השאלות הדורשות הכרעה בתביעות שבפניי

­1. בטרם אכנס לעובי הקורה בסכסוך רב השנים ורב ההליכים שבפניי, אמקד את השאלות העומדות לדיון והדורשות הכרעה:

א. האם הנתבעת והתובעת שכנגד הפרה את הסכם הטרקטורונים כפי שיוגדר להלן, ומשכך זכאית התובעת והנתבעת שכנגד לפיצוי ותשלומים שונים, בין היתר תשלום עמלות?

ב. האם נכרת בין הצדדים הסכם גם בנוגע לכלים תפעוליים, המזכה את התובעת והנתבעת שכנגד בעמלות?

ג. האם התובעת והנתבעת שכנגד מחזיקה בידה טרקטורון השייך לנתבעת והתובעת שכנגד, ומשכך יש לחייב אותה בתמורתו?

ד. מהי ההתחשבנות בין הצדדים, נכון למועד הפסקת הקשר העסקי ביניהן? האם הנתבעת היא שחבה כספים לתובעת, כטענת התובעת, או ההיפך, כטענת הנתבעת?

ה. האם יש מקום לחייב בתשלומים נוספים עבור אביזרים ו/או אי מתן רישוי לנגררים?

להלן הפירוט הנדרש לצורך הכרעה בשאלות אלו.

הצדדים, העובדות הצריכות לתביעות והטענות, בתמצית

2. התובעת/ הנתבעת שכנגד, אביב סוכנויות קטנועים ואופנועים בע"מ, הינה חברה המשווקת כלים מוטורים ומשמשת סוכנת של יבואנים בארץ ו/או באזור הצפון (להלן: "אביב סוכנויות"). הנתבעת/ התובעת שכנגד, קשר ימי בע"מ, הינה חברה העוסקת בין היתר ביבוא, שיווק ומכירה של סירות מרוץ, יאכטות, אופנועי ים, טרקטורונים, טרקטורים, רכבים תפעוליים ורכבי שטח (להלן: "קשר ימי"). בין הצדדים נקשרו קשרים עסקיים. כל צד היה ספק וגם לקוח של הצד השני ובהמשך אביב סוכנויות שימשה סוכנות מורשית של טרקטורונים מטעם קשר ימי.

3. כך, משנת 2005 רכשה קשר ימי מאביב סוכנויות מוצרים כגון: קשתות ונגררים, ביצעה באביב סוכנויות הרכבות של כלי רכב והתקנות שונות. מנגד, אביב סוכנויות רכשה מקשר ימי חלפים של כלי רכב.

4. ביום 14.4.2007 התקשרו הצדדים בהסכם הפצה שלפיו מונתה אביב סוכנויות להיות סוכנת מכירות מורשית מטעם קשר ימי של טרקטורונים תוצרת ימאהה, ארקטיק קאט ואדלי וכן של טרקטור משא תוצרת ארקטיק קאט (להלן: "הכלים"/"כלי הרכב") באזור צפון הארץ, פירוט האזור הגיאוגרפי הספציפי בהמשך (להלן: "ההסכם"/ "הסכם הטרקטורונים"; נספח ג' לת/4).

5. ההסכם כלל התחייבויות הדדיות שונות. בין היתר התחייב כל צד לתת בלעדיות לצד שכנגד: "קשר ימי מתחייבת כי הסוכן (הכוונה לאביב סוכנויות) ישמש סוכן בלעדי לכלי הרכב המוגדרים בהסכם באזור שבין קו זיכרון – עפולה צפונה (לא כולל העיר חיפה) ומנגד מתחייב הסוכן למכור את מוצרי קשר ימי בע"מ המפורטים במבוא להסכם זה בבלעדיות" (סעיף 5.11). בהמשך תחת הכותרת "התחייבויות קשר ימי בע"מ" נקבע שקשר ימי תיתן לאביב סוכנויות "למכור בבלעדיות את המוצרים המוגדרים במבוא לחוזה זה." באזור המוזכר בסעיף 5.11 (סעיף 6.6).

6. אביב סוכנויות התחייבה למכור "מינימום של 21 כלים ברבעון ומינימום 84 כלים בשנה" (סעיף 5.14; לשם הנוחות ההתחייבות תקרא להלן: "יעד המכירות"/ "היעדים"). נקבע כי ככל שתעמוד אביב סוכנויות ביעד המכירות ישולמו לה עמלות מכירה: 3,000 ₪ בגין 4 מכירות ראשונות בחודש (קלנדארי). ממכירת הכלי החמישי ומעלה 4,000₪. ככל שימכרו יותר מ-21 כלים ברבעון תשולם לאביב סוכנויות, החל ממכירת הכלי ה-22, תוספת של 1,000₪ (קרי 5,000 ₪ לכלי) וככל שימכרו מעל 100 כלים בשנה תהא אביב סוכנויות זכאית לעמלה בסך 6,000 ₪ מהכלי ה-101 (סעיף 6.9).

7. למרות ההתחייבות ליתן בלעדיות לאביב סוכנויות, הכיר ההסכם בארבעה סוכנים אחרים של קשר ימי אשר פעלו באזור הצפון: ספירל, מוסך יסוד, הונדה בגליל (שלושת הסוכנים יקראו להלן: "הסוכנים האחרים") והסוכן בחיפה או הסוכנות בחיפה הקרוי/ה גם GTE. ההסכם קובע שככל שאביב סוכנויות תעמוד ביעד המכירות, תשולם לה עמלה נוספת בסך 700 ₪ בגין מכירות שתתבצענה ע"י הסוכנים אחרים. בשלושת החודשים הראשונים תקבל אביב סוכנויות עמלה ללא תנאי בעמידה ביעד המכירות ולאחר שלושת החודשים האמורים יהא התשלום "מותנה בעמידה" ביעד המכירות (סעיף 6.7). עוד נקבע שאביב סוכנויות לא תהא זכאית לעמלה בגין מכירות של "הסוכן באזור חיפה" (לפי סעיף 6.7, הדגשה שלי) או בגין מכירות שבוצעו ב"עיר חיפה" (לפי סעיף 5.11, הדגשה שלי) - בקשר לאי התאמה זו בין סעיפי ההסכם התגלעה מחלוקת בין הצדדים שתפורט בהמשך. יוער כבר כעת, שלאחר כריתת ההסכם החל לפעול סוכן נוסף של קשר ימי בשם "היער והגולן" אשר החליף את הונדה בגליל (עמ' 103 ש' 15 – 16) וגם לגביו התגלעו חילוקי דעות אשר יפורטו בהמשך.

8. מספר חודשים לאחר החתימה על ההסכם התנהל מו"מ בין הצדדים או מי מטעמם בנוגע למכירת כלי רכב תפעוליים מטעם קשר ימי באמצעות אביב סוכנויות באופן בלעדי באזור הצפון. בתקופה זו, תחום הרכבים התפעוליים היה חדש יחסית בקשר ימי (עמ' 97 ש' 21 – 22). בהליך זה התעורר ויכוח בין הצדדים אם המו"מ הבשיל לכדי הסכם מחייב (כטענת אביב סוכנויות), אם לאו (כטענת קשר ימי).

9. בחודש 11/2008 או בסמוך לכך עלו יחסי הצדדים על שרטון לאור טענות הדדיות, בין השאר, להפרת הסכם הטרקטורונים וכן מחלוקות חשבונאיות. ביום 7.11.2008 המציאה אביב סוכנויות מכתב התראה לקשר ימי במסגרתו טענה היא, בין השאר, שקשר ימי גרמה לה לנזק כספי ולאור כך מעכבת היא תשלומים המגיעים לקשר ימי וכן חמישה טרקטורונים של קשר ימי המצויים אצלה לצרכי תצוגה (נספח א' לת/4). באותו היום הגיעו נציגי קשר ימי ונטלו את אחד הטרקטורונים מהתצוגה (להלן: "האירוע הראשון"); ביום 16.11.2008 השיבה קשר ימי לאביב סוכנויות במכתב, הדפה את טענותיה וציינה שככל שיש להסכם תוקף הרי הוא בטל ומבוטל (נספח ב' לת/4).

10. ביום 8.1.2009 הגיעו אנשי קשר ימי לאביב סוכנויות ונטלו מספר טרקטורונים נוספים: קשר ימי טוענת שבאותו יום נלקחו 3 טרקטורונים ונותר טרקטורון אחד, מסוג TRV 500, בחזקת אביב סוכנויות בעוד אביב סוכנויות טוענת שבאותו יום נלקחו 4 טרקטורונים ועל כן לא נותר אצלה טרקטורונים של קשר ימי (להלן: "האירוע השני"). אביב סוכנויות מוסיפה וטוענת שהאירוע השני לווה בדריסת חשבת השכר ומנהלת הנהלת החשבונות של אביב סוכנויות, הגב' רוית אילת קדשאי (להלן: "רוית"), אשר נזקקה לטיפול רפואי. בגין האירוע הראשון והאירוע השני הגישה רוית תלונות למשטרה (נספחים ג' – ו' לת/3).

11. אביב סוכנויות הגישה תביעה בסך 548,728 ₪ ואילו קשר ימי הגישה תביעה שכנגד בסך 125,101₪ וצו עשה. אביב סוכנויות טענה שקשר ימי הפרה את הסכם הטרקטורונים ובכלל זה הפרה את חובת הבלעדיות; לא שילמה לה עמלות בגין מכירות שבוצעו ע"י הסוכנים האחרים כמו כן הלינה היא על מינוי היער והגולן ומכירות שביצעה. עוד טענה היא שהמשא ומתן בעניין הרכבים התפעוליים הבשיל לכדי הסכם מחייב, כאמור, ועתרה לקבלת עמלות; הלינה על כמות הנגררים ומוצרים (כגון תפוחי בורג) שרכשה ממנה קשר ימי וטענה שקשר ימי נותרה חייבת לה כספים.

12. מנגד, טענה קשר ימי שדווקא אביב סוכנויות היא זו שהפרה את הסכם הטרקטורונים: מכרה כלי רכב מתחרים ובכך הפרה את חובת הבלעדיות; לא עמדה ביעד המכירות; מכרה רכבי הדגמה; לא העניקה שירות ראוי לכלי הרכב שמכרה; העלימה טרקטורון מתצוגה, כאמור, ונותרה חייבת לה כספים בגין אספקות והתחשבנות שוטפת. כמו כן עתרה לפיצוי בגין נגררים שרכשה מאביב סוכנויות וזו, לטענתה, לא דאגה לבצע עבורם רישיון כך שלא ניתן היה לעשות בהם שימוש. קשר ימי הדפה את טענת אביב סוכנויות שנכרת הסכם בגין רכבים תפעוליים וכפועל יוצא הכחישה את זכאותה לעמלות הנטענות. עוד הדפה היא את טענת אביב סוכנויות בעניין רכישת כמות נגררים ומוצרים.

13. כפי שציינתי בפתיח, תיק זה אינו אלא חלק מ"מלחמה כוללת" אשר התנהלה/ מתנהלת בין הצדדים ו/או מי מטעמם. כך, התעורר ויכוח בין הצדדים בעניין עובד בשם נחשון וינטרברגר שעבד באביב סוכנויות כמנהל מכירות וכעבור כשנה וחצי עבר לעבוד בקשר ימי (להלן: "נחשון"), דבר אשר הוביל להידרדרות ביחסי הצדדים. אביב סוכנויות טענה שנחשון שלשל לכיסו כספים ובהקשר זה התנהל הליך משפטי נפרד; כתבי בית הדין מתארים אירועים אלימים ובכלל זה האירוע הראשון והשני, אשר פורטו לעיל, וטענת אביב סוכנויות שמנכ"ל קשר ימי חטף מעובד שלה שקית כסף בעודו רכוב על אופנוע- בגין כך הגישה אביב סוכנויות תלונה למשטרה; אביב סוכנויות פנתה לחברת ימהה העולמית ולטענת קשר ימי הכפישה אותה ו/או את מנהליה (נספח ג' לנ/12)– בגין כך הוגשה תביעת לשון הרע; בין הצדדים התקיימו גם הליכי הוצל"פ בגין שיקים שמסרה אביב סוכנויות ונתנה הוראת ביטול (נספחים ו' – ח' לנ/12). בהקשר זה ציינתי בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפניי ביום 17.10.2010 כי: " התרשמתי ששני הצדדים, שהינם גופים מסחריים שהתנהלו בניהם על פי חוזה, מסוכסכים עמוקות, במסגרת תיק זה ובמסגרת תיקים אחרים. כתבי הטענות מתארים מעשים אלימים שאם יש בהם ממש, הרי מדובר במקרה חמור ביותר. האירועים הללו יכולים להסביר את האיבה אותה אני חשה בין הצדדים, המונעת בשלב זה בירור התיק בדרכים נעימות ומהירות יותר, דוגמת גישור או בוררות" (עמ' 3 ש' 9 – 13). למרות זאת, ניהלו הצדדים הליך גישור ובהמשך התקיימה פגישה בין הפרקליטים אלא שמגעים אלו לא עלו יפה וכך הגענו עד הלום.

14. בטרם אפנה לסקור את טענות הצדדים ביתר פירוט, אציג את העדים שנשמעו לפניי. מטעם אביב סוכנויות העידו: מר אביב קדשאי; בעלים ומנהל אביב סוכנויות (להלן: "אביב"). רוית, אשר הוזכרה לעיל, מנהלת הנהלת החשבונות באביב סוכנויות ורעייתו של אביב. מר איתמר פסקל, אשר רכש רכבים תפעוליים מקשר ימי (להלן: "איתמר"). מר תומר קומרוב; בזמנים הרלוונטיים לתביעה היה מנהל המכירות בקשר ימי (להלן: "תומר"). יוער כי במהלך בירור התיק דנן ניהל תומר הליכים משפטיים נגד קשר ימי ולא רצה להעיד במסגרת תיק זה אך מפאת הרלוונטיות בעדותו הוריתי לו לעשות כן. מטעם קשר ימי העידו: מר שרון שטיינברג; בעלים ומנהל קשר ימי (להלן: "שרון"). הגב' רותי גולן, אשר בחודשים הרלוונטיים לתביעה עבדה באביב סוכנויות כמוכרת נגררים וווי גרירה וכעבור זמן מה פוטרה (להלן: "רותי"). נחשון, אשר הוצג לעיל. קשר ימי הגישה תצהיר של מר בן קאופמן אשר עובד בקשר ימי מספר שנים (להלן: "בן") אך מאחר שלא הגיע להעיד במועד בו זומן ולבקשת קשר ימי נמשך תצהירו (עמ' 108 ש' 10 – 16).

טענות אביב סוכנויות, ביתר פירוט

15. לשיטת אביב סוכנויות ניתנה לה בלעדיות לשיווק טרקטורוני קשר ימי באזור הצפון למעט העיר חיפה (להבדיל מהסוכן בחיפה). בכתב התביעה הגדירה אביב סוכנויות את "אזור הצפון" מחדרה צפונה (סעיף 11.1) ובסיכומיה קו זיכרון – עפולה צפונה (סעיף 9). מכל מקום צירפה אביב סוכנויות מפה שלגרסתה הוסכמה בין הצדדים המציגה את אזור הבלעדיות (נספח ד' לת/4). ברם, הסתבר לה שקשר ימי הפרה את חובתה וסוכניה ביצעו מכירות באזור הבלעדיות ללא דיווח לאביב סוכנויות ומבלי לשלם לה עמלות. כך למשל ציינה אביב סוכנויות כי לגבי המשווקת היער והגולן אשר הצדדים הסכימו לגביה ביום 3.1.2008 שתמכור טרקטורונים מקו עכו – ורד הגליל – מחניים – עין זיוון צפונה, הסתבר כי זו מכרה טרקטורון בעיר טבריה אשר מצויה מחוץ לאזור המוסכם, תוך שהדבר הוסתר מאביב סוכנויות (מפנה לנספחים ה' – ו' לת/4). אביב סוכנויות סבורה שהיו הפרות נוספות אשר הוסתרו ממנה.

16. לשיטתה, בשלושת החודשים הראשונים להסכם, 04/2007 – 07/2007, זכאית לקבל עמלה בסך 700 ₪ בגין כל מכירה שבוצעה ע"י סוכנים אחרים באזור הבלעדיות וזאת ללא תלות בעמידה ביעד המכירות, מפנה לסעיף 6.7 להסכם ונספח יא' לת/4. לאחר תקופה זו נקבע בהסכם שאביב סוכנויות תהא זכאית לעמלה בגין מכירות הסוכנים האחרים בתנאי שתעמוד ביעד המכירות, מפנה לסעיף 6.7 להסכם. מכירות הסוכנים האחרים באות במניין יעד המכירות של אביב סוכנויות ככל שמכרו כלים מעל הפוטנציאל שהוגדר להם, קרי מעל 12 כלים בשנה, מפנה לסעיף 6.8 להסכם. אלא שלאחר החתימה על ההסכם הוסכם בין הצדדים שבחודשים 07/2007 – 08/2007 יושהה התנאי (של עמידה ביעד המכירות) עד לחודש 9/2007 או בסמוך לשם "התארגנות" אביב סוכנויות. ואולם קשר ימי לא שילמה לאביב סוכנויות דבר בגין חודשים אלה ואף לא שילמה עמלות בחודשים לאחר מכן, קרי 09/2007 – 11/2007, הגם ואביב סוכנויות עמדה ביעדי המכירות, מפנה לטבלה המרכזת את רשימת הטרקטורונים שנמכרו – נספח ז' לת/4. לשיטתה, יעד המכירות מטרתו ליצור בקרבה מוטיבציה למכור ואין משמעות אי עמידה בו משום הפרת הסכם. אביב סוכנויות טוענת כי גם אם פרשנות ההסכם אינה חד משמעית הרי שיש לפרשו לרעת המנסחת, היא קשר ימי. אביב טוען שתומר הודה בעמלות להן זכאית אביב סוכנויות וביקש שהאחרונה תוציא חשבונית בסך 10,000₪ + מע"מ. אביב סוכנויות עשתה זאת למרות שלא הבינה את אופן החישוב. לאחר מחלוקת נוספת ביטלה היא את החשבונית אך לבקשת תומר הוצאה חשבונית חדשה אשר בסופו של יום גם היא לא שולמה, מפנה לנספחים ח' – י' לת/4. בפרק ב9 לסיכומי אביב סוכנויות כימתה היא את התביעה בעניין הטרקטורונים ולכך אתייחס בהמשך.

17. אביב סוכנויות מכחישה את טענות קשר ימי בתביעתה. לגרסתה, היא לא הפרה את ההסכם וקשר ימי גם לא התריעה על הפרות ולא שלחה הודעה בדבר ביטול ההסכם. עוד מכחישה היא את הטענה בדבר מכירת כלי רכב מתחרים וטוענת כי הצדדים הסכימו שתמכור כלי רכב בשם "מיול" שאינו מתחרה בכלים המיובאים ע"י קשר ימי. קשר ימי ביקרה רבות באביב סוכנויות, ראתה את הכלים בתצוגה ומעולם לא הלינה על כך. התנהגות זו של קשר ימי מלמדת על אומד דעת הצדדים.

18. מעבר לטענה בדבר הפרת הסכם הטרקטורונים, טוענת אביב סוכנויות כי בחודש 9/2007 הבשיל המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים בנוגע לרכבים התפעוליים לכדי הסכם מחייב, ובעניין זה מפנה היא להעתקי שלושה מיילים נספחים יב' – יד' לת/4. לטעמה, הוסכם שהיא תהא המשווקת והמוכרת הבלעדית של כלי רכב תפעוליים מטעם קשר ימי מקו תל אביב-צפונה, מצרפת מפה וטוענת שהצדדים סימנו עליה את אזור הבלעדיות יחד (נספח טו' לת/4) וזאת תמורת עמלות וללא תנאי או תלות ביעד מכירות. עוד טוענת אביב סוכנויות כי הוסכם בעל פה בין תומר לאביב שקשר ימי תשלם עמלה בסך 2,000 ₪ + מע"מ בגין מכירות שתבוצענה ע"י הסוכנות בחיפה וכן 3,000 ₪ + מע"מ בגין מכירות שתבוצענה ע"י אביב סוכנויות. לדידה, הצדדים התנהלו בהתאם לסיכום זה, הוצאו חשבוניות וקשר ימי אף שילמה אותן. מפנה לנספח יז' לת/4, דוא"ל מיום 25.5.2008, שם לגישתה פנה תומר לאביב סוכנויות וביקש שהאחרונה תחייב את קשר ימי בעמלה בגין מכירת כלי רכב תפעולי שבוצעה ע"י הסוכנות בחיפה. עוד מציגה היא חשבונית אשר הוציאה לקשר ימי לתשלום עמלה בסך 3,465 ₪ בגין לטענתה מכירת כלי רכב תפעולי שבוצעה ע"י הסוכנות בחיפה, נספח יח' לת/4.

19. גם בעניין הסכם הרכבים התפעוליים טוענת אביב סוכנויות להפרה. לטענתה התברר שקשר ימי מכרה עצמאית כלי רכב תפעוליים באזור הצפון מבלי לידע את אביב סוכנויות ומבלי להעביר אליה את העמלות. אביב סוכנויות מדגימה את ההפרה בשישה כלי רכב תפעוליים שנמכרו ע"י קשר ימי לאיתמר המתגורר במושב עולש המצוי באזור הבלעדיות של אביב סוכנויות (נספח יט' לת/4). לטענתה, איתמר התקשר אליה במטרה לרכוש ממנה רכבים תפעוליים אך נציג קשר ימי, בן, אשר נכח באותו היום באביב סוכנויות ענה לטלפון ומכר לו את הרכבים התפעוליים כמכירה של קשר ימי. איתמר טוען כי סבר שרוכש את הרכבים מאביב סוכנויות. לשיטתה יש לזקוף לחובת קשר ימי את העובדה שלא הביאה מטעמה לעדות את בן. אביב סוכנויות מכמתת את התביעה בנושא זה בפרק ג7 לסיכומיה.

20. עוד טוענת אביב סוכנויות שקשר ימי הפרה את התחייבותה לרכוש כמות מינימום מוסכמת של אביזרים ומוצרים כגון: קשתות התהפכות, נגררים, ווי גרירה ומוצרים ביצור ייחודי. כך, הוסכם שתרכוש 80 נגררים בכל שנה בין השנים 2006 – 2008. לגבי שנים 2006 – 2007 מפנה לנספחים כ' וכא' לת/4 ולגבי שנת 2008 טוענת שהיה הסכם בעל פה. ברם, קשר ימי רכשה רק 53 נגררים בשנת 2006, 68 נגררים בשנת 2007 ו-72 נגררים בשנת 2008, ראו דו"ח מכירות נספחים כב', כג' ו-כד' לת/4. אביב סוכנויות טוענת שבהסתמך על ההתחייבות יבאה מחו"ל עבור קשר ימי 80 נגררים לשנה ומשזו לא עמדה בהתחייבות נותרה אביב סוכנויות עם מלאי אותו היה עליה למכור בשוק החופשי במחירים נמוכים, כהוכחה מפנה לנספחים כה', כו', כז'1-2, כח' 1-3 לת/4. אביב סוכנויות הודפת את טענת קשר ימי שסעיף 12.2 להסכם מבטל התחייבויות קודמות ובכלל זה את נספחים כ' – כא' לת/4 וטוענת שההסכם עוסק בנושא הטרקטורונים בלבד.

21. זאת ועוד, למרות שהוסכם בין הצדדים בעל פה כי תתבצענה רכישות הדדיות ובפרט רכישות תפוחי בורג בבלעדיות מאביב סוכנויות, ביצעה קשר ימי בחודש 6/2008 רכישה גדולה של תפוחי בורג מצד שלישי. כנ"ל לגבי מתאמים. על כן נאלצה אביב סוכנויות למכור גם מוצרים אלה בשוק החופשי במחירים נמוכים.

22. לטענת אביב סוכנויות בכתב תביעתה קשר ימי נותרה חייבת לה סך של 369,728 ₪ בגין רכישות שטרם שולמו (מצרפת כרטסת הנה"ח, נספח לא' לת/4) כאשר 85,470 ₪ מהסכום נחטפו פיזית מעובד אביב סוכנויות באירוע אלים. ביחס לטענת קשר ימי שאביב סוכנויות היא זו שחייבת לה כספים טוענת האחרונה שקשר ימי מעולם לא פנתה אליה ולא הכחישה את נכונות החשבוניות המצורפות לכרטסת הנה"ח של אביב סוכנויות אשר מפורטות בסעיף 90ב. לשיטת אביב סוכנויות, קשר ימי הודתה באמצעות עדיה ומסמכים שהגישה שחייבת סך 358,235 ₪ (ראו פירוט בסעיף 90 לסיכומי אביב סוכנויות). ביחס לחוב הנטען ע"י קשר ימי לא הרימה האחרונה את הנטל להוכחתו. קשר ימי ידעה שלאביב סוכנויות יש נוהל שלפיו לא תכובד חשבונית של ספק ללא הזמנה בכתב אלא שקשר ימי לא הציגה הזמנות. אביב סוכנויות הכחישה סכומים וחשבוניות שהוצגו ע"י קשר ימי ובגין מס' חשבוניות טענה שלא קיבלה ואף לא הזמינה את המוצרים בגינן ראו טענות נוספות בסעיפים 100 – 105 לסיכומי אביב סוכנויות אליהן אתייחס בהמשך.

23. אביב סוכנויות מכחישה את טענת קשר ימי שלפיה נותר בחזקתה טרקטורון ששייך לאחרונה. לשיטתה כל חמשת הטרקטורונים נלקחו ע"י קשר ימי בצורה בריונית באירוע הראשון והשני. לעדות רותי יש ליתן משקל אפסי, אם בכלל, שכן היו לה כעסים כלפי אביב סוכנויות על רקע פיטוריה וכוונתה הייתה לקבל עבודה בקשר ימי. מעבר לכך, רותי העידה על מקרה אותו לא קלטה בחושיה שכן לא נכחה במקום. אי לכך מדובר בעדות מפי השמועה. אי העדת מר בן קאופמן יוצרת חזקה שעדותו הייתה תומכת בגרסת אביב סוכנויות.

בנוסף הודפת אביב סוכנויות את טענת קשר ימי לפיה לא ביצעה רישוי לנגררים וטוענת כי טענה זו לא הוכחה.

טענות קשר ימי, ביתר פירוט

24. לשיטת קשר ימי, הזכות לבלעדיות, בכל הקשור לנושא הטרקטורונים, הייתה של קשר ימי כלפי אביב סוכנויות ואילו לאחרונה הייתה זכות מותנית לקבלת עמלות על מכירות של סוכנים אחרים ובונוס על מכירותיה בתנאי של קיום ההסכם ועמידה ביעד מכירות, דבר שלא התרחש בפועל. לטענת קשר ימי, מתן הנציגות בצפון (למעט הסוכן בחיפה) לאביב סוכנויות הותנה במספר תנאים: שאביב סוכנויות תיתן בלעדיות לקשר ימי, תנאי זה לא קוים; שקשר ימי תמשיך לפעול באמצעות סוכניה הקיימים בצפון; שאביב סוכנויות תעמוד ביעד המכירות, קרי תמכור לפחות 21 כלים ברבעון ו- 84 כלים בשנה, תנאי זה לא קוים. על מנת לקבל עמלה ממכירות סוכנים אחרים (למעט 12 הכלים הראשונים שימכרו), היה על אביב סוכנויות לעמוד בתנאים הנ"ל. מוסיפה קשר ימי וטוענת כי לא הייתה כוונה לבטל את פעילות הסוכנים.

25. קשר ימי טוענת כי אביב הודה שעד לחודש 10/2007 המשיך למכור טרקטורונים מתחרים (הגם וההסכם נחתם בחודש 4/2007) ולכן רק ממועד זה נכנס ההסכם לתוקף. כמו כן, בפועל בחודשים 9-10/2008 חל נתק בין הצדדים. לאור כך, טוענת קשר ימי שההסכם, אם בכלל, היה בתוקף 11 חודשים בלבד. אלא שגם במהלך תקופה זו לא קיימה אביב סוכנויות את תנאי ההסכם ולכן אינה זכאית לעמלות בגין מכירות של אחרים. בעניין זה אציין כי אין מחלוקת שעבור המכירות שביצעה אביב סוכנויות קיבלה היא עמלות, והמחלוקת נוגעת לשאלת זכאותה לקבל את העמלות הקבועות בהסכם כתוצאה ממכירות של אחרים.

26.לתמיכה בטענותיה בדבר אי עמידה של אביב סוכנויות בתנאי ההסכם מפנה קשר ימי לחקירת רוית, ממנה עולה שגם לאחר חודש 10/2007 היו בתצוגת אביב סוכנויות יותר מחמישה טרקטורונים של קשר ימי. עוד טוענת קשר ימי שאביב סוכנויות המשיכה למכור טרקטורי משא מתוצרת קוואסקי וטרקטורונים של יבואנים אחרים תוצרת קימקו ובומברדייר בהסתר; לא עמדה ביעד המכירות; מכרה רכב הדגמה סמוך לאחר שנמסר לה ולא העניקה שירות ראוי לכלי הרכב שמכרה, בניגוד להסכם. לטענת קשר ימי ההסכם לא קוים ע"י אביב סוכנויות למן היום הראשון לכריתתו והיא התנהלה ככל הסוכנים האחרים המקבלים עמלות עבור מכירות שמבצעים. קשר ימי טוענת כי לאחר שהתריעה בפני אביב סוכנויות וביקשה ממנה לחדול מכל הפרותיה בחרה האחרונה לעכב את הכספים המגיעים לקשר ימי, לא ביצעה רישוי לנגררים (כך שלא ניתן היה לעשות בהם שימוש) והעלימה טרקטורון מתצוגה בביתו הפרטי של אביב (יפורט בהמשך).

27. בכל הנוגע למחלוקת לגבי היקף התחולה הגיאוגרפית של ההסכם טוענת קשר ימי שבהתאם לסעיף 6.6 להסכם נקבע שאזור הבלעדיות הינו מקו זיכרון יעקב – צפונה, למעט הסוכן בחיפה (ולא העיר חיפה). זו הפרשנות שיש ליתן להסכם ועדותם של תומר ושרון מחזקים זאת. אין לפרש את ההסכם לרעת קשר ימי כיוון שאין היא ניסחה אותו לבדה והוחלפו טיוטות רבות. קשר ימי מכחישה את המפה שצירף אביב בנספח ד' לת/4 וטוענת כי היא אינה אותנטית.

28. לשיטתה, אביב סוכנויות לא הוכיחה שעמדה ביעד המכירות אף לא ברבעון אחד, ודאי שלא במשך שנה. מוסיפה קשר ימי וטוענת שכאשר היה ברור לאביב שהוא אינו יכול להראות שעמד ביעד המכירות, שינה גרסה וטען כי יעד המכירות הוא כמות שאחרים היו צריכים למכור כדי שהוא יהא זכאי לעמלה. קשר ימי הודפת פרשנות זו שניתנה להסכם. לשיטתה, סעיף 5.16 להסכם קובע שה"סוכן" מתחייב לעמוד ביעד המכירות. לא זו אף זו, קשר ימי טוענת שנספח ז' לת/4 , אליו הפנתה אביב סוכנויות בתמיכה לטענתה שעמדה ביעדים ומכרה ברבעון 31 כלים, אינו מהווה ראיה ונפלו בו פגמים רבים. כך בין היתר, מדובר בטבלה שנערכה ע"י אביב סוכנויות בעצמה; לא הוצגו טפסי הזמנה של לקוח וחשבונית המהווים ראיה עצמה שעל בסיסה הוכן לכאורה נספח ז'; הנספח מציג חודשים 9-11/2007 שאינם מהווים רבעון כיוון שההסכם נחתם באפריל. העובדה שאביב צירף את נספח ז' על מנת להראות שעמד ביעד המכירות מלמדת כי גם הוא עצמו ידע שהתנאי לקבלת עמלה הוא שאביב סוכנויות תמכור בעצמה 21 כלים ברבעון; בכרטסת שהוצגה כנספח א' לתע"ר רוית אין חיוב עמלה בגין 10 טרקטורונים; נספח י' לת/4 הינו מסמך מפוברק שהופק בדיעבד ומעולם לא נשלח לקשר ימי. מדובר בעמלה אשר אביב סוכנויות הסכימה לבטל בעבר בהעדר זכות והנפיקה חשבונית שוב בגין אותה עמלה.

29. לטענת קשר ימי לא היה במכירת היער והגולן משום הפרה של הסכם הבלעדיות. שכן, המייל שצורף כנספח ה' לת/4 אינו הסכם ולא הוגדר בו האזור עליו מדבר אביב בתצהירו; התוספת בכתב יד שהוסיף אביב על המפה, נספח ד' לת/4, היא המצאה שלו ולא חלק מההסכם; אביב ידע על מינוי הסוכן היער והגולן ולא הביע על כך התנגדות; אביב סוכנויות לא הגיעה ליעד המכירות המקנה לה את הזכות לקבל עמלות בגין מכירות של אחרים, כאמור. עוד מציינת קשר ימי שאביב טוען כי ביום 3.1.2008 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה אביב סוכנויות תקבל עמלה בגין מכירות היער והגולן. עם זאת, טופס הזמנת הלקוח של היער והגולן (נספח ו' לת/4), המהווה לטענתו ראיה להפרה, נשלח בפקס ע"י קשר ימי לאביב עוד בחודש 10/2007, קרי שלושה חודשים לפני המועד הנטען בו הגיעו הצדדים להסכמה בעניין היער והגולן ומכאן ידע על המכירה האמורה אך לא העלה כל טענה ביחס לזכותו. מה גם שממילא מדובר במכירה מחודש 10/2007 בו טרם החלה אביב סוכנויות לפעול על פי ההסכם. יתרה מכך, הלקוח איננו מטבריה אלא מהמושב טפחות אשר שייך לכאורה לשטח היער והגולן על פי המפה שצירף אביב בנספח ד' לת/4.

30. קשר ימי טוענת שאין לאביב סוכנויות זכות הסכמית לקבל דו"חות כספיים מקשר ימי, בין היתר מאחר שלא עמדה בהסכם, וכי חזקה שדו"ח החוקר הפרטי שהזמינה פועל לרעתה מאחר שבחרה לא לחשוף אותו בהליך זה. בעניין זה טוענת קשר ימי שאם היו בידי אביב סוכנויות ראיות נוספות להפרה, מן הסתם הייתה מצרפת אותן. עוד טוענת קשר ימי שאביב סוכנויות בחרה שלא להגיש תביעה זו כתביעה למתן חשבונות, שכן ידעה שסיכוייה לזכות בסעד זה קלושים. קשר ימי הודפת את החשבון שערכה אביב סוכנויות בסיכומיה. לטענתה הסכומים המוזכרים אינם מתיישבים עם סכום התביעה ולא שולמה בגינם אגרה מספקת, המדובר בהרחבת חזית. עוד ממשיכה קשר ימי והודפת את מרכיבי החשבון שערכה אביב סוכנויות, ראו טענותיה בסעיפים 78 – 87 לסיכומים.

31. בכל הנוגע להסכם בלעדיות בנוגע לכלי רכב תפעוליים טוענת קשר ימי שהסכם שכזה כלל לא השתכלל בין הצדדים, קשר ימי אינה מכחישה כי התקיים מו"מ בין אביב לתומר, אולם זה לא הבשיל לכדי הסכם סופי, מה גם ותומר לא היה מוסמך לחתום על הסכמים מטעם קשר ימי (שכן שרון הוא הגורם המוסמך). בנוסף טוענת קשר ימי שאביב סוכנויות לא הצליחה להראות מהו סכום העמלה שסוכם עם קשר ימי בהסכם שלשיטתה נכרת; שאין אמת בטענה לסיכום בעל פה בנושא; שאביב סוכנויות לא עמדה בנטל ההוכחה הרובץ עליה להוכחת שיעור העמלות; שאביב סוכנויות לא הפסיקה לייבא בעצמה כלי רכב תפעוליים, הסתירה זאת מביהמ"ש ובזמן שהעלתה טענות נגד קשר ימי כבר היה בידיה רישיון ייבוא חדש דבר המעיד על זניחת ההסכם לו היא טוענת. קשר ימי מדגישה שתכתובות המיילים שהוצגו אינן תחליף לחוזה ומהן עולה שמוסכם כי לא נכרת חוזה בלעדיות, בין היתר מאחר שנותרו חילוקי דעות רבים. קשר ימי מפנה להסכם הטרקטורונים המסדיר סוגיות רבות, סוגיות אשר אינן מוסדרות במיילים שהוצגו בנוגע להסכם הרכבים התפעוליים. לטענת קשר ימי, העובדה כי קיים בין אותם צדדים הסכם כתוב ומפורט בעניין הטרקטורונים מלמד על הנוהג ביניהם, ומשלא נוסח הסכם שכזה בעניין הרכבים התפעוליים אין אלא לקבוע שהסכם שכזה לא השתכלל. לא זו אף זו, קשר ימי מפנה למיילים מאוחרים יותר מהם ניתן ללמוד שהצדדים בקשו לחתום על הסכם המעגן את ההסכמות כולן. לפיכך, המיילים אליהם מפנה אביב סוכנויות אינם מפורטים מספיק, אינם יוצרים מסוימות, הינם רק חלק מהמשא ומתן ולא יוצרים הסכם מחייב.

32. מוסיפה קשר ימי וטוענת שאין דבר בהתנהגות הצדדים המלמד על קיום הסכם בלעדיות או על תוכנו. אין אמת בטענת אביב סוכנויות שקיבלה מקשר ימי תשלום בגין מכירות שביצע הסוכן בחיפה. המייל המופיע כנספח יז' לת/4 מדבר על עמלת הרכבת כלי תפעולי אשר בוצעה ע"י אביב סוכנויות ולא על עמלת מכירה.

33. משכך, ומשלא נכרת הסכם ולא הוכח תוכנו הרי שלא ניתן לטעון כי מכירה למשק פסקל או מכירה כלשהי של רכבים תפעוליים ע"י קשר ימי מהווה הפרה. בנוסף ולחלופין טוענת קשר ימי שהמכירה המדוברת הייתה בחודש 10/2008, מועד בו עסקה אביב סוכנויות ביבוא עצמי של כלי רכב תפעוליים ולא ראתה עצמה קשורה בהסכם עם קשר ימי. איתמר ידע שרוכש רכבים תפעוליים מקשר ימי, שכן ידע שהנציג שהגיע עליו הינו מטעם קשר ימי; מסר שיקים לפקודת קשר ימי; קיבל חשבונית מקשר ימי; לא העלה במכתביו לקשר ימי תלונה כאילו סבר שרוכש את הכלים מאביב סוכנויות. יתכן כי על רקע תקלה שהיתה ברכבו בחר איתמר לתת תצהיר לטובת אביב סוכנויות. קשר ימי הודפת את החישוב שערכה אביב סוכנויות בסיכומיה, ראו פירוט בסעיפים 157 – 169.2 לסיכומים.

34. בכל הנוגע לטענות אביב סוכנויות להתחייבות קשר ימי לרכישת כמות מינימום של אביזרים טוענת קשר ימי שבסעיף 6.10 להסכם התחייבה לרכוש מאביב סוכנויות את כל הקשתות והנגררים ללא התחייבות לכמות מינימום. סעיף 12.2 להסכם קובע שמבטא את כל המצגים וההסכמות בין הצדדים ולא ישמע צד בטענת מצג או הסכמה שלא בא זכרה בהסכם. קשר ימי הודפת את טענת אביב סוכנויות שההסכם מדבר על טרקטורונים בלבד. מכאן, שחתמה אביב סוכנויות על ההסכם ויתרה למעשה על כל טענה ביחס לתקופה שקדמה לו. בנוסף, אין כל מסמך או ראיה בכתב המעידים על התחייבות לגבי שנת 2008, מה גם שלא הוגשה חשבונית או תעודת משלוח המעידה על הפרת ההתחייבות הנטענת וגם לא הוכח שקשר ימי רכשה נגררים מצד ג' כלשהו.

35. הדברים יפים גם לטענה בדבר תפוחי בורג ומתאמים. אביב לא ציין מתי נעשה הסיכום, לאיזו תקופה, מתי החל וכו'; לא הובאה כל ראיה המוכיחה שאביב סוכנויות מכרה את המוצרים בשוק החופשי במחיר נמוך יותר. לא הוכח מהו המחיר שסיכמו הצדדים ולכן לא ניתן לקבוע שמכירה לצד ג' מהווה הפסד או רווח.

36. לגבי התחשבנות הצדדים טוענת קשר ימי שפעילות אביב סוכנויות לבשה מספר צורות: רכישה ומכירה של רכבים חדשים שייבאה קשר ימי; עסקאות טרייד אין במסגרתן לקוחות שילמו עבור רכבים שרכשו באמצעות כלי הרכב הישן שלהם בתוספת מזומן. לעיתים הייתה אביב סוכנויות מעבירה לקשר ימי את הרכב הישן והאחרונה הייתה קובעת לו ערך כספי ולעיתים הייתה אביב סוכנויות מותירה את הרכב הישן ברשותה ומעבירה לקשר ימי את שוויו – רכיב זה נקרא "אשראי סוכנים"; אביב סוכנויות גם נהגה לרכוש מקשר ימי אביזרים וחלקי חילוף. מכאן טוענת קשר ימי שהיו לאביב סוכנויות שלוש כרטסות אצלה כלקוח (נספחים י' – יב' לנ/12). אביב סוכנויות הייתה גם ספק של קשר ימי לנגררים ואביזרים נוספים ושימשה לעיתים מתווך בין הלקוח לקשר ימי ובגין כך קיבלה עמלת מכירה. לפיכך ישנה כרטסת רביעית שהיא החיובים של קשר ימי כלפי אביב סוכנויות (נספח יג' לנ/12). מעיון בכרטסות עולה שאביב סוכנויות נותרה חייבת לקשר ימי כספים בגין כלים שנמכרו ותמורתם לא הועברה לאחרונה וכן עבור חלקים שרכשה מקשר ימי ולא שילמה.

37. קשר ימי טוענת שטענת אביב סוכנויות לפיה קשר ימי חייבת לה כספים מסתמכת על כרטסת מסולפת, מפוברקת וחלקית. אביב סוכנויות צרפה ביודעין רק חלק מהכרטסות הרלוונטיות ובחרה להעלים מביהמ"ש את כרטסת החוב שלה לקשר ימי – חזקה כי ראיה זו הייתה פועלת לרעתה;. קשר ימי מפנה למכתב ההתראה ששלחה אביב סוכנויות לקשר ימי ביום 7.11.2008 (נספח א' לת/4), מועד בו חל נתק ביחסי הצדדים, שם צוין כי אביב סוכנויות מעכבת כספים המגיעים לקשר ימי. מכאן מבקשת קשר ימי לחלוץ את המסקנה שאביב סוכנויות ידעה בזמן אמת שהיא חייבת כספים לקשר ימי. עוד טוענת קשר ימי שנספח י' לת/4 הינו חשבונית פיקטיבית שהוצאה לאחר פרוץ הסכסוך ושהכרטסת שהוגשה ע"י אביב הינה חלקית וערוכה בדיעבד. כראיה, מפנה קשר ימי לדף 3 לנספח ל"א שם הוסיפה אביב סוכנויות מלל חופשי "נעקץ על ידי קשר ימי".

38. קשר ימי מכחישה את טענת אביב סוכנויות להודאה בחוב עמלות. לשיטתה לא שילמה היא עמלה רבעונית ושרון לא אישר לשלם זאת מה גם ואביב סוכנויות לא עמדה ביעדים ולא הייתה זכאית לקבל עמלה נוספת מעבר למכירות שביצעה. הוצאת החשבונית על ידי אביב סוכנויות בגין "עמלה רבעונית" לטרקטורונים נעשתה על דעת אביב בלבד. שרון סרב לשלמה ולכן הוצאה חשבונית זיכוי. את הסך 85,340 ₪ מסר מר רמי בר לתומר. קשר ימי מכחישה את אירוע החטיפה והדריסה הנטען. סכום זה נזקף ע"י קשר ימי לזכות אביב סוכנויות. אביב סוכנויות כללה סכום זה בכרטסת חוב לקשר ימי ויצרה לעצמה זיכוי כפול. לו הייתה מצרפת את הכרטסת הנוספת שמתנהלת אצלה, של קשר ימי כספק, הרי שהיה עולה כי סכום זה מופיע בזכות אצל קשר ימי. קשר ימי הודפת את טענות אביב סוכנויות בנוגע לחשבוניות 82871 ו- 83121, ראו טענותיה בסעיפים 44 – 48 לסיכומיה בתביעה שכנגד.

39. לגבי הטרקטורון החסר טוענת קשר ימי שמאחר ואביב סוכנויות הפרה את ההסכמים, ביקשה היא לקבל חזרה את כלי הרכב המצויים אצל אביב סוכנויות בתצוגה. זו לא נענתה לדרישתה ולפיכך קשר ימי נטלה את הכלים למעט כלי אחד המוסתר ע"י אביב סוכנויות או אביב. לשיטת קשר ימי, באירוע הראשון נלקח טרקטורון אחד ואילו באירוע השני נלקחו 3 טרקטורונים שכן, רוית הצליחה לעצור את העמסת הטרקטורון הרביעי, כפי שעולה מהודעתה במשטרה. לשיטת קשר ימי בעת עדותה בעל פה שינתה רוית את גרסתה וטענה שהכלי שעוכב על ידה לא היה שייך לקשר ימי, אך באותה נשימה לא ידעה ליתן פרטים על כלי הרכב. לפיכך סוברת קשר ימי כי יש להעדיף את עדותה בזמן אמת במשטרה.

40. לבסוף טוענת קשר ימי שאביב סוכנויות לא ביצעה רישוי לנגררים אשר קשר ימי רכשה ממנה, הגם והיא היחידה שיכולה לבצע זאת, ובכך לא ניתן היה להשתמש בהם. קשר ימי עותרת לפיצוי בשל אי היכולת להשתמש בנגררים הללו.

דיון והכרעה

41. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשלל הראיות המונחות לפניי סבורה אני כי דין שתי התביעות להידחות. לא בכדי סקרתי באריכות את שלל הטענות ההדדיות שבין הצדדים, כל זאת על מנת להמחיש שבסופו של יום, לאחר שהאבק שקע (ובתיק זה תרתי משמע); לאחר שהועלו טענות בדבר חטיפת כספים; שוד לאור יום; אירועי דריסה ועוד כהנא וכהנא טענות, הסתבר כי שני הצדדים לא פעלו על פי הסכם הטרקטורונים ככתבו וכלשונו; לא נחתם כלל הסכם בנוגע לרכבים תפעוליים; תחשיבי שני הצדדים בנוגע להתחשבנות הקיימת ביניהם חוטאים לאמת, במיוחד אלו של אביב סוכנויות ולא ניתן להסתמך עליהם או לבסס ממצא על פיהם. אין כל ממש בנוגע לנזקים הנוספים הנטענים על ידי הצדדים ולמצער אלו לא הוכחו. התרשמתי כי הסכסוך בין הצדדים פרץ בעיקר על רקע מעברו של נחשון לקשר ימי, דבר אשר היווה עילה לתובענה נוספת, ולמעשה מדובר בסכסוך עסקי בין שתי חברות העוסקות באותו תחום. שיתוף הפעולה שניסו הם להוציא אל הפועל לא עלה יפה, אם כי קשר ימי שילמה לאביב סוכנויות את מלוא העמלות עבור המכירות אשר התבצעו על ידה. במצב דברים שכזה, משלא נוכחתי כי אביב סוכנויות זכאית לקבל עמלות עבור מכירות של אחרים, לא עבור טרקטורונים ולא עבור רכבים תפעוליים; משלא הוכח בפניי כי קיים חוב של צד כלפי רעהו; משלא הוכחו הנזקים הנוספים, דין שתי התביעות להידחות. אבהיר קביעותיי שלעיל, תוך התייחסות לכל רכיב ורכיב שנתבע.

תביעת אביב סוכנויות:

הסכם הטרקטורונים

פרשנות הסכם - ההלכה

42. סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, לאחר התיקון משנת תשע"א, קובע: "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב)... (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו...".

43. ברע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ בשם מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] פס' 26-28 לפס' דינו של השופט ריבלין (26.2.2012) בוארו תכלית תיקון סעיף 25(א) לחוק החוזים והאופן שלפיו יש לפעול בפרשנות חוזים לאחר התיקון, זאת בזיקה להלכה שקדמה לתיקון כקבוע בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995) ובדנ"א 2485/95 אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.7.1995), וכך נקבע שם: "חוזה יפורש תוך בחינה מקבילה ומשותפת של לשון החוזה ושל נסיבות העניין, בכפוף לחזקה פרשנית - ניתנת לסתירה - שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב. החזקה ניתנת לסתירה במקרים שבהם למד בית המשפט, מתוך הנסיבות, כי הלשון אינה פשוטה וברורה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון; וכי למעשה - עשויה היא להתפרש בדרכים אחרות מאלה שנראו ברורות בתחילת הדרך הפרשנית... כללו של דבר, גם התכלית האובייקטיבית של התיקון תומכת בפירוש המאמץ את השיטה הפרשנית שנקבעה בעניין אפרופים ועוצבה בעניין מגדלי הירקות, תוך עיגון החזקה הפרשנית בדבר פשט הלשון. רק כך מושג האיזון הראוי בין רצון הצדדים לבין השאיפה לוודאות משפטית... המחוקק, כפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק המתוקנת, ומן הפרוטוקולים של דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט, לא ביקש לבטל איזון זה, ולבכר את אחד הערכים על-פני השני; אלא, ביקש הוא, תחת זאת, אך לחדד ולהבהיר, כי עיקרון הוודאות המשפטית מחייב לתת ללשון החוזה משקל משמעותי בתהליך הפרשנות".

44. ראו גם ת"א (מרכז) 5276-07-10 פיית' ואח' נ' רובינשטיין ואח' [26/12/2013] (פורסם במאגרים), [פורסם בנבו], מפי כב' השופטת עובדיה, שם נזכרה ההלכה המעודכנת כמפורט לעיל והמקורות הבאים: דנ"א 1797/12 ליסטר נ' פרידנברג [פורסם בנבו] (16.8.2012); ע"א 7434/10 קיבוץ מגל נ' מינהל מקרקעי ישראל - מחוז חיפה [פורסם בנבו] (21.10.2012); ע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר [פורסם בנבו] (26.2.2012); ת"א (ת"א) 1040/08 אברהם רובינשטיין חברה קבלנית בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פס' 24 לפסק דינו של השופט ד"ר בנימיני (19.8.2013); ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום [פורסם בנבו] (6.6.2013); מאמרו של פרופ' מיגל דויטש "אפרופים וחקיקת "אנטי-אפרופים": תובנות נוספות" שערי משפט ו 101 (2013), מהם עולה כי הלכת אפרופים לא בוטלה בתיקון לסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

45. מכאן, על מנת לתת את הפרשנות להסכם שבפנינו עלינו לבחון מהי "המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב". מקום בו הלשון אינה פשוטה וברורה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון ועשויה להתפרש בדרכים אחרות מאלה שנראו ברורות בתחילת הדרך הפרשנית, נתחקה אחר אומד דעתם המשותף של הצדדים בעת כריתת ההסכם; זאת נעשה לאחר שנעמוד על תכלית ההסכם, מטרתו ומהותו; הסדריו ומבנהו; נפנה לחוזים אחרים הקיימים בין הצדדים ו/או הנוהגים בתחום; לנסיבות החיצוניות להסכם לפני ואחרי חתימת ההסכם; להיגיון הכלכלי-מסחרי הטמון בו. זה המקום להזכיר כלל פרשני נוסף הקובע כדלקמן: "חוזה הוא פעולה משפטית דו-צדדית, ועל-כן יש להתחשב במטרה או בתכלית שהן משותפות לצדדים, כלומר באותה מטרה או באותה תכלית, שסביר להניח כי הצדדים, כאנשים סבירים, היו נוקטים בנסיבות העניין..." (ע"א 554/83 [2], בעמ' 305). הרעיון המרכזי הגלום בגישה זאת הוא, שיש להימנע מפירוש הסכם כך שיוביל להטלת התחייבות בלתי סבירה על אחד הצדדים. יש לבחון את התכלית העסקית והכלכלית של ההסכם, ועל פיה יש לפרש את הוראותיו". ראו ע"א 270/86 רגובי ואח' נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (1990), פד"י מ"ה (1) 620, בעמ' 632 ודברי כב' השופט עמית בע"א 8729/07 אירונמטל בע"מ נ' קרן קיימת לישראל [פורסם בנבו] (2009).

ומההלכה – ליישומה

מהי תקופת ההסכם?

46. מקבלת אני את טענת קשר ימי שההסכם לא נכנס לתוקף מיד לאחר החתימה עליו אלא ביום 10.10.2007 והסתיים בחודש 9/2008 (עמ' 4 סעיף 25 לסיכומי קשר ימי). זאת, בין היתר, לאור עדויות תומר ואביב. כך, תומר העיד שלאחר החתימה על ההסכם (קרי לאחר 4/2007), הקשר בין הצדדים "לא זרם" היו "תלונות הדדיות" עד שהגיעו להסכמות המתבטאות בנספח יד' לת/4, מסמך שכתב תומר לאביב ביום 19.9.2007, ולאחריהן "זה התחיל לזרום" (עמ' 132 ש' 16 – 20). גרסתו מתיישבת עם גרסת אביב שטען לגבי נספח יד': "עד לאותה תקופה תומר לא היה מוכן לספור את המכירות של הטרקטורונים שבעצם עוד לא עבדתי באופן מלא עם קשר ימי וכל הנושא של הסוכנים המשניים.. לקח לנו זמן להתארגן" (עמ' 47 ש' 1-3). תומר העיד שהוסכם שההסכם יכנס לתוקפו כעבור זמן מה ולא מיד לאחר החתימה עליו (עמ' 130 ש' 21) שכן "כשאנחנו עשינו את ההסכם עם אביב הוא היה נציג של יבואן אחר וצריך זמן בשביל לשנות, להחזיר את כלי הרכב ליבואן הקודם ולשים את כלי הרכב שלנו.." (עמ' 130 ש' 23 – 25 וראו גם בהמשך עמ' 133 ש' 3 - 4).

47. אביב אמנם העיד שתחילת ההסכם היה בחודש 9/2007 (עמ' 59 ש' 5 – 8, ש' 1), שעד לחודש זה לא דרש תשלום בגין עמלות (עמ' 59 ש' 29 בהקשר זה ראו גם עמ' 59 ש' 10) וכי לפני חודש 9/2007 היו "בשלב התארגנות" (עמ' 59 ש' 7) אך מאחר שאביב סוכנויות החלה לתת בלעדיות לקשר ימי רק ביום 10.10.2007 (נקודה זו תפורט בהרחבה בהמשך) התרשמתי שהצדדים החלו לפעול על פי ההסכם ביום 10.10.2007, מועד מוסכם, ולא קודם לכן. לגבי מועד סיום ההסכם ותקופת ההסכם העיד אביב: "התחלנו בספטמבר 2007 ובספטמבר 2008 כבר הכל התנדנד, לא היתה שנה אפילו" (עמ' 59 ש' 19 – 20). לאור האמור, אני קובעת שההסכם החל בחודש 10/2007 והסתיים בחודש 9/2008, כלומר תקופתו הייתה בפועל 11 חודשים.

מהי זכות הבלעדיות אשר כל צד התחייב לתת לצד שכנגד? האם מי מהצדדים הפר חובה זו?

48. מלשון ההסכם עולה כי כל צד נתן בלעדיות לצד שכנגד: "קשר ימי מתחייבת כי הסוכן (הכוונה לאביב סוכנויות) ישמש סוכן בלעדי לכלי הרכב המוגדרים בהסכם באזור שבין קו זיכרון – עפולה צפונה.. ומנגד מתחייב הסוכן למכור את מוצרי קשר ימי המפורטים במבוא להסכם זה בבלעדיות" (סעיף 5.11).

49. מעיון בסעיף 5.11 הנ"ל עולה כי אביב סוכנויות התחייבה כלפי קשר ימי למכור את מוצרי קשר ימי המפורטים במבוא ההסכם, קרי טרקטורונים מסוג אדלי, ימאהה וארקטיק קאט וכן טרקטור משא מסוג ארקטיק קאט, בבלעדיות. ההסכם אינו אומר מפורשות שלאביב סוכנויות אסור למכור מוצרים מתחרים (קל וחומר אינו מזכיר אילו מוצרים נחשבים מתחרים) אולם זו המשמעות הטבעית אותה ניתן להסיק מהסעיף. אביב אף אישר בעדותו שאביב סוכנויות התחייבה לא למכור כלים מתחרים (למעט רכב "מיול", ראו התייחסות בהמשך), עמ' 46 ש' 9 – 12 (וראו גם עדות תומר עמ' 130 ש' 11 – 13).

50. אביב העיד כי במשך כ"חמישה חודשים" לאחר החתימה על ההסכם (שכזכור נחתם בחודש 4/2007) היו באולם התצוגה טרקטורונים מתחרים שנותרו באביב סוכנויות מאז שייצגה ספק אחר בשם "עופר אבניר". הדבר היה ידוע לתומר (עמ' 132 ש' 10) וביום 19.9.2007 שלח לאביב כאמור את נספח יד' לת/4 ובו כתב הוא בפסקה התשיעית: "עד 10.10.2007 אביב יפנה מאולם התצוגה טרקטורונים שלא של קשר ימי". מכאן, כחצי שנה לאחר החתימה על ההסכם היו באביב סוכנויות טרקטורונים מתחרים. אביב העיד ש"בסביבות אוגוסט" הפסיקה אביב סוכנויות למכור את אותם טרקטורונים (עמ' 47 ש' 5) "לקח זמן לפנות אותם, להעביר את הלקוחות וגם לטפל בכל הדברים" אך "הכל היה בהסכמה" עם קשר ימי (עמ' 46 ש' 28 – 29). מעדותו לא ברור היה היכן עמדו טרקטורונים אלה. תחילה העיד אביב שהם לא היו באולם התצוגה (עמ' 47 ש' 10). כשהוצג לו נספח יד', שם הוזכר אולם התצוגה (ראו לעיל), אמר שהאולם בנוי משני חלקים (עמ' 47 ש' 11 – 13) ובהמשך לא זכר היכן עמדו אך ציין שאנשים מגיעים לכל המתחם (עמ' 47 ש' 17 – 18).

51. לאור מסקנתי, שההסכם נכנס לתוקפו ביום 10.10.2007, הרי שאיני רואה במכירת הטרקטורונים המתחרים עד אוגוסט והותרתם באולם התצוגה עד 10/2007 משום הפרה. לא הוכח לפניי שלאחר יום 10.10.2007 המשיכה אביב סוכנויות למכור טרקטורונים מתחרים (לגבי מיולים ראו דיון נפרד בהמשך). רווית אמנם העידה שהיו באביב סוכנויות יותר מחמשת הטרקטורונים של קשר ימי שהופיעו בתצוגה אך לא הוכח באילו טרקטורונים מדובר ואם אכן מתחרים הם. רוית העידה שמדובר בטרקטורונים ישנים של לקוחות שביצעו עסקאות טרייד אין באביב סוכנוית (עמ' 33 ש' 3 – 8) והסבר זה הגיוני בעיני, נקודה זו תפורט ביתר הרחבה בסוגיית הטרקטורון הנטען כחסר להלן. שרון העיד שביקר באולם התצוגה וראה כלים מתחרים לאורך כל התקופה (עמ' 94 ש' 9 – 16) וכי גורמים נוספים מטעם קשר ימי ביקרו באביב סוכנויות על בסיס שבועי (עמ' 90 ש' 20 – 21; עמ' 91 ש' 9, 13). למרות זאת, לא נוכחתי במסמך כתוב אחד המלין על המצב הנטען, קרי שאביב סוכנויות מפרה את חובתה ליתן בלעדיות (ראו עדות שרון עמ' 94 ש' 28; עמ' 95 ש' 3).

52. זאת ועוד, לא התרשמתי שמכירת המיולים מהווה הפרת חובת הבלעדיות. אמנם טענת אביב סוכנויות, שהדבר היה מוסכם בין הצדדים, לא הוזכרה בהסכם ותומר העיד שבטיוטות להסכם היה סעיף כזה אך בערב החתימה על ההסכם הסעיף "נעלם" (עמ' 129 ש' 25). אך מנגד, קשר ימי לא שלחה לאביב סוכנויות התראה בנושא (עמ' 46 ש' 17 – 20) על אף ביקוריה הרבים אצל האחרונה, כאמור; עדותו של תומר התיישבה עם טענת אביב סוכנויות, כך העיד הוא: "חוץ מהמיולים היה אסור למכור שום דבר שלא מיובא על ידי קשר ימי" (עמ' 129 ש' 18 – 19 וראו גם עמ' 129 ש' 11 – 27); ספק אם ניתן להגדיר את המיול כלי מתחרה לכליה של קשר ימי, בין הצדדים התגלעה מחלוקת מקצועית בנושא. אביב העיד: "זה לא מתחרה של ארטיקט. מיול זה כלי עבודה, הוא פרד אמיתי ומגיע עד 40 קמ"ש. כל המתחרים שלו כולל ארטיקט נוסעים הרבה יותר מהר. הם לא כלים לעבודה נטו" (עמ' 46 ש' 13 – 14) מנגד העיד שרון שהמיול התחרה בטרקטורוני משא של קשר ימי (עמ' 96 ש' 6 – 8). לאור כך, התרשמתי שאכן הוסכם שאביב סוכנויות תמשיך למכור מיולים ולכן אין מדובר בהפרה.

53. כעת אפנה לבלעדיות שהיה על קשר ימי לתת לאביב סוכנויות. על פי ההסכם, קשר ימי מינתה את אביב סוכנויות להיות משווקת בלעדית מטעמה באזור שבין זיכרון – עפולה צפונה (סעיפים 5.11, 6.6 להסכם).

מהם "גבולות הגזרה" של אזור הבלעדיות שהעניקה קשר ימי לאביב סוכנויות מבחינה גיאוגרפית?

54. אביב סוכנויות הציגה מפה אשר לטענתה סימנו בה הצדדים את תחום הבלעדיות, נספח ד' לת/4. איני מייחסת משקל למפה זו. אין חולקין כי אביב ערך את המפה בעצמו ואין חתימה של מי מקשר ימי על גביה (עדות שרון עמ' 117 ש' 27 ועדות אביב עמ' 84 ש' 21); שרון העיד שהמפה אינה מוכרת לו (עמ' 117 ש' 25) שאינה מתיישבת עם ההסכם, שם אזור הבלעדיות שנקבע הוא זיכרון – עפולה צפונה (עמ' 118 ש' 11 – 14) ואף אינה מתיישבת עם המועד בו נכרת ההסכם לאור התאריך הנקוב בה (עמ' 118 ש' 30 – 32). בהקשר זה העיד אביב שהמפה נערכה ביום 1.11.2007, כשבעה חודשים לאחר החתימה על ההסכם (עמ' 85 ש' 3 – 12); נוסף על כך המפה לא הוזכרה במיילים אשר הוחלפו בין הצדדים. לפיכך קובעת אני כי אזור הבלעדיות הינו כאמור בסעיפים 5.11 וכן 6.6 להסכם, כלומר זיכרון עפולה - צפונה.

55. בהסכם קיימת אי בהירות לגבי הסוכנות בחיפה. בסעיף 5.11 הוחרגה העיר חיפה ואילו בסעיף 6.6 הוחרג הסוכן בחיפה. בהקשר זה התגלעה כאמור מחלוקת בין הצדדים. התרשמתי שמדובר בנקודה אשר לא בוארה בין הצדדים במהלך המו"מ ומכאן השוני בין הסעיפים, ראו את עדות תומר: כשנשאל תומר האם אביב סוכנויות לא אמורה הייתה לקבל עמלה ממכירת הסוכן בחיפה בין אם מכר טרקטורון למישהו בב"ש ובין אם מכר למישהו בעפולה השיב: "אני חושב שהתשובה היא לא חד משמעית. בכלל בשוק הרכב כל נושא העמלות עם הסוכנים זה מאוד רגיש. שהתכוונו שהסוכן בחיפה ימכור כלי רכב בחיפה אז לאביב לא מגיע עמלה. אם מחר הסוכן בחיפה היה מוכר כלי למישהו בעפולה שכן של אביב או לקוח שביקר אצל אביב אז יכול להיות שהינו משלמים לאביב לפי מה שכתוב לו, ביומיום זה לא היה כך זאת לא הייתה הדינאמיקה" (עמ' 131 ש' 19 – 23). למרות שנקודה זו לא נדונה בין הצדדים סבורה אני כי פרשנות ההסכם שיש להחריג את סוכן חיפה מתיישבת יותר עם הגיון ההסכם, כפי שהוחרגו שלושה סוכנים נוספים.

56. מן המקובץ עולה שאזור הבלעדיות שניתן לאביב סוכנויות הינו קו זיכרון עפולה – צפונה למעט הסוכנים שהוחרגו וסוכן חיפה.

האם מינוי היער והגולן מהווה הפרת הבלעדיות? האם היער והגולן מכרה טרקטורונים באיזור הבלעדיות שניתן לאביב סוכנויות? האם אביב סוכנויות הוכיחה הפרות אחרות?

57. סבורני כי יש להשיב על שאלות אלה בשלילה. בסיכומיה טענה אביב סוכנויות שביום 3.1.2008 הוסכם בין הצדדים שהיער והגולן תמכור טרקטורונים בחלק מוגדר, קרי קו עכו – ורד הגליל – מחניים – עין זיוון צפונה (סעיף 24 לסיכומים), אביב סוכנויות הציגה את נספח ה' לת/4, מייל ששלח אביב לתומר במועד האמור ובו כתב הוא בנקודה מספר 7: "יער והגולן, הובהרו הדברים ותחומי המחיה וסוכם שהיער והגולן לא יצאו מ"אזור" שהוגדר ובמידה ותהיה מכירה מחוץ ל"אזור" העמלה תועבר במלואה לאביב.. מוסכם שיש לפתח יחסי עבודה טובים איתם ולקדם את מכירת הטרקטורונים... לא פוסל שמכירות שלנו באזור שלהם נעביר להם חלק מהעמלה תומר יידע אותם על הסיכום וידאג לכך". הווי אומר, ביום 3.1.2008 הסכימה אביב סוכנויות למינוי היער והגולן כסוכנת נוספת מטעם קשר ימי באזור הצפון ולכן עצם מינויה אינו מהווה הפרת הבלעדיות. במייל אין פירוט לגבי תחומי המחיה שהוגדרו ליער והגולן ולגבי המפה שהוצגה בנספח ד' לת/4 (בה גם מוזכר היער והגולן) קבעתי כאמור שאין לה משקל ולכן אביב סוכנויות לא הצליחה להוכיח מהו החלק המוגדר בו היתה רשאית היער והגולן לבצע מכירות ולא ניתן לקבוע שהמכירות שבוצעו על ידה ללקוח המתגורר בטפחות (ולא בטבריה כפי שטענה אביב סוכנויות, ראו בפרטי ההזמנה) מהוות הפרה. עוד אציין לגבי מכירה זו אשר בקשר אליה הוצג נספח ו' לת/4, טופס הזמנה מס' 4479, שלא נוכחתי כי מכירה זו "הוסתרה" מאביב סוכנויות כנטען (סעיף 25 לסיכומיה) שכן בראש הזמנה זו מופיעים פרטי פקס אשר מהם עולה שההזמנה נשלחה מקשר ימי לאביב סוכנויות כשבוע בלבד לאחר מילוי פרטיה. לא נוכחתי בהתראה ששלחה אביב סוכנויות לקשר ימי לגבי הפרה שבוצעה ע"י היער והגולן. לאור כל האמור, אני דוחה טענה זו.

58. זאת ועוד, לא הוכחה כל הפרה אחרת. בסעיף 2 לנספח א' לת/4, מכתב ההתראה ששלחה אביב סוכנויות לקשר ימי, כתבה אביב סוכנויות שערכה חקירה סמויה אשר בעקבותיה נודע לה שקשר ימי הפרה את הבלעדיות ומכרה כלים באזור הצפון באופן ישיר ו/או באמצעות סוכן. אלא שאביב סוכנויות בחרה שלא לחשוף בהליך זה את דו"ח החוקר הפרטי – חזקה שדו"ח זה, לא היה נחשף, היה פועל לרעתה. מה גם שאביב הודה בחקירתו שלא כתב בתצהירו דוגמא להפרה של קשר ימי בעניין הטרקטורונים (עמ' 49 ש' 6 – 7).

האם אביב סוכנויות עמדה ביעד המכירות? האם מכירות הסוכנים האחרים נכללים במניין מכירותיה? האם אביב סוכנויות זכאית לקבל עמלה בגין מכירות של סוכנים אחרים?

59. קשר ימי טענה שהבלעדיות שניתנה לאביב סוכנויות היתה מותנית בעמידתה ביעד המכירות. איני מקבלת טענה זו. מעיון בלשון ההסכם לא נוכחתי כי הסעיפים העוסקים בבלעדיות הותנו בעמידה ביעדים, ראו לשון סעיפים 5.11 ו-6.6 שם עניין יעדי המכירה אינו מוזכר. אכן, עמידה ביעדים הינה חלק מהתחייבות אביב סוכנויות על פי סעיפים אחרים בהסכם אך בדומה לסעיפים אלה התחייבה אביב סוכנויות התחייבויות נוספות כגון: לתת שירות מעולה ללקוחות, לדאוג לביטוח, לפעול על פי רישיון עסק. תומר אישר שהוסכם לתת לאביב סוכנויות בלעדיות באזור המוגדר אף ללא עמידה ביעדים (עמ' 135 ש' 29), וזאת ניתן ללמוד גם מעדותו של שרון, אשר נשאל שאלה מפורשת ע"י בית משפט והשיב: "אם הוא לא עומד ביעדים הוא לא מקבל בונוסים" (עמ' 102 שו' 26). משכך, טענת ה"בלעדיות מותנית" ביעדי המכירות של קשר ימי נטולת כל בסיס בהסכם ולא הוכחה משכך אני שוללת אותה. עם זאת וכפי שיפורט להלן, העמלות והבונוסים אשר התחייבה קשר ימי ליתן לאביב סוכנויות מותנים גם מותנים ביעד המכירות.

60. מההסכם עולה שאביב סוכנויות התחייבה ליעד מכירות, קרי מכירה של מינימום 21 כלים ברבעון ומינימום 84 כלים בשנה (סעיף 5.14); בגין מכירותיה, ובתנאי שתעמוד ביעד המכירות, תהא זכאית היא לקבל את העמלות הבאות: בגין 4 רכבים ראשונים בחודש 3,000 ₪. מהכלי החמישי ומעלה 4,000 ₪. ככל שתצליח אביב סוכנויות למכור למעלה מ-21 כלים ברבעון תקבל בונוס של 1,000 ₪ מהכלי ה-22 כלומר תקבל עמלה בסך 5,000 ₪. ככל שתצליח למכור מעל 100 כלים בשנה תקבל עמלה בסך 6,000 ₪ מהכלי ה-101 (סעיף 6.8).

61. לגבי עמלות בגין מכירות שהתבצעו ע"י הסוכנים האחרים קובע ההסכם שככל שאביב סוכנויות תעמוד ביעד המכירות הרבעוני והשנתי, תקבל עמלה בסך 700 ₪ עבור מכירות שבוצעו ע"י הסוכנים האחרים כאשר ב"שלושת החודשים הראשונים להסכם" תקבל 700 ₪ ללא תלות בעמידה ביעד המכירות ולאחר שלושה חודשים תשלום העמלה הנ"ל יהא תלוי בעמידה ביעדים (סעיף 6.7). על כך העיד גם שרון: "ש. אז איזה היגיון היה בלעשות הסכם עם אביב? איזה בלעדיות נתת לו? ת. והיה והוא עומד ביעדים הוא מקבל תגמול גם על מכירות שהוא לא ביצע" (עמ' 100 ש' 27 – 28) .

אילו כלים נספרים במניין יעד המכירות של אביב סוכנויות? האם רק כלים אשר מכרה היא בעצמה או גם כלים שמכרו הסוכנים האחרים?

62. בסעיף 5.14 נכתב: "הסוכן מתחייב למכור" (ההדגשה אינה במקור) את מספר הכלים המינימלי, קרי אביב סוכנויות. בסעיף 6.7 נרשם: " במידה והסוכן עומד ביעד המכירות הרבעוני... תשולם לו עמלה נוספת". מסעיפים אלו ניתן ללמוד לכאורה שרק אם הסוכן בעצמו מבצע את המכירות ועומד ביעדים, זכאי הוא לעמלה. מאידך בסעיף 6.8 נאמר ש"כל מכירה מעל הפוטנציאל שהוגדר ע"י קשר ימי לספירל, מוסך יסוד והונדה בגליל [12 כלים בשנה לכל השלושה יחד] תחשב ביעדי המכירות של הסוכן והוא יהיה זכאי לעמלות בגין מכירות אלו, גם אם לא בוצעו על ידו ישירות ויהיה זכאי לבונוס בגין מכירת כלי רכב מעל ליעדים." מכאן, על פי לשון הסעיף, במידה והסוכנים האחרים חרגו מפוטנציאל המכירות שנקבע להם, דהיינו מכירת 12 כלים בשנה ע"י כל הסוכנים יחד, החל מהכלי ה-13 יספרו הכלים שמכרו הסוכנים האחרים במניין יעד המכירות של אביב סוכנויות למרות שאביב סוכנויות לא ביצעה מכירות אלה בעצמה (ראו לשון הסעיף "גם אם לא בוצעו על ידו ישירות") והאחרונה תהא זכאית הן לעמלות (כמוזכר בסעיף 6.7, 700 ₪ בכפוף לתנאים הנקובים בסעיף, ראו לעיל) והן לבונוסים המוזכרים בסעיף 6.8 (5,000 ₪ מהכלי ה-22 לרבעון ו-6,000 ₪ מהכלי ה-101 לשנה). את האבחנה בין המושג "עמלות" לבין המושג "בונוס" הסביר שרון: "העמלות הוא היה אמור לקבל עוד 700 ₪ היה והוא עומד ביעדים כמובן, הוא היה אמור לקבל עוד 700 ₪ על המכירות של אחרים ובנוסף הוא גם היה זכאי לבונוס, היה לו שם משהו כמו 100 כלים שמזכה אותו בבונוס" (עמ' 102 ש' 4 – 6). תומר העיד אף הוא לגבי הבונוס: "אחרי הרבעון הראשון אם מכר 21 כלים אז יש לו הטבה שהוא אמור לקבל" (עמ' 131 ש' 3).

63. לכאורה, קיימת סתירה בין הסעיפים ובמקרה כזה יש לתת להסכם פרשנות תכליתית שנועדה להגשים את מטרתו. משילוב הסעיפים ניתן ללמוד כי מכירות סוכנים אחרים ילקחו בחשבון במסגרת היעדים של אותו סוכן, אם אלו חרגו מהפוטנציאל שהוגדר לאותם סוכנים. עם זאת, עדיין אין בכך מענה לשאלה האם תנאי להפעלת סעיף 6.8 הינו עמידה עצמאית ביעדים המינימליים או שמא, לכאורה, יכול להיות מצב שהיעדים מוגשמים אך ורק כתוצאה ממכירות של אחרים (תוצאה שיכולה להתקבל אם נאמץ את פרשנות אביב סוכנויות).

64. כשנחקרו הצדדים על הפרשנות הנכונה להסכם, השיב כל צד את התשובה שמשרתת אותו. שרון הכחיש בעדותו שכלים שסוכנים אחרים ימכרו יספרו במניין יעד המכירות של אביב סוכנויות (עמ' 102 ש' 7 – 8) . כשעומת שרון עם סעיף 6.8 השיב: "ש. רשום "תיחשב ביעדי המכירות של הסוכן". אתה ניסחת את זה, לא עורך דין. ת. אני חושב שהחוזה די ברור, אתה לוקח אותו לפרשנות אחרת" (עמ' 102 ש' 12 – 13); תומר העיד שמכירות שבוצעו ע"י קשר ימי נספרות במניין היעדים של אביב סוכנויות (עמ' 131 ש' 8 – 10) ואביב הסביר שמאחר ו"מקדם מכירות ומסתובב בשטח" הרי שמגיעה לאביב סוכנויות עמלה בגין המכירות שבוצעו באזור הבלעדיות וזה הנוהג בתחום (עמ' 60 ש' 16 – 22); בנספח יא' לת/4, מייל מיום 26.12.2007, שלח תומר לאביב עדכון בדבר מספר הטרקטורונים שנמכרו בצפון ע"י קשר ימי והסוכנים האחרים שלושה חודשים קודם לכן, עצם העדכון מחזק את הטענה כי אכן יש לקחת בחשבון מכירות אלו לצורך חישוב העמלה והבונוסים.

65. עם זאת, וכפי שציינתי לעיל, לא ניתן להתעלם מהפרשנות התכליתית המסחרית של ההסכם. סבורה אני כי המנגנון של סעיף 6.8 נועד להבטיח מצב של "השתלטות" הסוכנים האחרים על אזור הסוכן, כשהוא אכן עושה את כל המאמצים לעמוד ביעדים. הכוונה לא הייתה כי הסוכן יכול לשבת באפס מעשה ולהינות מעמלות של אחרים, ו"להשיג" את היעדים כתוצאה ממכירותיהם הם. סבורה אני כי ניתן למנות את המכירות של הסוכנים האחרים, ובלבד שהסוכן עצמו עומד במינימום הדרוש.

האם אביב סוכנויות עמדה ביעד המכירות? האם זכאית לקבל מקשר ימי עמלות?

66. משקבעתי שתקופת ההסכם הינה מחודש 10/2007 ועד 9/2008 הרי שמדובר בתקופה של פחות משנה, 11 חודשים בלבד, ולכן יש לבחון עמידה ביעד המכירות על פי רבעונים (יעד המכירות השנתי אינו רלוונטי). ודוק – בעניין היעדים ישנם שני תנאים מצטברים, 21 מכירות ברבעון ו – 84 מכירות בשנה.

67. כל שצירפה אביב סוכנויות במסגרת תצהיריה להוכחת הטענה כי עמדה ביעדים, היה נספח ז' לת/4, טבלה שערכה בעצמה ובה שמות של 31 לקוחות אשר לטענתה רכשו ממנה טרקטורונים במהלך חודשים 9/2007 – 11/2007 (כולל). איני מקבלת ראיה זו. ראשית, אביב לא ידע מי ערך אותה (עמ' 63 ש' 24); מתי נערכה (עמ' 63 ש' 28); האם מדובר בלקוחות שרכשו טרקטורונים בלבד (עמ' 64 ש' 6) או שמא רכב תפעולי או נגרר (עמ' 65 ש' 5 – 7); לא צורפו הזמנות, חשבוניות או תעודות משלוח התומכות בפרטים המופיעים בה (עמ' 64 ש' 24 – 27). כמו כן, הטבלה כוללת את חודש 9/2007 אשר לגביו קבעתי כי ההסכם טרם נכנס לתוקף.

68. מעבר לרשימה זו, אזי לגבי החודשים העוקבים, קרי חודשים ינואר – מרץ (כולל) וכן אפריל – יוני (כולל), כלל לא הובאה ראיה לכך כי אביב סוכנויות עמדה ביעד המכירות. במייל ששלח תומר לאביב ביום 4.5.2008 כתב הוא: "טרקטורונים אנו סיימנו שלושה חודשים שבהם לא נמכרו כמעט טרקטורונים באביב איך אתם רואים את ההמשך?" ואביב השיב: "..לגבי הטרקטורונים, אנו פועלים נמרצות לאושש את המכירות שת"פ אולי יעזור אבל אני ממתין להחלטה שלך בעניין.." (נספחים נ/15 – נ/16) . כפי שכבר קבעתי לעיל, לא ניתן להחשיב את מכירות הסוכנים האחרים כחלק מהיעדים המינימליים אשר נדרשו מהסוכן עצמו על מנת לשלם לו עמלות ובונוסים כתוצאה ממכירות של אחרים. עוד אציין בעניין זה כי מקבלת אני את טענת קשר ימי לפיה צירוף נספח ז' לת/4 מלמד על כך שגם אביב סוכנויות ידעה שעליה לעמוד במינימום הדרוש בעצמה, שאחרת לכאורה אין כל קשר למכירות שביצעה באופן עצמאי ודי אם הייתה מוכיחה כי הסוכנים האחרים גרמו לכך שתעמוד היא ביעדיה.

69. אם אסכם עד כה אזי יש לקבוע שאביב סוכנויות לא עמדה ביעדים המזכים אותה בתשלומי עמלות ובונוסים. בעניין זה יש לדייק ולהזכיר כי אביב סוכנויות קיבלה עמלות עבור המכירות שביצעה בעצמה, וזאת ללא קשר ליעדי המינימום. לפיכך איני סוברת כי יש מקום להעלות טענות דוגמת עשיית עושר ולא במשפט וכו', בוודאי לא על רקע ההתנהלות של שני הצדדים להסכם, שנראה כי לא אצה להם הדרך להוציא את ההסכמות אל הפועל.

70. עוד אציין כי בכל מקרה, וגם אם לא תתקבל עמדתי בנוגע לפרשות סעיף 6.8 להסכם, אזי אביב סוכנויות לא הוכיחה את סכומי העמלה והבונוסים להם היא טוענת. בעניין זה יש לקבל את טענת קשר ימי בדבר שינוי והרחבת חזית – אביב סוכנויות אינה יכולה להגדיל את סכומי התביעה בסיכומיה, מבלי לעתור לתיקון כתב התביעה ולתשלום האגרה המתחייבת, על כל המשתמע מכך.

71. לפיכך יש לדחות על הסף את כל החישובים שנערכו בסיכומיה, הן לגבי הסכם הטרקטורונים והן לגבי ההסכם הנטען לרכבים תפעוליים. לחילופי חילופין יש לקבל את טענות קשר ימי בנוגע לתחשיבים שנערכו על ידי אביב סוכנויות בסיכומיה, ובכלל זה לגבי התקופות אליהם התייחסו התחשיבים; האזור הגיאוגרפי אליהם התייחסו התחשיבים; אי ניכוי המכירות שבוצעו על ידי אביב סוכנויות עצמה בגינם זכתה לעמלה, וראו בהרחבה סעיפים 80-86 לסיכומי קשר ימי בתביעת אביב סוכנויות.

72. לסיום פרק זה קובעת אני כי אביב סוכנויות לא הוכיחה את טענתה בדבר הפרת הסכם הטרקטורונים על ידי קשר ימי, ומשכך אינה זכאית לפיצוי כלשהו בגין הפרה נטענת זו.

רכבים תפעוליים

האם המו"מ שהתנהל בין תומר לאביב התגבש לכדי הסכם הפצה בלעדי? וככל שהתשובה חיובית, האם קשר ימי הפרה את ההסכם? מהו סכום העמלות אשר אביב סוכנויות זכאית לקבל, אם בכלל?

73. בשאלה שבכותרת קובעת אני כי לא התגבש בין הצדדים הסכם הפצה בלעדי, אם מאחר שהתכתובות שהוצגו נעדרות המסוימות הנדרשת בהסכמי הפצה ואם מאחר שלא הוכחו הסכמות בעל פה או בהתנהגות. מכאן מתייתר הדיון בעניין ההפרה הנטענת וסכום העמלות. אולם מעבר לצורך, גם אם הייתי קובעת שנכרת הסכם הרי שלא הוכח כי הופר לרבות המכירה למשק פסקל, כפי שיפורט להלן.

74. אכן, צודקת אביב סוכנויות שלפי סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973 חוזה יכול שיעשה בעל פה, בכתב או בכל צורה אחרת. בהעדר חוזה כתוב, ניתן ללמוד על רצון הצדדים מחילופי הדברים ומהתנהגותם.

75. מאידך, על מנת להוכיח קיומו של הסכם הפצה בלעדי יש להראות שהצדדים סיכמו פרטים שונים ובכלל זה: מועד תחילת ההתקשרות ומועד סיומה, התחייבויות הצדדים, אזורי הפצה, מכסת מכירות מינימלית ותיאור הממכר. ראו בפס"ד ת"א (ת"א) 14120/05 עוז מוצרים מעור בע"מ נ' סטארפלסט תעשיות (עמ' 5 – 6), אשר צוטט על ידי אביב סוכנויות בסיכומיה:

"מעיון בפסקי דין שניתנו על ידי ביהמ"ש העליון, פס"ד רייכר הנ"ל, ופס"ד בע"א מוניב נסר אל דין ואחרים נגד מרבק – בית מטבחיים בע"מ, (פורסם בתקדין), מעלה כי ביהמ"ש העליון בבואו לקבוע האם הרים הטוען לבלעדיות את הנטל המוטל עליו, בחן את השאלות הבאות: א. תנאים ביחס למשך תקופת ההתקשרות, ב. מכסות השיווק המינימאלית, ג. מידע שעל המשווק/הזכיין /המפיץ למסור בנוגע לדרכי השיווק והלקוחות, ד. תיאור התוצרת הנמכרת על ידי הזכיין, ה. מנגנון לקביעת המחיר, ו. עקרון ההדדיות, ז. מערך ההפצה שעל הזכיין להקים, מהי האחריות שהוא מקבל על עצמו, וזהו רק חלק מהתנאים שסביר שיהיו קיימים בהסכם בלעדיות, הדעת נותנת כי אמורים להיות תנאים נוספים, כגון מה קורה באם הזכיין אינו עומד ביעדים שהוצבו? האם הוסכם על בטוחות?, האם הזכיין מתחייב להיקף פרסום?. בע"א 3592/98 - מוניב נסר אל דין נ' מרבק - בית מטבחיים. תק-על 99(3), 487 ,עמ' 489, דחה ביהמ"ש העליון ערעור בקובעו כי מכתב בו הועלו הסכמות מסוימות אינו מוביל למסקנה כי התגבש הסכם למתן בלעדיות, וזאת בשל העדר מסוימות בו..."

76. ומן הכלל אל הפרט. התרשמתי שאביב סוכנויות, אשר עליה רובץ נטל ההוכחה, לא הצליחה להוכיח שנכרת בינה לבין קשר ימי הסכם בכתב, בעל פה או בהתנהגות לא כל שכן את תוכנו ופרטיו. בנספחים יב' – יד' לת/4 הציגה אביב סוכנויות תכתובות אשר הוחלפו בין אביב לתומר באמצעות אימייל בחודש 9/2007. אביב סוכנויות טענה שהתכתובות וההסכמות של תומר ואביב "מהוות כולן יחד הסכם למכירות כלי רכב תפעוליים" (סעיף 51) אשר נכרת בחודש 9/2007 (עמ' 85 ש' 15 – 16; סעיף 56 לסיכומי אביב סוכנויות).

77. מעיון בנספחים יב' – יד' עולה שסוכם בין תומר לאביב שלא יקבעו יעדי מכירה, ראו סעיף 2 לנספח יב' ונספח יד' שם כתב תומר לאביב: "הבלעדיות בתפעוליים לא כפופה לעמידה ביעדים רק תן בלעדיות לקשר ימי"; אזור ההפצה הבלעדי שנקבע לכאורה הוא "מתל אביב צפונה", ראו נספח יד': "אביב סוכנויות תקבל בלעדיות ברכב תפעולי מתל אביב צפונה (לא כולל) בתנאי שימכרו רכבים בבלעדיות". ברם, אין פירוט גיאוגרפי ספציפי אשר על פניו נדרש לאור ההערה המופיעה בסוגריים לאחר המילה "צפונה": "(לא כולל)". בנספח טו' לת/4 צורפה מפה אשר אביב טען לגביה שהצדדים סימנו באמצעותה את אזור הבלעדיות של אביב סוכנויות, קו תל אביב צפונה. אלא שמפה זו שנויה במחלוקת. שרון טוען כי אינו מכיר אותה (עמ' 112 ש' 24 – 25), אביב אישר שאינה חתומה ע"י מי מהצדדים (עמ' 84 ש' 21 ראו גם עדות שרון עמ' 117 ש' 26 - 27) וכי הוא זה שכתב עליה (עמ' 84 ש' 23). לא הוכח כי היא נערכה יחד עם מי מקשר ימי כפי שטענה אביב סוכנויות. כמו כן, התאריכים הנקובים בה אינם מתיישבים עם מועד כריתת ההסכם הנטען (9/2007) שכן בעדותו טען אביב שהמפה נולדה בחודש 11/2007 ועליה התווספו בכל פעם נתונים נוספים שלא תמיד נכתב לצידם באיזה תאריך התווספו (עמ' 86 ש' 9 – 11). הקו ת"א צפונה התווסף לכאורה ביום 31.1.08 זאת אני למדה מהמשפט: "קו ת"א צפונה לדברי תומר 31.1.08". אביב אישר שהמפה שצורפה כנספח ד' לת/4 הינה אותה מפה המופיעה כנספח טו' אך בתוספת היער והגולן (עמ' 85 ש' 3 – 12) ולכן כל מסקנותיי שהובאו לעיל לגבי נספח ד' יפות גם לגבי נספח טו'. לאור האמור, אין בנספח טו' לת/4 כדי לסייע בקביעת אזור הבלעדיות.

78. התכתובות שותקות בעניין מהותי וחשוב, הוא גובה העמלות; אין פירוט לגבי כלי הרכב ויצרנים; לא סוכם מועד תחילת ההתקשרות, מועד סיום ההתקשרות ומשך תקופת ההתקשרות; לא ברור מהן התחייבויות הצדדים; לא ברור האם קשר ימי תמסור לאביב כלים לתצוגה. המדובר בפרטים חשובים ומהותיים (בין היתר על פי האסמכתאות המשפטיות שהביאה אביב סוכנויות בעצמה) ובהעדרם אני קובעת שתכתובות אלה נעדרות מסויימות ואינן מפורטות כנדרש בהסכמי הפצה בלעדיים. זאת ביתר הדגשה משפרטים אלה גובשו ונכתבו בפירוט בהסכם קודם שנכרת בין הצדדים, הוא הסכם הטרקטורונים. יצוין כי לא הוכח שפרטים אלה, לרבות עניין העמלות, סוכמו בעל פה.

79. הן בעניין הטרקטורונים והן בעניין הנגררים ומסגרות הבטיחות ייחסו הצדדים חשיבות רבה לחוזה הכתוב ולחתימותיהם עליו, ראו הסכם הטרקטורונים ונספחים כ' – כא' לת/4, חוזים אלה מלמדים על הנוהג שהיה קיים בין הצדדים ועל עיגון הסכמי הפצה בלעדיים בכתב בפרט. לא ניתן להעלות סיבה מניחה את הדעת שדווקא בנושא הרכבים התפעוליים החליטו הצדדים לסטות ממנהג זה, קל וחומר כאשר זמן מה לפני המו"מ בעניין הרכבים התפעוליים היו לצדדים תלונות הדדיות בנושא הטרקטורונים (עמ' 134 ש' 6 – 13) ויחסיהם העסקיים לא התנהלו ב"אופן חלק". מצופה שהצדדים היו עורכים חוזה בעניין הרכבים התפעוליים בסדר גודל זהה או לפחות דומה להסכם הטרקטורונים ולא מסתפקים בהתכתבות מעטה באמצעות האימייל ובהסכמות נטענות בעל פה, ככל שאכן היו כאלה.

80. יתרה מכך, ההסכם הנטען נעשה עם תומר אשר לא היה מורשה חתימה בקשר ימי. כך עולה מעדותו (עמ' 127 ש' 22 – 25; עמ' 128 ש' 29; עמ' 129 ש' 1 – 4) וכך גם עולה מעדות שרון (עמ' 93 ש' 21 – 24). תומר אמנם חתום על הסכם הטרקטורונים בנוסף לשרון אך הוא בעצמו העיד ש"כל דבר נעשה עם שרון" (עמ' 128 ש' 12) ושחתימתו, כמו גם חתימת מנהל המוסך מטעם אביב סוכנויות, על גבי הסכם הטרקטורונים היו לשם "אווירה טובה", כדי ש"ההסכם יקוים" ומאחר ששימשו אנשי הקשר והיו שותפים לגיבוש ההסכם (עמ' 129 ש' 1 – 4). אביב, כמי שערך עם קשר ימי חוזה בעבר, אמור היה לדעת לכל הפחות שאין לתומר את הסמכות הבלעדית לכרות עמו הסכם כמורשה חתימה מטעם קשר ימי ושיש צורך שהדברים יאושרו על ידי שרון. עצם העובדה שהמיילים העוסקים בנושא לא נערכו עם שרון, ואף לא נוכחתי כי האחרון היה מכותב, מעידה אף היא כי אין מדובר בהסכם מחייב.

81. כמו כן, מספר חודשים לאחר אותן תכתובות, הנטענות כחלק מהסכם מחייב, נשלחו מיילים נוספים בהם הביעו תומר ואביב שוב ושוב את רצונם לעגן את סוגיית הרכבים התפעוליים בחוזה כתוב ואף התווכחו מי מהם יכין את ההסכם (ראו נ/10, נ/16 – נ/18) דבר אשר יש בו להראות שבזמן אמת תומר ואביב לא סברו שנספחים יב' – יד' וההסכמות בעל פה, ככל שהיו כאלה, מספיקות. מה גם שתומר ואביב המשיכו לסכם פרטים נוספים (ראו למשל נ/17) דבר המעיד על כך שלא כל הפרטים סוכמו. בהקשר זה העיד אביב: "ההסכם שתומר שלח בנספח י"ד על פיו פעלנו. אני טענתי כל הזמן שצריך להכין הסכם, לא סיכום אלא הסכם. תומר אמר שהוא יעשה. לאורך כל התקופה פעלנו על פי מה שמופיע בנספח י"ד. זה היה הסיכום עם תומר" (עמ' 81 ש' 18 – 20). בעדותו אישר תומר שבמועד בו נכתב נ/16, קרי 4.5.2008, לא היה עדיין הסכם (עמ' 137 ש' 5 – 6).

82. גם התנהגות הצדדים מחזקת את מסקנתי שלא נכרת הסכם מחייב לבלעדיות בנוגע לכלי הרכב התפעוליים. אביב סוכנויות לא צירפה ראיות מספקות אשר מהן ניתן ללמוד על הסכם לבלעדיות שבוצע בפועל ועל כך שקשר ימי שילמה לה עמלות בגין מכירות רכבים תפעוליים ע"י אחרים בצפון. מהראיות שהוצגו לא ניתן ללמוד על יחסים שוטפים ועקביים. בתצהירו הצהיר אביב: "בשל המרחק הגיאוגרפי בין משרדי ההנהלה של התובעת והנתבעת (עפולה – תל אביב) העדפנו - אני ותומר - להתכתב בדוא"ל.." (סעיף 44) אלא שכל אשר הציגה אביב סוכנויות הוא מייל אחד, הוא נספח יז' לת/4. בעדותו העריך תומר שבשנת 2008 מכרה קשר ימי בצפון הארץ יותר מרכב תפעולי אחד שלא באמצעות אביב (עמ' 137 ש' 23 – 25) אלא שאביב סוכנויות הציגה רק חשבונית אחת אשר היא בעצמה הוציאה בגין לכאורה עמלות המגיעות לה ממכירות שביצעו אחרים.

83. גם בחינת הראיות המעטות שהוגשו, לגופן, אינה מלמדת חד משמעית על קיומו של הסכם. בנספח יז' לת/4 מופיע אימייל בו כתב תומר לאביב ביום 25.5.2008: "יש הזמנה של לקוח שקנה מGTE רכב בעבר על עוד רכב אנא חייב אותנו בעמלתך". לא ניתן לקבוע שמדובר על עמלה בגין מכירה ולא עמלה בגין הרכבה. כידוע, אביב סוכנויות היתה בין היתר מרכיבה רכבים תפעוליים עבור קשר ימי וסוכניה (לרבות GTEׂ) ומקבלת על כך "עמלת מוסך/הרכבה" (עמ' 136 ש' 21 – 22; עמ' 100 ש' 11 - 12).

84. חשבונית מספר 104879 שהוציאה אביב סוכנויות לקשר ימי ביום 24.10.2007 לתשלום עמלה בסך 3,465 בגין "עמלת רכב תפעולי חדש" ומתחת כתוב: "גי.טי.אי חיפה בהוראת תומר" (נספח יח') אינה מובילה אף היא למסקנה בדבר קיומו של הסכם. המדובר במסמך שאביב סוכנויות ערכה בעצמה ולא ברור מדוע יש צורך ב"הוראה" מתומר אם אכן יש הסכם. גם כאן לא ברור אם מדובר בעמלת מכירה או עמלת הרכבה.

85. יתרה מכך, בחודש 10/2008 קיבלה אביב סוכנויות רישיון ייבוא עצמאי לאחר שהגישה בקשה לכך (נ/7). בהקשר זה העיד אביב: "ראיתי לאן דברים הולכים והכרתי את הנפשות הפועלות" (עמ' 70 ש' 10) ובהמשך: "לא ייבאתי אלא רק הכנתי את התשתית. יש לי עסק ויש לי עובדים" (עמ' 70 ש' 21).

86. מן המקובץ עולה כי המו"מ שהתנהל בין הצדדים לא השתכלל לכדי הסכם הפצה בלעדי. לאור כך, הרי שאין במכירות שביצעה קשר ימי/ סוכניה באזור ת"א צפונה משום הפרה ומתייתר הדיון בעניין זה וברכיב הכמותי.

87. מעבר לצורך, גם אם הייתי קובעת שנכרת הסכם (ואיני סבורה כך) הרי שאין במכירה למשק פסקל משום הפרה. מתצהירו של אביב עולה שמשפחת פסקל רכשה מקשר ימי רכבים תפעוליים בחודש 10/2008 (סעיף 62 לת/4), במועד זה כאמור יחסי הצדדים עלו על שרטון ולאביב סוכנויות היה רישיון ייבוא עצמאי, לכן כל עניין הבלעדיות בתקופה זו מוטל בספק. אם לא די בכך, מודעת הפרסום לא הוצגה ולא ברור לאיזה מספר טלפון חייג איתמר; לא הוכח שבן היה עונה לטלפונים (ראו עדות רות עמ' 55 ש' 9 – 20) לרבות במקרה הנדון; גם אם אניח כי גרסת אביב סוכנויות נכונה ובן ענה לטלפון וקבע פגישה עם איתמר הרי שבמעמד הכריתה כבר ידע איתמר שמתקשר עם קשר ימי שכן מסר שיקים לפקודתה ולא לפקודת אביב סוכנויות (עמ' 16 ש' 30) ובכל זאת בחר להתקשר עימה. היות ואת קשר ימי הכיר מקניה קודמת שביצע (עמ' 15 ש' 17 – 19) הרי שלא יכול היה להתבלבל בדבר זהות הגורם שעמו הוא מתקשר.

88. ולסיום פרק זה אין לי אלא להפנות לדבריי בסעיפים 70-71, בנוגע לתחשיבים שערכה אביב סוכנויות בסיכומיה בנוגע לגובה העמלות להן היא זכאית לכאורה. הדברים יפים גם לגבי התחשיבים שנעשו לעניין הוכחת הנזק הנטען בכל הנוגע להסכם הרכבים התפעוליים. לנוכח כל האמור לעיל, דוחה אני את אף רכיב תביעה זה בתביעת אביב סוכנויות.

נגררים, תפוחי בורג ומתאמים

האם קשר ימי התחייבה לרכוש מאביב סוכנויות כמות מינימום של נגררים, תפוחי בורג ומתאמים? ככל שהתשובה לכך חיובית, האם מי מהתחייבויות אלה הופרה? ואם אכן הופרה, האם נגרם נזק?

90. אדון תחילה בנגררים. אביב סוכנויות טוענת שקשר ימי התחייבה לרכוש ממנה: 80 נגררים בשנת 2006 ומביאה כראיה את נספח כ' לת/4 מיום 15.12.2005; 80 נגררים בשנת 2007 ומביאה כראיה את נספח כא' לת/4 מיום 15.12.2006; 80 נגררים בשנת 2008, הסכם שלדבריה הגיעו הצדדים בעל פה.

91. סעיף 12.2 להסכם הטרקטורונים קובע כי ההסכם מבטא את כל המצגים וההסכמות בין הצדדים ולא ישמע צד בטענה בדבר מצג או הסכמה שלא נזכרו בהסכם. אביב סוכנויות טענה שההסכם (לרבות סעיף 12.2 בו) חל על טרקטורונים בלבד ולא על נושאים אחרים כגון נגררים ולכן נספחים כ' – כא' לת/4 בתוקף. אני שוללת טענה זו. בסעיף 6.10 להסכם הטרקטורונים התחייבה קשר ימי לרכוש מאביב סוכנויות את "כל הקשתות והנגררים". מכאן, נושא הנגררים עלה בהסכם הטרקטורונים ואין הוא עוסק בטרקטורונים בלבד ולכן, לשם בחינת התחייבות קשר ימי יש לפנות להסכם הטרקטורונים ולא למסמכים קודמים לו כגון נספחים כ' – כא'. מסעיף 6.10 הנ"ל עולה שקשר ימי לא התחייבה לרכוש כמות מינימום אלא לרכוש את כל הקשתות והנגררים להם תזדקק מאביב סוכנויות, תהא כמותם אשר תהא. לא הובאה כל ראיה שקשר ימי רכשה נגררים מצד שלישי ודי בכך כדי לדחות רכיב זה בתביעת אביב סוכנויות.

92. ואולם, גם אם הייתי קובעת שיש תחולה לנספחים כ' – כא' (ואיני סבורה כך) הרי שההתחייבות הנטענת לרכישת 80 נגררים בשנה מוטלת בספק לאור סעיף 7 למכתב ההתראה ששלחה אביב סוכנויות לקשר ימי עם פרוץ הסכסוך (נספח א' לת/4) שם כתבה היא שקשר ימי לא עמדה בהתחייבותה לרכוש 100 נגררים "בהמשך לשנה שעברה שאז היתה הפרה דומה". ההתחייבות לרכישת 80 נגררים מוטלת בספק גם לאור עדותו של אביב. כאשר התבקש אביב להסביר את חוסר הדיוק (בין נספחים כ' – כא' לסעיף 7 במכתב ההתראה) השיב: "זה לא כל כך משנה, כי הרעיון הוא שכל הנגררים יהיו שלי. אם קשר ימי היתה מוכרת 20 או 100 נגררי ים היא היתה צריכה לקנות ממני את כל הנגררים" (עמ' 83 ש' 8 – 9). דהיינו גם אביב סבור שקשר ימי לא התחייבה לרכוש כמות מינימום של נגררים.

93. לגבי שנת 2008 לא הוכח שנכרת הסכם בעל פה לרכישת כמות נגררים מינימאלית. ביום 10.9.2007 כתב תומר לאביב: "במידה והכל יסוכם קשר ימי תרכוש מאביב קשתות נגררים בבלעדיות" ומכל מקום, כאמור, לא הוכח שקשר ימי רכשה נגררים מאחרים.

94. זאת ועוד, לא נוכחתי במכתב תלונה עובר למועד בו נותקו יחסי הצדדים המלין על כמות הנגררים שרכשה קשר ימי. גם בעניין תפוחי בורג, מתאמים ושאר מוצרים לא הובאה כל ראיה בכתב המעידה על סיכום כזה או אחר (עמ' 83 ש' 28 – עמ' 84 ש' 13). לאור האמור, אני דוחה רכיבי תביעה אלה בתביעת אביב סוכנויות.

תביעת קשר ימי:

טרקטורון חסר

האם קשר ימי השכילה להוכיח שהטרקטורון החמישי מצוי בחזקת אביב סוכנויות?

95. סבורני כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה. במכתב ההתראה ששלחה אביב סוכנויות לקשר ימי (נספח א' לת/4) הודיעה היא על עיכוב חמישה טרקטורונים אשר שייכים לקשר ימי והיו בחזקתה לצורך תצוגה (סעיף 7 סיפא). אין מחלוקת כי במסגרת האירוע הראשון נטלה קשר ימי טרקטורון אחד (ראו נספח ג2 לת/3) כך שנותרו באביב סוכנויות ארבעה טרקטורונים. המחלוקת הינה לגבי כמות הטרקטורונים שנלקחה במסגרת האירוע השני: האם שלושה (כטענת קשר ימי) או ארבעה (כטענת אביב סוכנויות).

96. קשר ימי לא השכילה להוכיח שהטרקטורון החמישי מצוי בחזקת אביב סוכנויות, ובעניין זה אזכיר כי נטל השכנוע ונטל ההוכחה רובץ לפתחה. הן בעדותה לפניי והן בהודעתה למשטרה ציינה רוית שבאירוע השני ניסו אנשי קשר ימי לקחת חמישה טרקטורונים והיא הצליחה לתפוס אחד כך שלבסוף נלקחו ארבעה טרקטורונים (נספח ה'2 לת/3 עמ' 1 ש' 12; עמ' 1 ש' 16; עמ' 2 ש' 34; בפרוטוקול עמ' 33 ש' 13 - 15). בעדותה הסבירה רווית שעמדו בתצוגה "יותר מאותם חמישה" טרקטורונים של קשר ימי (עמ' 32 ש' 32), לגרסתה מדובר בטרקטורונים של לקוחות שביצעו עסקת טרייד אין באביב סוכנויות (עמ' 33 ש' 7 – 8) וטרקטורונים "ששימשו לצורך בניית קשתות או מכירה של משומשים שנראו כמו חדשים, שהוצגו גם בתור האולם" (עמ' 33 ש' 4 – 5). גרסה זו מתיישבת עם גרסת רותי שהיו "בסביבות השישה" טרקטורונים בתצוגה (עמ' 57 ש' 8). מכאן, גרסת רווית שניסו מסיבה כלשהי לקחת באירוע השני חמישה טרקטורונים ולבסוף לקחו ארבעה אינה מופרכת.

97. תומר, אשר נכח באירוע השני, לא זכר את מספר הטרקטורונים של קשר ימי אשר החזיקה אביב סוכנויות בתצוגה (עמ' 135 ש' 3). תומר העיד שבסופו של יום הצליחו לקחת את כל הכלים למעט אחד שרווית עצרה (עמ' 135 ש' 10 – 11). ברם, תומר לא ידע לומר שמדובר בטרקטורון של קשר ימי ועובדה זו, שרווית עצרה טרקטורון אחד, ממילא אינה שנויה במחלוקת. רותי העידה שלא נכחה "בחוץ" בזמן שרווית עצרה את הטרקטורון ולא ראתה את שהתרחש (עמ' 57 ש' 16 – 20) ומכאן עדותה אינה אלא עדות שבשמועה.

98. אמנם, איני מתעלמת מעדותה של רותי לפיה הייתה נוכחת ביום שבו אביב ביקש להעביר את הכלי אליו הביתה (עמ' 56 ש' 10); וכן לא נעלמה מעיני העובדה שרוית לא ידעה לתת פרטים אודות הכלי שנותר, עם זאת כאמור נטל ההוכחה מוטל בעניין זה על קשר ימי. לא שוכנעתי במידת הוודאות הדרושה במשפט האזרחי שטרקטורון של קשר ימי נותר בחזקת אביב סוכנויות ולפיכך הנני דוחה רכיב תביעה זה בתביעת קשר ימי.

רישוי נגררים

האם אביב סוכנויות התחייבה לבצע רישוי לנגררים? ואם כן, האם הפרה התחייבות זו?

99. הנני שוללת רכיב זה בהעדר הוכחה. הנטל להוכחת טענה זו הוא על "המוציא מחברו" קרי קשר ימי. קשר ימי לא השכילה להוכיח טענה זו. קשר ימי לא הציגה כל ראיה לאי ביצוע רישוי הנגררים; לא הציגה פנייה בעניין זה; לא זיהתה את הנגררים ולא הציגה את קבלות הרכישה של אותם נגררים לגביהם נטען כי לא נעשה רישוי; לא תמכה את הנזק הנטען בכל ראייה. משכך – הנני דוחה ראש נזק זה.

התחשבנות – מתייחסת לשתי התביעות גם יחד

100. לעניין הפרק החשבונאי ציינתי בישיבת קדם המשפט שהתקיים ביום 20.9.2012: "ציינתי בפני הפרקליטים שככל שהדבר נוגע לפרק החשבונאי, בית המשפט יימנע מלבדוק חשבונית – חשבונית, ובמידת הצורך, אם אראה לנכון לעשות כן בכל שלב של ההליך, אמנה גורם מוסמך על מנת לבצע את ההתחשבנות הסופית. ייתכן ויהיה מקום לעשות כן לאחר שיונחו הקביעות המשפטיות, וכך ניתן יהיה להנחות את אותו גורם. ייתכן וכלל לא יהיה צורך למנות אותו גורם, אם וככל שתתבהר התמונה ויפוזר מסך הערפל באשר לקשר החוזי בין הצדדים והיקף ההתחייבויות ההדדיות." (עמ' 11 ש' 14 – 20).

101. בעניין זה מי מהצדדים לא "הרים את הכפפה" שזרק בית המשפט ולא ביקש מינוי גורם מקצועי אשר יבחן "חשבונית חשבונית". הצדדים העדיפו לחקור את העדים על הכרטסות שצורפו, ובמסגרת חקירותיהם אכן נשאלו שאלות לגבי חשבונית או קבלה כזו או אחרת, וזאת במטרה להוכיח כי רישומי הצד השני אינם אמינים ולא ניתן להסתמך עליהם. סבורתני כי שני הצדדים הצליחו במשימה זו.

102. בכל הנוגע לחוב לו טוענת אביב סוכנויות, יש לשלול את התחשיב אשר הוצג על ידה ולו בשל מחדלה לצרף את כרטיס קשר ימי כספק. בעניין זה הודתה רוית בעדותה כי בהנהלת החשבונות של אביב סוכנויות קיים כרטיס של קשר ימי כספק (עמ' 20 שו' 22); לא זו אף זו, רוית הודתה שלדעתה, כמנהלת חשבונות, לצורך עריכת תחשיב נכון: "נראה לי נכון שיהיו שתי הכרטסות" (עמ' 20 שו' 31). בפי רוית לא הייתה תשובה טובה מדוע כרטסת זו לא צורפה (עמ' 21 שו' 1; עמ' 37 שו' 17-18). אך הגיוני הוא שבכרטסת קשר ימי כספק היה קיים חוב של אביב סוכנויות כלפי קשר ימי, שאחרת אין כל סיבה מניחה את הדעת מדוע כרטסת זו לא הוצגה, לא בכתב התביעה; לא בתצהירים; לא במהלך המשפט. כל זאת כאשר קשר ימי העלתה טענה זו עוד בכתב הגנתה ובכתב התביעה שכנגד. זה המקום להחיל את ההלכה הקובעת כי צד הנמנע מלהציג ראיה שבשליטתו, חזקה כי הייתה פועלת לרעתו.

103. חיזוק למסקנה בדבר קיומו של חוב של אביב סוכנויות כלפי קשר ימי, למצער בכרטיס הספק, ניתן לראות במכתב ההתראה מזמן אמת ששלחה אביב סוכנויות ביום 7/11/08 (נספח א' לת/4): "...מעוכבים בשלב זה תשלומים המגיעים לכם ממרשתי...".

104. בנוסף ולחלופין, רוית הודתה בעדותה שלכרטסת : "קיימות תנועות יומן נוספות שנערכות ומוקלדות על ידי או על ידי מי מטעמי" (עמ' 20 שו' 3-5), כך למשל הוכנסה השורה : "נעקץ על ידי קשר ימי". עוד הוכח כי בכרטסת שהוצגה על ידי אביב סוכנויות נכללו חשבוניות שהופקו לאחר פרוץ הסכסוך, ראו נספח י' לת/4, היא חשבונית אשר הוצאה בחודש דצמבר 2007. מעבר לעובדה שהוצאת חשבונית נספח י' תמוהה, לנוכח העובדה כי הוצאה חשבונית בעניין זה ולאחר מכן הוצאה חשבונית זיכוי (נספחים ח' וט'), והתרשמתי שהדבר נעשה בהסכמה (ביטול החשבונית), אזי הדבר מטיל צל על אמינות הכרטסת בכללותה ואפשרות בית המשפט לערוך תחשיבים על פיה, גם אם הייתי מתעלמת ממחדל אי צירוף כרטסת קשר ימי כספק.

105. מכל הטעמים הללו; מאחר ומדובר בנזק שאינו נתון ל"אומדנא דדיינא" אלא על אביב סוכנויות היה להוכיח אותו באמצעות ראיותיה היא; מאחר ואביב סוכנויות לא עשתה כן ובחרה שלא להציג בפניי בית המשפט את כרטסת קשר ימי כספק, וללא כרטסת זו לא ניתן לקבל תמונה מלאה באשר לחוב הנטען על ידי אביב סוכנויות (ואיני מקבלת את טענת אביב סוכנויות שבתביעתה היא כרטסת זו אינה רלוונטית), קובעת אני כי אביב סוכנויות לא הוכיחה בתביעתה שקשר ימי חייבת לה כספים במועד הפסקת הקשר העסקי ביניהן.

106. מאידך, קשר ימי צירפה את כלל הכרטסות (ראו נספחים י'-יג' לנ/12) וטוענת כי מצירוף הסכומים ניתן להיווכח שאביב סוכנויות חייבת לקשר ימי סך של 73,101 ₪. כנגד חוב נטען זה טענה אביב סוכנויות בתצהיר המשלים שהוגש על ידי אביב כי קיים אצלה נוהל רכש וחשבונית לא תכובד ללא הזמנה בכתב. על כך חזר גם אביב בעדותו, ראו עמ' 87 שו' 23-24, 30. שרון נחקר בעניין זה , ראו עמ' 122 שו' 4-29 והודה כי יש בידי קשר ימי הזמנות. למרות זאת, ולמרות טענת אביב סוכנויות, הזמנות אלו לא הוצגו.

107. בנוסף, אביב סוכנויות הכחישה חלק מהחשבוניות אשר יוחסו לה, וקשר ימי הגיבה להכחשה רק בנוגע לשתיים מהחשבוניות (83121 ו – 82781). כשנשאל שרון בחקירתו: "אביב גם הכחיש את כל החשבוניות שמופיעות פה. הוא נתן פירוט מדויק, מפנה לסעיף 5.2 ל-ת/5. אתה לא טרחת להגיב על זה בכלל", השיב: "מספיק שאנחנו מראים שהוא מצהיר שקר ונתנו דוגמאות והוכחות לכלי רכב. אז מה אתה רוצה שאני אעבור חשבונית-חשבונית. זה ייקח לנו עוד כמה ימים ועוד כמה דיונים. לקחתי חשבוניות והראיתי שמה שאביב מצהיר זה שקר, הוכחתי את זה, הגשתי כלים וחשבוניות, הראיתי דוגמאות שהוא מכר ללקוח. מה אתה רוצה שנעשה יותר מזה?" (עמ' 121 שו' 18-21).

108. כלומר, קשר ימי לא עברה אף היא "חשבונית חשבונית" וכך נותר למשל סימן שאלה גדול על החשבונית להזמנת הרכב בסכום של 46,200 ₪; טענות אביב סוכנויות באשר לחשבונית מס' 82368 עבור השתתפות בשכר עבודה של העובדת קרן אף היא לא נסתרה, וכך גם הטענה בדבר חיוב באשראי סוכנים, ראו סעיפים 15 ו-16 לסיכומי התגובה של אביב סוכנויות.

109. לפיכך, ולאור התהיות שהועלו לגבי כרטסות קשר ימי; כשם שאיני יכולה לבסס ממצא על סמך הכרטסות (החלקיות) אשר הוצגו על ידי אביב סוכנויות; כך איני יכולה לבסס ממצא על בסיס כרטסות קשר ימי, שלא נתמכו בהזמנות והוכח כי נפלו בהן אי דיוקים כאלו או אחרים. משכך – דין טענת קשר ימי בדבר קיומו של חוב כלפיה להידחות.

סוף דבר

110. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית שתי התביעות ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ח ניסן תשע"ה, 07 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.