1. התובעת, היא המשיבה בענייננו, הגישה תביעה באוג' 2009 ובו עתרה ליתן סעד כספי וסעד של צו עשה למחיקת הערת אזהרה. בקצירת העומר, מדובר בתובעת שמכרה נכס לנתבע בשנת 95, נרשמה לטובת הנתבע הערת אזהרה בשנת 99, ואף התובעת חתמה על הסכמים מתאימים על מנת שהנתבע יוכל ליטול משכנתא מבנק הפועלים. לימים, לא שילם הנתבע את מלוא התמורה כטענת התובעת, ובגין חוב זה היו הצדדים מעורבים בתובענה כספית שהתנהל בבימ"ש השלום בת"א, הצדדים הגיעו להצעת פשרה שלטענת התובעת גם הוא לא קוים. בעקבות אי תשלום מלוא סכום התמורה, מעולם לא הועברה החזקה לידיו של הנתבע, ואף הנכס לא עבר על שמו בטאבו. התובעת הודיעה על ביטול ההסכם, וכיום מבקשת כי ביהמ"ש ימחק את הערת האזהרה שרשומה לטובת הנתבע, ויחייב את הנתבע לשלם לה את הסכום אותו שילמה לבנק הפועלים בניכוי סכום ההחזר שעליה להשיב לנתבע בגין הביטול.

2. הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד, וטען כי התובעת לא מסרה לו את הנכס ולא העבירה אותו על שמו על אף שהעביר כ-70% מהתמורה. התובעת עשתה בנכס שימוש לצרכיה, וגבתה דמי שכירות בכל השנים שחלפו עד היום. עוד טוען הנתבע, כי העביר לתובעת שני סכומים בשנת 1995 בגין סכום המשכנתא ששווים היום הוא כ- 250,000 ₪. על פי סעיף 12 לכתב התביעה שכנגד, טוען הנתבע כי התובעת גבתה עבור הנכס שכירות בסך של כ- 800,000 ₪.

3. ביום 30.11.11, ביקש הנתבע צו גילוי מסמכים ספציפי מהתובעת. בהחלטתי מאותו יום בפרוטוקול הדיון, קבעתי כי על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים שיכלול את כל הראיות. עוד קבעתי, כי אין זה המועד לפתוח הליכים מקדמיים מחדש, יחד עם זאת אם לאחר הגשת התצהירים ותיק המוצגים יתברר כי למי מהצדדים יש דרישה לגילוי ספציפי של מסמך מסוים, יגיש בקשה בהתאם וביהמ"ש ישקול זאת.

4. בדיון מיום 13.2.12, הודיע ב"כ התובעת כי שלח עותק מתצהירי עדות ראשית לב"כ הנתבע. הנתבע לא התייצב לדיון מפאת תאונת עבודה ולא הגיש תצהיריו. בהחלטתי, דחיתי את מועד הגשת התצהירים ליום 25.2.12, דיון קדם המשפט נדחה ליום 30.4.12. ביום הדיון, הודיע הנתבע כי איננו יכול להגיש תצהירים מאחר וידיו כבולות, לאור העובדה כי ב"כ התובעת מסרב להמציא לו מסמכים ספציפיים אותם הוא ביקש. זה המקום להבהיר, כי החלטתי הראשונה מיום 30.11.11, היתה כי צד יוכל להגיש בקשה לגילוי ספציפי רק לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים, ולא לפני. ולא בכדי, החלטה זו ניתנה כמו שניתנה על מנת שכל התצהירים יהיו בפני ביהמ"ש והדיון לא יתארך לחינם. לא סברתי אז כפי שאינני סבורה היום, כי המסמכים הספציפיים מונעים מהנתבע להגיש תצהירי עדות ראשית בהתאם לכתב הגנתו ובהתאם לתביעה שכנגד. אכן, בסופו של יום, משהגיש הנתבע בר"ע על החלטתי, עיכבתי את הגשת התצהירים על מנת לא לעשות את החלטת ערכאת הערעור פלסתר, ולפיכך הוריתי כי יש לעכב את הגשת התצהירים עד להכרעה בבר"ע. בדיעבד, הסתבר כי החלטה זו היוותה את אחד הנימוקים לקבלת הבר"ע.

5. בהחלטתי מיום 30.4.11, דחיתי פעם נוספת את הבקשה לגילוי ספציפי, נתתי ארכה אחרונה לנתבע להגיש תצהירי עדות ראשית וקבעתי את התיק לשמיעת הראיות ביום 6.1.13. בהחלטתי מיום 11.3.12, נתתי החלטה דומה כי אינני מוצאת מקום לפתוח בשלב זה הליכים מקדמיים לאחר שהגיש התובע את ראיותיו, וכי אין מניעה מצד הנתבע להגיש את ראיותיו ללא המסמכים הספציפיים.

6. הנתבע כאמור הגיש בר"ע על החלטות ביהמ"ש מיום 9.4.12, 11.3.12, 30.4.12, הוא מועד קדם המשפט בה נקבע התיק להוכחות. בהסכמת שני הצדדים, קבעה כב' השופטת צ'רניאק בהחלטתה מיום 4.7.12, כי ההחלטות נשוא הבר"ע הדוחות את בקשת המבקש לגילוי מסמכים ספציפי מבוטלות. העניין הוחזר לערכאה דיונית על מנת שתידון בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי לגופו של עניין, ותיתן החלטה מנומקת כדבעי מבלי להיות קשורה בהחלטות המבוטלות, תוך התייחסות ובחינת טענות המבקש לגופן.

7. מניסוח זה, הבין המבקש כי כל ההחלטות כלשונן מבוטלות לרבות ההחלטה בפרוטוקול מיום 30.4.12, ולפיכך דיון ההוכחות מבוטל ואף ההחלטה להגיש תצהירים מבוטלת. פועל יוצא מכך, לא התייצב הנתבע לדיון ההוכחות כפי שנקבע בהחלטתי, וניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה. לא מיותר לציין, כי על אף שהמועד היה ידוע לנתבע, ועל אף שהחלטת ערכאת הערעור ניתנה כחצי שנה קודם לדיון, לא טרח הנתבע ליידע את ביהמ"ש בדבר החלטת ערכאת הערעור, לא טרח להודיע כי הוא מבין שהדיון מבוטל או לבקש את הבהרת ביהמ"ש בעניין זה. בבקשתו, מעלה המבקש טרוניות רבות כנגד ביהמ"ש, מדוע הוא עצמו לא ראה את החלטת הבר"ע שהרי בנט המשפט כל ההחלטות מקושרות, ומדוע הוא לא פעל כמצוות ערכאת הערעור.

8. זה המקום להבהיר למבקש, כי על אף שבמערכת נט המשפט כל ההחלטות מקושרות, לא תמיד החלטת ערכאת הערעור, בייחוד בבר"ע, מגיעות ל"סל המשימות" במחשב של ביהמ"ש. ביהמ"ש לא עוקב אחר התיק מיוזמתו אם קיים מועד דיון להוכחות במחשב, אלא על צד שהגיש בר"ע ליידע את ביהמ"ש בתוצאות הבר"ע על מנת שביהמ"ש ייתן הנחיות להמשך ההליכים. כך קרה במקרה זה, שהחלטת הבר"ע לא הובאה בפניי בסל המשימות וביהמ"ש גילה מיוזמתו את תוכנה של ההחלטה ימים ספורים לפני מועד ההוכחות, כשהוא למד את התיק לקראת דיון ההוכחות.

9. אני סבורה כי המבקש הבין לא נכון את החלטת ביהמ"ש המחוזי, שכן ביהמ"ש המחוזי לא ביטל את שלושת ההחלטות נשוא הבר"ע באופן גורף, אלא ביטל את ההחלטות הדוחות את הבקשה לגילוי ספציפי, הא ותו לא. פועל יוצא מכך, שמועד דיון ההוכחות נשאר בעינו. יתרה מכך, אף ביהמ"ש המחוזי מאזכר בהחלטתו בעמ' 1 מול ש' 13 את מועד ישיבת ההוכחות. אני סבורה, כי על המבקש היה להתייצב לדיון ההוכחות בכל מקרה, גם אם הוא סבור שאין לו תצהירים וגם אם הוא סבור שלא ניתן לקיים את ההוכחות כנדרש. מועד דיון שלא בוטל, הוא מועד דיון המחייב התייצבות. אם למבקש היו ספקות אם הדיון יתקיים לא, היה עליו לפנות לביהמ"ש בבקשת הבהרה. המבקש לא פעל כך.

10. לגופו של עניין - המבקש הגיש בקשה לגילוי ספציפי המונה 15 סעיפים של מסמכים ספציפיים, ביניהם מסמכים שאינם מפורטים דיים (כמו מסמכים י"ג, י"ד, ט"ו – לא ברור מאיזו תקופה ועד איזו תקופה). זאת ועוד, הבקשה לא נתמכת בתצהיר כדין, אין פירוט בבקשה מדוע נדרשים המסמכים רק עתה, כיצד הם תומכים בהגנה או בתביעה שכנגד, ומה הרלבנטיות של כל מסמך ומסמך לסכסוך הנדון. רק לאחר תגובת התובעת לבקשה, הגיש התובע כתב תשובה לביהמ"ש ונימק בקצרה מדוע המסמכים רלבנטיים, וזאת בסעיפים 3 ו-4 לתשובה. גם בכך אין פירוט די ואין התייחסות לכל מסמך ומסמך בנפרד כפי שראוי לעשות. רק מטעם זה, היה מקום לדחות את הבקשה על הסף.

11. לעצם הנושא, אני סבורה כי הנתבע יכל להגיש הגנתו ולהגיש ראיותיו בתביעה שכנגד ללא אף מסמך מהמסמכים המפורטים. יחד עם זאת, משנדרשתי לבדוק את טענותיו של הנתבע לגופו של עניין, כך אני עושה. כל המסמכים הקשורים להתנהלות התובעת מול בנק הפועלים והם מסמכים המסומנים: ה', ו', ז', ח', ט', י"א, י"ב בבקשה - יימסרו ע"י התובע לידי הנתבע עד לא יאוחר מיום 1.5.14. מסמכים אלה קשורים להתנהלות התובעת מול בנק הפועלים. מאחר והתובעת מבקשת מביהמ"ש לחייב את הנתבע בכספים שהועברו לבנק הפועלים, ומאחר והנתבע טוען כי התנהלותה היא זו שגרמה לגובה החוב ששולם, המסמכים הם רלבנטיים ועל כן יש לצרפם.

12. לגבי המסמכים האחרים, טוען המבקש בסעיף 4 לבקשתו כי התובעת נהנתה מכל העולמות, לא העבירה את החזקה בנכס לנתבע וגם נהנתה מדמי שכירות, לפיכך מבקש הנתבע העתקי כל חוזי השכירות והעתקי כל חשבונות מים חשמל וטלפון במבנה. לא מצאתי כל קשר בין מסמכים אלה לבין ההגנה הנטענת או התביעה שכנגד. טענת ההגנה, כי התובעת השכירה את המקום ונהנתה משכירות איננה רלבנטית לעיון בחוזי השכירות, שכן עובדה זו איננה מוכחשת והתובעת מודה כי הנכס הושכר. גם אין כל רלבנטיות למסמך י' המבקש את כל פירוט הכספים שהתקבלו מהשכירות. מידע זה לא נחוץ לצורך פסה"ד, הנתבע עצמו צירף לכתב התביעה שכנגד את נספח ה' העורך את החישוב של דמי השכירות בנכס. טענת התובעת היא, כי הנכס לא היה בבעלות התובע ולא בחזקתו, שכן מעולם ההסכם לא מומש עד תום ומלוא התמורה לא שולמה, ולפיכך אין כל רלבנטיות לדמי השכירות שקיבלה התובעת בבחינת פעולה להקטנת הנזק. יש גם לזכור, כי בתקופה הארוכה שחלפה חל שינוי בערך הנכס.

13. לא מצאתי כי מסמכים אלה רלבנטיים, ואני דוחה את הבקשה להמצאת המסמכים המסומנים א', ב', ג', ד' ,י'. המבקש לא מפרט בתשובתו מאומה, ואף מציין בסעיף 5 כי אלו בעצם המסמכים המבוקשים לבקשת הנתבע, מבלי להתייחס למסמכים י"ג, י"ד, ט"ו , שהם חשבונות מים, חשמל וטלפון למבנה. לפיכך, גם ביחס אליהם הבקשה נדחית בהעדר רלבנטיות.

14. לאור התנהלות המבקש, אינני סבורה כי יש לבטל את פסה"ד מן הצדק מאחר ומדובר בהליך שגוי, וכי ערכאת הערעור ביטלה את מועד דיון ההוכחות במסגרת ביטול ההחלטה מיום 30.4.12. ביהמ"ש המחוזי אמר דברו בצורה ברורה ומפורשת, כי החלטות הדוחות את הבקשה לגילוי ספציפי הן ההחלטות המבוטלות, ולא כל החלטה על מכלול הפרטים שבה.

15. מאחר ואין מדובר בביטול מחמת הצדק, יש אפוא להפעיל את שיקול הדעת מה היתה הסיבה לאי התייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של הנתבע. גם מבלי להתייחס לסיכויי ההצלחה של הנתבע, הרי אני יוצאת מתוך הנחה כי אי התייצבות היתה בשוגג ומתוך פרשנות מוטעה של החלטת ביהמ"ש המחוזי. יחד עם זאת, אני סבורה כי הנתבע פעל שלא כדין בכך שמעל חצי שנה לא טרח לברר מה עלה בגורל תיק זה, ולוודא כי אכן מועד הדיון בוטל. יש לזכור, כי הנתבע הוא גם התובע שכנגד ויש לו אינטרס לקדם את תביעתו שכנגד.

16. לאור האמור, אני סבורה כי האיזון הנכון הוא לבטל את פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות, וכך אני עושה. אני מורה לנתבע לשלם את הוצאות התובעת בגין ביטול פסה"ד בסך של 5,000 ₪, וכתנאי לביטול פסה"ד. סכום זה ישולם עד לא יאוחר מיום 10.4.13, כפוף לתשלום ההוצאות יבוטל פסה"ד.

התובעת תמציא לנתבע את המסמכים כמפורט בהחלטתי דלעיל (מסמכים ח' – ט', י"א-י"ב), עד לא יאוחר מיום 1.5.13. הנתבע יגיש תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים עד לא יאוחר מיום 1.10.13.

17. מאחר וביהמ"ש יוצא לשבתון מחודש אפריל ועד הפגרה, אני קובעת מועד דיון הוכחות נוסף ליום 20.5.14 שעה 11:30. על כל המצהירים להתייצב במועד זה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.