1. החלטת ביהמ"ש המחוזי, מיום 28 מאי 2015, בע"א 9032-06-14 הועברה אלי רק ביום 17 יוני 2015, באמצעות "נט המשפט".
2. עיינתי בבקשתו המקדמית של המערער לעניין "פסלות שופט" וצרופותיה ולהלן התייחסותי לטענות המועלות במסגרתה.
3. הנני להבהיר כי עד למועד כתיבת פסה"ד בהליך נשוא הערעור, הייתי מודעת לפרטים הבאים:-
   1. חברה בע"מ, אשר עו"ד יהודה רסלר (אבי) הינו בעלים של מניותיה, רכשה בסוף שנות ה-90, נכס נדל"ן.
   2. הנכס נרכש באמצעות משכנתאות שלקחה החברה בע"מ מבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ובנקים נוספים, להן ערב אבי באופן אישי.
   3. ההלוואות הוחזרו בחלקן באמצעות דמי שכירות הנכס.
   4. לאורך השנים, נוהלו מגעים בין הצדדים לפרעון ההלוואות והצדדים הגיעו מעת לעת להסכמים בעניין זה.
4. לא הייתי מעורבת בשום דרך בהסכמים או בהליכים, עו"ד רסלר טיפל בנושאים אלו בעצמו ובאמצעות עו"ד ולא שיתף אותי בנושאים הללו לרבות ההליכים שננקטו נגדו. בדיעבד ולאחר "התפוצצות" הפרשה שוחחתי עימו והבנתי כי נמנע לספר ולפרט מתוך בושה וקושי להיחשף בכישלונו העסקי בפני בני משפחתו.
5. כל שופט ובני משפחתו מחזיקים בחשבונות בנק, נוטלים הלוואות, משכנתאות וכיוצ"ב. בנסיבות אלו, לאור העובדה שלא היה בידי מידע על התנהלות החורגת מהתנהלות בנק-לקוח-חברה, לנוכח ההלכה, הפסיקה ודיני הפסלות לא סברתי כי עלי לעדכן הצדדים בדבר או לפסול עצמי מלדון בתיק.

6. לו הייתה מוגשת אלי בקשת פסילה על ידי המערער, הייתי מבררת את העובדות במועד הרלבנטי ועל בסיסן הייתי מקבלת החלטה. יוער כי המסמכים שצורפו לבקשת המערער מתייחסים לפרסומים והתפתחויות מאוחרות למועד מתן פסה"ד ובהם פירוט של הליכים אליהם כאמור לא הייתי מודעת כלל.

עוד, למען שלמות התמונה, המערער פנה בעניין זה גם בתלונה לנציב תלונות השופטים בפגרת 2014, טרם ניתנה החלטה.

המזכירות מתבקשת להעביר החלטה זו לביהמ"ש המחוזי ע"א 9032-06-14 ללא דיחוי היות והתיק קבוע לתזכורת פנימית ליום 25 יוני 2015.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ה, 21 יוני 2015, בהעדר הצדדים.