתה צד סביל במובן זה שמניותיה נמכרו. זו היא אף גירסה כבושה, שמשקלה אפסי.

16. באשר לתמלילי ההקלטות ולשני מסמכים - מכתב מיום 22/3/10 לעו"ד איתן שמואלי ומכתב מיום 29/4/10 לעו"ד יצחק גולדברג: נטען שיש לפסול אותם שכן הסכם מיום 29/4/10 נכתב כי לא נחתם הסכם פשרה. זאת ועוד: יש לפסול אותם גם מהנימוק שאם נפסלות טענות המבקשים באשר לשינוי החזית הרי יש לפסול גם אותם וכן משום שחל עליהם חסיון בשל כך שהם מסמכים שהוחלפו במהלך מו"מ.

17. אף בקשה זו דינה להדחות: לכאורה מדובר בהודעה על ההסכמים נשוא ההודעה לצד ג'. בתצהיר של המודיעים הוסף כי היו בין הצדדים הסכמות גם לאחר ההסכם, שנועדו לבצע את ההסכם. נטען כי המודיעים קיימו את התחייבויותיהם על פי אותן ההסכמות, ועל אף זאת לא קיימו צדדי ג' את חלקם בהן בכך שלא פטרו את המודיע 2 מערבותו. בנסיבות אלו, אינני סבורה שיש סתירה בין ההודעה לבין התצהיר ואף אינני רואה כאן שינוי חזית. מדובר בטיעון עובדתי, שאיננו סותר את הנטען בהודעה לפיה היה הסכם אחד, שאחריו היו הסכמות לצורך ביצועו, וצדדי ג' לא עמדו בהן (וראו סעיפים 26 ו-27 להודעה לצדדי ג').

18. באשר להקלטות, כבר פסקתי שבשלב זה אינני פוסלת אותן. יש לשמוע ראיות על הנסיבות בהן נערכו השיחות המוקלטות ואם כל המוקלט בהן הוא במסגרת מו"מ או אמרות שהן בבחינת הודאת בעל דין או עדות אחרת שאיננה פסולה.

19. אוסיף לקראת סיום החלטתי זו, כי התיק מתנהל מזה שנים והוא קבוע להוכחות; שלב קדם המשפט נסתיים, ומן הראוי עתה להתרכז בהוכחות הצדדים כך שכל התמונה הרלוונטית תהיה לפני בית המשפט, וניתן לשמור טענות למסגרת הסיכומים, תוך התראה במהלך הדיון כי הן נשמרות לשלב זה.

20. באשר להוצאות בקשות אלו, אדון בהן במסגרת פסק הדין, לאחר שהתמונה העובדתית תהיה ברורה לבית המשפט. כל צד יוכל להתייחס לעניין זה בסיכומיו.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ד, 08 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.