הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות (ס. הנשיא כב' השופט ערן נווה) מיום 9.5.13, לפיו נדחתה התביעה העיקרית שהגיש המערער כנגד המשיבות, ואילו התביעה – שכנגד שהגישו המשיבות כנגד המערער התקבלה בחלקה.

בדיון שהתקיים בפנינו ביום 18.2.14 הסמיכו אותנו הצדדים ליתן פסק דין של פשרה לפי סעיף 79 א' של חוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. הוסכם, כי במסגרת פסק דיננו נקבע את שיעורו של הסכום אשר יופחת ממה שהמערער חוייב לשלמו למשיבה (במסגרת התביעה-שכנגד), על פי פסק דינו של בית משפט קמא. הוסכם גם, כי הפחתה זו תנוע בין 10% ל-35% מן הסכום בו חוייב המערער.

הסכום הכולל שחוייב המערער לשלמו למשיבה בגין דמי שכירות ודמי ניהול לפי פסק דינו של בית משפט קמא הוא: 108,998 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (1.09.09) ועד התשלום המלא בפועל.

לאחר שנתנו דעתנו לטיעוניהם המפורטים של שני הצדדים, אנו מעמידים את השיעור שיש להפחית מן הסכום בו חוייב המערער על 28% מן הסכום (108,998 ₪) אשר צויין דלעיל.

מובהר, כי הוצאות המשפט, שכ"ט עו"ד ואגרות בית משפט שנפסקו לזכות המשיבה לפי פסק דינו של בית משפט קמא – עומדים בעינם ללא שינוי. פרט לאמור לעיל יעמוד פסק דינו של בית משפט קמא על כנו על כל חלקיו.

אין צו להוצאות בערכאת הערעור.

הפקדון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי מזכירות בית המשפט לידי ב"כ המערער, משרד עוה"ד ד. פיש, עבור המערער.

ניתן היום, כ' אדר א' תשע"ד, 20 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.