זוהי תביעה להכיר בפגיעה בגב מיום 25.5.08 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה:

1. התובע יליד 18.5.75.

2. התובע עבד כנהג אמבולנס וכפרמדיק בחברת חי-דור אמבולנסים במשך כשנה עד למועד האירוע-ביום 25.5.08.

3. התובע עבד לבד כנהג באמבולנס ללא עזרת אדם נוסף לטיפול בחולים ומתפקידו היה להעמיס חולים על האמבולנס ולהובילם לבית החולים ובחזרה.

4. בתאריך 25.5.08, סמוך לשעה 07:30 היה צריך התובע להסיע חולה בשם עירין שיתי מביתה בשפרעם לביה"ח בני ציון בחיפה (להלן "החולה"), דירת החולה היתה בקומה השנייה של הבניין.

5. התובע היה צריך להעביר את החולה שהייתה אישה כבדת משקל ומשותקת בחלק גופה התחתון, מכסא הגלגלים לכסא האמבולנס. כשהרים התובע את החולה מכסא הגלגלים, החולה נאחזה בשתי ידיה בידיות של כסא הגלגלים, והתובע היה צריך להפעיל כוח כדי להרימה מכסא הגלגלים ואז הרגיש לפתע בכאב חד בגבו מלווה ב-"קליק".

6. למרות הכאב החד בגב התובע נאלץ להמשיך בעבודתו. הוא הושיב את החולה בכסא של האמבולנס והעביר אותה לתוך האמבולנס והסיעה לבית החולים בני-ציון.

7. בו ביום כשהכאבים בגב לא חלפו אלא התגברו התובע פנה לקבלת טיפול רפואי בביה"ח בני-ציון ושם טופל במשככי כאבים.

8. גם למחרת היום, ב-26.5.08 שוב פנה לקבלת טיפול רפואי בביה"ח בני ציון והומלץ על טיפול תרופתי וכן על פיזיותרפיה בגב התחתון.

9. התובע מייחס את הפגיעה בגבו בעמוד השדרה להרמתה בכוח של החולה המשותקת מכסא הגלגלים והעברתה לכסא האמבולנס.

10. הנתבע לעומתו טוען, כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הפגיעה הנטענת בגבו של התובע וכי מדובר בתהליך תחלואתי בלבד.

מינוי מומחה רפואי:

11. מטעם בית הדין מונה כיועץ מומחה רפואי ד"ר א. ברוסקין אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין ביום 24/8/12, והשיב על שאלות הבהרה ביום 7/10/12.

בחוות דעתו מיום 24/8/12 קבע המומחה כדלקמן:

"א. לתובע אובחנו סמוך ליום האירוע מהתאריך 25/5/08 כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין, כתוצאה מפריצת דיסקוס ברמה L2-L3.

ב. בבדיקת EMG סמוך לתאונה לא אובחן ממצא אובייקטיבי. בבדיקת CT של עמוד השדרה המותני מהתאריך 20/6/08 ניתן לאבחן בקע דיסקאלי ברמה L2-L3 המלווה בהסתיידות של הדיסקוס (!) וגורם להיצרות של התעלה. בבדיקת ה-CT אובחנו בלטים דיסקאליים קלים ברמות L4-L5 ו- L5-S1.

לפי עובדות המקרה, לתובע אכן היה אירוע של התקף כאבי גב תחתון על רקע הרמת חולה כבדה, על כך אין עוררין. מאידך, פריצת הדיסקוס המסוידת שאובחנה בבדיקת ה- CT סמוך לאחר האירוע הינה פתולוגיה ישנה ולא קשורה בשום דרך לאירוע הטראומתי מהתאריך 25.5.08. תהליך הסתיידות של דיסקוס פרוץ הינו תהליך ממושך שנמשך שנים ולא חודשים. לפי דעתי, קיים קשר סיבתי בין האירוע והתקף כאבי הגב התחתון. לא קיים קשר סיבתי בין פריצת הדיסקוס ברמה L2-L3 לבין האירוע הנדון.

ג. לאירוע לא היתה השפעה על הופעת פריצת הדיסקוס. יש להתייחס במקרה זה רק לתקופה של התקף כאבי הגב, התקף חולף. כל מצבו האובייקטיבי של התובע לאחר האירוע אינו קשור לאירוע ונובע על רקע תחלואתי".

בתשובותיו לשאלות הבהרה מיום 7/10/12 השיב המומחה כלהלן:

"א. ראשית, נא לא לסלף את מה שכתבתי שחור על גבי לבן! בחוות דעתי ציינתי כי לתובע "אובחנו בלטים דיסקאליים קלים ברמות L4-L5 ו- L5-S1" ולא שהתובע "סובל" מהם. שנית, לבלטים דיסקאליים קלים אין כל משמעות אורתופדית אובייקטיבית. בלט דיסקאלי קל יכול לנבוע על רקע אנטומי גרידא, ואף יתכן כי אדם שאינו חש בכל כאב גב יכול להיות מאובחן בבלטים דיסקאליים קלים.

ב. לא נמצאו בבדיקות ההדמיה וכן בתיק הרפואי סימנים של החמרת מצב אורתופדי בעמוד השדרה המותני כגון בקע טרי עם סימני לחץ משמעותיים, הפרעה נוירולוגית אובייקטיבית(!), טיפול כירורגי אותו התובע יאלץ לעבור כתוצאה מאירוע וכיו"ב. כל הסימנים הללו לא קיימים בתיק הנדון, אי לכך איני רואה שלתובע נגרמה החמרה של מצב קודם עקב האירוע".

12. ב"כ התובע ביקש בתאריך 15/1/13 למחוק את התביעה לאור חוות דעת המומחה ללא צו להוצאות.

ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה בהעדר קשר סיבתי רפואי ו/או משפטי.

13. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי בתאריך 25/5/08 סבל התובע מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין, כתוצאה מפריצת דיסקוס ברמה L2-L3 המלווה בהסתיידות של הדיסקוס וגורם להיצרות של התעלה. בנוסף, התובע סבל גם מבלטים דיסקאליים ברמות L4-L5 ו- L5-S1.

ד"ר א. ברוסקין קבע, כי לאירוע בעבודה מיום 25/5/08 לא היתה השפעה על הופעת פריצת הדיסקוס, וכי פריצת הדיסקוס המסוידת הינה פתולוגיה ישנה ואינה קשורה כלל לאירוע בעבודה. המומחה מדגיש, כי כל מצבו האובייקטיבי של התובע לאחר האירוע אינו קשור לאירוע ונובע על רקע תחלואתי.

לתובע אכן היה התקף של כאבי גב תחתון על רקע הרמת חולה כבדה, אך מדובר בהתקף חולף וכל מצבו האובייקטיבי של התובע הינו על רקע תחלואתי בלבד.

14. בנסיבות אלה, אנו קובעים כי בתאריך 25/5/08 סבל התובע מהתקף כאבי גב תחתון בעקבות הרמת חולה, מדובר בהתקף חולף, כשמדובר בתובע הסובל מפריצת דיסקוס ברמה L2-L3 על רקע תחלואתי בלבד.

מצבו האובייקטיבי של התובע אינו קשור לאירוע ביום 25/5/08, אלא רק למצב תחלואתי שממנו סובל התובע בגבו.

15. בהעדר קשר סיבתי רפואי ו/או משפטי בין האירוע מיום 25/5/08 לבין הפגיעה בגבו של התובע שהינה על רקע תחלואתי בלבד – על כן התביעה נדחית בזאת.

16. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ג, (20 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.