1. תלויה ועומדת בתיק בקשת המבקשים למתן הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל ביום 19.3.09 לטובת המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"). בהמשך התפתח הדיון לטענות בדבר ביטול פסק הדין ומחיקת התביעה על הסף.

2. רקע

כרקע יפורט בקצרה, כי המבקשת הנה אלמנתו של המנוח יוסף הבי ז"ל והמבקש הוא בנם. המנוח נהרג בפיגוע חבלני בשנת 2002, במהלכו נפצעה קשה גם המבקשת.

ביום 27.11.02, הגיש הבנק כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים הבאים:

"1. עזבון המנוח יוסף הבי (ת.ז. ....)

באמצעות יורשיו גב' חיה הבי.... ו/או מר יצחק הבי ....

2. דוד הבי...

3. אריה גבעוני..."

הנתבע 2, מר דוד הבי, הינו אחיו של המנוח והיה שותפו העסקי, והנתבע 3 היה שותף עסקי נוסף. המנוח, דוד ואריה היו שותפים בשתי חברות להן העמיד הבנק אשראי, ושלושתם היו ערבים באופן אישי להבטחת פירעונו. תביעת הבנק הוגשה כלפי הערבים, לאחר שלטענתו חוב האשראי לא נפרע.

במועד הגשת התביעה, ולמעשה עד היום, לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה אחר המנוח. כמו כן במועד הגשת התביעה לא מונה מנהל עיזבון לעיזבון המנוח, ואף על פי כן התביעה נדונה והתגלגלה במשך השנים בין הערכאות השונות.

ביום 19.3.09 ניתן - במעמד צד אחד - פסק דין בתביעה נגד העיזבון, ולפיו חוייב העיזבון לשלם לבנק סך של כ-39 מיליון ₪, ובנוסף שכ"ט עו"ד והוצאות.

פסק הדין ניתן לאחר שהמבקשים לא הפקידו עירבון בסך 2 מיליון ₪ אשר נקבע כתנאי למתן רשות להתגונן בתביעה.

יצויין כי במהלך השנים הבנק הגיע להסדרים עם הנתבעים 2 ו-3, אשר קיבלו תוקף של פסק דין, והצליח לגבות כספים בסכומים משמעותיים על חשבון החוב המוסכם/ הפסוק.

3. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין מיום 19.3.09, ובמצורף לה בקשה להארכת מועד. בפי המבקשים טענות רבות וכבדות משקל, וביניהן: מדובר בהליך שנוהל שלא כדין; מבלי שמונה מנהל עזבון; מבלי שבוצעו מסירות של כתבי בי-דין והחלטות; מבלי שפסק הדין נמסר למבקשים; מבלי שיכולתם של המבקשים לשאת בסכום העירבון נבחנה ובניגוד להחלטות בית המשפט העליון אשר הורה על החזרת התיק לערכאה הדיונית לבחינת יכולתם; מבלי שהופחתו סכומים אשר קיבל הבנק מהנתבעים האחרים על חשבון החוב, ועוד.

4. בתום דיון בבקשה, אשר נערך לפני ביום 25.1.15, נקבע כי ראשית ובטרם דיון לגופה של הבקשה, יש ליתן החלטה בשאלה: "האם מסירת כתב תביעה לידי יורשים פוטנציאליים, בשעה שטרם ניתן צו ירושה, הינה מסירה כדין או שמא היה על התובעים להמציא את כתב התביעה לידי מנהל עיזבון זמני".

הצדדים הגישו טיעונים בשאלה זו.

אלא שבמהלך כתיבת החלטה התעורר בליבי הספק באשר לתקינות ההליך מתחילתו, שעה שהוגש ונוהל מלכתחילה נגד עיזבון, שאינו אישיות משפטית, באמצעות יורשיו הפוטנציאליים על פי דין של המנוח, מבלי שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ומבלי שקיים בתיק מנהל עיזבון, למעט תקופה קצרה וגם אז הוא לא עורב בהליך המשפטי על ידי הבנק. ביהמ"ש העליון התייחס לשאלה זו, למשל, ברע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (28.5.12) – להלן: "פרשת אשתייה".

שהרי ככל שייקבע שהתשובה לשאלה זו שלילית, המשמעות היא שמלכתחילה לא היה מקום להגיש את התביעה כפי הוגשה, ויש לבטל את פסק הדין מעיקרו, בבחינת Void. ככל שיימצא שהתשובה חיובית, יינתנו הוראות לגבי המשך הדיון בבקשה.

5. על כן, ועל מנת שתינתן לצדדים, ובייחוד לבנק, הזדמנות להתייחס לשאלה זו באופן מפורש ומפורט, הוזמנו הצדדים לדיון שהתקיים ביום 20.8.15 בסופו אפשרתי להם להגיש סיכומים משלימים בעניין.

6. תמצית טענות הבנק –

עם מות המוריש הופכים יורשיו לבעלים של נכסיו, אם כי באופן בלתי מסוים, עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה הקובע באופן דקלרטיבי את חלקו של כל יורש בנכסים. צו הירושה הינו הצהרתי בלבד.

אין חובה על היורשים או על צד ג' לבקש מינוי מנהל עזבון, וכל עוד לא מונה מנהל עזבון היורשים הם האחראים להגן על נכסי העיזבון.

נושה רשאי להגיש תביעה נגד העיזבון באמצעות יורשיו הפוטנציאליים כמי שאחראים לעיזבון, ורשאי למסור לידי היורשים הפוטנציאליים את כתב התביעה אף אם טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה או מונה מנהל עזבון.

בפרשת אשתייה נקבע כי ניתן להגיש תביעה נגד עיזבון אם מצורפים לה היורשים על פי דין ולא הותנה שם כי יש להוציא צו ירושה קודם לכן. היינו, מדובר ביורשים פוטנציאלים על פי דין. התביעה שבנדון לא הוגשה נגד עיזבון במנותק מיורשיו, אלא נגד עיזבון המנוח באמצעות כל יורשיו הפוטנציאליים על פי דין ויש בכך משום אישיות משפטית הראויה להיתבע.

כך פירש גם הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה את פרשת אשתייה בעמ"ש 7197-09-13 ע' א' מ' ח' נגד א' ח' (2.2.14), כי יורשים, בהיותם הבעלים של נכסי העיזבון יכולים להיתבע עוד בטרם ניתן צו ירושה.

בית המשפט העליון ברע"א 10860/05 דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (26.6.07), להלן: "פרשת דונר" התיר לבנק להמציא אזהרה ליורשת פוטנציאלית על פי דין בטרם ניתן צו ירושה או מונה מנהל עיזבון, וזאת לנוכח מצג שהציגה לפיו היא מייצגת את העיזבון.

ממועד הגשת התביעה ומסירתה לידי המבקשים, ובמשך שבע שנים המבקשים לא חלקו על היותם יורשי המנוח על פי דין ופעלו וגילו דעתם כי הם מייצגים את העיזבון – הגישו בקשת רשות להתגונן, הגישו תצהירים וכיוצ"ב.

הבנק לא התנגד מעולם להוצאת צו ירושה אחר המנוח והמבקשים הם שנמנעו מלעשות כן במשך 13 שנים.

7. תמצית טענות המבקשים –

העיזבון אינו אישיות משפטית נפרדת ואינו יכול לתבוע או להיתבע, כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה אחר המנוח או מונה מנהל עזבון. בענייננו עד היום טרם ניתן צו ירושה אחר המנוח ובעת הגשת התביעה כמו גם בעת שניתן פסק הדין בהעדר לא היה מינוי תקף של מנהל עזבון זמני. מאז שנת 2006 העיזבון אינו מיוצג ומאז שנת 2008 אין מנהל עיזבון. הבנק מצידו, לא רק שבחר שלא לבקש מינוי מנהל עזבון זמני, אלא אף סיכל את בקשה המבקשים למינוי מנהל עזבון זמני.

בניגוד לטענת הבנק, מות המוריש אינו מקנה ליורשים הפוטנציאליים זכות קניינית בנכסיו, אלא זכות מופשטת להיות יורשים בהינתן צו ירושה אחר המנוח. לאחר שניתן צו ירושה וכל עוד לא חולק העיזבון, הופכת הזכות לזכות אובליגטורית לקבלת דבר בעתיד, עם חלוקת העיזבון. לאחר שחולק העיזבון, רק אז, מקבלים היורשים זכות קניינית בחלק שירשו, ורק אז ניתן לתבוע מהם את חובות העיזבון, עד לגובה חלקם בו.

היורשים הפוטנציאליים עצמם אינם יכולים לתבוע או להיתבע ואינם בבחינת מען להמצאת כתבי בי-דין בהליך שהם אינם תובעים או נתבעים בו.

המבקשים מעולם לא הגישו דבר בשם העיזבון ולא יצרו מצג כלשהו לפיו הם מייצגים את העיזבון, כך שהלכת דונר, בה אושרה המצאת אזהרה ליורשת טרם מתן צו ירושה וטרם מינוי מנהל עזבון, אינה חלה בעניינינו.

8. דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם, בפסיקה ובספרות הרלוונטית, אני סבורה כי לא ניתן היה להגיש את התביעה כפי שהוגשה - נגד עזבון המנוח באמצעות יורשיו הפוטנציאליים, בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה אחר המנוח ומבלי שמונה מנהל עזבון זמני. במיוחד נכון הדבר בנסיבות בהן היה למשיב/ הבנק חלק בעיכוב מתן צו הירושה וצו מינוי מנהל עיזבון.

נוסף על כך, הבנק לא ביקש, וממילא לא קיבל, את אישור בימ"ש להגשת התביעה כפי שהוגשה. התביעה הוגשה ע"ס 28,153,921 ₪ (נכון למועד הגשתה בשנת 2002), סכום העומד כיום ע"ס של עשרות מיליוני שקלים. התביעה אינה מפרטת את חלקם של היורשים הפוטנציאליים הנתבעים בעיזבון ולא את שוויו המשוער של העיזבון (סעיף 128(א) לחוק הירושה תשכ"ה-1965). מה גם שבמהלך השנים הבנק ניהל מו"מ עם הנתבעים הנוספים, מר דוד הבי ומר גבעוני, ניתנו נגדם פסקי דין והבנק גבה מהם מיליוני שקלים על חשבון החוב, כך שהתביעה נגד העיזבון אינה מעודכנת כלל.

וביתר פירוט.

9. אין מחלוקת, כי ממועד פטירת המנוח ועד היום, לא ניתן צו ירושה אחריו.

יצויין כי לאחר פטירת המנוח, בשנת 2002, פנו המבקשים, אלמנת המנוח ובנו, וכן בתו של המנוח לרשם לענייני ירושה בבקשה למתן צו ירושה אחר המנוח. הבנק הגיש בקשה לעיכוב מתן צו הירושה ועל כן התיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה. מספר חודשים לאחר מכן נפטרה בתם של המנוח והמבקשת. הצדדים לא התייחסו לחלקו של עיזבון הבת המנוחה בעיזבון המנוח, וגם בשל כך לא ניתן היה להגיש את התביעה שכפי שהוגשה.

עוד אין מחלוקת, כי במועד הגשת התביעה לא מונה מנהל עזבון לעזבון המנוח.

ביום 2.9.03, כשנה לאחר הגשת כתב התביעה, ניתן צו בבימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב למינוי עו"ד איבשקובסקי למנהל עיזבון זמני לעזבון המנוח לתקופה של שנה (ת"ע 6610/02). בשלב מסוים הוחלפה זהות מנהל העיזבון הזמני ומונה עו"ד יוסף כהן, אשר שוחרר מניהול העיזבון בהחלטה מיום 11.6.08. מיום 11.6.08 אין מנהל עיזבון זמני לעזבון המנוח.

10. ברע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (28.5.12) נקבע ע"י כב' הנשיא (כתוארו אז) א' גרוניס ובהסכמת כב' המשנה לנשיא (כתוארו אז) א' ריבלין וכב' השופט נ' הנדל:

"5. ... התייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה, החוזרת על עצמה. בתי המשפט משלימים במקרים רבים עם טעות זו, בלא להעלותה מיוזמתם. מן הראוי, איפא, לעמוד על מספר מושכלות יסוד הנוגעות למהותו של העיזבון. המשמעות המילונית של המילה עיזבון הינה "ירושה, רכוש שנישאר אחרי מות אדם" (מילון אבן שושן המרוכז 713 (מהדורת 2006)). כלומר, העיזבון הינו כינוי למסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח. אין לעיזבון אישיות משפטית משל עצמו, ולא ניתן לעשות שימוש בו, כבעל דין, לצורך הגשת תביעה... כפי שלא ניתן להגיש לבית המשפט תביעה בשם כלי רכב, ארון או מיטה, או בשם כל הנכסים הללו ביחד, כך לא ניתן לתבוע בשם עיזבון ...

6. ... לגבי עיזבון לא קבועה בדין כל הוראה המעניקה לו כשרות משפטית. אף מכך ניתן ללמוד כי עיזבון אינו אישיות משפטית, כלומר כי לא ניתן להגיש בשמו או נגדו תביעה לבית משפט.

7. הנה כי כן, עיזבון אינו אישיות משפטית. משכך, תביעה המוגשת בשם עיזבון או נגד עיזבון הינה פגומה מיסודה, שהרי היא מוגשת בשל או כנגד מי שאינו יכול, מבחינה עקרונית, להיות תובע או נתבע..."

(הדגשות שלי – ו'פ')

הרקע לתביעה שהוגשה שם הינו מותם של מספר שוטרים פלסטינים כאשר נטען כי מותם נגרם במהלך פעילות של כוחות צה"ל באזור. התביעה הוגשה על ידי עיזבונותיהם של חלק מהמנוחים ועל ידי חלק מיורשי המנוחים. בשלב מאוחר יותר התבקש תיקון כתב התביעה באמצעות הוספת יורשים נוספים של המנוח. הבקשה נדחתה בערכאה הדיונית. ביהמ"ש העליון קיבל את בקשת רשות הערעור התיר את תיקון כתב התביעה באמצעות הוספת יורשים ומחק את העיזבונות מרשימת התובעים לנוכח העובדה שעיזבונות המנוחים אינם יכולים להיות בעלי דין.

גם בבש"א 6844/14 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון מלחם ז"ל (14.11.14)נאמר ע"י כב' הנשיא (דאז) א' גרוניס, גם אם במאמר מוסגר, כי: "ציון העיזבון כבעל דין בהליך נושא הבקשה הוא פגום. זאת, משום שעיזבון אינו אישיות משפטית" וסמך זאת על דבריו שנאמרו בפרשת אשתייה.

דומני, כי יש להחיל תוצאה דומה לזו שבפרשת אשתייה גם במקרה שלפנינו.

11. המנוח נפטר כאמור בשנת 2002 ועד היום לא הוצא צו ירושה או צו קיום צוואה אחריו. אמנם, נכונה טענת הבנק, כי עם מותו של המנוח עובריו נכסיו לבעלות יורשיו (עקרון המכונה "עיקרון הנפילה"), וכי מתן צו ירושה או צו קיום צוואה הינו דקלרטיבי בלבד. ואולם, אין בעצם העברת הנכסים ליורשים כדי להקנות לעיזבון אישיות משפטית או מעמד עצמאי לצורך הליך משפטי (פרשת אשתייה לעיל, פסקה 5). זאת, להבדיל מהיורשים עצמם לאחר שהוצא צו ירושה או צו קיום צוואה או מנהל עיזבון שמונה.

12. לטענת הבנק, לא מוטלת עליו חובה לפעול למינוי מנהל עזבון. הבנק סומך את טענתו על רע"א 10860/05 דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (26.6.07) שם נקבע ע"י כב' השופטת ע' ארבל, בהסכמת כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין וכב' השופטת ד' ברלינר: "...אין לדעתי לקבל את האפשרות, כי במקרה שבו משתהים היורשים הפוטנציאליים במינוי מנהל עיזבון או בהוצאת צו ירושה, לא יתאפשר לבנק לממש משכון שרשום לטובתו מטעם החייב..." (פסקה 15 בפסה"ד).

בפרשת דונר, פתח הבנק בהליכי מימוש משכנתא בלשכת ההוצל"פ נגד עיזבון המנוח ואשתו המבקשת, כאשר הבית עליו נרשם המשכון היה רשום על שם המנוח בלבד, והאזהרה נתלתה על דלת הבית עוד בטרם מונה מנהל עיזבון או ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה אחר המנוח. רשם ההוצאה לפועל מינה כונס נכסים אשר החל בפעולות למכירת הבית ובקשת המבקשת לביטול מינוי כונס הנכסים ולהעמדת הליכי ההוצל"פ נדחתה על ידי רשם ההוצל"פ, החלטה שאושרה בביהמ"ש המחוזי. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, ומתוצאה זו מבקש הבנק בעניין שלפני ללמוד, כי כדין הוגשה התביעה נגד העיזבון ובוצעה מסירה ליורשים הפוטנציאליים, וכי לא היתה חובה מצדו לפעול למינוי מנהל עיזבון לצורך ההליכים.

סבורני כי אין המקרה בפרשת דונר דומה לראיה בתיק שלפני, וזאת משני טעמים:

הראשון – בפרשת דונר נקבע כי יורשי המנוח הפוטנציאליים הגישו בקשות מטעם העיזבון באמצעות פרקליטה, ובכך נוצר מצג שאותה פרקליטה מייצגת את עיזבון המנוח, מצג שהבנק היה רשאי להסתמך עליו ולצורך המצאת האזהרה בתיק ההוצל"פ.

נוסף על כך, כחודשיים וחצי לאחר פטירת המנוח הגישה האלמנה בקשה למינוי מנהל עיזבון. הסדרת עניין הירושה נעשה תוך זמן סביר, ובדיעבד לא היה בהמתנה למינוי מנהל עיזבון או להוצאת צו ירושה כדי להביא לשינוי בהתגלגלות הדברים. הבנק היה פועל באותה דרך ממש ולכן לא נמצא בפגם זה לבדו כדי להביא לבטלותו של הליך ההוצל"פ ולהתחלתו מראשיתו.

בענייניו, להבדיל, לא הוצא צו ירושה ולא מונה מנהל עיזבון בעת הגשת התביעה. כאמור לעיל, רק כשנה לאחר מכן, ביום 2.9.03 מונה מנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח, ושוחרר מתפקידו ביום 11.6.08. מאז, לרבות בעת מתן פסק הדין אין מנהל עיזבון בתיק. עוד עולה מהנספחים אשר צורפו לתיק, כי לאחר מתן פסק הדין בהעדר, הבנק פנה בבקשה למינוי מנהל עיזבון בפשיטת רגל במסגרת תיק פש"ר. המבקשים הודיעו בתיק הפש"ר כי הם יפעלו למנות מנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח בתיק העיזבון שבבימ"ש לענייני משפחה, לו הסמכות לדון בעניין. המבקשים אכן פנו בבקשה לביהמ"ש לענייני משפחה לחידוש ההליכים בתיק העיזבון ולמינוי מנהל עיזבון זמני. הבנק (אשר אינו צד להליכים בבימ"ש לענייני משפחה) הגיש שם בקשה לסלק את הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני על הסף, ובמקביל ביקש במסגרת תיק הפש"ר את עיכוב ההליכים בביהמ"ש לענייני משפחה. כך שעד עתה לא מונה מנהל עיזבון, וזאת במידה רבה בשל סיכול ההליך ע"י הבנק עצמו.

שנית – בפרשת דונר החזיק הבנק בידו משכון, אותו ביקש לממש כפסק דין. שונה הדבר מענייניו, בו מדובר בהגשת תביעה אשר על הבנק להוכיחה קודם שינתן פסק דין.

13. ובכל מקרה נקבע בעניין דונר, כי: "משבידי הבנק לא היה כל מידע אודות פעולה מצד היורשים הפוטנציאלים למינוי מנהל עיזבון או להוצאת צו ירושה, סביר והגיוני הוא כי הבנק יבחר לפנות ליורש על פי דין, המבקשת במקרה דנן, ולמען את האזהרה אליה, כל זאת בכפוף לחלוף זמן סביר להסדרת ענייני הירושה" (שם, פסקה 16 בפסה"ד, הדגשה שלי – ו'פ').

בנסיבות פרשת דונר נקבע כי המתנה בת חודש ימים להסדרת העניין הנה זמן סביר. בעניינינו מונה מנהל עיזבון זמני כשנה לאחר הגשת התביעה. הבנק לא ביקש לתקן את כתב התביעה בהתאם, המשיך לנהל את ההליך מבלי לצרף את מנהל העיזבון הזמני, והמשיך בכך גם לאחר שבוטל מינוי מנהל העיזבון בשנת 2008. הבנק סיכל כאמור את בקשת המבקשים- לאחר מתן פסק הדין - למנות מנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח. בנסיבות אלה, הזמן הסביר להסדרת ענייני הירושה חלף עבר לו.

14. אשר לעמ"ש (חיפה) 7197-09-13 עליה סומך הבנק (סעיף 6 לעיל)– לא ניתן לראות בה ראיה לעניין שלפנינו. שם נקבע בדעת רוב, כי נושה של עיזבון יכול לתבוע יורשים פוטנציאליים בהתקיים התנאים בסעיף 122 בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, בין היתר נדרש אישור בית משפט מראש או למפרע. עוד נקבע שם כי לכל היותר ניתן לחייב יורש פוטנציאלי בחלקו היחסי בעיזבון. בעניינו הבנק עצמו, אשר סומך על פסק הדין, לא פעל על פיו.

היינו:

• הבנק הגיש תביעתו נגד עיזבון שאינו אישיות משפטית;
• הבנק הגיש את התביעה כביכול באמצעות יורשים פוטנציאליים של המנוח, כאשר לא ברור האם הם היורשים היחידים, וסיכל את הוצאת צו הירושה בראשית ההליך. בינתיים ועד לרגע זה לא הוצא צו ירושה אחר המנוח.
• הבנק לא ביקש את אישור בימ"ש להגשת התביעה כפי שהוגשה;
• הבנק לא פעל למינוי מנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח באמצעותו יוכל היה להגיש את התביעה, ואף התנגד לבקשת המבקשים למינוי מנהל עיזבון זמני במסגרת ההליך בבימ"ש לענייני משפחה;
• קרן החוב הנטען הוקטנה באופן משמעותי ברבות השנים בהן נוהל ההליך, כאשר הבנק ניהל מו"מ עם נתבעים נוספים, וגבה עשרות מיליוני ₪ על חשבון החוב, לרבות החוב הנטען של העיזבון. התביעה נותרה כפי שהוגשה מלכתחילה, מבלי שהחוב הנטען עודכן ומבלי שפורט שווי העיזבון.

15. סיכומו של דבר, התביעה מראשיתה, ככל שהוגשה נגד עיזבון המנוח, הוגשה שלא כדין ועל כן אני מורה על מחיקתה על הסף. כפועל יוצא מכך מכך, פסק הדין אשר ניתן נגד העיזבון ביום 19.3.09 – מבוטל.

הבנק ישא בהוצאות המבקשים בסך 10,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ו, 06 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.