בפניי בקשת התובעים (להלן: "המבקשים") לתיקון כתב התביעה על ידי המהנדסת גב' אירנה רוזנברג והמפקח מר זיאד עבד אל האדי, כנתבעים נוספים בתביעה דנן.

אקדים ואומר, כי התביעה שלפניי היא תביעה כספית שעניינה ליקויי בניה בדירת מגוריהם של התובעים שמקורם, לפי הנטען, ברשלנות הנתבע ששימש כקבלן השלד באתר.

למען שלמות התמונה העובדתית יצוין, כי בתיק דנן הוגשו תצהירי עדות ראשית והתקיימה ביום 08.04.2013 ישיבת הוכחות במהלכה נחקרו בעלי הדין.

בסיום הדיון, ביקשו התובעים שהות בת 10 ימים על מנת להודיע באם הם עומדים על חקירת המומחה מטעם בית המשפט אשר לא זומן לחקירה בישיבה הנ"ל.

תחת הגשת הודעה אודות עמדתם באשר לחקירת המומחה, כאמור, הגישו התובעים את הבקשה הנוכחית.

המבקשים מפנים בבקשתם לגישה הליבראלית בה נוקטת הפסיקה בעניין תיקון כתבי טענות, תוך שהם מדגישים את הצורך בתיקון כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. עוד נטען, כי התיקון יחסוך הגשת תביעה נפרדת ועצמאית כנגד המתכנן והמפקד שמבוקש כעת צירופם ואשר ממילא תצדיק הגשת בקשה לאיחוד הדיון בשתי התובענות.

הנתבע (להלן: "המשיב") מתנגד לבקשה.

המשיב טוען בתגובתו, כי יש להורות על דחיית הבקשה לנוכח השיהוי הרב בהגשתה לאחר שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית והתקיימה ישיבת הוכחות בתיק. הטענה בדבר קיומה של יריבות בין המבקשים לבין המתכנן והמפקח, אשר מבוקש צירופם כנתבעים בבקשה הנוכחית, הועלתה ע"י המשיב כבר מראשיתו של ההליך ואף צוינה בגדר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אשר ניתנה לפני חודשים רבים ואשר הצביעה על אחריות אפשרית של המתכנן לליקויי הבניה הנטענים בתובענה דנן. חרף כך, ישבו המבקשים בחיבוק ידיים משך חודשים מבלי שטרחו לתקן את כתב התביעה במועד מוקדם יותר ולצרף את בעלי הדין הנכונים והראויים. עוד נטען, כי תיקון כתב התביעה בשלב הנוכחי יגרום נזק דיוני ומהותי לזכויותיו של המשיב, במיוחד כאשר הדיון בתובענה היה על סף גמר, אחר שמיעת ראיות הצדדים, וכל שנותר הוא הודעת המבקשים באם הם עומדים על חקירת המומחה מטעם בית המשפט, אם לאו. המבקשים לא נתנו טעם לעיכוב שחל בהגשת הבקשה באופן המצדיק את דחייתה.

אחר עיון בכתובים ושקילת טענות הצדדים, אני מחליטה לדחות את הבקשה, כפי שיפורט להלן.

כידוע, סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה נוקטת הפסיקה בגישה ליבראלית. בין היתר, נקבע כי בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, ישקול בית המשפט אם התיקון יאפשר לו להכריע "בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". אולם לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב התביעה, שכן עליו להביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת בין הצדדים (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב (3) 427, 431 (1998)). על אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי או בחוסר תום לב; השלב בו מוגשת הבקשה ; וכן האם יש בתיקון כדי לקפח זכותו של היריב (ראו: ברע"א 5215/12 רונדופלסט נ' אלכס בירמן, פורסם בנבו, 05.10.12). כל אלה מהווים שיקולים מנחים ככל שמדובר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, שאליה יחבור תמיד השכל הישר (ראו: רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ נ' נטפים בע"מ, פורסם במאגר נבו, 07.08.12)).

ברע"א 4689/98 יוספזון נ' עיריית קרית גת, פ"ד נב (5) 769, בעמ' 771 נקבע כי : "השאלה אם להתיר תיקון, על אף איחור בהגשת הבקשה, היא נושא בשיקול דעת, שבהפעלתו מוטל על בית המשפט לבחון גם את תוצאות הסירוב לבקשה. המבחן להכרעה בשאלה, אם להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו, על פי בקשה המוגשת לאחר סיום קדם המשפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנגדיים של בעלי הדין וכן על ההתחשבות בתקנת הציבור".

הבקשה שבפניי אין מטרתה להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין הקיימים בתיק. על מנת להכריע במחלוקת בין התובעים הקיימים לבין הנתבע הקיים, אין צורך בתיקון כתב התביעה ובצירוף נתבעים, כפי שהתבקש.

כמו כן, דחיית הבקשה לא תביא לנעילת שערי בית המשפט בפני התובעים באופן גורף, שכן אם יש להם עילה כנגד המתכנן או המפקח, הם רשאים להגיש תביעה נפרדת אשר תתברר כסדרה (ראו והשוו רע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, פורסם באתר נבו, 25.09.08).

טעם נוסף לדחיית הבקשה נעוץ במועד הגשתה ובהתנהגות המבקשים בהליך שבפניי.

אין חולק בענייננו, כי הבקשה הוגשה לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ואף נשמעו ראיות הצדדים, למעט חקירת המומחה מטעם בית המשפט, כך שהתיקון יגרום לשמיעה מחודשת של התיק באופן המטה את הכף לדחיית הבקשה (ראו: ר"ע 180/62 שלוש נ' ג'ורז'י, פ"ד טז 1824).

המבקשים אינם מציינים בבקשתם טעם להגשת הבקשה במועד הנוכחי, לאחר שכאמור הייתה שמיעת הראיות על סף גמר וכל שנותר הוא חקירת המומחה מטעם בית המשפט.

יתרה מכך, חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הוגשה לתיק ביום 27.01.2011, דהיינו כשנתיים וחצי לפני הגשת בקשת התיקון. המבקשים אינם מנמקים בבקשתם מדוע ישבו בחיבוק ידיים משך תקופה ארוכה זו ולא עשו דבר ומדוע החליטו דווקא בשלב מתקדם של ההליך, כאשר שמיעת הראיות הייתה בפני סיום, להגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה, תוך הסתמכות על קביעותיו וממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט אודות אפשרות מעורבותם של גורמים נוספים כגון המתכנן בהיווצרות ליקויי הבנייה הנטענים בגדר התובענה דנן.

יודגש בהקשר זה, כי לאחר שנתקבלה חוות דעת המומחה לתיק, התקיימו 3 ישיבות ק"מ, שגם במהלכן לא עתרו התובעים לתיקון כתב התביעה. גם לדיון ההוכחות נמנעו התובעים מלהזמין את המומחה מטעם בית המשפט על מנת שייחקר אודות חוות דעתו.

עוד אין חולק, כי הבקשה הוגשה ע"י התובעים בשיהוי ניכר והיה ביכולתם להגישה בשלב מוקדם יותר של ההליך, כאשר יש באיחור זה כדי לפגוע מהותית הן בזכויותיו של המשיב אשר זכאי כי ענייננו המתברר בפני בית המשפט יגיע לכדי סיום, והן באינטרס הציבורי שבית המשפט מייצגו ביעלות ההליכים.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

התובעים יישאו בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

התובעים ימסרו עמדתם באשר לחקירת המומחה מטעם בית המשפט בתוך 7 ימים מיום קבלת עותק החלטה זו.

התיק לעיון ולמעקב ביום 30.06.13.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.