מונחת לפני בקשת התובעים (להלן:" המבקשים") לתיקון כתב תביעתם וצירוף חוות דעת מומחה בתחום האקוסטיקה.

רקע

ביום 3.9.09 הגישו התובעים תביעתם לפתחו של בית משפט זה. בכתב התביעה עתרו המבקשים לפיצויי כספי בגין ליקויי בניה בדירת המגורים אשר נרכשה על ידם, אשר נבעו לכאורה, לטענתם, מהתרשלות הנתבעת (להלן: "המשיבה") אשר בנתה את הדירה.

לכתב התביעה צרפו המבקשים חוות דעת הנדסית ערוכה בידי המהנדס מר גנישב אלכסיי וחוות דעת שמאית ערוכה בידי מר אלי סידאוי.

המשיבה הגישה כתב הגנתה במסגרתו טענה בין היתר כי המבקשים רכשו את הדירה כ- 4 חודשים לפני מסירתה כשהיא כבר בנויה וכי הדירה נמסרה להם ביום 20.9.08 ובניגוד לנטען בכתב התביעה. הן טענה המשיבה כי השנה הראשונה למגורים בדירה, הינה שנת בדק, בסופה רשאים היו הדיירים לפנות בטענות לליקויים אשר התגלו במהלך השנה הראשונה, היינו שנת הבדק, ואשר המשיבה אחראית לתיקונם. המשיבה טענה כי המבקשים לא עשו כן ועל כן מושתקים מהעלאת טענה בדבר קיומם של ליקוים אשר לא נטענו במהלך שנת הבדק. עוד טענה המשיבה, כי למבקשים נותר חוב למשיבה אשר טרם שולם מיום רכישת הדירה.

המשיבה צרפה לכתב הגנתה חוות דעת נגדית ערוכה בידי המהנדס מרדכי שטיינר.

המותב הקודם אשר דן בתיק, מינה מומחה מטעמו בתחום ליקויי בניה, זאת נוכח הפערים בין חוות הדעת הצדדים. המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר גיל רפאל, התייחס לליקויים השונים אשר נטענו על ידי הצדדים וקבע כי עלות תיקון מכלול הליקויים השונים היא 10,000 ₪ לפני מע"מ.

לעניין הליקויים בתחום האקוסטי, התייחס המומחה בסעיפים 7-8 בחוות דעתו וקבע כך:

7."מומחה התובעים טוען בסעיף זה כי נשמעים רעשים מצנרת הצואים. על מנת לקבוע ליקוי בנושא זה יש לבצע בדיקה אקוסטית. מומחה התובעים לא ביצע בדיקה שכזאת, גם מומחה הנתבעת לא ביצע בדיקה שכזו. לא ניתן להתייחס לטענה זו ללא בדיקה אקוסטית. נושא אקוסטיקה הוא נושא ניפרד המצוי בידיעתו ובמומחיותו של מהנדס אקוסטיקה. אף אחד מהמומחים בתיק זה אינו מהנדס אקוסטיקה, וגם אני איני מומחה לאקוסטיקה. לכן אם התובעים ירצו לבצע בדיקה שכזו, יש לבצעה ע"י מכון התקנים הישראלי. במידה ותוצאות הבדיקה יוכיחו כי הליקוי חורג מדרישות התקן הישראלי, יהיה צורך למנות מומחה אקוסטי על מנת ולבחון (כך במקור ר.ג.מ) את התוצאות ולקבוע דרך ועלות לתיקון הליקוי."

"8. מומחה התובעים טוען בסעיף זה כי בדירה נשמעים רעשים מדירות אחרות. על מנת לקבוע ליקוי בנושא זה יש לבצע בדיקה אקוסטית. ראה התייחסותי לנושא זה בסעיף הקודם."

הבקשה

המבקשים הסתמכו בבקשתם על תקנה 129 א' לתקנות סדרי הדין וטענו כי כבר בכתב התביעה הועלתה טענה לליקויי בניה בתחום האקוסטיקה וכי חוות הדעת אשר הוגשה במצורף לכתב התביעה התייחסה גם לתחום זה. כמו כן, נטען כי המומחה מטעם בית המשפט המליץ על מינוי מומחה נוסף בתחום האקוסטיקה על מנת שיקבע האם קיים ליקוי בתחום זה ומהי עלות תיקונו.

המבקשים חזרו והדגישו כי לאורך כל ההליך מראשיתו, טענו לקיומו של ליקוי בתחום האקוסטיקה וטענה זו קיבלה חיזוק בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. לכן, לטענתם, יש להיעתר לבקשתם לתיקון כתב התביעה ולהוספת חוות דעת מומחה בתחום האקוסטיקה, אשר צורפה לבקשה.

המבקשים טענו עוד כי לאורך התנהלות ההליך לא סברו המבקשים כי המדובר בליקוי חמור וכי המשיבה הביעה הסכמה לתיקון הליקוי האקוסטי, לפיכך לא מצאו לנכון לעמוד על מינוי מומחה בתחום זה, אולם משכשל המשא ומתן בעניין אופן תיקון הליקוי בתחום זה, לא נותרה להם ברירה אחרת מלבד הגשת בקשה זו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מראשית ההליך, וכפי שטוענים המבקשים עצמם, ידעו הם על ליקויים, לכאורה, בתחום זה, ואין המדובר בעניין שהתגלה זה עתה. משעה שבחרו שלא להגיש חוות דעת בתחום האקוסטיקה להוכחת טענותיהם, הרי שוויתרו על זכותם להוכיח טענתם בתחום האקוסטיקה. המשיבה טענה כי חרף העובדה שלא הוגשה חוות דעת אקוסטית, הסכימה לתקן את הליקוי באופן שנראה לה נכון וראוי לטיפול בבעיה, בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעמה. עוד טענה המשיבה, כי בקדם משפט שהתקיים ביום 29.5.12 ויתרו המבקשים על בקשתם למינוי מומחה בתחום האקוסטי ומשוויתרו על טענה זו, מושתקים הם מהעלאתה פעם נוספת. המשיבה הוסיפה והדגישה כי בהחלטת בית המשפט מיום 9.4.13, הורה בית המשפט על תיקון הליקוי בתחום האקוסטי בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה באופן שיביא לסיום המחלוקת בעניין זה. חרף זאת, הערימו המבקשים קשיים אשר מנעו את ביצוע התיקון דבר אשר עולה בין היתר כהפרת הסכם דיוני אליו הגיעו הצדדים במהלך ההליך המשפטי.

לאור האמור התנגדה המשיבה להתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה באופן שתתווסף חוות דעת בתחום האקוסטיקה.

המבקשים הגישו תשובה לתגובת המבקשת. בתשובתם טענו המבקשים כי התיקון נחוץ גם בשל אי-הנוחות אשר נגרמת להם וגם משום שעלות התיקון גבוהה מסכום התביעה כולה כפי שנמצאת כיום בפני בית המשפט. עוד טענו המבקשים כי אומנם בא כוחם הקודם קיבל את המלצת בית המשפט לאפשר למשיבה לתקן את הליקוי, אך בד בבד טען בא כוחם הקודם, כי אין בהסכמה זו כדי לוותר על זכותם ואין בה כדי לפגוע בטענותיהם. בסופו של יום, לא בוצע התיקון והליקוי עדיין קיים. לטענת המבקשים, המשיבה היא אשר התחמקה מתיקון הליקויים ולא המבקשים כטענת המשיבה. לפיכך יש להתיר למבקשים לתקן את כתב תביעתם על ידי הוספת חוות דעת מומחה בתחום האקוסטיקה.

דיון והכרעה

ביום 29.5.12 התקיים קדם משפט (להלן: קדם המשפט") במהלכו נעשה נסיון להביא את הצדדים להסכמה לתיקון הליקויים.

מפאת חשיבות הדברים יובאו הדברים כפי שנרשמו בפרוטוקול:

"ב"כ התובעים: אני מקבל את דברי בית המשפט שחבל למנות מומחה אקוסטי בגלל התלונות על הרעש מצנרת השופכין שעוברת בחדר השינה ובסלון, למרות שהתביעה היא כספית ובמקום זאת לאפשר לנתבעת לתקן את כל הליקויים בהתאם לחוות הדעת של המומחה, לרבות איטום אקוסטי אשר ימנע את הרעש שמגיע מכיוון הצנרת בסלון ובחדר השינה של ההורים. אציין כי האקוסטיקה מתייחסת גם לסעיף 8 עמ' 13 והמדובר על רעשים גם מהשכן, שהוא מפעיל דברים ושומעים אותו.

ב"כ הנתבעת: לעניין סעיף 8, באשר לרעש הנטען מדירת השכנים, נסכים לבצע איתם (צ"ל להיות איטום -ר.ג.מ) אקוסטי לאותו קיר. אני מעריך שהתיקונים יהיו בתוך 60 יום ואנו נשתדל בפחות.

ב"כ הצדדים: אין בהסכמתנו זו כדי לפגוע ביתר הטענות שלנו."

ביום 30.9.12 הגישה המשיבה בקשה לבית המשפט למתן הוראות. בבקשתה טענה כי פנתה מספר פעמים אל ב"כ המבקשים לצורך תיאום מועד לתיקון הליקויים בהתאם להסכמות בקדם המשפט, אולם לא זכתה לכל מענה.

בתגובה לבקשת המשיבה למתן הוראות, טענו המבקשים, כי המשיבה הציגה רשימת ליקויים חלקית אשר לא כללה את הליקוי המרכזי והוא לפי טענתם, הרעש הנובע מהקיר המשותף עם השכן, זאת בניגוד להסכמות אשר היו בקדם המשפט וכי הסכמת המבקשים לותר על מינוי מומחה אקוסטי ותיקון הליקוי על ידי בעל מקצוע מטעם המשיבה, בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וכי ההפניות בקדם המשפט היו לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

ביום 20.1.13 הוריתי כי את הליקויים יש לתקן בהתאם לחוות הדעת מטעם המשיבה זאת בהתחשב בכך שהמומחה מטעם בית המשפט אינו מומחה מתחום זה ולכן לא התייחס לליקוי ולאופן התיקון הרצוי ולפיכך משלא הוגשה חוות דעת אקוסטית מטעם המבקשים במצורף לכתב התביעה, הרי שהתיקון יבוצע בהתאם להמלצות המומחה מטעם המשיבה. בהחלטתי זו הוריתי למבקשים לאפשר לבעל מקצוע מטעם המשיבה לבצע את התיקון בתוך 60 יום ממתן ההחלטה.

בסייפא להחלטה, הובהר כי אם לאחר התיקונים יסברו התובעים כי עדיין קיים ליקוי בתחום האקוסטי, יוכלו הם לעתור להגשת חוות דעת כזו תוך מתן הסבר מדוע לא הוגשה חוות הדעת קודם לכן.

הצדדים לא פעלו בהתאם להנחיות כאמור בהחלטה מיום 20.1.13 אף לא בהתאם להחלטות מיום 27.1.13, 9.4.13, 22.5.13, 6.7.13, 14.7.13.

בקדם משפט נוסף שהתקיים ביום 31.10.13 ביקשו המבקשים להגיש בקשה זו לתיקון כתב התביעה והוספת חוות דעת מומחה בתחום האקוסטיקה.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את דרך הוכחתן של טענות אשר הועלו על ידי בעלי דין ואת המשמעויות מבחינת הפרוצדורה. כך למשל תקנה 29 קובעת את הכלל לתיקון כתבי טענות :

"29. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

"129. (א) רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת."

"136. בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום. "

בתיק זה הוגשו, כאמור, חוות הדעת מטעם הצדדים ובהמשך אף מונה מומחה מטעם בית המשפט.

חרף העובדה שנטען לבעיות וליקויים בתחום האקוסטי, כבר בכתב התביעה, לא הוגשה חוות דעת בתחום זה, אלא המבקשים הסתפקו באמירות כלליות בעניין, אשר ניתנו על ידי המומחה מטעמם בחוות הדעת אשר הוגשה.

יש להצר על כך שהמבקשים לא מצאו לנכון להגיש חוות דעת גם בתחום האקוסטי כבר באותה העת וכך, לחסוך, אולי, בהוצאות לצד שכנגד וכן לחסוך בזמן ניהולו של התיק ובישיבות סרק.

אם היתה מונחת חוות דעת בתחום האקוסטי מטעם המבקשים, היתה המשיבה מגישה חוות דעת שכזו מטעמה וגם בית המשפט היה ממנה מומחה בעל הבנה וידע בתחום זה.

אכן, בהסכמה, מונה מומחה מטעם בית המשפט על ידי המותב הקודם ואמנם, שוב בהסכמה, ניתנה החלטה על תיקון הליקויים על ידי הנתבעת, אולם עיון בתיק מלמד כי התובעים לא ויתרו בשום שלב על טענתם לליקוי בתחום האקוסטי. בשל הניסיון להביא תיק זה לסיומו על יסוד חוות דעתו של המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, עוד על ידי המותב הקודם, טרם הוגשו בתיק תצהירים.

חרף הזמן הרב שחלף, יש לזכור כי המבקשים הגישו בקשתם להוספת חוות דעת בתחום האקוסטי כבר לפני זמן רב והם ויתרו עליה רק לאור הצעת בית המשפט והסכמת הצדדים שניהם, כי ייעשה ניסיון כן מצד הצדדים לסיים את התיק לאחר שיתוקנו הליקויים על ידי הנתבעת.

במצב הדברים היום, לאחר שהצדדים לא השכילו לסיים את התיק בהסכמה, אני סבורה כי גם התקנות כמפורט מקנות למבקשים את הזכות להגיש כעת חוות דעת מטעמם וגם שיקולי הצדק מחייבים מתן האפשרות למבקשים להוכיח טענותיהם גם בתחום האקוסטי.

אשר לתיקון כתב התביעה, מסכימה אני כי הבקשה מוגשת באיחור, אולם כפי שהובהר מעלה, המבקשים טענו, למן הרגע הראשון, לליקוי אקוסטי. בקשתם כעת, להתבסס על חוות דעת מטעמם ולתקן את סכום התביעה בהתאם לה, אין בה כל הפתעה למשיבה, אשר ידעה כי אלו הטענות.

אין המדובר בעילת תביעה חדשה, אלא בטענה שנטענה למן הרגע הראשון אך לא הוגשה ביחס אליה חוות דעת, עד עתה.

במכלול השיקולים, אני מתירה את צירוף חוות הדעת ואת תיקון כתב התביעה, כמבוקש, אך זאת בכפוף לכך שהמבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך של 2,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 14 יום מהיום.

המשיבה תהא רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן, אם יידרש הדבר, וכן חוות דעת מטעמה, בתוך 45 יום לאחר מכן.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים ותביא התיק בפניי בעוד חודשיים.

ניתנה היום, ‏י"א שבט תשע"ד, ‏12 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.