לפני בקשת התובעת שעיקרה בהוספת מוצגים לראיותיה. הנתבעים מתנגדים לבקשה בטענה, כי המדובר במסמכים האסורים להגשה, בתיק המתנהל על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

העובדות וטענות הצדדים

1. עניינה של תביעה זו בנזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים.
2. התובעת נבדקה על ידי מומחים בתחום הנוירולוגי, האורתופדי והפסיכיאטרי, אשר חוו דעתם בנוגע לנכות שנגרמה לתובעת בכל אחד מן התחומים.
3. משא ומתן ממושך שהתנהל בין הצדדים לא הבשיל לכדי הסכמה והצדדים הגישו ראיותיהם. עתה מבקשת התובעת להוסיף לראיותיה מסמכים מן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: "המרב"ד"), על רקע בדיקת כשירותה לנהיגה, ובכלל זה דו"ח בדיקה פסיכולוגית, דף בדיקה לרופא פסיכיאטר ודו"ח הועדה הרפואית של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. בבקשתה, מציינת התובעת, כי מסמכים אלה יכולים גם הם להוות ראיה שתוכיח את נכותה התפקודית של התובעת.
4. הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים, כי מדובר במסמכים האסורים להגשה, שכן החלטת הועדה הרפואית של המכון לבטיחות בדרכים לא יכולה לשמש קביעה באשר למצבה הרפואי של התובעת והקשר בינו לבין התאונה נשוא התביעה וכי המדובר בחוות דעת אסורה.
5. לדברים אלה משיבה התובעת, כי מסמכי המרב"ד כמוהם כמסמכי המוסד לביטוח לאומי וכאשר אלה הוגשו על ידי הנתבעים עצמם, אין למנוע את הגשת מסמכי המרב"ד. מוסיפה התובעת, כי האיסור על הגשת חוות דעת רפואיות מתייחס להגשתן למומחה הרפואי ואלו כאן הוגשו כבר חוות הדעת הרפואיות. מוסיפה עוד התובעת כי יש במסמכים אלה ללמד על נכותה התפקודית ומשכך יש להתיר הגשתם.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי במסמכים הגעתי לכלל מסקנה, כי למעט המסמך מיום 29/3/15 הנושא את הכותרת "סיכום", המסמכים האחרים אינם מותרים בהגשה כאשר המדובר בתיק המתנהל בהתאם לחוק הפיצויים ותקנותיו.
2. מהמפורט במסמכים שעניינים דו"ח בדיקה פסיכולוגית, דף בדיקה לרופא וגורמי סיכון קוגניטיביים לנהיגה, עולה, כי הם לא ניתנו במסגרת מהלך הטיפול הרפואי של התובעת, אלא מקורם בהערכת מצבה של התובעת לצורך כשירותה לנהוג. משמע, אין המדובר בתיאור טיפול אלא בחוות דעת הכוללת בדיקה, הערכה וממצאים רפואיים. חוות דעת כזו אסורה בהמצאה למומחים מטעם בית המשפט ואסורה גם בהגשה לבית המשפט וזאת גם בהתאם לפרשנות הדווקנית שניתנה למונח "חוות דעת" בהחלטת כב' השופט זילברטל ברע"א 3007-12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30/5/12).
3. על אף האמור, אין מניעה להגיש את המסמך שכותרתו "סיכום", הבא להוכיח בעיקרו מצב עובדתי לפיו, נשלל מן התובעת רשיון הנהיגה. מסמך זה מותר בהגשה, רלוונטי לעניין תפקודה של התובעת וזאת מבלי להכריע בסוגיית הקשר הסיבתי בין שלילת הרשיון לבין הפגיעות בתאונה, סוגיה אותה ניתן יהא ללבן במהלך ההליך.
4. בהקשר למסמכי הביטוח הלאומי שהוגשו על ידי הנתבעים דווקא, אדגיש, כי ברי שאין בעצם צירופם לתיק המוצגים כדי להכשיר הוכחת מצב רפואי באמצעותם, אלא מסמכים מסוג זה רלוונטיים, בדרך כלל, לצורך בחינת דברים ונתונים שמסר התובע לפני הועדות במוסד לביטוח לאומי, להבדיל מקביעות ומסקנות הוועדות המהוות חוות דעת לכל דבר ועניין ולא ניתן להסתמך עליהם.
5. אשר למבחנים הנוירופסיכולוגיים, על פניו, איני רואה כל מניעה לצרפם לתיק, מדובר במסמכים שהיו לפני המומחה וגובשו לצורך מתן חוות דעתו הרפואית. לאור הודעת התובעת, כי המסמכים הועברו לעיון ב"כ הנתבעים, ראוי שהצדדים יבואו בדברים ישירות זה עם זה. ככל שתהא בין הצדדים מחלוקת בנוגע להגשתם, ניתן יהא לשוב ולפנות לבית המשפט.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ה, 28 יולי 2015, בהעדר הצדדים.