1. זוהי בקשה שהגישו המבקשות נגד המשיבות לפי פקודת בזיון בית משפט (להלן: "הפקודה"), לכוף את המשיבות בקנס לפי סעיף 6 לפקודה, נוכח הפרותיהן את הוראות פסק הדין בתיק זה (ת.א. (מחוזי מרכז-לוד) 3427-01-08), מיום 30.6.2011.
2. מדובר בבקשה שנייה שהוגשה על פי הפקודה על ידי המבקשות נגד המשיבות, לאחר שבתאריך 3.10.11 הגישו המבקשות בקשה ראשונה נגד המשיבות ואחרים על פי הפקודה, שעליה ניתנה החלטה ביום 17.4.12. בפסק דין שניתן ביום 25.7.12 ע"י בית המשפט העליון בבר"ע שהוגשה על ההחלטה הנ"ל (רע"א 3901/12), נפסק כי "יוטל על המשיבות 1 ו- 2 (המשיבות שבפנינו – א.מ.) קנס בסך של 500 ₪ בגין כל יום בו יפרו בעתיד את פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, וזאת החל מיום המצאת פסק דין זה לצדדים" (ס' 9 בפסק הדין).
3. עניינה של הבקשה הוא הסדר פשרה שנעשה בין הצדדים במסגרת תיק זה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 30.6.11 (להלן: "פסק הדין"). לטענת המבקשות, המשיבות הפרו את פסק הדין ועל כן יש לחייבן בקנס של 500 ₪ בגין כל יום שבו בוצעו הפרות פסק הדין על ידי המשיבות. כמו כן מבקשות המבקשות להורות על החמרה משמעותית של הקנס היומי שהוטל על המשיבות.
4. המבקשות התייחסו בבקשתן למקרים ספציפיים רבים שהן טוענות כי המשיבות הפרו בהם את הוראות הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
5. כחודשיים לפני הגשת הבקשה, הגישו המבקשות גם תביעה נגד המשיבות ונגד שתיים נוספות, שבה תבעו לחייב את המשיבות (הנתבעות 1 ו-2 שם), בפיצויים בגין הפרות פסק הדין והפרות נוספות וכן לבטל את פסק הדין בשל הפרתו ובגין טעות יסודית שהמבקשות טענו לה (ת.א. (מחוזי מרכז-לוד) 11740-03-10, להלן: "התביעה השנייה").
6. ההפרות שהמבקשות הפנו אליהן בבקשה זו זהות בעיקרן להפרות שהמבקשות טענו להן גם בתביעה השנייה האמורה, ומשום כך היה צורך להמתין עם מתן ההחלטה בבקשה דנא עד למתן פסק הדין בתביעה השנייה, אחרת היה נחשף טרם נתינתו פסק הדין בתביעה השנייה בכל הנוגע להפרות הנטענות וקביעותיו של בית המשפט בכל הנוגע אליהן. עתה, משניתן בימים אלה (ביום 28.8.16) פסק הדין בתביעה השנייה, ובית המשפט קבע את קביעותיו לגבי ההפרות שהמבקשות טענו להן, ניתן לתת גם ההחלטה בבקשה זו. (ראו גם סעיף 16 בפסה"ד).
7. פסק הדין שניתן בתביעה השנייה, מתייחס במפורט לכל הפרה והפרה לגופה וקובע לגביה אם אכן היוותה הפרה אם לאו. יש בו גם קביעות לגבי הפרות שנקבע בהן כי אין בהן כדי לחייב את המשיבות בפיצוי בשל מתן פרשנות שונה של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק הדין או בשל היותן שוליות. מאחר ופסק הדין מיום 28.8.16 הינו מפורט מאוד ואוחז עמודים רבים, איני מוצא מקום וטעם לחזור שוב על כל אשר נאמר ונקבע בו, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו, כשהחלקים הרלוונטיים לענייננו הם אלה הנוגעים להפרות הנטענות, ויש לקרוא הדברים שנכתבו בו יחד עם החלטה זו בצוותא חדא, כשכל אשר נקבע בו בנוגע להפרות הזהות חל גם על בקשה זו.
8. לאור האמור, יגישו המבקשות פסיקתא שבה יפורטו בצורת טבלה כל ההפרות שנקבע לגביהן בפסק הדין בתביעה השנייה שהן מהוות הפרות של פסק הדין, וסכומי הקנס שיש לחייב בגינם את המשיבות לפי סכום של 500 ₪ ליום בגין כל הפרה מיום ביצועה ועד ליום שבו הוסרה או הופסקה, ובכל מקרה לא יאוחר מיום הגשת הבקשה, כשהתאריכים יפורטו ויבוססו בצורה מדויקת וממוסמכת. פירוט כל הפרה לא יעלה על 3-2 שורות.
9. היה ובבקשה מופיעות הפרות נוספות מעבר להפרות שנטענו בתביעה השנייה, יציינו המבקשות הפרות אלו בטבלה נפרדת ויפרטו אותן בפסיקתא בפירוט האמור לעיל.
10. הפסיקתא לא תכלול הפרות שנקבע לגביהן בפסק הדין בתביעה השנייה כי אין לחייב בגינן את המשיבות בפיצויים, כשהסיבות שניתנו בפסק הדין הנ"ל לאי-החיוב בפיצויים יפות גם לאי-הטלת קנס בגינן.
11. יוער כי לבקשה צרפו המבקשות גם דיסק שבו תועדו לטענתן הפרות נוספות מעבר להפרות שפרטו בבקשה ובנספחיה. בדיון שהתקיים בתאריך 5.11.13 ניתנה החלטה על-ידי בית המשפט "כי אין בדעתו להתייחס לחומר המצורף בדיסק, הואיל והחומר המצוי בדיסק לא פורט בבקשה ולא בתצהיר, וכל שנאמר בבקשה הוא שיש בו תיעוד של הפרות. מדובר בהיקף של 4,000 עמודים. ככל שפורטו הפרות באופן ספציפי בבקשה ובתצהיר, ניתן להתייחס להפרות אלו. ככל שלא פורטו הפרות, אין מקום להתייחס להפרות כאלה". ואכן בסיכומיהן לא התייחסו המבקשות לדיסק או להפרות שנכללו בו לטענתן.
12. ב"כ המבקשות יגישו את הפסיקתא האמורה תוך 30 יום וימציאו אותה במקביל גם לב"כ המשיבות, אשר יגיבו על נוסח הפסיקתא שיקבלו תוך 30 יום מיום קבלתו. גם תגובת המשיבות לא תעלה על עד 3 שורות בגין כל הפרה, אם יחלקו עליה.
13. ככל שיתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, תינתן החלטה משלימה.
14. לגבי הבקשה להחמרה משמעותית של גובה הקנס, איני רואה סיבה להגדיל את סכום הקנס כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ו, 06 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.