1. התובעים, אב (תובע 2) ובתו (תובעת 1), הגישו נגד הנתבע תובענה כספית לתשלום סך של 59,426 ₪. עילתה של התביעה נזיקית; נטען שהנתבע הפר חובה חקוקה והתרשל בכך שנמנע מלשלם לתובעת מענק אשפוז ולידה בשל אירועי לידה משנת 2000 ומשנת 2003 אף שעל-פי דין חלה עליו חובה לעשות כן. עוד נטען שדחיית התביעה שהגישה התובעת לנתבע לתשלום מענק אשפוז הסבה לתובעת ולאביה נזק שביטויו בין השאר בפתיחת תיקי הוצאה לפועל נגד התובעים על-ידי בית-החולים בו ילדה התובעת לשם תשלום הוצאות הכרוכות בלידה ובאשפוז. מענקי אשפוז בגין שתי הלידות הללו שולמו לתובעת בידי הנתבע בעקבות תביעה שהגישה נגדו בתיק בל (חי') 928/08 (להלן ההליך בבית-הדין לעבודה). בהליך בבית-הדין לעבודה נפסק לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.

2. טענת הנתבע כי בית-משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בהליך נדחתה בהחלטה מיום 11.9.2012. נקבע שאין מדובר בתביעה לגמלה או מענק המגיעים לתובעים או מי מהם מן הנתבע לפי חוק הביטוח הלאומי, אף לא בהשגה על דחיית תביעה כזו על-ידי הנתבע תוך עתירה לחייבו בתשלום הגמלה או המענק חרף סירובו לעשות כן. עסקינן בתביעת נזיקין שיסודה בטענה להפרת חובה חקוקה והתרשלות של הנתבע במילוי חובותיו על-פי דין, מן הסוג שבית-המשפט האזרחי מוסמך לדון בו.

3. עיקר טענת התובעים היא כי בשל כך שהנתבע לא שילם לתובעת את המענקים המגיעים לה בעקבות הלידות בתכוף לאחריהן נפתחו נגד התובעת (בגין הלידה משנת 2000) ונגד התובע (בגין הלידה משנת 2003) תיקי הוצאה לפועל על-ידי בית-חולים העמק לשם גביית המגיע לו בגין אשפוז התובעת בקשר עם הלידות (להלן תיקי ההוצל"פ). התשלום שביצע הנתבע בעקבות ההליך בבית-הדין לעבודה לא סילק את מלוא החוב בתיקי ההוצל"פ. על כן נדרש הנתבע לשלם לתובעים בהליך זה את הסכומים הבאים, הנובעים לשיטתם מהתרשלותו: לתובעת – 13,554 ₪ בגין יתרת חוב בתיק ההוצל"פ נגדה, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 5,000 ₪ והוצאות בגין ביטול זמן ועוגמת נפש בסך 10,000 ₪. לתובע – סך של 15,872 ₪ בגין יתרת חוב בתיק ההוצל"פ נגדו וסך 15,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, הוצאות משפט, ביטול זמן ועוגמת נפש.

4. עיקר טענתו של הנתבע היא כי יולדת זכאית למענק אשפוז ולידה על-פי דין, בכפוף להוכחת תושבות של היולדת, וכי מענקי לידה שולמו לתובעת במועדים מאוחרים ללידות, בחודשים ספטמבר ונובמבר 2008, בשל התרשלות התובעת בבירור זכאותה, בשל עיכובים ודחיות הרובצים לפתחה של התובעת בבירור מעמדה כתושבת ובשל קשיים וסימני שאלה שליוו את תהליך בירור התושבות לגופו. אין חולק שמענק לידה ביחס ללידה משנת 2004 שהליך זה אינו נסב עליה שולם לתובעת על-ידי הנתבע בשנת 2005.

5. מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית בחתימת התובע והתובעת. מטעם הנתבע הוגשו תעודות עובד ציבור בחתימת מר פסח רבסקי (מרכז גמלאות) ומר יעקב קדוש (מרכז ביטוח תושבות). בעלי-הדין הסכימו למתן פסק-הדין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, על בסיס החומר המצוי בתיק ותוך ויתור על חקירות, והגישו סיכומי טענות בכתב. לא הוגשו סיכומי תגובה במועד שנקצב לכך בהחלטה מיום 10.3.2013.

6. לאחר שעיינתי בכתבי-הטענות המתוקנים, בתצהירים ובתעודות עובד ציבור שהוגשו ונתתי דעתי לטענות הצדדים בסיכומיהם, ומשהוסמכתי להכריע בהליך לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מקבלת את התובענה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים שלהלן:

לתובעת 1 – סך כולל של 5,000 ₪ ליום פסק-הדין.

לתובע 2 – סך כולל של 5,000 ₪ ליום פסק-הדין.

הסכומים כוללים את מלוא ראשי הנזק שנתבעו בהליך לרבות הוצאות ושכ"ט עו"ד.

7. הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ג, 06 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.