התובעת הגישה בקשה לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד וזאת עפ"י החלטתי בפסק הדין אשר ניתן ביום 30.4.14.

בהתאם הוגש לבית המשפט הסכם שכר טרחה, תלושי שכר של התובעת וקבלות לעניין התשלומים אשר כבר שולמו על חשבון שכר הטרחה.

עיון בתיק הכספי מעלה כי התובעת שילמה אגרות בסך 2,736 ₪.

הסכם שכר הטרחה מלמד כי התובעת התחייבה לשלם לבא כוחה, ככל שאכן יהיה הליך בבית המשפט המחוזי, סך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הלכה היא כי אכן יש לשאוף לכך כי בעל דין אשר זכה במשפט לא יצא בחסרון כיס. יחד עם זאת, אין בית המשפט כבול להסכמי שכר הטרחה ויש לא פעם לפנות לתעריף המומלץ של לשכת עורכי הדין.

בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד באופן כולל בשיעור 18,000 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ב"כ התובעת ביקש לחתום על פסיקתא אותה הגיש לבית המשפט, אינני מוצאת לכך מקום.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.