<#2#>

נוכחים:

מטעם התובעת - עו"ד מיכאל עצמון

מטעם הנתבעים – הנתבע 1 בעצמו, ב"כ עו"ד עופר טל

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

הגב' מזל חיימוביץ - מוזהרת כחוק על חובתה לומר את האמת ולאחר שהבינה את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשרת את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/1.

העדה: מבקשת לשנות את סעיף 2, החל מיום 1.2.13 אני גמלאית של המנהל ולא עובדת במנהל.

חקירה נגדית:

ש: מתי התחלת לעבוד במנהל

ת: 1.4.77

ש: את מכירה את המקרה שזה בערך משנת 74, 75, כל האירועים פה

ת: לא מכירה

ש: בתחילת עבודתך במנהל, מה היה תפקידך בשנת 82

ת: עבדתי במחלקת הגביה

ש: מה היה תפקידך שם ?

ת: עובדת במחלקה

ש: בשנת 99 בערך ?

ת: הייתי סגנית מנהלת מחלקת חוזים

ש: מפנה לנספח א' בתצהירך, באותו מועד לא עבדת במנהל. את לא מכירה את המסמך

ת: עבדתי במנהל, כל מה שהצהרתי בתצהיר זה מסמכים שהוצאו מהתיק ונקראו מתוכו ומפה הידע שלי בעצם. אם לא אקרא את המסמכים לא אדע מה קרה ולא משנה אם עבדתי או לא עבדתי

ש: את יכולה להעיד על המסמכים שהיו גם לפני עבודתך

ת: אם זה במסגרת תפקידי והתעסקתי אתם אחר כך, כן.

ש: מפנה לסעיף 3 לתצהירך, מה התכוונת – נכס השייך לתובעת?

ת: נמצא על קרקע של התובעת

ש: מתגוררים בנכס, הבית של המנהל

ת: הבית נבנה על ידי קק"ל ונוהל על ידי חברת עמידר. על קרקע של המדינה שמנוהלת על ידי המנהל

ש: מפנה לסעיף 4 – את אומרת שהמבנה שנבנה על ידי קק"ל נשרף בשנת 62.

ת: כן

ש: אותו מבנה שאת טוענת בסעיף 5 שגרו בשכירות בו, באיזה שנה גרו בשכירות ?

ת: לא

ש: המבנה שנשרף, שאת טוענת שנשרף, נבנה שוב על ידי קק"ל

ת: לא. שופץ על ידי מי שמחזיק בנכס היום

ש: את מסכימה שהמבנה שבו גרים הנתבעים עד היום עם תוספות כאלה ואחרות זה מבנה שנבנה על ידי הנתבע או אבא שלו

ת: הוא לא נבנה, הוא שופץ ללא היתרים

ש: בהסכם שנחתם בשנת 82, נספח ב' סעיף ב' "והואיל...", מקריא. בשנת 82 הבית שקיים על המקרקעין נבנה על ידי הנתבע

ת: לא נבנה אלא שופץ ללא היתרים. החוזה נחתם לאחר קבלת תצהיר, שהמחזיק הינו חבר אגודה. לחברי אגודה, הוכן החוזה הנ"ל שהוא בעל שני עמודים ומדבר על השימוש בבית ולא על הקרקע שמסביב לבית.

ש: אתם טוענים שהקרקע שעליה יושב הבית עד היום שייכת למשבצת האגודה

ת: כבר לא טוענים זאת מאז שנת 90, קבלנו תצהיר מהחוכר שהוא חבר אגודה ופעלנו על פי החלטות ההנהלה בזמנו שחברי האגודה חותמים על שימוש בבית בלבד, וכאשר התשלומים על הקרקע מתבצעים באמצעות האגודה שבפועל הוא לא היה חבר אגודה והדבר התגלה יותר מאוחר.

ש: המנהל מתבסס על עמדות שכל אחד בא ואומר שהוא חבר אגודה והמנהל אומר שזה בסדר

ת: ברגע שבן אדם חותם על תצהיר מאומת על ידי עורך דין, איזה סיבה יש למנהל לא להאמין לתצהיר ?

ש: יש לך תצהיר כזה ?

ת: אני לא מוצאת אותו

ש: אין תצהיר ולא היה תצהיר

ת: יכול להיות שלא כי אין לי אותו פה. מה שיש לי כאן זה התכתבות, יש כאן מסמך משנת 75. הכוונה לנספח ג'.

ש: מאחר ולא מצאנו תצהיר, אסביר לך איך נולד ההסכם של 82, ואם את יכולה לאשר לנו. בשנת 75 תבעתם את מוטי כרסנטי לפנות את הנכס וצרפת זאת כנספח א'. נכון ?

ת: נכון

ש: קבלתם צו לפנות אותו מהבית, ופסק דין, וכל זה בהעדר הגנה ואז יצא מסמך מהאגודה - נספח ג' שמקריא לך ממנו. מסמך שהאגודה כתבה ולא הנתבע. את יכולה לסתור את מה שאמרה האגודה ?

ת: לא.

ש: מקריא משורה 7 "אנו ...בנוכחותכם". את מבינה שהיתה נוכחות המנהל באותו מועד. את מאשרת שהיה נציג המנהל?

ת: זה כתוב.

ש: שאומר שהחלקה הזו היא בחוזה האגודה כמו יתר חלקות האגודה. האם את מאשרת שהחלקה הזו שייכת לאגודה ויושבת במשבצת האגודה ויש חוזה בין האגודה לבין המנהל?

ת: היה.

ש: כלומר, במועד הזה, האגודה היא היתה הכל יכול בענין קרקעות שהיו בהחכרתה, כלומר שכל מי שרצה לקבל קרקע ששייכת במשבצת האגודה היה צריך לעבור דרך האגודה ולא לעבור ישירות למנהל.

ת: נכון.

ש: ואז המסמך משנת 75 מאשר שהנ"ל היה חבר אגודה. נכון ?

ת: נכון.

ש: אז מה קרה בשנת 82 ? חוזר לנספח ב', מפנה לסעיף ה. זה הסכם שנערך בין המנהל לנתבע. שם המנהל מצהיר "המקרקעין...השטח" כלומר שאנו מאשרים שההצהרה נכונה במועד הזה.

ת: זה כתוב.

ש: סעיף 7 לתצהירך, עתה את יכולה להגיד לנו שהסכם שנחתם בשנת 82 זה לא בעצם משהו שהוא לפנים משורת הדין. למה אמרת שהוא לפנים משורת הדין?

ת: לפי הנחיות של המחלקה המשפטית

ש: מפנה לסעיף 8 שהמצג העיקרי שהציג הנתבע הוא נקודת המוצא של ההסכם של שנת 82 שהוא חבר אגודה. מה עם המצג של דקה לפני, סעיף לפני, שהמנהל מצהיר שהוא בעצם מחכיר את הקרקע לאגודה ?

בסעיף 8 את אומרת שהמצג העיקרי היה שהוא חבר אגודה, האם יש לך טענה לגבי 82 שהוא היה חבר אגודה ?

ת: הדברים כתובים. כל כך ברורים. יש אישור של האגודה. אני יכולה לצאת נגדו? כל התיק התנהל על סמך אותו מצג שהוא חבר אגודה.

ש: האם יש לך טענה כנגד העובדה שבשנת 82 הוא חבר אגודה?

ת: גם אם יש לי טענה, אני יכולה להתנגד למסמך שחתום על ידי האגודה? יש גם מכתב שלו.

ש: מפנה לסעיף 13, לאיזה שנה את מתכוונת שהוא לא חבר אגודה

ת: 99

ש: באותו מועד מה היה מעמד הקרקע, שייכת למשבצת או לא

ת: לא

ש: אז מה זה משנה אם הוא חבר אגודה באותה שנה אם הקרקע לא במשבצת האגודה

ת: זה משנה כי עד אז האגודה שלמה עבור הקרקע ומרגע זה לא משלמת. ואז חובת התשלום על מי שמחזיק אותה.

ש: ואז מה עשיתם בשנת 99, פניתם אליו ואמרתם לו שהוא יושב על הקרקע שלא במשבצת האגודה ושיסדיר את הענין אתכם. פניתם ?

ת: כן פנינו.

ש: תראי את הפניה. כתבתם לו שהקרקע כבר לא שייכת למשבצת בגלל כך וכך ואתה יושב לנו על הקרקע ותפנה אלינו להסדיר את הענין. פניתם אליו ?

ב"כ התובעת: מפנה לנספח ו'.

ת: מצאתי מכתב מפורש משנת 2004, של גבי ויסמן. המנהל עבר למערכת הדמיה. כל המסמכים וכל התיקים הועברו לחברות חיצוניות לשם סריקת המסמכים. הרבה מסמכים נסרקו או תויקו בתיקים לא להם ולכן קורה שהרבה מסמכים שאנו צרכים אותם היום לא נמצאים. אני שמחה שיש תיעוד במסמכים אחרים שמראים שכן שלחנו, כן פנינו כמו נספח ו'. באותו מסמך בקשנו מפות מצביות, ומפות מדידה, אלו דרישות שנעשו לפני כן והוא לא עשה עם זה דבר.

ש: את יודעת להגיד מתי עברה הקרקע ממשבצת האגודה לחוזים רגילים?

ת: לא. רק לפי המסמכים ובמקרה הזה ב 99

ש: נניח שזה בשנה מסוימת, האם המנהל לא היה אמור לפנות ולהגיד לו שהוא יושב על הקרקע ותשלם לנו עכשיו את דמי החכירה כמו האגודה

ת: ממש לא. למה שישלם כמו האגודה ?

ש: איך אמור היה לדעת?

ת: הוא בעצמו כתב לנו שהוא לא חבר אגודה. הוא יודע שהוא יושב על הקרקע של המדינה ואין לו חוזה. האם אין לו אחריות להסדיר את זה? לפי מה לדרוש ממנו דמי חכירה ?דרישת דמי חכירה באה באמצעות שומה ובצוע עסקת הסדר חזקה

ש: איפה האחריות שלכם להודיע לבן אדם שאתה חייב לי והאגודה אינה שייכת, שאתה צריך להסדיר את זה ישירות מולנו ? פניה מינימלית

ת: נספח ו' מראה שהיו פניות.

ש: חוזר למסמך ב' משנת 82, האם את יודעת אם הנתבע היה מיוצג על ידי עורך דין ?

ת: לא

ש: האם המנהל לא הטעה את הנתבע שהוא כתב בהסכם הזה שעל המקרקעין הוקם בית שהוקם על ידי הקרן בעלות של 5,000 שקל ישן בשנת 82. האם המנהל הטעה אותו או לא ?

ת: לא יודעת

ש: בשנת 82, היה בית, נכון ?

ת: זה מה שכתוב

ש: הבית של שנת 82, נשרף. נכון ?

ת: הבית לא נבנה על ידי הקרן בשנת 82 אלא שופץ על ידו אחר כך.

ש: הנתבע טוען שבשנת 82 כשהוא חתם על ההסכם, נאמר לו שמאחר והשטח הוא במשבצת האגודה, הוא לא בדיוק יכול לרכוש זכויות ולכן הוא משלם איזה שהוא סכום שהוא מבין שזה פותר לו את הבעיה. האם את יכולה להגיד אם הוא טועה?

ב"כ התובעת: מתנגד. חברי שואל את העדה על איזה שהיא הצהרה מעורפלת שלא מבין מהיכן היא נובעת ומבקש מהעדה להסביר האם ההצהרה של הנתבע נכונה או לא ? איך היא יכולה להשיב על כך. לא מבין מאיפה הטענה שאובה ומה היא כוללת. אני אפילו לא מבין את השאלה.

ב"כ הנתבעים: חוזר בי מהשאלה.

ש: את יודעת להגיד האם המנהל בשנת 82 שהוא התכוון שעלות המבנה עלתה לו 5,000 שקלים הוא התכוון למבנה שהיה קיים באותו מועד או המבנה שהיה קיים בשנת 62 שאת אומרת שנשרף כליל.

ת: לא יודעת

ש: מאחר ואת לא יודעת להגיד לנו את המועד שבו הקרקע עבר ממשבצת האגודה למשבצת פרטית, חוזית, את יכולה לאשר או להכחיש שבשנת 82, את גם לא יודעת להגיד אם היה במשבצת האגודה

ת: ב 82 זה היה במשבצת האגודה. אמרתי שבשנת 99 התברר לנו שהוא לא חבר אגודה ואז זה עבר לחוזים רגילים

ש: מפנה לסעיף 12 בתצהיר, מקריא. הנתבע פנה אליכם? או אתם פניתם אליו ?

ת: ברגע שהוא שולח את המכתב שאמר שלא חבר אגודה, הוא התבקש להסדיר את הענין

ש: את מכירה את נסיבות נספח ה. ? הנסיבות שהמסמך יצא .

ת: הוא שלח את המכתב והתייחסנו אליו בהתאם. לא יודעת באיזה נסיבות הוא כתב אותו ?

ש: את יכולה לאשר או להכחיש שחודש או חודשיים לפני כן באתם וביקשתם שוב שיפנה את הנכס ?

ת: לא יודעת.

ש: מפנה לנספח ג' שצורף לתצהיר עדות ראשית של הנתבע.

ת: זה התחייבות על רישום משכנתא.

ש: מי חתום למטה

ת: המנהל

ש: את מאשרת שגם ב 9/82 המנהל עדיין אומר שהקרקע היא במשבצת האגודה.

ת: כל המסמכים משנת 82 מדברים על זה שהוא היה חבר באגודה. מעצם היותו חבר אגודה, הוא קיבל התחייבות.

ש: את יכולה להסביר לי בשנת 82 אם האגודה שאתם טוענים שהמקרקעין הוחכרו לאגודה, למה האגודה היא לא צד להסכם.

ת: אני לא יכולה לענות, אני לא מטפלת באגודות.

ש: איך בעצם פנו אליך שתתני את עדותך על נושא של אגודות ונחלות. למה זה הגיע לטיפולך ?

ת: בשנת 99 שקבלנו מכתב מהנתבע שהוא לא חבר אגודה, וצריך להכין לו עסקת הסדר חזקה על הקרקע, חוזה חכירה רגיל, זה עבר לטפול המחלקה שלי. כך נכנסתי לזה וכרגע זה לא קשור לאגודה.

ש: באותו רגע שקבלת את המסמך הזה, פנית לבדוק במסמכי המנהל מה קרה עם הקרקע במשך השנים ? לא ענין אותך ?

ת: לא בדקתי וזה לא ענין אותי

ש: זה קורה כל יום שקרקעות של האגודה עוברים לחוזים פרטיים?

ת: לא כל יום אבל זה קורה הרבה בשנים האחרונות

ש: אם אומר לך שלדעתנו לאור כל המצב שנוצר במשך ה 35 שנה, הקרקע מעולם לא היתה שייכת למשבצת האגודה.

ת: מה אתה רוצה שאענה על זה ?

ש: מה דעתך ?

ת: לא יכולה לענות

ש: למיטב ידיעתך עם חוזים, בדרך כלל, מגדל היו הרבה פעמים שהיה חיוב לפי 31% מערך הקרקע

ת: היו החלטות שונות, היתה תקופה של 31%, מתי אני לא יכולה לענות

ש: יש למיטב ידיעתך, יש ערך לעובדה שהקרקע תפוסה או לא תפוסה ואת ראית הרבה שמאויות.

ב"כ התובעת: העדה לא שמאית ואין צורך לשאול אותה שאלות לגבי שמאות.

ש: למיטב ידיעתך בתחום נחלות ואגודות.

ת: לא יודעת. לא התעסקתי בזה אף פעם

ש: ובכל זאת מאחר ואת נציגת המנהל, כשמגישים בקשה לועדה, לפני שעושים את המהלכים לבנות או לשפץ, צריך חותמת של המנהל, האגודה.

ת: האגודה, לא יודעת. המנהל אני יודעת שברגע שמגישים תכנית למנהל הוא בודק ואם הכל בסדר הוא מאשר

ש: מפנה לנספח א' של הנתבע, מ - 15.12.80, את יכולה לאשר עכשיו שמה שאמרת קודם לא נכון שהוא שיפץ ועשה ללא אישור.

ת: המנהל לא חתום בשנת 80 ? זה לא מסמך של המנהל מה שאתה מראה לי.

ש: בשנת 80 הקרקע היא במשבצת האגודה. נכון ?

ת: נכון

ש: מי שאמור לאשר בניה וכל מיני מהלכים בקרקע זה האגודה

ת: ומנהל. האגודה צריכה לאשר כבעלת זכויות חכירה והמנהל כבעל קרקע, איפה אישור המנהל על התוכניות האלו ? אתה מציג חלק מגרמושקה עם חותמת ואיפה זה עם חותמת מנהל ולכן המנהל טען שהוא שיפץ ללא היתרים.

ש: את יודעת אם פניתם לאגודה באותה תקופה פניתם ואמרתם לו שהוא בונה בלי היתר ? עשיתם אליו פניה ?

ת: לא טיפלתי בנושא הזה של האגודה.

ש: האם היום מגדל זכאית ל – 31% לתקופה עד שפרשת

ת: אם זכרוני אינו מטעה אותי, 51%, זה אזור עדיפות ב'.

ש: מפנה לנספח ז' כתוב – "עליו לשלם סכום חד פעמי בסך של 178,500 ₪".

ת: זה מה שהיה נכון אז לפי השומה.

ש: זה היה ב 22.9.05

ת: נכון

ש: איך קפץ בנספח ט' שזה מותנה בתשלום של 350,00 ש"ח

ת: אני רק יכולה להניח כי זה מסמך חשבונאי, ריבית דריבית. אני לא מנהלת חשבונות ולא יכולה לעשות כעת חשבון. על פי החלטות מנהל סכום שלא משולם צובר ריבית דריבית. תלוי מה היה אחוז הריבית אז.

ב"כ התובעת: הגשתי 2 תצהירים אחד של העדה כאן ו השני של הגזברית וחברי ויתר על חקירתה. מפנה לפרו' הדיון מיום 5.12.12, עמ' 8 ששם דובר על גב' ברודצקי שהיא הגזברית והיא נתנה תצהיר בתיק מבחינה חשבונאית וחברי אמר שהוא מבקש לא לחקור את העדה הזו ומבקש רק את העדה שכאן. לא יכול להיות שצד יוותר על חקירה של אשת כספים, גזברית מחוז ואחר כך באמצע דיון הוכחות יחקור עדה שבאה להעיד על דברים מקצועים אחרים לחלוטין לגבי חובות והתחשבנות.

ב"כ הנתבעים: גזברית המחוז נתנה תצהיר על נספח י"ד שמתחיל מהעברה מסמל גביה 350,000 ₪. היא לא הצהירה על זה. אני שואל איך קפצו מ 178,500 ₪ לסכום 350,000 ₪.

ב"כ התובעת: היא העדה שצריכה להסביר לך ריביות וכן הלאה וויתרת עליה.

ש: אמרת קודם שבעצם הנתבעים משתמשים במקרקעי הציבור ללא כל הסכמה של המנהל

ת: ללא היתר.

ש: את יכולה לתחום את הזמן – ממתי ? או שזה כל הזמן

ת: לא יודעת לענות על כך.

ש: בכל זאת, את אומרת שמשתמשים ללא היתר, ממתי הם משתמשים בצורה כזו ?

ת: כנראה משנת 82, כנראה.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ התובעת: בכפוף לתצהיר השני, מצהיר שאלו עדיי. מבקש לפסוק את שכרה של העדה כיוון שהיא פנסיונרית.

<#7#>

החלטה

פוסקת את הוצאותיה של העדה על סך 200 ₪ אשר ישולמו ע"י התובעת בשלב זה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ג, 27/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנתבע: העד חיים ברלס לא יוכל להעיד לאור מצבו הבריאותי.

ב"כ התובעת: מבקש להוציא את תצהירו של העד מהתיק.

<#9#>

החלטה

מורה על הוצאת תצהירו של העד חיים ברלס מהתיק.

<#10#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ג, 27/06/2013 במעמד הנוכחים.

מר מנחם כרסנטי - מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/1.

חקירה נגדית:

ש: מה הקשר המשפחתי שלך לנתבע

ת: בן דודי.

ש: למה לא ציינת זאת בתצהיר שלך ? את הקשר המשפחתי שלך

ת: לא ציינתי.

ש: בסעיף 2 הצהרת "אני עיבדתי את האדמות בתחום...מגדל". תסביר

ת: אני משנת 67 את כל הגוש הזה אני עיבדתי אותו. קניתי שם דירה ישנה, ומאז היו לי זכויות על האדמה הזו. כל הגוש ההוא.

ש: אתה עיבדת את כל הגוש

ת: כן

חקירה חוזרת: אין.

מר גדי מזרחי - מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/2.

חקירה נגדית:

ש: ספר באיזה נסיבות הסתימה כהונתך כמזכיר האגודה

ת: אני התפטרתי

ש: אני יודע שחיים ברלס, נעצר על ידי המשטרה על עבירות מאד קשות, שוחד וזיוף, אתה גם היית קשור לאותו ענין? נעצרת יחד איתו, נכון?

ת: הייתי חבר מועצה ונעצרתי יחד איתו.

ש: סייעת לחיים להינסות להיבחר באותה עת שנעצרתם יחד ?

ת: למה להיבחר ? הוא היה ראש מועצה.

ב"כ הנתבעים: נראה לי שב"כ התובעת טועה. חיים ברלס היה גם ראש המועצה. אני מתנגד. אם נכנסים לענין הזה, מבקש שהשאלות ימוקדו בענין אנו מדברים על חיים ברלס בתפקידו כראש המועצה או בתפקידו כיו"ר האגודה. השאלה לא רלוונטית אם זה לענין ראש המועצה. אם חברי עומד על זה שזה בענין ראש המועצה, עומד על התנגדותי.

ש: אני שואל האם בתקופה שנעצרתם, היו לכם תפקידים גם באגודה ?

ת: לי לא היה

ש: היה לך סכסוך משפטי ארוך עם האגודה

ת: כן. בעקבותיו הגשתי משפט דיבה כנגד מספר חברים וזכיתי בו.

ש: מפנה לסעיף 5 לתצהיר. מקריא. אתה כותב "ביקש ... האגודה". תסביר מה זה המילה – לכאורה.

ת: הבנתי כמה שזכור לי שמרדכי היה חבר באגודה ובשלב מסוים רצה להיכנס לאגד ולכן רצה לצאת מהאגודה, הוא אמר שהוא יבדוק את האפשרויות אם יכול להישאר בשתיהם.

ש: מה פירוש המילה – לכאורה. תסביר

ת: אין פה ענין לעבוד על אף אחד. הוא היה חבר אגודה ונתתי תצהיר בענין הזה. הוא גם הופיע ברשימת חברי האגודה.

ש: אתה מתחמק. אתה ידעת באותו זמן לטענתך שמוטי לא יכול להיות חבר בשתי אגודות, כך אתה טוען ולכן עזרת לו לעבוד על מישהו.

ת: לא טענתי ככה. אני גם יודע שמדינת ישראל מגישה תביעות לכאורה. אני יודע שמוטי כבר היה חבר אגודה בזמן שאני התחלתי את העבודה. בשלב מסוים הבנתי שהוא רוצה לפרוש מהאגודה כי הוא רוצה להיכנס לאגד.

ש: מפנה לסעיף 4, מי זה אנו חתמנו ?

ת: אם זה אנחנו , זה האגודה החקלאית

ש: זה לא מסמכים שיש להם חותמות של המנהל. אנו זה רק אתם ?

ת: כן. מסמכים שמופנים לוועדה או למנהל

ש: למה לא צירפת לתצהירך רשימת חברים משנת 1975, 82 ?

ת: יש רשם אגודות ואפשר לפנות אליו

ש: יש רשימה כזו ? יש רשימה שהוא מופיע בה ?

ת: אני יודע שהיתה רשימה. לא צירפתי אותה לתצהיר.

חקירה חוזרת: אין.

מר מרדכי כרסנטי - מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/3.

חקירה נגדית:

ש: בסעיף 6 לתצהירך, אתה מתייחס די בזלזול לפסק הדין שניתן נגדך ב 75, מאחר וניתן בהעדר הגנה. אתה קיבלת את התביעה לידיך ?

ת: לא שזכור לי

ש: קיבלת את צו המניעה לידיך

ת: לא שזכור לי

ש: איך זה שצו המניעה ניתן ביום 14.10.75, ו 3 ימים לאחר מכן, ב – 17.10.75, פונה האגודה בעניינך למנהל בענין של הצו

ת: יכול להיות שמי שטפל בזה בזמנו באגודה, אחד בשם אלברט סבג והיה גם אפרים בירמן, הם טיפלו בניירת.

ש: המכתב שמופיע בנספח ג' לתצהיר המנהל, ממוען אליך, אתה ממוען 5 וכתוב "צו מניעה בענין שלך". איך לא ידעת מזה ?

ת: אתה מדבר איתי על שנת 75. אני לא זוכר.

ש: אתה מתי שהוא פנית לבטל את פסק הדין או צו המניעה

ת: לא

ש: מפנה לסעיף 7 לתצהירך, אתה מתייחס לבית שהיה על הקרקע והיה פסולת של מבנה שנשרף. זה מה שהיה בשנת 82 שחתמת על ההסכם

ת: לא בית. ערימה של אבנים שהיתה פעם בית

ש: במועד שבו חתמת על ההסכם, האם היה שם את אותו גל של אבנים או שהיה שם בית

ת: בשנת 82 אני בניתי את הבית שלי

ש: מתי התחלת לבנות את הבית הזה?

ת: אבא שלי ז"ל התחיל לבנות אותו משהו כמו 75 אולי. הוא התחיל לבנות את הבית, לא אני, ואני בניתי את הרוב

ש: וכשבצעת את העבודות האלו, היה אישור של המנהל לבצע את העבודות ?

ת: אישור של האגודה

ש: היה אישור של המנהל

ת: אישור של האגודה וכשהם הגישו את כל הניירת גם למנהל. לא יודע מי היה שם. אני פעלתי מול האגודה

ש: לך ביד היה היתר חתום או הסכם חתום על ידי המנהל מקרקעי ישראל

ת: לא זוכר

ש: אם אני אומר לך שלא היה ובכל זאת ביצעת עבודות, אתה מסכים שזו פלישה בלתי חוקית?

ת: לא מסכים כי הייתי חבר אגודה והתנהלתי מול האגודה. לדעתי, המנהל לא היה בכלל בעל האדמה שם ולא היה קשור אליה.

ש: מפנה לסעיף 7 בתצהיר, למה סברת שרכשת גם את הקרקע

ת: כי לא היה מבנה אז רכשתי את הקרקע

ש: במועד שבו נחתם ההסכם כבר היה בית.

ת: או קי. אתה מדבר על 82?

ש: למה סברת שרכשת זכויות במקרקעין

ת: אם אתה בונה בית, אתה לא קונה גם את הקרקע ? אתה יכול לנסוע עם הבית ?

ש: בהסכם בשנת 82, יש 6 סעיפים שונים שמתיחסים למילה – בית. בית שקיים שם, בית שאתה רוצה לגור בו. יש אפילו להואיל השלישי, הוצאות הקמתו של הבית על ידי קק"ל. יש בכל מקום התייחסות לשווי של הקמת הבית. תראה התייחסות לשווי קרקע, נחלה, אדמה.

ת: באותה תקופה שעשיתי את ההסכם לא היה בית ובניתי בית. ב 82 כבר היה לי את הבית שאני בניתי.

ש: תסתכל על ההסכם, תקרא מה רשום בהואיל הרביעי.

ת: "המקרקעין הוחכרו על ידי המנהל למגדל כפר ...".

ש: אתה מצהיר שאתה חבר אגודה בשורה אחת קדימה

ת: זה נכון, הייתי חבר אגודה וזה ברור שזו אגודת מגדל

ש: אין שם אף מילה של אגד

ת: נכון

ש: באלו שנים עבדת באגד

ת: נכנסתי לאגד משנת 76, אחרי מלחמת יום כיפור, נכנסתי לאגד. הייתי באגד 22 שנה, בערך עד 98,99, משהו כזה.

שאלת בית המשפט: למה לא הצטרפת לאגודת מגדל לאחר שפרשת מאגד

ת: כי אני כבר לא בתוך החקלאות. עזבתי.

ש: לא היית באיזה שהוא תהליך של הצטרפות מחדש לאגודה.

ת: לא.

ש: ב 76 כבר עבדת באגד

ת: כן

ש: הצהרת בתצהיר שלך שאתה לא יכול להיות חבר בשתי אגודות

ת: אתה מתחיל באגד כשכיר ועובר את המבחנים וברגע שרוצים לאשר אותך לחברות, אי אפשר להיות בשתי אגודות שיתופיות.

ש: מתי הפכת להיות חבר אגודת אגד

ת: או 77 או 78.

שאלת בית המשפט: מה קורה אם אתה מחליט להישאר חבר באגודה של מגדל ולא להצטרף לאגודה של אגד.

ת: אי אפשר. באגד זה להיות טייס ובאגודה זה להיות פלאח.

ש: אתה ב 77 כבר היית חבר באגודת אגד. מסכים?

ת: עד כמה שאני זוכר, כן

ש: עד שנת 80 היית חבר באגודת אגד

ת: כן

ש: אז איך בשנת 82 אתה מצהיר בהסכם שאתה חבר באגודת מגדל

ת: למיטב זכרוני עוד נשארתי שם, הם לא הודיעו לי שאני עוזב. הם גם לא אמרו שהתנאים ילכו לי אם אני אעזוב.

ש: אף פעם לא פטרו אותך מאגודת מגדל

ת: נכון אבל גם לא ניצלתי את הזכויות של האגודה, למשל במים.

ש: אתה אומר שבלי שום בעיה ב 82 אתה חבר בשתי האגודות, אין בעיה לטענתך

ת: לי לא היתה בעיה

ש: מאיפה נולד הסיפור שבקשת שיגרעו אותך מהאגודה של מגדל

ת: לא יודע איך מתנהלת היום האגודה במגדל. פעם זה התנהל שישבת וסגרת דברים בעל פה. הודעת שאתה עוזב והולך לאגד ולא כמו היום שיש אספות. אז היה יותר פשוט.

ש: היה שלב מסוים שהפסקת להיות חבר באגודת מגדל.

ת: פשוט, כן. כבר לא הלכתי לשם ולא התעסקתי עם זה. מי שהמשיך עם זה היה אבא שלי.

ש: ציינת במספר מקומות בתצהיר שלך שנהגת בבית מנהג בעלים וחשבת שזה לתקופה לא מוגבלת. כך הבנת את זה?

ת: כן

ש: מפנה להסכם משנת 82, מבקש שתקרא את סעיף 3ב' "לשם...באגודה". מקריא. אתה מסכים איתי שעל פי ההסכם מרגע שפקעה חברותך באגודה, ההסכם פקע. מסכים ?

ת: לפי ההסכם פה, כן.

ש: אתה ציינת בתצהיר שלך עסקאות רבות מאד באזור הסמוך שבו שולמו סכומים נמוכים יותר. מדוע לא הבאת חוות דעת שמעידה על כך?

ת: לא יודע. לא התעמקתי בזה. תשאל את העורך דין.

ש: כל אזרח במדינה יכול להוציא נתונים על עסקאות מהרשות למיסוי מקרקעין, בטח במועד שהגשת את התצהיר שלך, למה לא הבאת עסקאות לתמוך במה שאתה אומר.

ת: העברתי את הכל לעורך דין שלי שיטפל לי בכל התיק.

ש: מפנה לסעיף 28 לתצהירך, מקריא. לא קיבלת במהלך השנים תשובות ממנהל המחוז או עובדים אחרים במחוז.

ת: בשנת 99 ששלחתי להם את המכתב, הם פנו אלי והודיעו לי שהם מוציאים אותי מידית מהבית. הם שלחו לי גם פקח שהודיע לי על הוצאה מהבית בכח. הם באו אלי בדיוק כשהבן שלי גולן נהרג, היה במילואים, חזר לחופשה ונהרג, היינו בתקופת אבל והם באו אלי לאיים עלי. זה הבן הבכור שלי שנהרג והם לא עניינו אותי. כתבתי להם מכתב שייקחו את הבית, שייקחו את הכל. כתבתי עוד מכתב. את זה הם לא הראו. אני הייתי גם אצל מזל במשרד בנצרת עלית והיא לא סיפרה את זה. לגבי המכתב שאתה מחזיק, כתבתי לו את כל מה שהוא ביקש. הייתי במצב כזה שלא ידעתי מה כתבתי. אוימתי שאסולק מהבית בכח אם לא אגיע אתם להסדר.

ש: היית במצב מבחינה חוקית טוב, איימו עליך שיוציאו אותך מהבית ואז כתבת מכתב המרע את מצבך

ת: כן. אני אפילו לא זוכר מה כתבתי, היה מצב נפשי מאד קשה. הבן שלי נפטר בסמוך לאותה תקופה. יש כאן את תעודת הפטירה.

ב"כ התובעת: מבקש שירשם שבעת שאני שואל שאלות בחקירה נגדית את הנתבע, עורך דינו אומר לו איזה תשובות לענות לי.

ב"כ הנתבעים: אני רק אמרתי לעד שיגיד מתי בנו נפטר מאחר והוא מעיד על זה.

ש: למה שום דבר מהדברים האלו לא עלה בתצהיר שלך

ת: יש דברים שקשה לי להתעסק איתם

ש: מפנה לסעיף 31 לתצהירך, הזכרת ובצדק שפנית לנציבות תלונות הציבור עם כל טענותיך. נכון שנענית שכל התלונות שלך נבדקו ונמצאו לא מוצדקות?

ת: זה נכון

ש: למה לא ציינת זאת בתצהיר ?

ת: כי אני לא מאמין בנציבות וזה זרוע שניה של המנהל שמגרד למנהל את הגב, עוד גוף מושחת.

חקירה חוזרת:

ש: כשקבלת תשובה מהנציבות, הם התייחסו לטענה שלך למה מ 178,000 ₪ קפצו במכפלות.

ת: הם לא התייחסו לזה וגם לא זה ששילמתי 19,135 שקל ישן שבזמנו בכסף הזה יכולתי לקנות בית במגדל בלי כל הצרות האלה.

ב"כ הנתבעים: אלו עדיי.

<#3#>

החלטה

1. ב"כ התובעת יסכם טענותיו בכתב תוך 30 יום מהיום ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות לב"כ הנתבעים.

2. ב"כ הנתבעים יסכם טענותיו בכתב תוך 30 יום מקבלת סיכומי ב"כ התובע ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות לב"כ התובעת.

3. מזכירות בית המשפט תביא התיק בפני לצורך כתיבת פסה"ד ביום 20.10.13.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ג, 27/06/2013 במעמד הנוכחים.