הוגשה לי בקשה ע"י המבקשת, שאודה על האמת לא ברורה לי די צורכה.

אינני יושב בתפקידי כסגן נשיא כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות ע"י שופטים ואין בדעתי להתערב בהחלטותיהם.

למעלה מן הצורך אתאר את השתלשלות העניינים בעניינה של המבקשת:

כנגד המבקשת/הנאשמת הוגש כתב אישום על עבירה של זיוף וכוונה לקבל דבר במירמה.

כב' השופטת הבכירה, רמה לאופר, דנה בעניינה של הנאשמת/המבקשת וב- 15.7 נתנה פסק דין בעניינה במהלכה הורשעה בעבירות נשוא כתב האישום ונפסק לה קנס בסך 1,200 ₪ או שני חודשי מעצר תמורתו.

המבקשת לא השלימה עם פסה"ד והגישה ערעור לבימ"ש המחוזי.

כב' השופטת הבכירה רמה לאופר עכבה את ביצוע גזר הדין עד לאחר מתן פסק הדין בערעור שהוגש.

המבקשת הביעה הסכמתה לריצוי ימי המאסר במקום הקנס בעבודות שירות ועל כן כב' השופטת לאופר דחתה את התיק על מנת לקבל חוו"ד ממונה על עבודות שירות ולשם כך קבעה גם דיון ליום 8.9.13.

לאור החלטה זו עיכבה כב' השופטת לאופר את ביצוע תשלום הקנס אשר הוטל בגזה"ד, עד למתן החלטה אחרת וכן הורתה לשלוח העתק החלטתה למרכז לגביית קנסות, לאחר שהמבקשת/הנאשמת טענה כי הוטל עיקול על חשבונה בשל הקנס שלא שולם.

אני מורה לשלוח החלטה זו בשנית למרכז לגביית קנסות.

כאמור, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהתנהלות זו כלפי המבקשת וכל בקשה בעניין זה דינה להידחות.

יש לשלוח החלטה זו למבקשת ולהעביר העתק לכב' השופטת לאופר.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים.